צנזורה תורנית בספרי קודש - דעות ועובדות

[סגי נהור]

ב. הלשון המקורית נעלמה ובמקומה באה לשון חדה וברורה: "אך באמת לא הודו לו חכמי הדור בכל דעותיו", היינו שכל דעותיו פסולות (לעומת "ואף כי לא הסכימו חכמי הדור לכל דעותיו", שפירושו שלא כל דעותיו הוסכמו בידי חכמי הדור).[/b]

פירושך כאן אינו מוכרח כלל, ואדרבה, הכוונה הפשוטה היא שלא בכל דעותיו הודו לו.

[מה שנכון נכון]

ברור כדברי הרסג"נ. [גם את שאר ההבדלים לא הייתי מגדיר כצנזורה. הבדל משמעותי אחד יתכן, שמהנוסח שבדרשה מפוארה אפשר להבין שלא הסכימו גם לדרכו החדשה בלימוד].
המשווה בין שתי ההוצאות (ע"פ קטע הקטן שהועלה כאן) יראה הרבה הבדלי סגנון נוספים. וכן בדבריו על רא"ב קלוגר ע"ש. מה האינטרס שם?

ע"פ האמור בהקדמת בנו רוב הדרשות לא נכתבו על ידו אלא ע"י השומעים, והנדפס במהדורה החדשה הוא בעיקר ממה שכתב ר' אפרים הלל קייזר.
א"כ מדובר כנראה בשתי רשימות של שומעים, וההבדלים טבעיים ומוכרחים.

[אגב, איך בשער הדרשה מפוארה כתוב שנדרשה בתרע"ה, ובדרשה עצמה תרע"ו?].

[חלמישצור]

הרב ס"נ והרב משנ"נ, נראים דבריכם מדברי (מלבד הערה א).

[מה שנכון נכון]

(מלבד הערה א).

הלא אפשר גם ההיפך.
התוספת הזאת מורה שלדעת האומר הרב ריינס שגה, אלא שמ"מ כוונתו היתה זכה וטובה. משא"כ בלעדי התנצלות זו אפשר להבין שהוא בר פלוגתא, וגם אם היה דעת יחיד ואין הלכה כמותו, אין המספיד קובע בבירור שדעת הרב ריינס היתה מוטעית.
ובכלל איזה טעם יש בצנזור משפט אחד כשכל הטקסט נשאר מחמיא.

ולדעתי הכל למותר, כי סביר שמדובר בשתי רשימות שומעים וכנ"ל, ולכל הנוקדנות הזו אין מקום.

[חלמישצור]

הרי ידועות לכל דעותיו של רי"צ דושינסקי. איזו הו"א יש שהוא מסכים אפילו עם מקצת דרכו של רי"י ריינס? ברור שהמשפט בחתימה חשוב כדי לתת משקל חיובי לכנותו הפנימית של הרב ריינס, היינו לומר שלא היו לו שיקולים זרים בדרכו.

--
ומה שכתבתי שנראים דבריך, הרי זה בעיקר לפי מה שהערת שיש מתמללים שונים לדרשה, וזה בהחלט מסביר את שאר השינויים.

[זאב ערבות]

כעת יצא לכבוד חנוכה במהדורה חדשה ספר מקבים א בעריכת לוי יצחק חריטן. מצורף בקובץ המבוא ותמונת דף הכריכה האחורי. לזכותו המהדיר יאמר שבעמ' כא כותב במפורש ששינה ותיקן עפ"י דעות חוקרים וחכמים שונים וע"פ התייעצות עם מומחים, בכריכה האחורית כותב שהספר מוגש במהדורה חדשה המתאימה לציבור שלומי אמוני ישראל - קרי מהדורה מצונזרת.

[נוטר הכרמים]

כעת יצא לכבוד חנוכה במהדורה חדשה ספר מקבים א בעריכת לוי יצחק חריטן. מצורף בקובץ המבוא ותמונת דף הכריכה האחורי. לזכותו המהדיר יאמר שבעמ' כא כותב במפורש ששינה ותיקן עפ"י דעות חוקרים וחכמים שונים וע"פ התייעצות עם מומחים, בכריכה האחורית כותב שהספר מוגש במהדורה חדשה המתאימה לציבור שלומי אמוני ישראל - קרי מהדורה מצונזרת.

אינני בקי בלשונאות, אבל ה'צנזורה' שעוסקים בה כאן היא דווקא זאת הסמויה מעין הקורא, והיא נעשית במעין העלמת התמונה המלאה מן הקורא. הדוגמא שלך, ר' זאב, היא לא צנזורה אלא עריכה ועיבוד בהתאמה לציבור מסוים, כאלו יש לרוב. דוגמא קלאסית היא העיבוד של כל ספרי הרב מ' להמן.

[הפצת המעיינות]

אין צריך לדקדק דקדוקי עניות אם זה צנזורה או עריכה וכו'
ועל זה נאמר "קרי" מהדורה מצונזרת
כי כל מקום שאפשר להתריע על החטא הנורא של צנזורה יש לזעוק בקול גדול עד שנבער הצנזורה הטמאה מן העולם כי הוא דבר מסוכן מאוד מאוד לדור הזה ולדורות הבאים
ויישר כח ל"המעוררים" שעוסקים בזה למען כבוד שמו יתברך
ואינו דומה לחטא הסמרטפונים שזה מלחמה אבודה אבל ענין הצנזורא הטמאה אין בו יאוש כלל ומצוה ללחום נגדו במסירת נפש!

[זאב ערבות]

כעת יצא לכבוד חנוכה במהדורה חדשה ספר מקבים א בעריכת לוי יצחק חריטן. מצורף בקובץ המבוא ותמונת דף הכריכה האחורי. לזכותו המהדיר יאמר שבעמ' כא כותב במפורש ששינה ותיקן עפ"י דעות חוקרים וחכמים שונים וע"פ התייעצות עם מומחים, בכריכה האחורית כותב שהספר מוגש במהדורה חדשה המתאימה לציבור שלומי אמוני ישראל - קרי מהדורה מצונזרת.

אינני בקי בלשונאות, אבל ה'צנזורה' שעוסקים בה כאן היא דווקא זאת הסמויה מעין הקורא, והיא נעשית במעין העלמת התמונה המלאה מן הקורא. הדוגמא שלך, ר' זאב, היא לא צנזורה אלא עריכה ועיבוד בהתאמה לציבור מסוים, כאלו יש לרוב. דוגמא קלאסית היא העיבוד של כל ספרי הרב מ' להמן.

אין צריך לדקדק דקדוקי עניות אם זה צנזורה או עריכה וכו' ועל זה נאמר "קרי" מהדורה מצונזרת כי כל מקום שאפשר להתריע על החטא הנורא של צנזורה יש לזעוק בקול גדול עד שנבער הצנזורה הטמאה מן העולם כי הוא דבר מסוכן מאוד מאוד לדור הזה ולדורות הבאים ויישר כח ל"המעוררים" שעוסקים בזה למען כבוד שמו יתברך ואינו דומה לחטא הסמרטפונים שזה מלחמה אבודה אבל ענין הצנזורא הטמאה אין בו יאוש כלל ומצוה ללחום נגדו במסירת נפש!

צנזורה של דברים שכבר נדפסו זה דבר פסול: האחת אין לאף אחד היתר לשנות או למחוק מה שמחבר ספר או מאמר כתב ולא משנה מה הסיבה, אם יש שם דברים שמפריעים למו"ל - שלא ידפיס

[עובדיה חן]

בעלזא הושמטו בכוונה קטע מדברי רבותיהם בגודל התקלה שנוכל להצמיח מזה שמקבלים טובות מרשעי ישראל רח"ל.
מצ"ב הצנזורה

בעלז 2.pdf

(618 KiB) הורד 373 פעמים

בעלז.pdf

(439.16 KiB) הורד 345 פעמים

ראה מה שכתב רבינו הק' מהר"י מבעלזא זי"ע בספר מהר"י על ידי הרב ישראל קלפהולץ בפרשת במדבר דף קו שאסור ליקח מרשעי ישראל כי על ידי זה מכריחים אותנו לפעמים לשמוע להם אבל כשהדפוס מרכז חסידי מהרי"ד אדמו"ר מבעלז ירושלים הספר לקט אמרי קודש חלק במדבר דף ח - ט השמיטו קטע זאת וצריך לברר מי עומד תחת זה.

[שברי לוחות]

בספר דברי יחזקאל מהרה"ק משינאווא בליקוטים יש פירוש על הפסוק עוד אקבץ עליו לנקבציו, שעוד קודם ביאת המשיח יתקבצו בני ישראל לארץ ישראל. ועוד יקבץ ה' את שאר נדחי ישראל מלבד אלו שהתקבצו לארץ ישראל.
במהדורת עוז והדר החדשה של ספר דברי יחזקאל לא מצא חן בעיניהם פירוש זה משום מה והשמיטוהו.

[הרע במיעוטו]

מתוך ספר "בסערת אש" מדברי מרן הרב שך זצ"ל.

מסורת הש"ס

התנגד מאד לכל שינוי בהדפסה של צורת הגמרא.
פעם באו אליו עם הצעה שיוסיפו בגמרות מסכת ב"ק עמוד נפרד עם כל פסוקי החומש הנדרשים ללימוד המסכת מפרשת משפטים וכדומה, ולא הסכים.

פעם רצו להדפיס 'משניות' עם פירוש קצר 'קב ונקי'.
אמר: אפשר להדפיסו - אבל שיהיה בו גם פירוש הרע"ב,
והוסיף: אסור להדפיס משניות בלי פירוש הרע"ב.
אמרו לו שבלי פי' רע"ב אפשר להדפיס משניות בפורמט קטן, ופירוש זה יקל על הלימוד.
אמר: אין שום ענין לעשות לימוד התורה 'קל'.
ואדרבא אני חושב "כמה שזה קשה יותר- זה יותר געשמאק".

יצא בחריפות נגד ש"ס שטיינזלץ [נדפס במכתבים ומאמרים] שיש בו פירוש עם דברי כפירה.
אמר: "זה שריפת התורה"!

לשואל מחו"ל האם מותר ללמד ממנו לתלמידים שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות ואינם יודעים לקרוא אלא בגמרא מנוקדת.
השיב: בגמרא של שטיינזלץ אין שום קדושה.
יראת שמים לא תגיע להם מהלימוד בזה.
הקב"ה אינו צריך הלימוד הזה.
עדיף שילמדו בגמרא רגילה אע"פ שקשה הלימוד בה.
והוסיף לו: לומר לתלמידים בעת הלימוד,
"דער הייליגער רש"י!" - ["רש"י הקדוש"!] להשריש בתלמידים קדושה והערכה.

מאד התנגד לתרגום הש"ס שהתחילו בארה"ב לתרגמו באנגלית והיה מדבר רבות בגנות הענין.
ואף הביע דעתו בפני גדולי ישראל בארה"ב שתמכו בזה.
ורצה לצאת נגד זה באיסור לרבים.
ומשום כבודם של גדולי ישראל שם שהסכימו לזה לא פרסם דעתו ברבים.
וכתב מכתב לאחד מגדולי ראשי הישיבות. [א"ה: מסופקני אם המכתב נשלח או נגנז]
יום ד וארא טבת תש"ן בני- ברק יצ"ו
לכבוד...
אחרי שמסרתי להדר"ג על ידי... שאם הדר"ג לוקח על עצמו להיות המפקח על התרגום לאנגלית אני לא רוצה להתערב בזה.
אחרי כן חשבתי שהנני מוכרח לכתוב להדר"ג שיחי',
שח"ו לא יתפרש מדברי שנתתי הסכמה לזה.
כי אם היה שואל דעתי בענין, הייתי אומר שלא יתכן לפי דעתי לתרגם את דברי חז"ל הקדושים לשפה אחרת, ובפרט את הש"ס.
אך אמרתי להדר"ג שליט"א שאם הוא לוקח על עצמו הפיקוח במדוייק אינני רוצה להתערב בזה.

הראו לו בס' 'לקוטי תשובות חתם סופר' מכתב מהחת"ס זצ"ל באיסור לתרגם הש"ס.
ואמר: אלו הרבנים המתירים יצטרכו להתנצל ולהסביר את עצמם בפני החת"ס זצ"ל.
אני לא יצטרך להתנצל בפני החת"ס זצ"ל.
פעם לקח עמו את ספר החת"ס הנ"ל כשדרש ברבים בפתיחה ל"ירחי כלה".
אולם בסוף לא הזכיר הענין.

לאברכים ששאלו אם להתפרנס מתרגום הש"ס.
השיב בשלילה.
היו לו בזה כמה וכמה טעמים לאסור.
א.
לימוד התורה צריך להיות עם "עמלות" התורה.
וכל דבר שמוריד העמלות בתורה אסורה.
ב.
מיעוט הלומדים 'עם עמל' חשוב מריבוי הלומדים 'בלי עמל'.
עדיף איכות הלימוד מכמות הלימוד.
[ובמכתב מתשמ"ט בענין אחר שכתב בתו"ד: ואל יטעון מי שטוען שעי"ז יתמעטו הלומדים, כי מחובתינו לשמור על פך שמן 'הטהור' בטהרתה, ולא על הריבוי 'האינו טהור'. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך... ע"ש. מכתבים ומאמרים.]
ג.
איך אפשר לפרש פשט בגמרא בצורה אחידה וסופית, הרי גם בדברי רש"י - יש כמה אופנים להסביר פשט בגמרא.
ד.
אסור לתת 'הגמרא' בידי כל אחד ואחד -
לאינם מאמינים ואינם שומרי תורה ומצוות ועכו"ם.
ה.
הגמרא באותיותיה וצורתה נותנת קדושה וטהרה להלומדים והעמלים בה.
כשילמדו מהתרגום - זה לא יתן כלום - לא יקבלו כלום!

אמרו לו שזה יקל הלימוד למתחילים כגון בעלי תשובה.
השיב: אפשר לתרגם פרק אחד שיתרגלו בלימוד.
אבל משום זה לא צריך לתרגם את הש"ס.
ועוד אין שום 'איסור' שהותר עבור בעלי תשובה.

פעם אמר ע"ז: איך אפשר ללמוד בגמרא שאין בה מהרש"א.
הגמרא שיש בידינו כצורתה נמסרה לנו מדור הקודם - וכל פגיעה ושינוי בזה אסורה - ופוגעת במסירת התורה מדור דור.

שאלו אותו, הרי גם רש"י כתב פירוש על הגמרא להקל על הלומדים.
אמר: רש"י לא בא 'להקל' הלימוד - בא 'לאפשר' הלימוד.
בלי רש"י לא יוכלו בכלל ללמוד גמרא.
אבל לנו יש רש"י ועוד מפרשי הש"ס- כל התרגום הוא למעט בעמל התורה".


-----------------------------------------------------------------
אגב, הרב שך נתן מכתב ברכה נלהב למהדורת הש"ס של רובינשטיין - ציטוט מלא על הדף של כל ציוני העין משפט.

[חיימשה]

אכן צע''ג ע"ז שהיתה הסכמה מצידו בשתיקה על שוטנשטיין בלה''ק, וההסבר היחיד שאני מכיר, הוא כמש''כ לעיל, השתמשו בשטיינזאלץ כדי שיאפשר את שוטנשטיין, ואם על הדרך נתנו מכה נוספת לחב''ד, מה טוב...

[קאצק]

ב"ה עשרות ואולי מאות אלפי יהודים כשרים התחילו ללמוד ש"ס בזכות שוטנשטיין ומתיבתא וכלל לא ברור מה זה .'מחובתינו לשמור על פך שמן 'הטהור' בטהרתה, ולא על הריבוי 'האינו טהור''.

[עקביה]

התנגד מאד לכל שינוי בהדפסה של צורת הגמרא.
פעם באו אליו עם הצעה שיוסיפו בגמרות מסכת ב"ק עמוד נפרד עם כל פסוקי החומש הנדרשים ללימוד המסכת מפרשת משפטים וכדומה, ולא הסכים.

בשלמא שטיינזלץ, אבל האם קיבלנו את כרכי ש"ס וילנא מהר סיני שיש איסור בל תוסיף להוסיף עליהם דף עם הפסוקים?

[עובדיה חן]

ד"א גם שיצא המ"ב עם הגהות חז"א הוא אמר שלא כדאי להדפיס בתוך המ"ב, כי מחר כל אחד יבוא ויוסיף את שלו,והנה חכם עדיף מנביא כהיום עשרות סוגי מש"ב כל אחד לפי טעמו ומנהגו,אין לדעת אם זה חסרון או מעלה, אבל זה המציאות כפי שצפה מרן זצ"ל.

[דודי צח]

אכן צע''ג ע"ז שהיתה הסכמה מצידו בשתיקה על שוטנשטיין בלה''ק, וההסבר היחיד שאני מכיר, הוא כמש''כ לעיל, השתמשו בשטיינזאלץ כדי שיאפשר את שוטנשטיין, ואם על הדרך נתנו מכה נוספת לחב''ד, מה טוב...

לא היתה הסכמה מצידו, כי לא הספיק כלל לראותה בחיי בריאותו.
אלא ההיפך, כדברי רח"מ שיחי' בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל: מהדורת שוטנשטיין זכתה לבוא בעולם בעקבות העדרו של מרן הרב שך.

[חיימשה]

ד"א גם שיצא המ"ב עם הגהות חז"א הוא אמר שלא כדאי להדפיס בתוך המ"ב, כי מחר כל אחד יבוא ויוסיף את שלו,והנה חכם עדיף מנביא כהיום עשרות סוגי מש"ב כל אחד לפי טעמו ומנהגו,אין לדעת אם זה חסרון או מעלה, אבל זה המציאות כפי שצפה מרן זצ"ל.

ממש נורא נוראות, חורבן המ''ב...

[קאצק]

ד"א גם שיצא המ"ב עם הגהות חז"א הוא אמר שלא כדאי להדפיס בתוך המ"ב, כי מחר כל אחד יבוא ויוסיף את שלו,והנה חכם עדיף מנביא כהיום עשרות סוגי מש"ב כל אחד לפי טעמו ומנהגו,אין לדעת אם זה חסרון או מעלה, אבל זה המציאות כפי שצפה מרן זצ"ל.

היכן בדיוק החכמה?

[תם מה הוא אומר]

שהיום כל אחד כותב דעתו על המשנ"ב.
ודברי בזה גם הגרב"ש דויטש שליט"א ביא"צ דהאבי עזרי בבני ברק השנה.

[הרע במיעוטו]

התנגד מאד לכל שינוי בהדפסה של צורת הגמרא.
פעם באו אליו עם הצעה שיוסיפו בגמרות מסכת ב"ק עמוד נפרד עם כל פסוקי החומש הנדרשים ללימוד המסכת מפרשת משפטים וכדומה, ולא הסכים.

בשלמא שטיינזלץ, אבל האם קיבלנו את כרכי ש"ס וילנא מהר סיני שיש איסור בל תוסיף להוסיף עליהם דף עם הפסוקים?

זהו גדר כי כל אחד יוסיף עד אין קץ. (ועינינו הרואות עד לבלי האמין..) אך עוד יותר מסתבר שכיון שקמו מכמה כיוונים מפרשים עממיים למשניות ולחומש, רצה להרחיק עד כמה שאפשר את הש"ס מיוזמות שונות.

אכן ציינתי את מה שהוא בעיני דבר פלא, שנתן מכתב ברכה להוצאת ש"ס רובינשטיין שהדפיסו את כל ציוני העין משפט - רמב"ם ושו"ע- כמו שטלמן הוציאו שו"ע עם פתח הגליון לכל המרא"מ בגליון רעק"א. והנה בשו"ע הוא נצרך מאוד שלא הייתה אז גישה לכל אחד לשו"תים שהובאו ברעק"א, אך שו"ע ורמב"ם יש לכל אחד.
ושאלתי כמה אנשים בזה ואמרו שאינם יודעים. השערה בעלמא- יתכן ששמח כי יש בזה מענה מסוים לש"ס הלכה ברורה של מרכז הרב שבשעתו זכה להצלחה.

[זאב ערבות]

מופיע בספר דולה ומשקה מתורת האדמו"ר מסאטמר

[עובר ושב]

אכן צע''ג ע"ז שהיתה הסכמה מצידו בשתיקה על שוטנשטיין בלה''ק, וההסבר היחיד שאני מכיר, הוא כמש''כ לעיל, השתמשו בשטיינזאלץ כדי שיאפשר את שוטנשטיין, ואם על הדרך נתנו מכה נוספת לחב''ד, מה טוב...

הקשר שלו לחב"ד הוא שלמד בישיבה של חב"ד, ועידוד שקיבל מהרבי מחב"ד זצ"ל להוציא את ספריו לאור, כפי שהרבי עודד מחברים רבים.

הוא אפילו לא נחשב לחסיד חב"ד קלאסי: חב"דניק, אבל לא קלאסי

ובהתוועדות עם תלמידיו רואים מי הם תלמידיו ומקורביו - בעלי הכיפות הסרוגות (לא באתי לזלזל בהם חלילה, אלא רק להגדיר): יום הולדת לרב שטיינזלץ

ממש מגוחך בעיני איך שהפכו את שטיינזלץ למייצג חסידות חב"ד, או שמתייחסים אליו כחסידות חב"ד בעצמה (לנגח אותו היינו לנגח את חב"ד).

עוד ראיתי שהוא חידש את ה"סנהדרין" ועמד בראש הסנהדרין המדומה, כאשר הרבי התנגד למוסד זה בחריפות.

הוא כתב בכ"ט בתמוז תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רצו-חצר):

"כבר שקלו וטרו בכמה מקומות, ואחדים מאלו שבתחילה הציעו זה או הסכימו על-זה - משכו את ידיהם. אלא שיש מציעים עתה מעין סנהדרין ולא סנהדרין ממש. וכבר היה מעין הצעה כזו בדור שלפני זה, וגדולי ישראל ביטלוה מכל וכל והקטנים (ביראת-שמים) ידעו אשר לא ישמע קולם במחנה ישראל, כי רק דבר הוי' נר לרגלם, ולא ישמע לקול מדברים סרה על מנהיגי ישראל בדרך התורה והמצווה, הלוחמים מלחמתה, ומחזקים את בדקה וכופים את ישראל ללכת בה. ואפילו אם יבואו אליהם בשם מפלגה, פרוגרם, שיתוף שם שמים עם דבר-אחר וכיוצא-בזה - גרש יגרשו אותם מן המחנה. ואם בדור (ה)הוא בטלו הדבר מפני טעמים הידועים, הרי על-אחת-כמה-וכמה בדורנו יתום זה. וד"ל. ורואים במוחש שככל שמתמעט מידת היראת-שמים דחוג מסויים - כן תגדל ההתלהבות שלו לרעיון הסנהדרין, או כעין סנהדרין".

[קראקובער]

בהנחה ששטיינזלץ אוחז שהרבי המנוח הוא 'המשיח' אין שום קושיא מאיגרת שנכתב בתשט"ו.

[חיימשה]

אכן צע''ג ע"ז שהיתה הסכמה מצידו בשתיקה על שוטנשטיין בלה''ק, וההסבר היחיד שאני מכיר, הוא כמש''כ לעיל, השתמשו בשטיינזאלץ כדי שיאפשר את שוטנשטיין, ואם על הדרך נתנו מכה נוספת לחב''ד, מה טוב...

הקשר שלו לחב"ד הוא שלמד בישיבה של חב"ד, ועידוד שקיבל מהרבי מחב"ד זצ"ל להוציא את ספריו לאור, כפי שהרבי עודד מחברים רבים.

הוא אפילו לא נחשב לחסיד חב"ד קלאסי: חב"דניק, אבל לא קלאסי

ובהתוועדות עם תלמידיו רואים מי הם תלמידיו ומקורביו - בעלי הכיפות הסרוגות (לא באתי לזלזל בהם חלילה, אלא רק להגדיר): יום הולדת לרב שטיינזלץ

ממש מגוחך בעיני איך שהפכו את שטיינזלץ למייצג חסידות חב"ד, או שמתייחסים אליו כחסידות חב"ד בעצמה (לנגח אותו היינו לנגח את חב"ד).

עוד ראיתי שהוא חידש את ה"סנהדרין" ועמד בראש הסנהדרין המדומה, כאשר הרבי התנגד למוסד זה בחריפות.

הוא כתב בכ"ט בתמוז תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רצו-חצר):

"כבר שקלו וטרו בכמה מקומות, ואחדים מאלו שבתחילה הציעו זה או הסכימו על-זה - משכו את ידיהם. אלא שיש מציעים עתה מעין סנהדרין ולא סנהדרין ממש. וכבר היה מעין הצעה כזו בדור שלפני זה, וגדולי ישראל ביטלוה מכל וכל והקטנים (ביראת-שמים) ידעו אשר לא ישמע קולם במחנה ישראל, כי רק דבר הוי' נר לרגלם, ולא ישמע לקול מדברים סרה על מנהיגי ישראל בדרך התורה והמצווה, הלוחמים מלחמתה, ומחזקים את בדקה וכופים את ישראל ללכת בה. ואפילו אם יבואו אליהם בשם מפלגה, פרוגרם, שיתוף שם שמים עם דבר-אחר וכיוצא-בזה - גרש יגרשו אותם מן המחנה. ואם בדור (ה)הוא בטלו הדבר מפני טעמים הידועים, הרי על-אחת-כמה-וכמה בדורנו יתום זה. וד"ל. ורואים במוחש שככל שמתמעט מידת היראת-שמים דחוג מסויים - כן תגדל ההתלהבות שלו לרעיון הסנהדרין, או כעין סנהדרין".

ובכל זאת, אפשר לראות איך בלעו את הפתיון, ומי אלו שיצאו להגנתו באופן אוטומטי.
אם היו כאלו שהשתמשו בו לנגח, כמה מאוס הדבר.
אבל כמה מצער לראות אנשים שרואים מישהו שסרח, במקום להתנער מהקשר אליו, או לחילופין להסכים שטעה למרות השתייכותו, ממהרים להפוך חושך לאור באופן שהכי נוגד את עקרונותיהם הם.

[זאב ערבות]

צנזורה בתרגום
בספר הליכות בת ישראל מאת רב יצחק יעקב פוקס. בעמ' ע"ג מובא בהערה ד"ה עי' שו"ת מנחת יצחק מתריע על הפירצה של הליכת נשים בביתן בלא גרביים, בפרט בשעה שעשויים בני אדם להכנס.
ומוסיף שם המחבר: עם זאת, כתב לי הגרש"ז אויערבך שליט"א: מן הדין אפשר להקל לאשה הנמצאת בביתה במשך היום ואינה יוצאת לרחוב, שאינה חייבת לגרוב גרביים, וגם נראה שאשה נידה אינה צריכה לגרוב גרביים בפני בעלה, ופשוט דהיינו בלבושה עכ"פ שמלה באורך שהוא עפ"י גדרי הלכות צניעות.
והנה בספרו שתורגם לאנגלית שונו הדברים במקצת (המקור נמצא בקובץ בעמ' 73 ובתרגום): הגרש"ז כותב (בעברית כתוב: אמר לי) לפי ההלכה הפסוקה אשה אינה מחוייבת ללבוש גרביים כשבעלה נוכח (ומשמיט את הקטע הזה: מן הדין אפשר להקל לאשה הנמצאת בביתה במשך היום ואינה יוצאת לרחוב, שאינה חייבת לגרוב גרביים, ומשמיט שהדברים אמורים אף בנידה).

[אנא עבדא]

בעלזא הושמטו בכוונה קטע מדברי רבותיהם בגודל התקלה שנוכל להצמיח מזה שמקבלים טובות מרשעי ישראל רח"ל.
מצ"ב הצנזורה

בעלז 2.pdf

בעלז.pdf

ראה מה שכתב רבינו הק' מהר"י מבעלזא זי"ע בספר מהר"י על ידי הרב ישראל קלפהולץ בפרשת במדבר דף קו שאסור ליקח מרשעי ישראל כי על ידי זה מכריחים אותנו לפעמים לשמוע להם אבל כשהדפוס מרכז חסידי מהרי"ד אדמו"ר מבעלז ירושלים הספר לקט אמרי קודש חלק במדבר דף ח - ט השמיטו קטע זאת וצריך לברר מי עומד תחת זה.

כבר מזמן לא צחקתי כל כך.... על היחס והאופן הרציני שאתה מתייחס לספרים אלו.
הרב ישראל קלפהולץ כתב את הד"ת בסגנונו, וכבר יצאו עוררין בשעתו, לפני כששים שנה, על שהוסיף מדיליה וכתב כטוב בעיניו... (זקני החסידים ורבני החסידות יצאו ב"קול קורא" להחרים את ספריו עקב כך, מה שלא עזר להם כלום, עקב ברירת המחדל. כי לא היו ד"ת אחרים. וגם הצליח לו עקב השמות הקליטים: מהר"ש, מהר"י וכו')
שנים רבות אח"כ ערך אברך בשם הרב אהרן רינגל את הלקט אמרי קודש - תחילה בסטענסיל ולימים בעימוד הנ"ל - כפי אשר ידו השיגה ללקט מן המקורות ומן הגורן והיקב...
הצד השוה, שעד לפני כעשור וחצי כל אחד כתב כפי שהוא רצה/שמע או סבר ו"קיבל"...
בעלזא הו"ל לראשונה את הד"ת באופן רשמי בסדרת ספרי "ביאורי החסידות", ואח"כ ערוך בטוטו"ד בספרי "הבינה הברכה".
עכ"פ לפני שכותבים משהו צריך מינימום ידיעה ובקיאות בתחום ולא סתם לפלוט הבעת רגשות...

[הוד_והדר]

בעלזא הושמטו בכוונה קטע מדברי רבותיהם בגודל התקלה שנוכל להצמיח מזה שמקבלים טובות מרשעי ישראל רח"ל.
מצ"ב הצנזורה

בעלז 2.pdf

בעלז.pdf

ראה מה שכתב רבינו הק' מהר"י מבעלזא זי"ע בספר מהר"י על ידי הרב ישראל קלפהולץ בפרשת במדבר דף קו שאסור ליקח מרשעי ישראל כי על ידי זה מכריחים אותנו לפעמים לשמוע להם אבל כשהדפוס מרכז חסידי מהרי"ד אדמו"ר מבעלז ירושלים הספר לקט אמרי קודש חלק במדבר דף ח - ט השמיטו קטע זאת וצריך לברר מי עומד תחת זה.

כבר מזמן לא צחקתי כל כך.... על היחס והאופן הרציני שאתה מתייחס לספרים אלו.
הרב ישראל קלפהולץ כתב את הד"ת בסגנונו, וכבר יצאו עוררין בשעתו, לפני כששים שנה, על שהוסיף מדיליה וכתב כטוב בעיניו... (זקני החסידים ורבני החסידות יצאו ב"קול קורא" להחרים את ספריו עקב כך, מה שלא עזר להם כלום, עקב ברירת המחדל. כי לא היו ד"ת אחרים. וגם הצליח לו עקב השמות הקליטים: מהר"ש, מהר"י וכו')
שנים רבות אח"כ ערך אברך בשם הרב אהרן רינגל את הלקט אמרי קודש - תחילה בסטענסיל ולימים בעימוד הנ"ל - כפי אשר ידו השיגה ללקט מן המקורות ומן הגורן והיקב...
הצד השוה, שעד לפני כעשור וחצי כל אחד כתב כפי שהוא רצה/שמע או סבר ו"קיבל"...
בעלזא הו"ל לראשונה את הד"ת באופן רשמי בסדרת ספרי "ביאורי החסידות", ואח"כ ערוך בטוטו"ד בספרי "הבינה הברכה".
עכ"פ לפני שכותבים משהו צריך מינימום ידיעה ובקיאות בתחום ולא סתם לפלוט הבעת רגשות...

כמה צנזורה בתוך הודעה אחת, הסיבה שיצא עוררין על עבודתו של הרב קלפהולץ אינו קשור להנ"ל רק לענינים אחרים שאכמ"ל.
הרי מקור האמירה לפי לקט אמרי קודש, הרי הוא הסטרעליסקער חיבור והדבר לפנינו, ניתי ספר ונחזי עם מי הצדק.

ונראה בעליל לכל מעיין שחסר שם משהו בהמשך הדברים.

[זאב ערבות]

כעת יצא לכבוד חנוכה במהדורה חדשה ספר מקבים א בעריכת לוי יצחק חריטן. מצורף בקובץ המבוא ותמונת דף הכריכה האחורי. לזכותו המהדיר יאמר שבעמ' כא כותב במפורש ששינה ותיקן עפ"י דעות חוקרים וחכמים שונים וע"פ התייעצות עם מומחים, בכריכה האחורית כותב שהספר מוגש במהדורה חדשה המתאימה לציבור שלומי אמוני ישראל - קרי מהדורה מצונזרת.

אינני בקי בלשונאות, אבל ה'צנזורה' שעוסקים בה כאן היא דווקא זאת הסמויה מעין הקורא, והיא נעשית במעין העלמת התמונה המלאה מן הקורא. הדוגמא שלך, ר' זאב, היא לא צנזורה אלא עריכה ועיבוד בהתאמה לציבור מסוים, כאלו יש לרוב. דוגמא קלאסית היא העיבוד של כל ספרי הרב מ' להמן.

לכאורה צריך לשנות את שם האשכול לצנזורה תורנית בספרי הקודש - עובדות ודעות. כמו כן נראה שהיה מן הראוי שלנושא הצנזורה על כל שלוחותיו יהיה תת פורום משלו בגלל ריבוי החומר בנושא ובשל העובדה שלעתים קרובות מתפתח ויכוח ער על ספר מסויים ויהיה יותר נח למצוא את כל המידע תחת אשכול אחד במרוכז. אחרת האשכול הזה יהפך למסורבל יותר ויותר וגם יתכן שינעל או יעלם בעקבות ויכוח על ספר מסויים, ועמו מידע על כל שאר הספרים שלא היו מעורבים בפולמוס.

[תם מה הוא אומר]

איני יודע אם כבר דובר באשכול זה,
אבל יש להזכיר גם את ספר סדר אליהו להאדר"ת,
ואאל"ט יש ע"ז אשכול ישן ארוך.

[לבי במערב]

עוד ראיתי שהוא חידש את ה"סנהדרין" ועמד בראש הסנהדרין המדומה, כאשר הרבי התנגד למוסד זה בחריפות.
[הרבי מליובאוויטש] כתב בכ"ט בתמוז תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רצו-חצר):
"כבר שקלו וטרו בכמה מקומות, ואחדים מאלו שבתחילה הציעו זה או הסכימו על-זה - משכו את ידיהם. אלא שיש מציעים עתה מעין סנהדרין ולא סנהדרין ממש. וכבר היה מעין הצעה כזו בדור שלפני זה, וגדולי ישראל ביטלוה מכל וכל והקטנים (ביראת-שמים) ידעו אשר לא ישמע קולם במחנה ישראל, כי רק דבר הוי' נר לרגלם, ולא ישמע לקול מדברים סרה על מנהיגי ישראל בדרך התורה והמצווה, הלוחמים מלחמתה, ומחזקים את בדקה וכופים את ישראל ללכת בה. ואפילו אם יבואו אליהם בשם מפלגה, פרוגרם, שיתוף שם שמים עם דבר-אחר וכיוצא-בזה - גרש יגרשו אותם מן המחנה. ואם בדור (ה)הוא בטלו הדבר מפני טעמים הידועים, הרי על-אחת-כמה-וכמה בדורנו יתום זה. וד"ל. ורואים במוחש שככל שמתמעט מידת היראת-שמים דחוג מסויים - כן תגדל ההתלהבות שלו לרעיון הסנהדרין, או כעין סנהדרין".

איידי דאיירי בהא: בשנים הראשונות לזעקותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ע"ד האסון שבמסירת ה'שטחים' רח"ל למרים שבאויבינו, ופיקוח-הנפש הגדול הכרוך בזה - סבר הרב אבן-ישראל ש"יש מקום" (בל' עדינה) למסירת ה'שטחים'. וק"ל [אך כמדומה שבשנים שלאח"ז הצטרף אף-הוא לקריאתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש].

[שברי לוחות]

מופיע בספר דולה ומשקה מתורת האדמו"ר מסאטמר

מי זה הגרמ"ד המובא בצילום הספר
האם רבי מיכאל בער ווייסמנדל?

[זאב ערבות]

מופיע בספר דולה ומשקה מתורת האדמו"ר מסאטמר

מי זה הגרמ"ד המובא בצילום הספר
האם רבי מיכאל בער ווייסמנדל?

באשכול הקבצים שלי הבאתי קובץ של כל הספר, קחהו משם.

[שברי לוחות]

מופיע בספר דולה ומשקה מתורת האדמו"ר מסאטמר

מי זה הגרמ"ד המובא בצילום הספר
האם רבי מיכאל בער ווייסמנדל?

באשכול הקבצים שלי הבאתי קובץ של כל הספר, קחהו משם.

יישר כחך

[עתניאל בן קנז]

בעלזא הושמטו בכוונה קטע מדברי רבותיהם בגודל התקלה שנוכל להצמיח מזה שמקבלים טובות מרשעי ישראל רח"ל.
מצ"ב הצנזורה

סטרעליסקער חיבור .pdf

(468.22 KiB) הורד 346 פעמים

הקובץ המצורף בעלז.pdf לא זמין יותר.

ראה מה שכתב רבינו הק' מהר"י מבעלזא זי"ע בספר מהר"י על ידי הרב ישראל קלפהולץ בפרשת במדבר דף קו שאסור ליקח מרשעי ישראל כי על ידי זה מכריחים אותנו לפעמים לשמוע להם אבל כשהדפוס מרכז חסידי מהרי"ד אדמו"ר מבעלז ירושלים הספר לקט אמרי קודש חלק במדבר דף ח - ט השמיטו קטע זאת וצריך לברר מי עומד תחת זה.

כבר מזמן לא צחקתי כל כך.... על היחס והאופן הרציני שאתה מתייחס לספרים אלו.
הרב ישראל קלפהולץ כתב את הד"ת בסגנונו, וכבר יצאו עוררין בשעתו, לפני כששים שנה, על שהוסיף מדיליה וכתב כטוב בעיניו... (זקני החסידים ורבני החסידות יצאו ב"קול קורא" להחרים את ספריו עקב כך, מה שלא עזר להם כלום, עקב ברירת המחדל. כי לא היו ד"ת אחרים. וגם הצליח לו עקב השמות הקליטים: מהר"ש, מהר"י וכו')
שנים רבות אח"כ ערך אברך בשם הרב אהרן רינגל את הלקט אמרי קודש - תחילה בסטענסיל ולימים בעימוד הנ"ל - כפי אשר ידו השיגה ללקט מן המקורות ומן הגורן והיקב...
הצד השוה, שעד לפני כעשור וחצי כל אחד כתב כפי שהוא רצה/שמע או סבר ו"קיבל"...
בעלזא הו"ל לראשונה את הד"ת באופן רשמי בסדרת ספרי "ביאורי החסידות", ואח"כ ערוך בטוטו"ד בספרי "הבינה הברכה".
עכ"פ לפני שכותבים משהו צריך מינימום ידיעה ובקיאות בתחום ולא סתם לפלוט הבעת רגשות...

כמה צנזורה בתוך הודעה אחת, הסיבה שיצא עוררין על עבודתו של הרב קלפהולץ אינו קשור להנ"ל רק לענינים אחרים שאכמ"ל.
הרי מקור האמירה לפי לקט אמרי קודש, הרי הוא הסטרעליסקער חיבור והדבר לפנינו, ניתי ספר ונחזי עם מי הצדק.

ונראה בעליל לכל מעיין שחסר שם משהו בהמשך הדברים.

הנה הצילום של ה'סטערליסקער חיבור'. הבה וניחזי מי השמיט, ומי הוסיף???

[האם מישהו מחסידי סטמר קם והתנצל על הפאשקוויל שהוציאו נגד בעלי 'לקט אמרי קודש'???
או מישהו מוכן להסביר, מדוע בכל פעם מוצג הרי"י קלפהולץ' כמקור האוטנטי לתורות בעלזא, למרות שכבר הוכח כמה וכמה פעמים על היות ידו חופשיה לערוך ולהוסיף כיד ה' הטובה עליו???.
כנראה לא כ"כ מאהבת מרדכי אלא משנאת...]

סטרעליסקער חיבור .pdf

(468.22 KiB) הורד 346 פעמים

[איש_ספר]

עין יעקב בתרגום לאנגלית מאת הרב שמואל צבי גליק (מתלמידי וואלאז'ין, רב בשיקגו, עלה לארץ ונפטר כאן בתרפ"ט או בתר"ץ). הסדרה מצויה באוצר. במפעל הביבי' רשום: המתרגם השמיט מאמרים רבים שלא נראו בעיניו.

[דרומי]

מעניין אם השמיט את 'קם רבה שחטיה לרב זירא'.

[איש_ספר]

מעניין אם השמיט את 'קם רבה שחטיה לרב זירא'.

השמיט...(כאמור הספר באוצר)

[איש_ספר]

בספר ליקוטי יצחק צבי שי"ל בב"ב לפני איזה שנים, נשמט הרבה מהמהדורה המקורית שהופיעה בסטנסיל בנ"י חש"ד. (מעניין בעיקר את שוחרי תולדות ותורות אדמור"י פולין).

[זאב ערבות]

בליקוואד יוצאת לאור מהדורת משנה ברורה בשם תפארת עם ליקוט פסקי גדולי ספרד (כך כתוב על הכריכה, אך בדף השער כתוב גדולי הפוסקים לדורותיהם) - נלקט ע"י צוות ת"ח... שע"י מפעל ארזי הלבנון. כרך ב' נדפס כעת ויש בו הסכמה ארוכה מהגר"י יוסף ובין השאר כותב שם על ברכת הבמבה שהיא בורא פרי האדמה. מסיבות שונות לאחר שכבר נדפס הספר ביקשו מהמו"ל להסיר את הקטע עם הבמבה ואכן בכל העותקים נחתך הדף ע"י סכין גילוח ואין אף מספור דפים.
היום נשלחה לי ההסכמה ע"י אחד מחברי הפורום עם הדף החסר שהוא יקר המציאות עד למאוד בתוספת הערה: האם מותר לשים זאת בפורום? זאת לאחר שאמש נשלחה לי כתבה בענין והעליתי אותה אך לא הפעלתי שיקול דעת נכון וההנהלה בתבונה הסירה אותה.
בצילום מיקום הדף החסר וניתן לראות את שארית הדף (כחצי ס"מ). בד"כ במקרים כאלה מדביקים דף אחר.