פורום אוצר החכמה

שאלה: המעיין בפסוקי פרק "וכרות עמו הברית יראה דבר פלא: "ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף, ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה, והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים". נזכרו כאן בתחילה הצרות: א. עני אבותינו במצרים ב. זעקתם על ים סוף. והישועה: א. ותתן אותות ומופתים בפרעה וגו' דהיינו עשרת המכות. ב. והים בקעת לפניהם. והוא פלא שלא נזכר כאן כלל הנס של "יציאת מצרים". רבות חיפשתי תשובה לשאלה זו, אשמח מאד לקבל סיוע לפתרון הענין.

מי אמר שהכוונה לעשרת המכות שבמצרים?
אולי לעשרת המכות שעל הים (אבות פ"ה, או חמישים או מאתיים או מאתיים וחמישים - הגש"פ)?

כך מבואר במפרשי הנ"ך, והפלא הגדול הוא שאין מי שמעיר על כך שלא נזכר בפסוקים אלו יציאת מצרים

המעשה של ה' ביציאת מצרים היה י' המכות, וזה הרי הוזכר. הנגרם מהמכות זה שפרעה נכנע והוציא את היהודים.
וכאן מסופר על מה שה' עשה ישירות, ולא רק דרך גרמא.

דברי הרב יבנה אינם מובנים.
מצות התורה הוא לזכור בכל יום את יציאת מצרים אך אין מצוה לזכור את עשרת המכות בכל יום. [גם מצות זכירת קרי"ס שמוזכר ב"עזרת אבותנו" הוא חלק ממצות זכירת יצי"מ] כך שהשאלה במקומה עומדת מדוע העיקר לא נזכר בפסוקים אלו?

ויש מקומות שמוזכר רק יצי"מ ולא קריעת ים סוף ויש מקומות שמוזכר רק מתן תורה.
לא כ"כ הבנתי מה השאלה. מדוע אם מוזכר קריעת ים סוף חייב להיות מוזכר גם יצי"מ?

היכן מצאת כזאת שנזכר המכות שהיו במצרים וקרי"ס ולא נזכר יציאת מצרים? לכאורה מסתבר שכשמזכירים את הניסים שעשה השי"ת שיוזכר גם יציאת מצרים, והשמטה זו בודאי דורשת הסבר.