הנו"ן החסירה בתהלה לדוד ומשלימיה

[איש_ספר]

אמרו רבותינו בגמ' ברכות ד, ב:

אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל. אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים.

לרוב מאמר שכזה, הבא לבאר מסורתינו,יש בו ללמד על קיומה של מסורת אחרת חיצונית, ונועד לצדק מסורתינו על פני אותה מסורת. ואכן כבר העיר ר"ע מן האדומים (מאור עינים, אמרי בינה פ"ח), כי בתרגום השבעים ובתרגום הסורי (פשיטתא). בא תהילה לדוד כשיש בו נו"ן: 'נאמן ה' בכל דרכיו וצדיק בכל מעשיו'. וראה דברי הגאון חוב"ט רז"ו לייטער בתשו' בית דוד (סי' לו) למתחכם בעיניו:

בית דוד.jpg (35.43 KiB) נצפה 14280 פעמים

. והנה אם ברצוננו להבין ולהשכיל שאכן הנון הבאה בתרגום השבעים, אינה מקורית, אלא תיקון סופרים של מי שמצאו חסר ובדו מליבם, הביטו וראו בתמונה הבאה בזה:
לפנינו צילום מתוך ספר גד החוזה, הנזכר בעבר כאן, ואשר יש המקדימים אותו עד סוף בית שני, והנה גם שם אנו מוצאים בתוך תהלה לדוד נו"ן החסירה, אלא ששם בדו הסופרים מליבם פסוק אחר.

התמונה שייכת לר' מאיר בר אילן, העומד להוציא את ספר גד החוזה וכל הזכויות שמורות לו.

גד החוזה.jpg (21.06 KiB) נצפה 14284 פעמים

ומכאן נראה בעליל, שחסרון מצאו סופרים לפניהם, וזה בדה בכה וזה בכה. וצדקת מסורתנו, כי דוד לא פסק פסוקו בנו"ן, מאליה עולה.

[אפרקסתא דעניא]

גם ההגיון הפשוט אומר, שמזמור שלם, ועוד עשוי באקרוסטיכון, אינו מועתק בחסרון (ואף אם יש סופר אחד שטעה, אין זו טעות שאמורה לחזור בכל העתקה), משא"כ מזמור שחסר בו פסוק, כביכול, מעורר רצון טבעי להשלימו.

כעין זה מצינו רבות גם בהבדלים שבין התורה ל"תורה" השומרונית, שם "השלימו" כל מיני דברים החסרים בתורנו הק', דוגמת מה שאמר קין אל הבל אחיו, ועוד.

[תוך כדי דיבור]

ועוד, שניכר לעין שה'פסוק' המופיע בתרגום השבעים והסורי, אינו אלא ווריאציה על הפסוק שמופיע ארבע שורות אחריו, "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו".

[מרחביה]

במגילות קומראן נמצא הפסוק בנוסח "נאמן א-לוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". ואף מאיזכור שם אלוקות שבו - בניגוד לכל שאר המזמור - ניכר כי הוא תוספת מאוחרת (ויקיפדיה בשם דוד פלוסר).

[הוגה ומעיין]

יישר כח על הידיעה נכבדה מאוד!

ראיתי שרוב החוקרים היהודים נוטים לומר שהתוספת היא מאוחרת. עוד מביאים ראיות למהלך זה (מלבד השניים שנזכרו בשתי ההודעות שמעלי): א. יש עוד מזמורי אקרוסטיכון שאינם שלמים, כגון פכ"ה ופל"ד. ב. אין סיבה מיוחדת להשמטת הפסוק החסר הזה, ולעומת זאת קל מאוד להניח שסופר מעתיק שאינו משומרי המסורת ימציא פסוק משלו על מנת למלא את חסרונו של פסוק מסוים.

בחפשי כעת באמתחת הספרים, מצאתי דבר מגוחך בשם החוקר י' עמיר. הוא "גילה" שהביטוי "נאמן ה' בכל דבריו" מופיע גם בברכת ההפטרה (האל הנאמן בכל דבריו), שהתחברה כנראה כבר בימי בית שני [לא ידעתי מנין לו, שהרי לא נזכרה קודם מסכת סופרים], והציע לראות בברכת ההפטרה השתקפות של לשון הפסוק האבוד ואסמכתא למקוריותו! והביאנו לידי גיחוך ב"תגלית" שגילה, וחבל שלא גילה שיש פסוק אחר הקרוב יותר למטבע "האל הנאמן בכל דבריו" ו"נאמן ה' בכל דבריו", והוא הפסוק בדברים ז, ט, "האל הנאמן" וגו'. וזאת מלבד מה שהמצוי בסוגיית מטבעות הברכות מוצא שמטבעות רבות הן גלגול של תפילות יורדי המרכבה, כפי שהראה מאיר בר-אילן בסתרי תפילה והיכלות (אני מקווה שכבר עשיתי מספיק פרסומת לספר..), ואם כן אין הוכחה לכך שהמקור אינו בנוסח מנוסחאות ההשלמה, שאין עוררין על כך שכבר היו נפוצים בסוף ימי בית שני.

[איש_ספר]

תודה לכל המחכימים.

ואם כבר הוזכרו פה 'תפילות יורדי המרכבה'.

זה לשון ראב"ן סי' קנ"ח

איבעיא להו [כ"א ב] מהו להפסיק תפילה משום יהא שמיה רבא כי אתא רב דימי וכולהו תלמידי ר' יוחנן אמרי לכל אינן מפסיקין חוץ מיהא שמיה רבא שאפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק.
פירוש שמתפלל תפילת המרכבה. ולית הלכתא כוותיה אלא אינו פוסק.

. יש היודע מה היא 'תפילת המרכבה' שהתכון אליה ראב"ן?

[חכם באשי]

מנין לך שמדובר בתפילה מסויימת?
אולי הכוונה לכל תפילה שמקורה מספרות ההיכלות?
והרבה תפילות מקורן משם, כמו: האדרת והאמונה, עלינו לשבח, ויש אומרים 'ברוך שאמר', ועוד.

[איש_ספר]

מנין? משום ש'תפילת המרכבה' משמעה תפילה מסוימת. אם לא הייתי חושב כך (ואני עדין חושב כך) לא הייתי שואל.

[ישבב הסופר]

הראב"ע כותב בפירושו, (שמות ב' כ"ב) כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה, אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעה הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם. עכ"ל. ופשוט שספר גד החוזה בכלל.
נראה ששניהם הוספות מאוחרות, ופשוט שמי שאינו כפוף לדרשות חז"ל יתקשה מדוע חסרה הנון, ויוסיף בספרו לפי ראות עינו הסמויה, ועל זה הוזהרנו מללמוד בספר שאינו מוגה. אלא שהזייפן בספר גד החוזה ידע דרשת חז"ל והתאים 'פסוקו' למאמרם ז"ל, שכן כתב בה דבר מפלתן של רשעים... וכדברי חז"ל בלשון סגי נהור, והבן זאת.
ועיין במהרש"א סנהדרין ק"ד ב' על מאמרם ז"ל פצו עליך פיהם אמר רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם והקשה המהרש"א דאי הכי מדוע באיכה פרק א' כתוב א"ב כסדרן ובפרקים אחרים הוקדם הפ"א לעי"ן? ותירץ שלא יבואו מחדשים לחבל ולומר שבימים ההם היה א"ב כסדר ההוא ולא כמאמרם ז"ל, לפיכך כתבה כסדרן להוכיח שלא זו הדרך הרגיל כי אם מחמת דרשת חז"ל. וכידוע, לימים, דבריו של המהרש"א נתקיימו.

[דראל]

אכן, על דעה זו של ראב"ע חלק הרשב"ם (ראה במדבר יב א).

[הגהמ]

תהלים לד:טז-יח

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

ובפירוש הראב"ע:

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

לתמהוני ראיתי בפירוש המשובח 'אמת קנה' להגר"מ מאזוז שכ' לבאר דעת הי"א שהביא הראב"ע ע"פ סדר הא"ב שבשאר הפרקים באיכה המקדימים פ"ה לעי"ן. האם מאשר בזה דעת הפוקרים האומרים שהגירסא העתיקה היתה להקדים פ"ה לעי"ן בכ"מ ולומר שכן היתה כאן וששוב השתנתה!? או שמא כוונתו רק שמאחר שכן מצינו באיכה שוב ניתן לדרוש פסוקים שונים ע"פ אותו סדר. מוזר מאד.

[איש-אחד]

לתמהוני ראיתי בפירוש המשובח 'אמת קנה' להגר"מ מאזוז שכ' לבאר דעת הי"א שהביא הראב"ע ע"פ סדר הא"ב שבשאר הפרקים באיכה המקדימים פ"ה לעי"ן. האם מאשר בזה דעת הפוקרים האומרים שהגירסא העתיקה היתה להקדים פ"ה לעי"ן בכ"מ ולומר שכן היתה כאן וששוב השתנתה!? או שמא כוונתו רק שמאחר שכן מצינו באיכה שוב ניתן לדרוש פסוקים שונים ע"פ אותו סדר. מוזר מאד.

יש לציין שדעת הפוקרים מתבססת על כתובת עתיקה מתקופת בי"ר שנמצאה בעזבת צרטה, בה נרשמו האותיות בזה אחר זה לפי הסדר, ושם הפ' מקדימה לע' כמו בחלק מפרקי מגילת איכה.

[בברכה המשולשת]

א. היה על זה אשכול סוער במיוחד (כמדומני בשם האם הכופר בגימטריא....)
ב. על הקשר בין ברכת ההפטרה ו"פסוק החסר" כבר העיר נ' וידר (ללא המסקנה שזה מעיד ח"ו על אמיתות הנוסח המומצא הנ"ל בתהילים)

[אלטנוישול]

באותו עניין, ביאור בעל התניא בכתוב זה

שבגשמיות במקום העוה"ז יומשך אור עליון וע"ז נאמר נפלה לא תוסיף קום פי' קום מלשון הגבהה ועליי' ממטה למעלה כענין עליות העולמות בשבת ויו"ט דהיינו שילוב אד' בהוי' ובבחי' זו של קום לא תוסיף עוד אלא שיהיו המשכות מלמעלה למטה ובמקום החשך שם ישכון אור א"ס ב"ה

[בדיעבד]

לתמהוני ראיתי בפירוש המשובח 'אמת קנה' להגר"מ מאזוז שכ' לבאר דעת הי"א שהביא הראב"ע ע"פ סדר הא"ב שבשאר הפרקים באיכה המקדימים פ"ה לעי"ן. האם מאשר בזה דעת הפוקרים האומרים שהגירסא העתיקה היתה להקדים פ"ה לעי"ן בכ"מ ולומר שכן היתה כאן וששוב השתנתה!? או שמא כוונתו רק שמאחר שכן מצינו באיכה שוב ניתן לדרוש פסוקים שונים ע"פ אותו סדר. מוזר מאד.

יש לציין שדעת הפוקרים מתבססת על כתובת עתיקה מתקופת בי"ר שנמצאה בעזבת צרטה, בה נרשמו האותיות בזה אחר זה לפי הסדר, ושם הפ' מקדימה לע' כמו בחלק מפרקי מגילת איכה.

ובעוד כמה מקרים כאלו בארכיאולוגיה. יעויין ויקי ע' מגילת איכה:

ראויה לציון העובדה שבסדר האלפבית שבפרקים ב', ג' וד', מקדימה האות פ' את האות ע'.‏[46] כבר חז"ל הבחינו בכך והציעו הסבר לכך על דרך הדרש.‏[47] משערים כי סדר זה מבטא מסורת נוספת קדומה, שהתקיימה לצד הסידור הנוכחי,‏[48] לסדר אותיות האלפבית. סידור זה נמצא גם בממצאים אפיגראפים ארכאולוגים; אבן תל זית, אוסטרקון מעזבת צרטה ואוסטרקון מכונתילת עג'רוד שעליהם מופיע לוח האלפבית ("abecedary"(אנ')), כאשר האות פ' קודמת לאות ע'.‏[49] ואקרוסטיכונים בסדר זה מופיעים במקומות נוספים במקרא.‏[50]

לעומת זה אנו מוצאים ניסיונות לתקן "שיבושים" אלו ע"י סופרים בעתיקות, לדוגמא בקודקס סינאיטיקוס. ומאידך, במגילות קומראן נמצא קטע בו מופיע פסוק פרשה ציון (איכה א,יז) לפני פסוק על אלה אני בוכיה, בניגוד למסורה.

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/ ... ile%29.jpg
(אגב, אם לדין, לכל ההוכחות הנ"ל לאמת את מסורתנו הקדושה והאמתית, יש תשובה. אבל למה לי לפלפל להבל על לא דבר. סוף סוף אין לנו אלו מה שקיבלנו דור אחר דור, והמיישר יראה אור והמתעקש לא ייווכח בכל ראיה שהיא).

[עושה חדשות]

תהלים לד:טז-יח

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

ובפירוש הראב"ע:

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

כיום ראיתי בס' האמונות והדעות

ואחר אלה השמנה שרשים לא נשאר כי אם מה שהטעות בו מפני סדור הפסוק, באמרו (תהלי' נ"א ו') לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך חשב השומע כי זה השב אומר: כי הוא בעבור שיתקיים עליו מה שגזר בו אלהיו, ואיננו שב אמרו: "למען תצדק" על חטאתו, אך הוא שב על אמרו, ומחטאתי טהרני. הוא אמרו כפר לעוני עד שיתקיים מאמרך אשר אמרת וגזרת, כי מי שישוב אליך תכפר לו, וזה ממה שנוהג בלשון דומה, כאמרו (שם ל"ד י"ח) צעקו ויי' שמע. אשר איננו שב על פני יי' בעושי רע, אבל הוא שב על עיני יי' אל צדיקים

וע"ע כיו"ב בחיבור התשובה מאמר א פרק ד.

[הגהמ]

ייש"כ! ברור אפוא שלפירוש רס"ג התכוון הראב"ע במה שהביא מי"א שם, ואין פירוש זה קשור לקדימת פ"ה לעי"ן (ודלא כמו שמשתמע מד' הגר"מ מאזוז שציינתי למעלה).

[איש גלילי]

אולי ניתן לומר, שבעיקר כיוונו חז"ל לאפוקי מ'ספר גד החוזה', ששם באה האות נו"ן בענין של נפילה.

[יוצא פוניבז']

אם ספר זה -על כוונותיו של האריז"ל המרומזים בו - היה לפניהם...

פותח את ידך- גד החוזה.JPG (42.64 KiB) נצפה 13270 פעמים

פותח את ידך.JPG (54.24 KiB) נצפה 13270 פעמים

[בן_אליעזר]

ראה גם בזה הענין - בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן מט).

ולהעיר, משם ועוד, ש'נו"ן' הרי לא מסמל נפילה בכ"מ (וע"כ זה שיהושע שמו בן נון - אין בו משום פסול לנהוג את העם. אך ע"ד הצחות יש לדייק, שהוא כהלבנה לעמות משה, שהרי הלבנה 'נפלה' מגדולתו)

[איש_ספר]

אם ספר זה -על כוונותיו של האריז"ל המרומזים בו - היה לפניהם...

פותח את ידך- גד החוזה.JPG

פותח את ידך.JPG

חריף! האם ר"מ בר אילן הבחין בזה?

[ר_חיים_הקטן]

אם ספר זה -על כוונותיו של האריז"ל המרומזים בו - היה לפניהם...

פותח את ידך- גד החוזה.JPG

פותח את ידך.JPG

חריף! האם ר"מ בר אילן הבחין בזה?

כן. יעויין שם בדבריו עמ' 268 ותמצא נחת.

[עושה חדשות]

תהלים לד:טז-יח

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

ובפירוש הראב"ע:

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

כיום ראיתי בס' האמונות והדעות

ואחר אלה השמנה שרשים לא נשאר כי אם מה שהטעות בו מפני סדור הפסוק, באמרו (תהלי' נ"א ו') לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך חשב השומע כי זה השב אומר: כי הוא בעבור שיתקיים עליו מה שגזר בו אלהיו, ואיננו שב אמרו: "למען תצדק" על חטאתו, אך הוא שב על אמרו, ומחטאתי טהרני. הוא אמרו כפר לעוני עד שיתקיים מאמרך אשר אמרת וגזרת, כי מי שישוב אליך תכפר לו, וזה ממה שנוהג בלשון דומה, כאמרו (שם ל"ד י"ח) צעקו ויי' שמע. אשר איננו שב על פני יי' בעושי רע, אבל הוא שב על עיני יי' אל צדיקים

וע"ע כיו"ב בחיבור התשובה מאמר א פרק ד.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ל"ב מדות באגדה עמוד 270 -
משנת רבי אליעזר פרשה ב עמוד 39 -
ספר הכריתות נתיבות עולם -

מוקדם שהוא מאוחר בענין, כיצד? ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' (ש"א ג') והלא אין ישיבה בהיכל כ"ש שכיבה? ואפילו בעזרה אין ישיבה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר ויבוא המלך דוד וישב לפני ה' (ש"ב ז'), ומה ת"ל שוכב? אלא מוקדם הוא, וכן צ"ל ונר אלקים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב. כיוצא בדבר אתה אומר עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם, צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם, ואח"כ פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם (תהלים ל"ד).

[פרי יהושע]

מעניין לעניין, האם נאמר כתוב איזה מקום שנפילת אפים של אחר העמידה, היא המשלמת לנ' החסירה בסוד 'סומך ה' לכל הנופלים'.

[לענין]

עי' יהל אור לרבינו הגר"א סוף פ' בהעלותך

הגר''א.JPG (63.44 KiB) נצפה 11996 פעמים

[.השוחט]

בזכרוני שראיתי בספר לא' מרבותינו - ואיני נזכר היכן - שבשעה שאמר דוד את המזמור ברוח קדשו, כמו כל הכתובים, וכמו שאמרו מיד על הפסוק הבא, בא לו בדעתו הפסוק נפלה וגו', ולא כתבה לדורות, ואדרבא מיד בא לו ברוח הקדש פסוק של סמיכת נופלים. [ואפשר שמזה גם הבין דניחא ליה למריה שלא יכתוב פסוק הנפילה].

[מקדש מלך]

בקשר לספר גד החוזה שנזכר באשכול, כבר היה אשכול על כך שהוא כנראה זיוף מאוחר
viewtopic.php?f=7&t=43012&p=517344&hilit=%D7%92%D7%93+%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94#p501997

[יאיר אתמר]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG (397.9 KiB) נצפה 6812 פעמים

[ר_חיים_הקטן]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

כת"י של סידור? תנ"ך? ספר תלים?

[יאיר אתמר]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

כת"י של סידור? תנ"ך? ספר תלים?

תהלים.

[אישצפת]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

בראש האשכול ציטטו הנוסח מתרגום השבעים

וצדיק בכל מעשיו

ואילו כאן

וחסיד בכל מעשיו

אגב. האם באות צד"י הנוסח ממש כמופיע במקורותינו? (וממילא כל ההבדל בפתיחת הפסוק בין נאמן לצדיק).

[יאיר אתמר]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג).

בראש האשכול ציטטו הנוסח מתרגום השבעים

וצדיק בכל מעשיו

ואילו כאן

וחסיד בכל מעשיו

אגב. האם באות צד"י הנוסח ממש כמופיע במקורותינו? (וממילא כל ההבדל בפתיחת הפסוק בין נאמן לצדיק).

בפש': וזדיק (=וצדיק). בתה"ש: ὅσιος (=חסיד, הש' פסוק יז ועוד). 'וחסיד' גם בקומראן.
בכולם פי"ז כלפנינו. (ההבדל הוא גם ב'דבריו', לעומת 'דרכיו' שבפי"ז.)
(הזיקה בין הפש' לתה"ש איננה ברורה.)

ראוי לציין כי בכת"י דידן מדובר בהוספה בשולי העמוד ממעתיק אחר.
וייתכן כמובן שהוא ע"פ תה"ש.

11Q5 Col. 17 (145,13-21).PNG (182.32 KiB) נצפה 6705 פעמים

[איש_ספר]

האם ידוע ממקו"א על היכרות של בני אשכנז מן התקופה ההיא עם תוכנו של תרגום השבעים?

[יאיר אתמר]

האם ידוע ממקו"א על היכרות של בני אשכנז מן התקופה ההיא עם תוכנו של תרגום השבעים?

יכול להיות שזה ע"פ הוולג' או תרגום משני.

בראש כתב היד מופיעות הערות אלו:

הערה.PNG (539.53 KiB) נצפה 6621 פעמים

הערה2.PNG (530.98 KiB) נצפה 6621 פעמים

['ספר חשמונים' שבכת"י פריס 326 - הרב חריטן במבואו למקבים א (עמ' יז) כותב שהוא קרוב מאוד לנוסח הלטיני (כמו יוסיפון). האם זמן חיבורו ידוע? חבולסון (המשומד, אגב) משער שיצא מבית מדרשו של מחבר יוסיפון.]

[יאיר אתמר]

https://seforimblog.com/2022/02/the-mis ... in-ashrei/

[בברכה המשולשת]

https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

[יאיר אתמר]

https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

מאת ידידנו רח"ק

[ר_חיים_הקטן]

https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

מאת ידידנו רח"ק

וואו, זכיתי להיות כאחד הקדמונים שידוע שמו על ידי ראשי תיבות! זה מזכיר לי מה שבני החכם שאל ממני אתמול, "מאיפה אנחנו יודעים שרש"י מסכים לכינוי השם הזה, אולי הוא רוצה שנקרא אותו שלמה, ואנחנו עוברים על מכנה שם לחבירו אם קוראים לו רש"י", ודפח"ח.

[יאיר אתמר]

https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

מאת ידידנו רח"ק

וואו, זכיתי להיות כאחד הקדמונים שידוע שמו על ידי ראשי תיבות! זה מזכיר לי מה שבני החכם שאל ממני אתמול, "מאיפה אנחנו יודעים שרש"י מסכים לכינוי השם הזה, אולי הוא רוצה שנקרא אותו שלמה, ואנחנו עוברים על מכנה שם לחבירו אם קוראים לו רש"י", ודפח"ח.

שנקרא לך גרח"ק?

[בגולה]

נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

כת"י של סידור? תנ"ך? ספר תלים?

תהלים.

מגוחך מה שרשום שם בקישור:

בדף 122א הוסיף מעתיק אחר פסוק שנשמט, מתחת לטקסט. לצורך זה נוסף שרטוט בעיפרון (גם שוליים).