"דפוסי הרמב"ם הקטנים"

[אתנחתא]

בש"ך יורה דעה סימן ב ס"ק ב בדין שחיטת גוי מביא:

מדברי הרמב"ם פ"ד מה"ש הנדפס עם הכ"מ וז"ל עובד כוכבים ששחט כו' שחיטתו נבלה ולוקה על אכילתו מן התורה שנא' וקרא לך ואכלת מזבחו מאחר שהזהירה תורה שמא יאכל מזבחו אתה למד שזבחו אסו' וגדר גדול גדרו בדבר שאפי' כותי שאינו עובד כוכבים שחיטתו נבלה עכ"ל משמע להדיא דדוקא שחיטת כותי שאינו עובד כוכבים הוא דהוי מדרבנן כדאיתא פ"ק דחולין שחכמים גזרו על הכותים אפילו שאינן עובדי כוכבים משום שפעם אחת מצאו להם דמות יונה שהיו עובדים אותה אבל שחיטת עובד כוכבי' אפי' אינו עובד עבודת כוכבים אסור מדאורייתא ובב"י וכ"מ כתב דהרמב"ם סובר דעובד כוכבים ממש שאינו עובד עבודת כוכבים שחיטתו אינה אסורה אלא מדרבנן ואחריו נמשכו הב"ח ול"ח דף קל"ד ובאמת כתבו כן לפי ספרי הרמב"ם שנדפסו בויניצאה שנת ש"י והועתקה נוסחא זו בכל בו אבל בספרי הוכחתי בכמה הוכחו' שנוסחא מוטעת היא והנוסחא האמתית היא הנוסחא הנזכרת וכן נמצא בנוסחאות ספרי הרמב"ם הישינים

ולכאורה הדבר פשוט שדפוס של"ד היה הדפוס הראשון שעבר צנזורה ולכן שינו מגוי לכותי, אך הש"ך מביא ש"וכן נמצא בנוסחאות ספרי הרמב"ם הישנים", אולם חיפוש בכל הדפוסים הישנים שיש במאגרים (וכמדומני שידועים בעולם), רומי רלה שונצינו ר"נ קושטא רסט, וינציה רפד וכמובן וינציה שי (שני הדפוסים שם) שהזכיר השך בעצמו העלה שבכולם יש גוי.

וברמב"ם פרנקל ילקוט שינוי נסחאות פ"ד מהל' שחיטה כותבים שם שכוונת הש"ך "לדפוסי הרמב"ם הקטנים שבהם עדיין לא שלטה הצנזורא ובכל מקום כתוב בדפוסים ההם גוי ורק כאן כתב כותי". ומישהו כאן יודע מהם ה'דפוסים הקטנים' שמדברים שם?

תודה

[אתנחתא]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=365

סתם, הנה דפוס וינציה תכה מלא 'תיקונים' של כותי בשל צנזורה (של חלק א' בלבד והוציאו הל' קידה"ח והכניסו הל' מאכלות אסורות ושחיטה. זהו דוגמה לדפוסים קטנים? (הבאתי כדוגמא שהרי הספר הזה נדפס אחרי פטירת הש"ך)

בכל אופן, אני תוהה על פשר העובדה שמאז דפוס כסף משנה, של של"ד-ו לא נדפס כל המשנה תורה בשום מקום במשך יותר ממאה שנה (אמשטרדם תסה או ו)? האם השלחן ערוך דחה את רגלי הרמב"ם ולכן הורגש פחות צורך להדפיס המשנה תורה? או שמא נדפס בכל זאת?

[איש_ספר]

אחזור על דברי אתנחתא ועל המובא ברמב"ם מהדורת הרב פרנקל כדי שיובהרו הדברים.

ברמב"ם פ"ד משחיטה הי"ב כתוב

וגדר גדול גדרו בדבר שאפילו גוי שאינו עובד ע"ז שחיטתו נבלה

וכך הוא בכל הדפוסים הראשונים עד דפוס ונציה של"ד הנדפס עם הכס"מ, שם היתה יד הצנזור תקיפה וכל הגויים הוחלפו לכותים. הש"ך כתב שהנוסחא האמיתית היא: שאפילו כותי 'כן נמצא בנוסחאות ספרי הר"מ הישנים'. לאיזה דפוסים כונתו? האם לדפוס וונציה של"ד? השערה זו נדחת ע"י הכותב בילקוט שינו"ס שם (והוא הגרד"צ הילמן זצ"ל)בג' סיבות:

ואין כונתו לד"ו של"ד, שספר זה ציינו הש"ך שם 'דפוס שעם הכס"מ;' ולא היה זה דפוס ישן בימי הש"ך; ובודאי לא נעלם מרבנו הש"ך שבדפוס זה שלטו ידי זדים וכתבו כותי במקום גוי בכל מקום

אלא שנאמנת עלינו עדותו של הש"ך שמצא כן בדפו"י. וע"כ המשיך וכתב הגרדצ"ה שם:

וכנראה כונתו לדפוסי הרמב"ם הקטנים שבהם עדין לא שלטה יד הצנזורה ובכל מקום כתוב בדפוסים ההם גוי ורק כאן כתוב כותי

מלבד מהדורת הרמב"ם השלימות, דבר ידוע אצל הביביליוגרפים כי נדפסו מספר פעמים בשנות הרי"ש, הלכות שחיטה (ועוד כמה קבצי הלכות שימושיים כמו תפילה) בנפרד. מהדורת קדומות וקטנות אלו נדירות מאד והם לא היו לפני עורכי השינו"ס. למהדורות אלו כונת הגרדצ"ה, אלא שהנוסח יכול להביא לטעות: איש לא ראה את הנוסח במהדורות אלו, ותיבת 'כנראה' נמשכת עד סוף המשפט.

[בור ועם הארץ]

מה כתוב במהדרות המהרמ"פ משנת ש"י?

[אתנחתא]

תודה רבה איש ספר.

אז מדובר בהשערה שהכוונה לדפוסים של הלכות מסויימות בלבד בשנות הרישים.

יש לציין ולהבהיר שיש כאן שתי השערות א)שהכוונה לדפוסים קטנים הללו, ודבר זה ברור מדברי הש"ך ופשיטא שנאמן עלינו ב) שבדפוסים הקטנים אלו בכל מקום נדפס גוי ורק כאן נדפס כותי, וזה השערה בלבד שכן אין לכך רמז בדברי הש"ך וזה רק בא על היסוד שהש"ך בוודאי הבין שהוספת כותי היא מהצנזורה.

האם יש באיזה מקום תיאור של דפוסים כאלו? יש איזה עותק שנותר לפליטה?

[אתנחתא]

מה כתוב במהדרות המהרמ"פ משנת ש"י?

שם נדפס גוי כבכל הדפוסים הקדמונים.

[בור ועם הארץ]

סליחה, רק עכשיו שמתי לב שהש"ך עצמו מזכירו.

[איש_ספר]

תודה רבה איש ספר.

אז מדובר בהשערה שהכוונה לדפוסים של הלכות מסויימות בלבד בשנות הרישים.

יש לציין ולהבהיר שיש כאן שתי השערות א)שהכוונה לדפוסים קטנים הללו, ודבר זה ברור מדברי הש"ך ופשיטא שנאמן עלינו ב) שבדפוסים הקטנים אלו בכל מקום נדפס גוי ורק כאן נדפס כותי, וזה השערה בלבד שכן אין לכך רמז בדברי הש"ך וזה רק בא על היסוד שהש"ך בוודאי הבין שהוספת כותי היא מהצנזורה.

האם יש באיזה מקום תיאור של דפוסים כאלו? יש איזה עותק שנותר לפליטה?

רישום אחד שמצאתי בפעל הביבליוגרפי ואולי במקור הנסמן שם ימצאו פרטים נוספים. וכדאי גם לראות איך הגי' שם בפקסימיליה שאצל הורביץ

undefined rtl ltr
מספר רשומה 0313476
מחבר [משה בן מימון (רמב"ם)] להצגת פרטי המחבר
כותר הלכות שחיטה
כותר נוסף משנה תורה. רנ"ב
המשך כותר עברי [מתוך ספר משנה תורה, מאת ר' משה בן מימון].
מקום ההוצאה [ליסבון?]
מקום ההוצאה(אחיד) Lisabon
ליסבון
דפוס [דפוס אליעזר טולידאנו?]
שנת פרסום עברית [רנ"ב,
שנת פרסום אזרחית 1492, בערך].
תאורת (תיאור פיסי) [49] עמ'. 16°.
הערות בלי מיספור קונטרסים או גליונות ובלי כותרי-עמוד. העמוד הראשון חלק.
הטקסט באותיות 'רש"י'. הכותרות ומספרי הפרקים באותיות מרובעות.
בכל עמוד 15 שורות, פרט לדף [25],א, שם 14 שורות.
על הרכב הקונטרסים עיין:
A. Marx, Einige unbekannte Inkunabel, ZfHB, XII, 1908, p. 15-16.
הטופס שראינו חסר בסופו, אחרי דף [49]. לא ידוע טופס נוסף.
פקסימיל של הספר בתוך ספרו של א' הורביץ, משנה תורה לרבינו משה בן מימון, ניו יורק תשמ"ה.
אוצר B 22
אוסף בית המדרש לרבנים, ניו יורק
שפה עברית

[אתנחתא]

שוב תודה.

אז הנה יש לכם משימה להשיג צילום מהנ"ל (אחפשנו בעצמי כפי יכולתי)

[איש_ספר]

אין לי ספק שספרו של אלעזר הורביץ היה בהישג ידם של עורכי הרמב"ם ומן הסתם בדקו שם, כך שאם היה שם משהו היו מציינים.
בכ"ז מעניין לראות אם הוא מפרט שם משהו על דפוסים נוספים של הלכות שחיטה.
[אתמול הצצתי בעותק של הגרד"צ שיש בו הרבה הערות, ול"מ כלום מלבד פירוט דפוסים נוספים שכתוב בהם גוי]

[איש_ספר]

שוב תודה.

אז הנה יש לכם משימה להשיג צילום מהנ"ל (אחפשנו בעצמי כפי יכולתי)

בא לידי ספרו הנזכר של ר"א הורביץ ובו הפקסמיליה של הלכות שחיטה דפוס פורטוגל רנ"ב.
והנה תצלום העמוד השייך לנידוננו

שחיטה.jpg (59.88 KiB) נצפה 3031 פעמים

לצערי אין שם את הנוסחא המבוקשת...
יש בספר של הורביץ שרידים נוספים מ'דפוסים קטנים' של הלכות שחיטה, אבל מכולם אין פרק ד'.

[תוכן]

יש לעיין גם פה: יהודה אבידע ארשת ספר שנה לחקר הספר העברי ג' ירושלים תשכ"א עמוד 31 ספר משנה תורה להרמב"ם כספר למוד:

[ושא_נס]

יש מישהו שיכול להעלות רשימת דפוסי הרמב"ם המוקדמים לפי הורביץ?
ייש"כ