פורום אוצר החכמה

אליסף כתב:

גל של אגוזים כתב:בס' צדקת הצדיק [לרבי צדוק הכהן מלובלין] נשמטו כשש קטעים מכתי"ק ונדפסו בס' צדקת הצדיק 'המלא' [אינו ב'אוצר'] שהו"ל הרב אליהו מוקוטובסקי [כי-טוב] ז"ל ובקובץ שפתי צדיקים ד' [ע"י ידידנו להבחל"ח הרב יהושע מונדשיין ז"ל.

ראה במצו"ב ובמח"כ הכותב ה"ה ד"ר צבי לשם אחר העיון בקטעים שנשמטו נלענ"ד מדובר כאן בצנזורה בס' צדקת הצדיק.

לא הבנתי. זה הרי מה שלשם אומר?

כוונתי לפסקא נ"ד שע"ז הבין שנשמט מחמת שהיה חסר בכת"י וע"ז כוונתי שצונזר בגלל שהוא מריח מלאומיות וממשנת הר"ק.

ספר השמיטה להגרימ''ט.
למי כוונתו?

פולסברג כתב:ספר השמיטה להגרימ''ט.
למי כוונתו?

מסתמא שו"ת מהרי"ל דיסקין. במקום אחר [דומני בנוגע לסמוך ונראה לגבי פורים] הוא כתב דבריו דומים לגבי דברי מהרי"ל דיסקין שהם נגד שיטתו.

פולסברג כתב:ספר השמיטה להגרימ''ט.
למי כוונתו?

היכן ראית את ס' השמיטה?

[ספר השמיטה-(טיקוצינסקי) עמ' טז]

[ועוד מעט ביחס לשו"ת מהריל"ד]

עמקן כתב:

פולסברג כתב:ספר השמיטה להגרימ''ט.
למי כוונתו?

מסתמא שו"ת מהרי"ל דיסקין. במקום אחר [דומני בנוגע לסמוך ונראה לגבי פורים] הוא כתב דבריו דומים לגבי דברי מהרי"ל דיסקין שהם נגד שיטתו.

ייש''כ הרב עמקן! שמך נאה לך ואתה נאה לשמך!

בביתי נ"ך בהוצאת 'מקור הספרים', ושם ברד"ק תהלים צ"א ו' לא נמצא הקטע הבא (העתקתיו מפרויקט השו"ת):

רד"ק תהלים פרק צא
ובעלי הדרש (שוח"ט) מפרשים דְּבַר הָאֹפֶל וְקֶטֶב הַצָּהֳרַיִם - דְּבַר הַשֵּׁדִים. וכן יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, על הַשֵּׁדִים הוא אומר. וחכמי המחקר אינם מודים בדבר השדים ומבטלים אותו במופת כי אינם:

מי אחראי לצנזורה זו ברד"ק?

ואגב אשאל, מה הכוונה 'מבטלים אותו במופת', יש בידם הוכחה שאין שדים?

אין זה צנזורה תורנית, ויתכן שאף צנזורה נוצרית אינה.
כלומר, השמטה זו קיימת מימות דפוס קרימונה שכ"א, עם השמטות רבות בכמות ובאיכות מפירוש הרד"ק. בימינו כבר נדפסו פירושי הרד"ק בשלימותן, אך מהדורת אור הספר כמובן אינה אלא הדפסה חוזרת של מקראות גדולות הנפוצות עם כל חסרונותיהם.
על דפוס קרימונה, ההשמטות והסיבות להן, כבר נכתב בארשת ב עמ' 70-95. על אף שיש הרבה צנזורה מטעם הממלכה הנוצרית, אך השמטה זו כנראה שייכת לסוג ההשמטות שמשום קיצור, בה נשמטו רוב המכריע של הפירושים המובאות על ידי הרד"ק, ובפרט אלו שמביא מדברי חז"ל במדרש.

ראיתי בספרו של מארק סאפרשטיין, 'גלות באמשטרדאם: דרשות (הרב) שאול לוי מורטירא לקהל של יהודים חדשים':

בגבעת שאול סוף דרוש ל"ז, דפוס אמשטרדאם שנת ת"ה:


לעומת זה במהדורת ווארשא תרס"ב, (הספר מעוטר בהסכמת הגר"ח מבריסק):


הלא תראה כי הם הוציאו מלות המקוריות, אשר דרש הרב השל"ם נגד הנוצרים, ובאמת אין בזה כ"כ, כי היה יושבים תחת פחד הצנזור, ומפני זה השמיטו גם שתי דרשות שלימות, דרוש מ"א ומ"ט, והוא מפלאי ההסטוריה כי מה שיכול לכתוב כ250 שנה קודם לכן באמשטרדאם, עדיין אסור היה בווארשא.
אך הפלא הגדול הוא שהמציאו המוציאים לאור פירוש מדעתם "כי חדל ישראל מגוי, שאינם עוד עם ככל העמים אלא 'קבוץ' איזה אנשים, אולם לא יוכלו לבטל את ישראל מכל וכל", ולדעת סאפרשטיין הנ"ל כוונו המו"ל בזה לדרוש נגד המתנגדים לציונות, האומרים כי אין ללאומיות מקום ביהדות, ו'אין אומתנו אומה אלא בתורה', וע"ז באה התשובה מחכם קדמון, נהיה ככל הגוים בית ישראל.
וא"כ בזה הם הרגו שני עופות עם אבן אחד, ברחו מן הצנזורה, והחדיר דעותיהם בלבות הקוראים, בלי שם על לב.

מאד מעניין - ייש"כ. אך לא הבנתי איך לפי דפוס אמשטרדם מפרש הפ' אקניאם בלא עם.

גל של אגוזים כתב:מאד מעניין - ייש"כ. אך לא הבנתי איך לפי דפוס אמשטרדם מפרש הפ' אקניאם בלא עם.

"הם קנאוני בלא אל" - ישראל אמרו אלי אתה, במעשה העגל ל'לא-אל'.

"ואני אקניאם בלא עם" - אמר הקב"ה אתן להם עונש, שיכעוס הנוצרים, ה'לא-עם' את ישראל, באומרים שהם באמת עם ישראל, 'והיא קנאה ממש'.

"ואני בגוי נבל אכעיסם" - הנוצרים, "גוי נבל", יכעיסם ב"אלף הבלים ושקרים נגד התורה".

אש משמים כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כדאי לעיין בטה"ב בפנים.

מי יכול להעלותם?

על אודות עצם רצון האישה שהבעל יהיה לכהכ"פ בסביבתה בשעת לידה יש בספורנו בראשית לח ה -
"והיה בכזיב" - והטעם שקראתו שלה לשון אל תשלה שהוא שם בלתי נאות מפני שיהודה היה אז בכזיב ותוחלתה נכזבה מראות פני אישה בעת לדתה והוא אם היה שם לא היה מסכים בקריאת שם בלתי נאות:

[דברים מפורשים יותר בספר צרור המור והבביאו בהרחבה בספר תורת היולדת פרק לב]

רק לי נראה שהושמט כאן הודעה אודות תורת הגרי"צ דושינסקי?

ר' יהושע מונדשיין -

לענין "חריגות חסידיות" מלשון ההלכה יצויין כי בספר "דור דעה" בפרק המוקדש לר' שמחה בונים מפשיסחא נאמרים דברים חריפים לנגד שיטה זו, אך במהדורות האחרונות של הספר נשמטו דפים אלו, בעיקר בעקבות הערתו של האדמו"ר ר' מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצא כי שיטה זו כבר עברה מן העולם, ועתה מחזיקים הצדיקים שמבית-מדרשה של פשיסחא בשיטתו של האדמו"ר ר' יצחק מאיר מגור (בעל "חידושי הרי"מ") הטוען כי יש לחזור לדרך ה"שולחן ערוך" (ראה בספרי "הצופה לדורו", ירושלים תשמ"ז, עמ' 244-243).

צנזורה - השמטה ע''י המחבר בעצמו:

הקדמת הכתב וקבלה [בה נזכר במקצת ה'צדיקים' שהוא מביא]

קטע בכת"י המחבר שלא הוכנס ל'ישמח משה' בידי נכדו בעת הבאת הספר לדפוס -

משיח בן יוסף ובניין ירושלים מחוץ לחומות : מיסטיקה ריבלינית ומציאות היסטורית / אריה מורגנשטרן.

ירושלים תשפ"ב, עמ' 30, 428.

ר' משה קרליץ, אחיו של החזו"א, משמיט קטע מספר שערך, ומכניס במקומו קטע שכתב אחיו החזו"א, בעילום שם -


מעשה איש, א, עמ' יח הערה 4

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... 3566235580

גביר כתב:ר' משה קרליץ, אחיו של החזו"א, משמיט קטע מספר שערך, ומכניס במקומו קטע שכתב אחיו החזו"א, בעילום שם -


מעשה איש, א, עמ' יח הערה 4

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... 3566235580

בקישור מופיע דרישה לשם משתמש וסיסמא.

גביר כתב:ר' משה קרליץ, אחיו של החזו"א, משמיט קטע מספר שערך, ומכניס במקומו קטע שכתב אחיו החזו"א, בעילום שם -


מעשה איש, א, עמ' יח הערה 4

https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... 3566235580

צ"ל עמוד יז.
וכתוב שם דמפלפל בענין קמיצה אם מהני ב"פה". ולא הבנתי איך שייך לקמץ בפה.
אולי צ"ל מציצה? אך ג"ז אינו מסתבר כלל.

חבר שלמד עירובין דף כ"ג (עם שוטנשטיין), טול חמישים וסבב חמישים, היה באמצע לחשב את החישוב המסובך וזרק לי "נו, אתה זוכר משהו מעירובין"?

אמרתי לו שאני זוכר ששוטנשטיין במקום מעירים ששיטת החישוב של רש"י היא שיטה ישנה, וכיום נוהגים למצוא את השורש הריבועי בשיטה אחרת.

הלכתי לראות אם אני זוכר טוב, והנה המשפט הזה לא קיים. אני מחפש שוב ושוב, מדפדף אחורה וקדימה, אין זכר. אמנם כתוב שרש"י חישב לפי השיטה הרווחת בזמנו, אבל המשפט שזכור לי, שכיום נוהגים למצוא את השורש הריבועי בשיטה אחרת, פשוט נעלם. הלכתי לבדוק במהדורה שקיימת אצלי במחשב - והנה הפלא ופלא, המשפט הזה אכן נכתב שם, אבל במהדורה החדשה (תשע"ח) צונזר...

למה שיצנזרו כזה דבר? ממש תמוה.

מה הן חלוגלגות? בספר תורת הצמחים ח"א מאת ר' יחיאל מיכל שטרן בערך חלגלוגות מביא את הגמרא ביומא (יח ע"א) כפי שמופיע בצילום, ובסופו מציין למרן הגרי"ז מבריסק שהקשה שצריך להבין מדוע לא חיפשו בלקסיקון (תמונה ראשונה). הלשון נשמע קצת תמוה שמרן הגרי"ז הידוע בתור הבריסקער רב ישאל כזו שאלה, הלא ידוע שלא היה להם בימיהם לקסיקון.
חיפוש באוצר החכמה העלה שני ספרים נוספים שבהם מופיע הקטע הזה כלשונו אך עם שינוי קל. הראשון הוא מספרו של הנ"ל דרשות לפרשת השבוע (תמונה שניה בעמ' תק"א), אך שם הוורט מופיע תחת השם "הרב מבריסק", והספר השני הוא נפש הרב מאת ר' צבי שכטר (תמונה שלישית, בהוצאה שניה עמ' נ"ד) והספר הזה כידוע הוא דברי תורתו של ר' יוסף דוב הלוי סולובייציק מבוסטון, שהוא בן דו"ד של הגרי"ז, אך כידוע בעל השקפה שונה בתכלית, שאינה מקובלת בציבור החרדי, ולכן כנראה החליט ר' שטרן לשנות את שמו לגרי"ז בתקווה שאיש לא יעלה על כך.

זאב ערבות כתב:מה הן חלוגלגות? בספר תורת הצמחים ח"א מאת ר' יחיאל מיכל שטרן בערך חלגלוגות מביא את הגמרא ביומא (יח ע"א) כפי שמופיע בצילום, ובסופו מציין למרן הגרי"ז מבריסק שהקשה שצריך להבין מדוע לא חיפשו בלקסיקון (תמונה ראשונה). הלשון נשמע קצת תמוה שמרן הגרי"ז הידוע בתור הבריסקער רב ישאל כזו שאלה, הלא ידוע שלא היה להם בימיהם לקסיקון.
חיפוש באוצר החכמה העלה שני ספרים נוספים שבהם מופיע הקטע הזה כלשונו אך עם שינוי קל. הראשון הוא מספרו של הנ"ל דרשות לפרשת השבוע (תמונה שניה בעמ' תק"א), אך שם הוורט מופיע תחת השם "הרב מבריסק", והספר השני הוא נפש הרב מאת ר' צבי שכטר (תמונה שלישית, בהוצאה שניה עמ' נ"ד) והספר הזה כידוע הוא דברי תורתו של ר' יוסף דוב הלוי סולובייציק מבוסטון, שהוא בן דו"ד של הגרי"ז, אך כידוע בעל השקפה שונה בתכלית, שאינה מקובלת בציבור החרדי, ולכן כנראה החליט ר' שטרן לשנות את שמו לגרי"ז בתקווה שאיש לא יעלה על כך.

וצ"ע, דהול"ל 'הגרי"ד מבריסק', לישנא דמשתמעא לתרי אנפין [מבוסטון/מירושלים]?

יתכן שאין זו צנזורה דווקא, אפשר שהמחבר שמע בשעתו את הסיפור, ובמרוצת הזמן התחלף לו רי"ד ברי"ז.

גביר כתב:יתכן שאין זו צנזורה דווקא, אפשר שהמחבר שמע בשעתו את הסיפור, ובמרוצת הזמן התחלף לו רי"ד ברי"ז.

שערי תירוצים לא ננעלו.

והמחפש צנזורה בכל מקום יתעקש

הפצת המעיינות כתב:והמחפש צנזורה בכל מקום יתעקש

לא צריך לחפש זה מצוי בכל פינה רק צריך לשים לב. ובמקרה הזה קשה להאמין שמעתיק את המלה את הדברים כמעט בלשונם ורק שם בעל המאמר פתאום משתנה, בפרט שבמקרה הזה יש סיבה טובה לכך. ולפי הערתך צריך לבטל את רוב הערות הצנזורה שכן ברובם ניתן לתרץ שזו שגגה בעלמא.

ספרי הרי"מ שטרן מלאים ברשלנויות כאלו ואחרות (יותר חמורות), מסתבר שיש כאן רשלנות וחפיפניקיות ולא צנזורה...

א. גם לענ"ד יש להבחין בין ספרים הערוכים בדקדקנות ובקפידה לבין ספרים שאינם כאלה, להם מסתבר ליחס טעות לא פחות, ושמא אף יותר, מאשר צנזורה.


ב. ר' יהודה אריה די מודנה צנזר את שער ספר הישר שהגיה [מהדורה ראשונה של הספר, ונציה שפ"ה] והסיר משער הספר את ההשערה שזהו ספר הישר המוזכר בכתוב.

יעוין במבואו של יוסף דן למהדורת ספר הישר שלו, ירושלים תשמ"ו, עמ' 20 ושם בהערה 22.

חד ברנש כתב:ספרי הרי"מ שטרן מלאים ברשלנויות כאלו ואחרות (יותר חמורות), מסתבר שיש כאן רשלנות וחפיפניקיות ולא צנזורה...

מה שתפס את תשומת לבי זה המלה לקסיקון, וכך מסתבר שהוא העתיק מאותו ספר, בכך אין ספק. אך אין ספק שהרי"מ שטרן יודע שמדובר באישיות שאינה מקובלת בציבור החרדי ולכן היתה לו סיבה טובה לשנות את הדבר.
ובדרך אגב אעיר לגבי הספר אגרות רב שמואל שמתכתב עם הרבה שלא מאנ"ש וגם מצטט להרבה מקורות "לא כשרים" ואמר לי היום המוכר בחנות הספרים החרדית במאנסי שכמה קונים עלעלו בספר והביעו תמיהה מדוע מוכרים כזה ספר!

כבר כתבתי לפני איזה זמן לידידי היקר ר' זאב הי"ו שאחר שראיתי דבריו הייתי אצל הרב שטרן שליט"א ושאלתי אותו על זה והוא אמר שזה רשום אצלו מלפני הרבה שנים ואמר שבוודאות הוא ראה את זה כתוב על שם הגרי"ז מבריסק. אך כששאלתי אותו על מקור הדברים אמר שלא זוכר.

ואמנם ר' זאב הי"ו לא היה נראה לו, אך אני מאמין לרב שטרן שליט"א

ואני מאמין לו לכמה סיבות. א. בספרו גדולי הדורות מונה בן גדולי ישראל את הרב קוק[שהוא באמת מגדולי ישראל אם כי לא צריך לדידי ולדכוותי לאישור חלילה] כך שלהזכיר ווארט מרב ציוני לא נראה שתהיה לו בעיה. ב. אם כדבריך שרצה להעלים היה אומר בלא שם ולמה לומר בשם הרב מבריסק? ג. גם אצל האשכנזים מתעלמים מהגר"ע זצ"ל או ממעיטים בערכו והוא מעצימו ביותר מדי(ראה בספרו שהוציא עליו[וביותר מזה בשיחותיו ע"פ]). ד. מהיכרות אישית כבר שנים רבות שהרב כאן בעירנו והוא ממש לא חושש לומר כלום ממש. ה. בשיחה עמו התרשמתי שאמר אמת.(גם שאלתי החברותא שלי שלמד כמה שנים אצלו בכולל ופשוט לו כדברי).

יתכן שראה כן כתוב אצל מחבר אחר וכותב אחר שינה או טעה אינני יודע אך אני כאמור מאמין לו והבוחר יבחר.

זאב ערבות כתב:

חד ברנש כתב:ספרי הרי"מ שטרן מלאים ברשלנויות כאלו ואחרות (יותר חמורות), מסתבר שיש כאן רשלנות וחפיפניקיות ולא צנזורה...

מה שתפס את תשומת לבי זה המלה לקסיקון, וכך מסתבר שהוא העתיק מאותו ספר, בכך אין ספק. אך אין ספק שהרי"מ שטרן יודע שמדובר באישיות שאינה מקובלת בציבור החרדי ולכן היתה לו סיבה טובה לשנות את הדבר.
ובדרך אגב אעיר לגבי הספר אגרות רב שמואל שמתכתב עם הרבה שלא מאנ"ש וגם מצטט להרבה מקורות "לא כשרים" ואמר לי היום המוכר בחנות הספרים החרדית במאנסי שכמה קונים עלעלו בספר והביעו תמיהה מדוע מוכרים כזה ספר!

שוואכע דורות שוואכע מוחות

נוריאל עזרא כתב:יתכן שראה כן כתוב אצל מחבר אחר וכותב אחר שינה או טעה אינני יודע אך אני כאמור מאמין לו והבוחר יבחר.

שים לב לצילום הראשון והשני: ממש אותם מילים ללא שינוי ולו הקטן ביותר (המקפים נשמטו), האין זה אומר דרשני. הכל בדיוק ורק שם בעל המאמר שונה, ממש הפלא ופלא.
וכבר נכתב שהערוך השלחן כתב את ספרו מזכרון ולכן יש הרבה שנויים מלשון המקור של הרמב"ם, כלומר כשכותבים מזכרון לא תמיד ניתן לדייק עד קוצו של יו"ד, ואם כך אם כן כתוב במדויק זאת אומרת שזו העתקה מהמקור.

ולנושא הבא...

הפצת המעיינות כתב:ולנושא הבא...

אם נושא מסויים לא לרוחך, זכותך לעבור לנושא אחר. ודרך אגב אולי יש לך איזה רעיון? ומה דעתך על ריבוי אשכולות התכלת?

הפצת המעיינות כתב:נושא מצויין רק צריך ל דעת מתי לסיים

מי מכריח לעקוב אחר נושא שאינו מעניין.

נוריאל עזרא כתב:כבר כתבתי לפני איזה זמן לידידי היקר ר' זאב הי"ו שאחר שראיתי דבריו הייתי אצל הרב שטרן שליט"א ושאלתי אותו על זה והוא אמר שזה רשום אצלו מלפני הרבה שנים ואמר שבוודאות הוא ראה את זה כתוב על שם הגרי"ז מבריסק. אך כששאלתי אותו על מקור הדברים אמר שלא זוכר.

ואמנם ר' זאב הי"ו לא היה נראה לו, אך אני מאמין לרב שטרן שליט"א

ואני מאמין לו לכמה סיבות. א. בספרו גדולי הדורות מונה בן גדולי ישראל את הרב קוק[שהוא באמת מגדולי ישראל אם כי לא צריך לדידי ולדכוותי לאישור חלילה] כך שלהזכיר ווארט מרב ציוני לא נראה שתהיה לו בעיה. ב. אם כדבריך שרצה להעלים היה אומר בלא שם ולמה לומר בשם הרב מבריסק? ג. גם אצל האשכנזים מתעלמים מהגר"ע זצ"ל או ממעיטים בערכו והוא מעצימו ביותר מדי(ראה בספרו שהוציא עליו[וביותר מזה בשיחותיו ע"פ]). ד. מהיכרות אישית כבר שנים רבות שהרב כאן בעירנו והוא ממש לא חושש לומר כלום ממש. ה. בשיחה עמו התרשמתי שאמר אמת.(גם שאלתי החברותא שלי שלמד כמה שנים אצלו בכולל ופשוט לו כדברי).

יתכן שראה כן כתוב אצל מחבר אחר וכותב אחר שינה או טעה אינני יודע אך אני כאמור מאמין לו והבוחר יבחר.

ויש להוסיף, ונראה עיקר, שחיפוש באוצה"ח יעלה שהרב שטרן כן מביא דברי הגרי"ד, מנאומו בדברי הערכה על האדמו"ר מלובביץ'.
כך שלא נראה שהיה כאן צנזורה. ובכן פתחו לו שערי תירוצים, או כהרב גביר, או כהרב עזרא, או בשום תירוץ אחר, ואפילו יבואו ויחשדו את הרב באג'נדה אישית או פוליטית או תורנית, אבל צנזורה תורנית (לכאורה) אין כאן.

זאב ערבות כתב:

נוריאל עזרא כתב:יתכן שראה כן כתוב אצל מחבר אחר וכותב אחר שינה או טעה אינני יודע אך אני כאמור מאמין לו והבוחר יבחר.

שים לב לצילום הראשון והשני: ממש אותם מילים ללא שינוי ולו הקטן ביותר (המקפים נשמטו), האין זה אומר דרשני. הכל בדיוק ורק שם בעל המאמר שונה, ממש הפלא ופלא.
וכבר נכתב שהערוך השלחן כתב את ספרו מזכרון ולכן יש הרבה שנויים מלשון המקור של הרמב"ם, כלומר כשכותבים מזכרון לא תמיד ניתן לדייק עד קוצו של יו"ד, ואם כך אם כן כתוב במדויק זאת אומרת שזו העתקה מהמקור.

הוא אמר שזה כתוב אצלו מלפני הרבה שנים. אם העתיק ממקור אחר ששינה במכוון או בטעות מנין לו הוא אמר שראה את זה בוודאות אני לא חושב שישקר לי ובשביל מה הוא הרי לא אחד שמצנזר זה לא הסגנון שלו. וגם אם רצה לצנזר יכל לכתוב בסתם בלי שם למה לשנות לשם אחר.

אני מאמין לו כאמור אבל כל אחד והבנתו הוא.

גיורא בשמי שמיא כתב:ויש להוסיף, ונראה עיקר, שחיפוש באוצה"ח יעלה שהרב שטרן כן מביא דברי הגרי"ד, מנאומו בדברי הערכה על האדמו"ר מלובביץ'.
כך שלא נראה שהיה כאן צנזורה. ובכן פתחו לו שערי תירוצים, או כהרב גביר, או כהרב עזרא, או בשום תירוץ אחר, ואפילו יבואו ויחשדו את הרב באג'נדה אישית או פוליטית או תורנית, אבל צנזורה תורנית (לכאורה) אין כאן.

ייש"כ.