ביאור רוקח סתום - חידושים גדולים

[איש_ספר]

רוקח סימן שכה כולל פסקאות שונות הקשורות כולם לדיני מוסף

הנה הסימן בשלימותו

רוקח.png (200.79 KiB) נצפה 3630 פעמים

ברשותכם אני רוצה להתמקד בשתי פסקאות

רוקח.png (33.33 KiB) נצפה 3630 פעמים

תחילה הוא מביא את המאמר הידוע של רב חננאל: כיון שאמר ככתוב בתורתך שוב אינו צריך לומר קראי, והוא מפרשו (גם או רק) על פסוקי המוסף.

אח"כ הוא אומר: ואם אמר ככתוב צריך לומר הפסוקים.
אשמח לפירוש המילות.

אולי כוונתו: שדוקא אם אמר כמו שכתבת עלינו בתורתך אבל אם אמר בנוסח אחר לדוגמא בתורתך כתוב, אז צריך לומר הפסוקים. (עי' מאמ"ר ולבושי שרד סי' תקצ"א ועי' רבינו מנוח הל' שופר) אבל עדין חסר.

הפסקה השניה: מה שאומר פסוקים בשבת משום דמיגרס גריסי. מה כוונתו?

בספר אחד שלא אנקוב בשמו שלא יאשימוני בהתנכלות מכוונת. מפרש כך: מה שאומרים פסוקים בשבת - פירוש לאור הנר, ולא חיישנן שמה יטה. משום דמיגרס גריסי - וכאן הוא מפנה לדברי הראשונים שבפסוקים דמיגרס גריסי, אין חשש של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ. מבהיל על הרעיון כפשוטו.

ונלענ"ד שכוונתו כך: מה שאומרים פסוקים בשבת וא"א פסוקי מוסף במועדות וכו'. שכך היה המנהג בוורמייזא ובמגנצא שא"א פסוקים אלא בשבת ור"ח. ובמהרי"ל (הל' חוה"מ והל' מוסף של ר"ה) מעיד שעשו כן ע"פ הרוקח. ועד עתה לא מצאתי ד' הרוקח. ואולי כוונתו לפסקא זו!

מה דעתכם?

[צופר הנעמתי]

אכן נראה שלזה כיוון מהרי"ל.
פשטות פירוש דברי הרוקח שסובר שאין לומר לכתחילה את הפסוקים משום דברים שבכתב א"א רשאי לאמרן ע"פ, ועל זה כתב שאם התחיל לומר "ככתוב" שיאמר את הפסוקים ולא יותיר את דבריו יתומים. אחר זה כתב שבשבת אומרים את הפסוקים משום שמגרס גריסין.

[איש_ספר]

לא הבנתי כלום.


אין לומר פסוקי המוספים משום דברים שבכתב? ח"ו. התפילה מלאה בפסוקים והפוסקים מבארים בכמה טעמים ומכללם משום מיגרס גרסי. ועכ"פ איש לא העלה בדעתו שלא לומר פסוקים. ואם מיגרס גריסי הוא תירוץ למה זה רק על פסוקי שבת.

[סעדיה]

בספר אחד שלא אנקוב בשמו שלא יאשימוני בהתנכלות מכוונת. מפרש כך: מה שאומרים פסוקים בשבת - פירוש לאור הנר, ולא חיישנן שמה יטה. משום דמיגרס גריסי - וכאן הוא מפנה לדברי הראשונים שבפסוקים דמיגרס גריסי, אין חשש של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ. מבהיל על הרעיון כפשוטו.

מסתמא התכוין לציין לשו"ע או"ח סי' ער"ה ס"ט.

[איש_ספר]

יש"כ.

אבל ברור למעלה מכל ספק שמש"כ פסוקים כוונתו לפסוקי המוספים, וכאן הבן שואל, איזה פסוקי מוסף צריכים לקרוא לאור הנר????

----------

למעלה לא הסברתי עצמי מספיק. מה שכתב הרוקח פסוקים בשבת אומרים משום דמיגרס גריסי, הוא לשון מושאל בעלמא וכוונתו שפסוקי מוסף דשבת אומרים משום שאין חשש שיטעו בהם. וכמש"כ ראשונים ומכללם רש"י בתשו'. שיש שנהגו שאין אומרים פסוקי המועדות משום שחוששים לטעות, אבל פסוקי שבת ור"ח אומרים משום שהם מורגלים בפי כל ולא יטעו בהם.
וסמי מכאן לאור הנר וסמי מכאן דברים שבכתב.

ומש"כ שאם אמר ככתוב וכו'. אולי כוונתו כך. שבגמ' ר"ה שלפנינו כתוב, כיון שאמר בתורתך כתוב לאמור שוב אינו צריך, אבל כבר העיר בדק"ס שבכמה כת"י כתוב כיון שאמר ככתוב בתורתך וכ"ה בהרבה ראשונים שמביאים כך את הגמרא. וברש"י אע"פ שגרס כדלפנינו אומר, פירוש כמו שאומר כמו שכתב עלינו בתורך. וכבר כתב במאמ"ר סי'' תקצ"א שכצ"ל, שמה שייך לומר לאמור אם אינו אומר שום פסוק, ועי"ש שכבר עמד בזה רבינו מנוח.

וכנראה שגם הרוקח מתכון למשהו מעין זה. רק שלא נתבארו הדברים מספיק מאי משמע "אם אמר ככתוב", אבל כנראה זה סביב ענין זה .

[אורח]

בספר אחד שלא אנקוב בשמו שלא יאשימוני בהתנכלות מכוונת. מפרש כך: מה שאומרים פסוקים בשבת - פירוש לאור הנר, ולא חיישנן שמה יטה. משום דמיגרס גריסי - וכאן הוא מפנה לדברי הראשונים שבפסוקים דמיגרס גריסי, אין חשש של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ. מבהיל על הרעיון כפשוטו.

מן הסתם ה"פנינים" הללו הם מספר הרוקח שבהוצאת זכרון אהרן, וכבר היה אשכול אודותיו.
viewtopic.php?f=7&t=11752&p=110662#p177323

[בברכה המשולשת]

למה לא לפרש כפשוטו שאם אמר ככתוב בתורתך זה מספיק אך אם אמר רק ככתוב צריך לומר את הפסוקים כי זה לא מסויים מספיק?
(ואולי זה מה שהתבאר ע"י הרבנים שליט"א באשכול ורק אני הקטן לא הבנתי)

[אTKH]

מוסף של שבת אומרים כל שבוע ולשונו שגורה על פיו, ואולי זהו מיגרס גריסי.
לגבי ככתוב, אולי החילוק אם אומר מילת בתורתך או לא.

[סעדיה]

למה לא לפרש כפשוטו שאם אמר ככתוב בתורתך זה מספיק אך אם אמר רק ככתוב צריך לומר את הפסוקים כי זה לא מסויים מספיק?
(ואולי זה מה שהתבאר ע"י הרבנים שליט"א באשכול ורק אני הקטן לא הבנתי)

למה הוא צריך לומר את הפסוקים, ולא לומר 'בתורתך'?

[איש_ספר]

מוסף של שבת אומרים כל שבוע ולשונו שגורה על פיו, ואולי זהו מיגרס גריסי.

מה שכתב הרוקח פסוקים בשבת אומרים משום דמיגרס גריסי, הוא לשון מושאל בעלמא וכוונתו שפסוקי מוסף דשבת אומרים משום שאין חשש שיטעו בהם. וכמש"כ ראשונים ומכללם רש"י בתשו'. שיש שנהגו שאין אומרים פסוקי המועדות משום שחוששים לטעות, אבל פסוקי שבת ור"ח אומרים משום שהם מורגלים בפי כל ולא יטעו בהם

[גבול ים]

כפה"נ צודק מארי דאתרין בפירושו, וכך הוא קישור דבריו, דמן הדין יצא באמירת ככתוב בתורתך, וכך המנהג לגבי פסוקי המועדות, ושבת שאני מכיון דמיגרס גריסן.

[איש_ספר]

יש"כ של כל המגיבים הע"י.

לגבי הפסקה הראשונה של הרוקח: ואם אמר ככתוב צריך לומר הפסוקים.
האיר ה'' עיני ומצאתי באו"ח הל' מוסף ר"ה: והר"י בעל המנהל כתב בשם רבו דלכל הלשונות אם אמר כאמור צריך לומר הקרבנות דלמה כפל אם לא לאמרם.
וכ"ה בכל בו (סי' סד) כמובן: והר"י האורבלי בעל המנהל אומר בשם רבו דלכל הלשונות אם אמר כאמור צריך לומר כל הקרבנות דלמה כפל אם לא לאמרם,
וכוונתו פשוטה, שאם אמר: ככתוב בתורתך כאמור, וזה כוונתו כפל, אומר הקרבנות.
ועד"ז יש לפרש דברי הרוקח.

[בן ניסן]

לענ"ד הכוונה פשוט מאוד.
אחר תיבת "הפסוקים" צריך להיות פסיק.

אח"כ ביאר הרוקח ענין המנהג למה אומרים הפסוקים של קרבן מוסף היום רק בשבת ור"ח (וכמנהג בני הריינוס וכמבואר במהרי"ל ושאר ספרי מנהגים) מכיון שפסוקים אלו שגורים בפי ההמון (שהרי אומרים אותם כל שבת ור"ח) משא"כ פסוקי המוספין של המועדות, וזהו כוונתו "מיגרס גריסי" פי' שהם "למודים" בפי העם.
איברא כשחל יו"ט בשבת מכיון דנהגו להזכיר פסוקי מוסף דקרבן שבת כבר מזכירין גם פסוקי קרבן מוסף של המועד.


הפי' של שמא יטה הוא דברי הבל מהעידית שבעידית, וחוץ מזה הרי תפילת מוסף הוא באמצע היום ושרגא בטיהרא מאי אהני.

[איש_ספר]

[הרב בן ניסן שליט"א, כבר נתבאר ככל דבריך הנכוחים עליונים למעלה. רק מש"כ שכ"ה מנהג רינוס, אינו כן, שבפפד"מ אמרו המקראות. ורק בוורמיייזא ובמגנצא לא אמרו].