מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

עדיאל ברויאר

מנין כתב:התכוונתי לנושא העקרוני של המושג "מקור למנהג", לא לנושא הספיציפי.

נראה לי שפותח האשכול התכוון לכך שבמקרה כמו ג' שעות הנ"ל, אין מקור.

מלבד זה, כנראה יש לנו גישה שונה לענייני מנהגים ומהותם. מן הסתם הנושא נטחן עד דק באשכולות אחרים.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' אפריל 21, 2016 1:12 pm

ראב"ן פסחים -

ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' אפריל 21, 2016 5:28 pm

עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -
ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

לפי מה שהיו סבורין, למה דוקא בלילה הראשון?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' אפריל 24, 2016 12:39 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -
ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

לפי מה שהיו סבורין, למה דוקא בלילה הראשון?

ספר חרדים מצוות עשה פרק ד ז: לאכול כזית מצה ליל ראשון של פסח שנאמר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעה חובה אף בזמן הזה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' אפריל 24, 2016 12:45 pm

אבא יודן כתב:למה יש לנו חוסר אימון במנהגים של דורינו

מאז ומתמיד הבדילו גדולי ישראל בין מנהג בורות וע"ה (שאותיותיו 'גיהנם'). לבין מנהג וותיקין. ואין סיבה שדווקא בדור שלנו נקבל כל מנהג צרוע וכל זב בלי בדיקת מקור.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' אפריל 24, 2016 1:08 pm

זקן ששכח כתב:
עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -
ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

לפי מה שהיו סבורין, למה דוקא בלילה הראשון?

ספר חרדים מצוות עשה פרק ד ז: לאכול כזית מצה ליל ראשון של פסח שנאמר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעה חובה אף בזמן הזה.

אני שואל לפי מה שהם היו סבורים שהטעם שאין לטבול את המצה במרק הוא משום חשש חימוץ, א"כ הרי איסור חמץ נוהג כל שבעה? וכמובן שלפי ההסבר של הראב"ן לק"מ, ולא הבנתי מה כת"ר מביא מס' חרדים.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' אפריל 25, 2016 12:57 pm

עושה חדשות כתב:אני שואל לפי מה שהם היו סבורים שהטעם שאין לטבול את המצה במרק הוא משום חשש חימוץ, א"כ הרי איסור חמץ נוהג כל שבעה? וכמובן שלפי ההסבר של הראב"ן לק"מ, ולא הבנתי מה כת"ר מביא מס' חרדים.

הרי זוהי טענת הראב"ן כלפי סברתם, שראו מנהג ולא הבינוהו.

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ד' אפריל 27, 2016 2:53 pm

משולש כתב:
אבא יודן כתב:למה יש לנו חוסר אימון במנהגים של דורינו

מאז ומתמיד הבדילו גדולי ישראל בין מנהג בורות וע"ה (שאותיותיו 'גיהנם'). לבין מנהג וותיקין. ואין סיבה שדווקא בדור שלנו נקבל כל מנהג צרוע וכל זב בלי בדיקת מקור.

לא זהו הפרובלימה
בודאי אם באים לדון על מנהגי זמננו כמו הפוסקים, שדנו ב"מלים המנחות", מנהג עפ"י ת"ח; מנהגי דין; מנהג כותאי; מנהג שטות וכו' חשוב מאד [ואגב ראה כאן ]
אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אפריל 27, 2016 10:11 pm

אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

החורבן ביטל את המסורות של עם ישראל. ולכן מי שרוצה לחפש מסורת ראויה צריך ללכת למקורות שלפני כן.

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ה' אפריל 28, 2016 2:40 am

משולש כתב:
אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

החורבן ביטל את המסורות של עם ישראל. ולכן מי שרוצה לחפש מסורת ראויה צריך ללכת למקורות שלפני כן.

מאימתי הקנה מדה למנהג זהו מסורת דומה שמנהג בדיוק היפך מסורת.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 28, 2016 2:54 pm

אבא יודן כתב:
משולש כתב:
אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

החורבן ביטל את המסורות של עם ישראל. ולכן מי שרוצה לחפש מסורת ראויה צריך ללכת למקורות שלפני כן.

מאימתי הקנה מדה למנהג זהו מסורת דומה שמנהג בדיוק היפך מסורת.

לפי דבריך כל אחד ממילא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ממילא כל מה שנעשה יהפוך ל"מנהג". ועל מה אמרו חכמינו ז"ל "אל תשנו מנהג אבותיכם"? ומה אולמיה מנהג אבותינו ממנהגנו???

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ה' אפריל 28, 2016 3:06 pm

משולש כתב:לפי דבריך כל אחד ממילא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ממילא כל מה שנעשה יהפוך ל"מנהג". ועל מה אמרו חכמינו ז"ל "אל תשנו מנהג אבותיכם"? ומה אולמיה מנהג אבותינו ממנהגנו???

זה לא דבריי זה דברים מפורשים בפוסקים ולעיל לונקקתי לקונטרס נאה במדבר באר שבע להרב פורמן, וגם לי יש ב.ה. מלין לצד עילאה למלל [וגם אני הרבה שחקתי על מנהגי שטות של ימינו] ואי"ה עוד חזון, בכל אופן אין השאלה הופך יסודיי דיני מנהג ולוא מנהגים של זמנינו.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 28, 2016 6:30 pm

אבא יודן כתב:
משולש כתב:לפי דבריך כל אחד ממילא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ממילא כל מה שנעשה יהפוך ל"מנהג". ועל מה אמרו חכמינו ז"ל "אל תשנו מנהג אבותיכם"? ומה אולמיה מנהג אבותינו ממנהגנו???

זה לא דבריי זה דברים מפורשים בפוסקים ולעיל לונקקתי לקונטרס נאה במדבר באר שבע להרב פורמן, וגם לי יש ב.ה. מלין לצד עילעה למלל [וגם אני הרבה שחקתי על מנהגי שטות של ימינו] ואי"ה עוד חזון, בכל אופן אין השאלה הופך יסודיי דיני מנהג ולוא מנהגים של זמנינו.

אין לי נ"מ אם זה דבריך או דברי הפוסקים. רק שאלתי שאלה אם תוכל לענות בבקשה.
מדוע אסור לשנות מנהג אבות, מאי נ"מ בין מנהג אבות למנהג של בנים?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' יוני 03, 2016 8:37 am

viewtopic.php?f=17&t=11366&p=108246&hilit#p107128

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' יוני 08, 2016 10:38 pm

מענינא דיומא:
יש מנהג שהוא כ"כ טוב ויפה, עד שמיותר לחפש לו מקור...

: '.png (19.32 KiB) נצפה 9632 פעמים

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' יוני 17, 2016 2:18 am

על "וקרא זה אל זה ואמר" ראו תשובתו של הרב עזריה אריאל:
למיטב ידיעתי מנהג זה אינו מופיע בספרי ההלכה היסודיים (ראשונים, או שולחן ערוך ונושאי כליו), וכבר העיר על כך בספר 'התפילה והלכותיה' (הרב אהרן זכאי, ח"ב עמ' 314, בשם הרב עובדיה זצ"ל ויבדל"א הרב חיים קנייבסקי), שאין לכך מקור מבוסס. לכן כתב בשו"ת 'אז נדברו' (חי"ג סי' לב) שהוא אינו נוהג בזה כלל, אבל גם המקפידים על כך - אין זה משנה האם יפנו קודם לימין ואחר כך לשמאל או להיפך, ובלשונו: "ובמקום לדקדק דקדוקי עניות באיזה צד לפנות הראש, יש ליתן כל התשומת לב לכוון למה שאומרים... להתקרבות הלב לבורא כל העולמות... ובעניותינו עושים הטפל לעיקר והעיקר לטפל".
בספרים שהזכירו מנהג זה (כל מה שמצאתי - מעשרות השנים האחרונות בלבד), טעמו הוא להמחיש את פניית המלאכים זה אל זה לומר את הקדושה, כדברי הילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תד): "וקרא זה אל זה ואמר - מלמד שהמלאכים מכבדין זה את זה זה ואומר לחברו: פתח אתה לומר, שאתה גדול ממני". לאור זאת, יש שכתבו שצריך לפנות תחילה לימין ואחר כך לשמאל, מאחר שאין זו הבעת כבוד כלפי השכינה (כמו בסיום תפילת העמידה, אז אנו משתחוים תחילה לשמאל ואחר כך לימין מפני שמבחינת השכינה שעומדת מולנו, כביכול, זהו הימין. יומא נג ע"ב), אלא רמז מעין המלאכים, והם פונים זה לזה קודם כל לימין (עיין שו"ת שיבת ציון שבת ח"ב עמ' קיז, על פי הזוהר הקדוש [נח, דף עא ע"ב] שהמלאכים פונים תחילה לדרום ואחר כך לצפון).
טעם בדומה לזה כתב הרב יהודה בן דוד (קובץ 'תפארת בנים' ח"ה עמ' רעז) על פי מה שכתב רבי חיים פאלאג'י ('נפש כל חי', מערכת א סי' יג, 'אהבת אדם לחברו', בשם "רבי יואל בעל שם") שהאדם צריך להסתכל לצדדים לפני הקדושה ולוודא שהוא אוהב את כל המתפללים בבית הכנסת, כעין המלאכים שמקדשים באחדות גמורה (הוא לא כותב בפירוש עניין זה של פנייה לצדדים בקדושה עצמה).
למעשה, אני מציע שתמשיך במנהג המקובל ותשתדל שהוא יחזק את כוונתך בקדושה, על פי הטעמים הנ"ל, אלא אם כן אתה מרגיש שמנהג זה מפריע לך להתרכז בתוכן המהותי של הקדושה.
מקור: http://www.yeshiva.org.il/ask/87015

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' נובמבר 05, 2016 8:25 pm

בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ש' נובמבר 05, 2016 8:36 pm

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' נובמבר 05, 2016 9:00 pm

לבנון כתב:
מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).

מנחם-כהן · הודעהעל ידי **מנחם-כהן** » ש' נובמבר 05, 2016 9:13 pm

משולש כתב:
לבנון כתב:
מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).

וזאת מנלן למר? בגלל שכת"ר לא הבין מה עניין 'שלום עליכם' באמצע קידוש לבנה החליט להוסיף עוד תמיהה ולומר זאת לאותו אדם! כמה מוזר.

מה שנכון נכון

בטור כתוב "ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך". הטעמים לכך:
א. בפרישה כתב שלאחר שקלל האויבים תפל עליהם וגו' אומר לחבירו אבל עליך יהיה שלום. וטעם זה העתיקו המ"א והמ"ב.
ב. במטה משה סימן תקם הביא את הטעם הנ"ל, והוסיף טעם בשם מהרי"ל שאומרים שלום עליכם משום שמחה הואיל וקבלו השכינה.
ג. בשם האר"י מובא (ראה כה"ח ס"ק מו) שהקטרוג הראשון היה של הלבנה, וע"כ אומרים שלום עליכם ג"פ שלא יהיה יותר קטרוג אלא שלום.

משמעות הטור היא ג"פ לאדם אחד, וכמו בעוד הרבה דברים שכופלים ג"פ לחזק. ומסתבר שכ"ה לטעם האר"י. ובלבוש מפורש שגם לטעם של שמחה יש לומר "אם הם שנים או הרבה".
במטה משה הנ"ל כתב שאם אין עמו ג' אנשים יאמר ג"פ שלום עליכם לאדם אחד.

[לענין אם לומר ליחיד שלום עליך (כל' הטור והרמ"א) או שלום עליכם, המקו"ח סימן קי כותב שאמירה בלשון רבים היא טעות שנסבבה מלשון לע"ז. ובמטה משה סימן תנד כתב טעם ללשון רבים ע"ש].

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' נובמבר 05, 2016 11:33 pm

מנחם-כהן כתב:
משולש כתב:
לבנון כתב:גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).

וזאת מנלן למר? בגלל שכת"ר לא הבין מה עניין 'שלום עליכם' באמצע קידוש לבנה החליט להוסיף עוד תמיהה ולומר זאת לאותו אדם! כמה מוזר.

שוב, את המנהג התמוה הזה על כל חלקיו קיבלנו מרבותינו הפוסקים.
מי שלא נוהג במנהגים שאינו מבין, ישמיט לגמרי את ה"שלום עליכם" מהסידור,
ומי שכן נוהג במנהגים שאינו מבין ינהג אותם בדיוק איך שהם מופיעים במקורות בלי לשנות ע"פ הגיון וסברא.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' מאי 25, 2017 8:46 am

בענין מנהגים תמוהים ומוזרים שאין להם מקור, חשוב להביא את דבריו המתוקים של ר"מ חאגיז, משנת חכמים, אות רה:

הא דאמרו רבנן בפרק קמא דראש השנה דף י"ח שהיו כותבין בשטרות בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון, וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב. פירוש, נחשב להם לנס שיכלו לבטל דבר שנתפשט מנהגו בטעות בין המון העם שמנהג כזה הוא קשה כהיום לבטלו, דיותר יבטלו ההמון אחד מעשרת הדברות ממה שיבטלו מנהג טעות שלהם או תקנה אחת אף על פי שלא נתקנה בחבר עיר... ולפיכך נחשב להם לאותם חכמי הדור ההוא כאלו נעשו להם נס שעלתה בידם לבטל כתיבה זו מהשטרות ולפיכך עשאוהו יום טוב.

עושה חדשות

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=2790

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' אוגוסט 10, 2017 3:12 am

זקן ששכח כתב:באמירת 'קדוש, קדוש, קדוש', שבקדושה,
האם יש מקור האומר שיש לקפץ ג' פעמים?

הודעתי לעיל שמור השיב לדבריך, היתה בטעות. כנר' לא קראתי בעיון המספיק.
ועכ"פ:

ז"ל שו"ע הרב סי' קכה ס"ג -
"ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש (כז) וטוב שתהיינה סגורות (כח) וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ (כט) וסמך למנהג מס' היכלות ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם ואמרו במדרש (ל) ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים (לא) ויש מי שקבלה בידו (לב) שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.
ויש מי שהיה נוהג מטעם הידוע לו (לג) לכרוע בברוך וימלוך ולזקוף בשם ואין בזה משום איסור השתחויה במקום שלא תקנו חכמים (לד) כמו שאין איסור בכורע באמצע ברכות י"ח מטעם שנתבאר בסי' קי"ג (לה) . . "

השורה האחרונה תשובה להתמיהה לעיל גבי כריעות לצדדים, אף שאינה תשובה כ"כ - כי אפ"ל דה"נ במקום שהוא "מטעם הידוע לו", משא"כ כשהוא במקום מטעם "מנהג שאין לו מקור". וד"ל.

___________________________________________
הערות
כז) טור בשם מנהג אשכנז וצרפת. רמ"א ס"א.
כח) ט"ז ס"ק ב.
כט) רמ"א שם. וראה טור. המנהיג סי' נב. שבלי הלקט סי' כ. ט"ז ס"ק ב.
ל) תנחומא פ' צו, יג הובא בבדק הבית (ב"י). ט"ז שם. מ"א ס"ק ב.
לא) מ"א שם.
לב) של"ה עניני תפלה (סוד"ה בפ' אין), הובא במ"א שם.
לג) מנהגי מהרי"ל הל' תפלה (סוף אות ב).
לד) מ"א בשם של"ה שם.
לה) ס"ג.
לו) שו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ג בשם האר"י (פרי עץ חיים שער חזרת עמידה פ"ב. שער הכוונות ענין חזרת העמידה דרוש ג).
לז) ס"א וש"נ. ומנהג חב"ד לכוון הרגלים עד אחר האל הקדוש, ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 12.

שעת הכושר

מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;

שמעתי שכותב המאמר מחה על פרסומו כאן, לכן הסרתי את הקובץ, ואבקש את מחילתו.

ובתוך דברי מחאתו כתב כך;
כל הרואה יראה שהוא באמצע עריכה, ובעמ' 6 מתחיל פתאום מס' 11 (שינוי הסגנון כבר בעמ' 5), כתבתיו לפני עשרים שנה, ואין בדעתי לפרסמו כך כמובן.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' אוקטובר 03, 2017 7:24 am

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

אצרף לכאן מה שכתבתי בזה בעניותי לפני כעשור בירחון יתד המאיר

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' אוקטובר 03, 2017 8:04 am

לגבי הפניה ימין ושמאל בעת אמירת 'וקרא זה אל זה' בספר ארחות ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א ציין שכן משמע מסידור הרש"ש שבתיבות 'וקרא זה' מסודר קו ימין ובתיבות 'אל זה' קו שמאל ובתיבת 'ואמר' קו אמצעי.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אוקטובר 03, 2017 9:31 pm

עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

בשו"ת הראשון לציון ח'א עמוד מ הביא כמה מקורות.

אפרקסתא דעניא

שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;
דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

הקי"ד?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 04, 2017 9:14 am

אפרקסתא דעניא כתב:
שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;
דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

הקי"ד?

לא ידוע לי מי הכותב, אבל המאמר כולו ערמות של מקורות ללא הבחנה וללא ביקורת. וכמה נפלא שמאמר הבא לסתור "דעות קדומות ומנהגים מוטעים" מלא על גדותיו בדעות קדומות וטעויות חדשות.

והנה פנינה אחת: "רעיונות וקטעים משל תלמידי שבתי צבי חדרו לסידור התפילה" (!!!)

המקורות לסנסציה/פרובוקציה זו נפרטים:
א. ישוע שר הפנים ביה"ר לתקיעות המכוון לישו הנוצרי
ב. לפי הגר"א "מושב יקרו" הנאמר בעלינו לשבח הוא הוספה שבתאית.
ג. לפי רי"ז שטרן הסיום של פיוט אליהו הנביא הנאמר במוצ"ש הוא שבתאי.

ובכן הראשון אינו ענין, השני קשקוש ילדותי וכמובן לא יצא מהגר"א, השלישי שקר ובמקור המצוין כתוב להיפך.

עושה חדשות

viewtopic.php?f=31&t=6577

מביט ומבין

ציפורן כתב:
עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

מה שמצאתי
"ילקוט מעם לועז פר' כי תצא ובספר החיים להגר"ח פלאג'י- (ושם כתב באצבע)
ידוע טעמם של העגלונים שהיו מריחים קמצוץ טבק באצבעותיהם. ורק הזרת פנויה להצבעה...

אכן ישנם שמצביעים עם האצבע

גם זו לטובה

איש_ספר כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:
שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;
דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

הקי"ד?

והנה פנינה אחת: "רעיונות וקטעים משל תלמידי שבתי צבי חדרו לסידור התפילה" (!!!)

ב. לפי הגר"א "מושב יקרו" הנאמר בעלינו לשבח הוא הוספה שבתאית.

, השני קשקוש ילדותי וכמובן לא יצא מהגר"א, .

מעשה רב אות נב בעלינו הנוסח וכסא כבודו בשמים וכו' וביארו שכוונתו ולא ו"מושב יקרו", ולא נתפרש מ"ט הגר"א, והגרנ"ה הביא מהגהות מנהגים משום דיקרו בגמ' ישו, וכ"כ בלקט יושר.
אפשר להתעקש מ"ט של הגר"א, אבל עכ"פ הטעם מבואר להדיא בראשונים, אמנם לא הוספה שבתאית אלא כבר היה בימי הראשונים [האם יש סיבה להניח שהשבתאים הכניסו את הנוסח הישן? מהיכי תיתי]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 15, 2017 3:38 pm

לא הבנתי מה רצונך. כל שכתבתי שאין שום קשר בין מושב יקרו/כסא כבודו לשבתאות, ואיש גם לא טען כך מעולם.

עושה חדשות

בודאי כת"ר יודע שש"צ היה הרבה אחרי לקט יושר ור"א טירנא.

עכ"פ גם הם לא אמרו שהנוצרים הכניסו את זה בתפילה, אלא הידרו לא לומר כן משום הגימטריא.

(ואולי יל"ד בלש' גיליון המנהגים שהביא ראיה מס' היכלות).

שו"ר שקדמני ראי"ס.

בברכה המשולשת

גם זו לטובה כתב: מעשה רב אות נב בעלינו הנוסח וכסא כבודו בשמים וכו' וביארו שכוונתו ולא ו"מושב יקרו", ולא נתפרש מ"ט הגר"א, והגרנ"ה הביא מהגהות מנהגים משום דיקרו בגמ' ישו, וכ"כ בלקט יושר.
אפשר להתעקש מ"ט של הגר"א, אבל עכ"פ הטעם מבואר להדיא בראשונים, אמנם לא הוספה שבתאית אלא כבר היה בימי הראשונים [האם יש סיבה להניח שהשבתאים הכניסו את הנוסח הישן? מהיכי תיתי]

יעויין וידר, בעטיה, סיני עו (תשל"ה), עמ' א-יד (יש באוצר) (ושם גם התייחסות לשבתאות)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 15, 2017 3:54 pm

בברכה המשולשת כתב:יעויין וידר, בעטיה, סיני עו (תשל"ה), עמ' א-יד (יש באוצר) (ושם גם התייחסות לשבתאות)

רצ"ב כל המאמר, ושם מתואר בפירוט רב, הידוע לכל, שהנושא כולו הוא רמז לישו ולא לש"ץ.
בהערה 33 כותב וידר: כקוריוז יש לציין לדברי רש"ז גיגר בדברי קהילות שלא רצו לומר ומושב יקרו כי אותיות שב רומזות לש"ץ...
אם התכוונת לזה במה שכתבת "התייחסות לשבתאות" היה עליך להוסיף שלוש נקודות...
בקיצור, כמש"כ למעלה, ההשערה שהסידור שלנו מכיל נוסחאות שבתאיות היא קשקוש מקושקש ותל"מ.

בברכה המשולשת

איש_ספר כתב:
בברכה המשולשת כתב:יעויין וידר, בעטיה, סיני עו (תשל"ה), עמ' א-יד (יש באוצר) (ושם גם התייחסות לשבתאות)

בהערה 33 כותב וידר: כקוריוז יש לציין לדברי רש"ז גיגר בדברי קהילות שלא רצו לומר ומושב יקרו כי אותיות שב רומזות לש"ץ...
אם התכוונת לזה במה שכתבת "התייחסות לשבתאות" היה עליך להוסיף שלוש נקודות...

אכן כן, בחפזוני שכחתי אותן
תודה רבה על התיקון

גם זו לטובה

איש_ספר כתב:לא הבנתי מה רצונך. כל שכתבתי שאין שום קשר בין מושב יקרו/כסא כבודו לשבתאות, ואיש גם לא טען כך מעולם.

אמת, אולם בייחס לנושא העקרוני מה הנפק"מ אם ההוספה שבתאית או נוצרית? אמנם גם אני הבנתי כעו"ח שלכ' אין כאן הוספה נוצרית, אל רק הימנעות מרמז לנוצרי.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר