"בהרמן שב" - עזרה בביאור שיר

[חכם באשי]

השיר על הלוויית אורחים, ששאלתי עליו בפורום כמה פעמים, עדיין לא הושלם ביאורו.
הנה ארבעה טורים נוספים, ולא זכיתי להבין את סופו של טור 29 ואת טור 30 (פרט לכך, שכנראה יוה"ך הוא סופי תיבות: "כי מלאכיו יצוה לך, לשמרך בכל דרכיך" (תהלים צא יא), והוא הפך בשלב מסויים לשמו של המלאך הממונה על הלוויה.
הנה קטע השיר:

שיר.jpg (32.16 KiB) נצפה 5150 פעמים

והנה ביאורי לכל הקטע חוץ מסוף טור 29 וטור 30 כולו:

ביאור.jpg (151.55 KiB) נצפה 5150 פעמים

כל עזרה תתקבל בתודה!

[גימפעל]

אולי 'בהרמן' הוא לשון רשות בארמית.

[חכם באשי]

תודה לך.

בינתיים נראה לי שהתקדמתי משהו בביאור שני הטורים, בעזרתו הנדיבה של הרב משנ"נ.
אך הצלעית השנייה של טור 30 סתומה לחלוטין עבורי.
הנה ביאורי לשני הטורים הראשונים.

ביאור1.jpg (128.87 KiB) נצפה 5100 פעמים

[מ.ל.]

אני זורק כיוון מחשבה.
'אשר נמת למה קחתני', אולי הכוונה למש"כ 'למה לקחתנו למות במדבר'.

[מתעמק]

לא עיינתי בשאר חלקי השיר שהעלית עד עתה, כך שלא אוכל לחוות דעה על משקל השיר, וממילא יתכן שכל דבריי לא יתכנו. אך עכ"ז אעיר את מה שנלע"ד בכל זה.
הנה אמרו חז"ל (ב"מ פו:)

אמר רב יהודה אמר רב ,כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח, עשה הקב"ה לבניו על ידי שליח. ואל הבקר רץ אברהם [בעצמו], ורוח נסע מאת ה' [שליו]. ויקח חמאה וחלב [בעצמו], הנני ממטיר לכם לכם מן השמים [מן]. והוא עומד עליהם תחת העץ [בעצמו], הנני עומד לפניך שם על הצור [השפעת בארה של מרים]. ואברהם הולך עמם לשלחם, וה' הולך לפניהם יומם [ענן]. יוקח נא מעט מים, והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם [בארה של מרים]. ופליגא דר' חמא בר' חנינא דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי ישמעאל, בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב זכו למן, בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים [והפלוגתא היינו דלמר הענן בזכות והוא עומד עליהם תחת העץ, ולמר בזכות ואברהם הולך עמם לשלחם - עפ"י רש"י]

.
ועל פי זה יש לבאר כוונת הפייטן. אך אקדים שלא אוכל לפרש (וכנראה גם לפירוש שנכתב עד עכשיו יש בעיה זו) כל תיבות "אשל" שמשתמש בה הפייטן. וכנראה שהפייטן המליץ בכל מקום לפי פירוש אחר שאפשר ליתן לתיבת אשל.
ואברהם אשר נטע לאשל, היינו בזכות והוא עומד עליהם תחת העץ, הוא אשל אברהם. עלי מים ושרשי קחתני, עפ"י איוב כט יט שרשי פתוח אלי מים. ורומז ליוקח נא מעט מים. וכן רומז על פי דברי המדרש רבה שאיוב אמר פסוק זה, שרשי פתוח עלי מים שביתו פתוח לרווחה לכל עובר ושם.
במקום "בהרמן שב הלא" נראה דצריך לגרוס בהר מושב הא'ל, היינו בחורב הוא סיני ששם נגלו האלקים, יוהך לשון הכאה, היינו שבזכות זה הקב"ה נצב לו שם על הצור להכות על האבן, לאשל בשביל ישראל הנקראים חבל נחלתו אשלי רברבי. אשר נמת לקח קחתני, בעת שאמרו ישראל ולמה הבאתם את קהל ה' וגו' (במדבר כ ד)
בתוך צלו אני מיצל לאשל, היינו כמ"ד שבזכות והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן שהיה מיצל עליהם, וכנראה כאן קרא את מחנה ישראל כולה בשם אשל, בהיותה פונדק לכל ישראל כפירוש אחד בחז"ל על ויטע אשל. אך ושלי הוא שלשה יש בגני, שהקב"ה נחשב שלי, שהוא עצמו היה שאול לי להביא לי שלשה דברים למחנה ישראל, מן ושליו וענן, שבאו ע"י הקב"ה בעצמו.
וכי באת כרות עתה לאשל, היא טענת ישראל כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל וגו', לאשל היינו ישראל כנ"ל, ואז ירדה להם מן ושליו. וכולו לי, שהקב"ה בעצמי הביא לי, אך נכי רביעי בגני, שהרביעי המים נחסר בגני מלהיות ע"י הקב"ה בעצמו אלא ע"י שליח
(ואגב, אם כבר לפרש שב מלשון שבע בארמית, אז יותר נראה לקשר הא דאמרו במדרש וה' הולך לפניהם יומם וגו' שהיו שבעה עננים, והרי עננים וה' הולך לפניהם וגו' בזכות והוא עומד עליהם וגו').

[חכם באשי]

הרב המתעמק,
תודות מעומק הלב על עיונך המעמיק,
אך, גם אחרי שעיינתי היטב בדבריך פעמיים ושלוש, פירושך איננו מקובל עלי, מחמת כמה סיבות, ראשית: בכל השיר המצווה עצמה אומרת את הדברים. שנית: מכל ההקשר הרחב מדובר כאן על מצות הלוויית האורח ולא על הכנסתו.
ושלישית: קשה עלי לשבש את "בהרמן שב הלא" המפורש בכת"י, שהוא כנראה אוטוגרף המחבר, ושם הוא חתם את שמו ושם אביו, כפי שהוא סימן בנקודות על גבי האותיות: אברהם בה"ר משה.
הנה הצילום

ואברהם אשר נטע לאשל.jpg (45.86 KiB) נצפה 4984 פעמים

[זקן ששכח]

התיבה האחרונה היא 'קחתני' או שמא 'זחתני'?
[יתכן שכונתו לשון גאוה, כמו 'שלא תזוח דעתו', או כוונתו כמו 'ולא יזח החושן'].

[חכם באשי]

"קחתני". אין ספק.

[קמנו ונתעודד]

מה שפירשת בשורה השלישית נוטריקון א'כילה ש'תיה ל'ויה לא ידעתי מניין לך,
וכן איך קשור הפירוש לנוטריקון שכתוב בצד כל שורה.
ועליך המליץ המשורר "אשר נמת" - הל' מיועדת ללינה "ולמה קחתני" - ללוייה.

הרמן וכו' - אולי מתכוון לרשות שניתנה להכות (לכפות) על הלוויה, כי אין שיעור ללוויה (סוטה מו:).

[חכם באשי]

כי חוץ מהנוטריקון הזה (שאינו נסוב על "השורה השלישית"!), בו הלמ"ד נדרשת ללינה, בשאר הנוטריקונים מדובר רק על מצות לוויה.
הנה לך ביאורו של המשורר שבשולי העמודים:

ביאור22.jpg (51.65 KiB) נצפה 4926 פעמים

(ואגב, אם טעיתי, אין צורך לעקוץ, גם לא באותיות קטנטנות. מקובלנו, שאדם מועד לעולם בטעויות..)

[חכם באשי]

הרמן וכו' - אולי מתכוון לרשות שניתנה להכות (לכפות) על הלוויה, כי אין שיעור ללוויה (סוטה מו:).

רעיון יפה, וניתן לומר: ברשות הלא ניתנה רשות להכות ("יוהך") לאשל = אין שיעור לוויה, ככתוב בשולי הגליון. אבל מה נעשה עם "שַׁב"? ומה נעשה עם הצלעית השנייה?

[זרע הארץ]

בהרמן זה יהלום בערבית, עי' בפי' רס"ג על אבני החושן.
אולי הכונה לאבן טובה שהתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו וכולם היו מתרפאים ממנה.
אקוה שעזרתי.

[זקן ששכח]

בהרמן זה יהלום בערבית, עי' בפי' רס"ג על אבני החושן.
אולי הכונה לאבן טובה שהתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו וכולם היו מתרפאים ממנה.
אקוה שעזרתי.

אם אכן כן,
הרי 'שב' [בשין שמאלית] הוא אברהם, שנאמר בו: 'אברהם זקן'.

[חכם באשי]

הכל נחמד ויפה,
אבל הניקוד 'שַׁב' הוא בכתה"י, שכאמור הוא כנראה אוטוגרף.
תודה רבה לכל העוזרים.

[זקן ששכח]

הכל נחמד ויפה,
אבל הניקוד 'שַׁב' הוא בכתה"י, שכאמור הוא כנראה אוטוגרף.
תודה רבה לכל העוזרים.

אם זו הבעיה נסתדר. בודאי זכור לכב' שבאותם ימים הקמץ והפתח הוחלפו ללא הרף עקב הגייתם השווה.

[חכם באשי]

אבל אתה דיברת על שׂב (=זקן) בשי"ן שמאלית.

[זקן ששכח]

אבל אתה דיברת על שׂב (=זקן) בשי"ן שמאלית.

נו, ובכן? מי אומר לך שהשי"ן ימנית?

[חכם באשי]

רבון העולמים! אין לך משקפיים? אתה לא רואה שהשי"ן ימנית.