אחר עיון מדוקדק בכל עניני מסכת ברכות שבספר 'אדם' לרבינו ירוחם, התברר לי במוחלט כי דברים רבים שהוא מביא בשם 'תוספות', מקורם דוקא בפסקי הרא"ש! (לא בר"י שירליאון, ולא בתוס' שלנו, דליתא. ואם כי בתוס' הרא"ש איתא, מ"מ סגנון הדברים ומטבעות הלשון ואף המסקנות ההלכתיות, הכל באשר לכל כמשנתו האחרונה של הרא"ש בפסקיו ושלא כתוספותיו. ויש גם דברים שאין להם זכר אף לא בתוס' הרא"ש, כי אם בפסקיו בלבד!). אולם כאמור רבינו ירוחם מביא כל אלו בשם 'תוספות'.
בדקתי ונוכחתי שבמהדו' ר"י חזן הרגישו בזה, וציינו מפעם לפעם בהערה כי בתוס' ליתא וברא"ש איתא (במבוא לא דובר מזה מאומה). עם זאת ברור לי שלא עמדו על היקף ועומק התופעה, ויש עמי הרחבת דברים בזה.
האם ידוע דבר מה בענין? האם נכתב באיזה מקום? מישהו בירר?
יש בזה לא מעט מן הקושי, שכן הרא"ש ידוע בשני חיבוריו הנפרדים - 'תוספותיו' ו'פסקיו'. ובפרט לרבינו ירוחם תלמידו שכתב בהקדמת ספרו 'מישרים':
וכ"ש אחרי אשר למדתי עם ספרי מורי הרב רבי אשר זצ"ל, ואם מעט היה אשר למדתי לפניו יותר ויותר מספריו, אשר חיבר פר[י]שת תוספות וגם פסקות שחיבר על ספרי הרב אלפסי זצ"ל...
וא"כ כיצד יתכן שכמו יתערבבו לו השמות (או החיבורים) ויקרא לפסקי הרא"ש 'תוספות'. (בפרט שבאותן סוגיות עצמן, פעם מזכיר 'וכתב הרא"ש' ופעם 'וכתבו התוספות', אך הנה מתברר שתמיד כוונתו בעצם לאותו חיבור - פסקי הרא"ש, וכיצד יתכן?)
אודה מאד לכל סיוע.