להיכנס דרך פתח אחד ולצאת דרך פתח אחר בביהכ"נ- איתור מקור

[סליחות]

בגמרא כמדומני יש מקור לנוהגים להיכנס דרך פתח אחד ולצאת דרך פתח אחר. נעלם ממני כרגע המקור בגמרא (כמדומני ברכות), אודה לעזרת חו"ר הפורום.

[מה שנכון נכון]

ראה מגילה כט ע"א, ובנו"כ לשו"ע קנא,ה.

[סליחות]

ראה מגילה כט ע"א, ובנו"כ לשו"ע קנא,ה.

לא זכיתי למצוא שם מקור בעד מנהג כזה.
פשוט ניסיתי להבין מדוע חכם מסוים היה מקפיד להיכנס רק בתפילת שחרית מצד אחד של בית הכנסת ולצאת מצד אחר שלו. אבל בסופו של דבר הסתבר שזה היה מסיבה טכנית שהיה לו מפתח רק של צד אחד וזה לא מכיון שהוא הקפיד. יישר כח בכל אופן.

[מה שנכון נכון]

וכי לא ראה מר?
בשו"ע שם "וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר". ובמ"ב ס"ק כא "מותר - צ"ל מצוה למי שנכנס [אחרונים] ובגמרא (מגילה הנ"ל) מייתי לזה מקרא שנאמר ובבוא עם הארץ לפני ד' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב וגו', והטעם כדי שיהיה נראה כמחבב [ר"ן]".

[סליחות]

וכי לא ראה מר?
בשו"ע שם "וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר". ובמ"ב ס"ק כא "מותר - צ"ל מצוה למי שנכנס [אחרונים] ובגמרא (מגילה הנ"ל) מייתי לזה מקרא שנאמר ובבוא עם הארץ לפני ד' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב וגו', והטעם כדי שיהיה נראה כמחבב [ר"ן]".

ייש"כ ומחילה, עמך הצדק.
במקרה הנ"ל, הוא היה עושה כך רק בשחרית, וכפי הנראה כפי שהעיד יודע דבר היה לו מפתח רק לדלת השניה.

[צביב]

הרב מרדכ גנוט מספר על רבו רבי יהודה מדזיקוב
שהיה חוזר מבית הכנסת דרך רחובות אחרים מדרך ביאתו

[צורב מתחיל]

הרב מרדכ גנוט מספר על רבו רבי יהודה מדזיקוב
שהיה חוזר מבית הכנסת דרך רחובות אחרים מדרך ביאתו

זה חידוש גדול, כי לכאו' מהסוגי' נראה שהעיקר הוא בתוך הבית כנסת עצמו להכנס בפתח אחד ולצאת בשני, אבל אי"ז כ(להבדיל) לויה שיש ענין לחזור בדרך שונה.
ואף במקור הדין שהוא בית המקדש (נביא יחזקאל הפטרת שבת החודש) לא נזכר ענין זה.
ואגב, הגר"ח שמואלביץ בדבריו הידועים על כח ההרגל מביא בזה מהחסיד יעבץ שטעם הדבר הוא מכח ההרגל, שלא יראה את ביהכנ"ס / ביהמ"ק כביתו. יעוי"ש. (וגם מזה נראה דעיקר הענין הוא בביכהנ"ס עצמו ולא בדרכים המובילות).

[מה שנכון נכון]

הרב מרדכ גנוט מספר על רבו רבי יהודה מדזיקוב
שהיה חוזר מבית הכנסת דרך רחובות אחרים מדרך ביאתו

כנראה הלך בקצרה וחזר בארוכה כעין הנפסק בשו"ע קמא,ז. [אך יש להעיר שמצאנו שעדיף לילך לבהכ"נ המרוחק משום שכר פסיעות, ולא אמרינן שילך לקרוב להראות החביבות].

[צביב]

שמעתי מר' יצחק לוץ שליט''א שיש המקפידים היום בכניסה ויציאה בשערי ירושלים (לא החדשה)
לצאת בשער אחר מזה שנכנסו בו
ואולי מהפסוק סובו ציון
וכמדומה שכן מובא שנהג רבי חיים זוננפלד זצ''ל
ואולי גם רבי שלמה מזויעהל זצ''ל

[אום אני חומה]

וכי לא ראה מר?
בשו"ע שם "וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר". ובמ"ב ס"ק כא "מותר - צ"ל מצוה למי שנכנס [אחרונים] ובגמרא (מגילה הנ"ל) מייתי לזה מקרא שנאמר ובבוא עם הארץ לפני ד' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב וגו', והטעם כדי שיהיה נראה כמחבב [ר"ן]".

הרי"ף והרא"ש גרסו 'מצווה' ואילו הרמב"ם גרס 'מותר', ז"א שלשיטתו קס"ד שאסור משום קפנדריא, קמ"ל.

ובביאור המחלוקת, ראיתי לחכ"א שכתב שהרי"ף והרא"ש אחזו כהר"ן, שהטעם משום חיבוב מצווה, ואילו הרמב"ם הבין כרש"י ביחזקאל, שזה דין מסוים במועדים שהמצווה של 'יראה כל זכורך' מחייבת 'שיתראו יפה יפה', ועכ"פ חזינן דאין בזה משום קפנדריא וממילא נפיק היתרא לכל השנה (וטעם ההיתר צ"ל מטעם שנתבאר בגמ' שהנכנס לשום צורך מותר לעשות קפנדריא, ודייקא נמי שהרמב"ם לא פוסק גמ' זו כי זה נכלל במש"כ כבר הנכנס להתפלל וכו' ועיי' כס"מ שם)

[דרומי]

ראיתי פעם שהיו שנהגו בכניסתם למקומות מסויימים להקפיד לצאת מפתח אחר ולא מאותו פתח שנכנסו בו.

כפי הנראה הסמך הראשון לזה הוא מנבואת יחזקאל בדבר הנשיא שנכנס לבית המקדש ויוצא מפתח אחר (הפטרת פרשת החודש).

אני מחפש להרחיב את היריעה בענין זה ולברר היכן נהגו כן ולמה.

בזכרוני העמום נשתמר תיאור כזה לגבי כניסה ויציאה מבית הכנסת ומבית המדרש, אבל אולי אני מערבב עם משהו אחר.

[כדכד]

מובא בגמרא מגילה בסוגיא דקפנדריא ובעקבותיה בפוסקים שהנכנס לביכ"נ ובימ"ד לצורך תפילה או לימוד מותר לצאת מפתח אחר ואינו קפנדריא ולפי חלק מהגירסאות בגמרא זה אפילו מצוה לצאת מהפתח השני.
שתי הגירסאות למדוה מהפסוק ביחזקאל שהזכיר כת"ר. כך שזכרונו אינו עמום והכל נכון.

[דרומי]

ייש"כ.
אכן כך מבואר להלכה בטור או"ח סי' קנא, אם כי מדברי המחבר בשו"ע משמע דלא ס"ל שיש מצוה בזה וכבר דיברו בזה בנ"כ.

שאלתי היא עד כמה באמת גדולי ישראל השתדלו בזה, והאם נהגו בזה בעוד ענינים או רק בבית הכנסת לבד.

[יבנה]

מדרש שמואל (בובר) פרשה א
אמר רבי זעירא אם נזדקנה אומתך אל תבוז עליה, כשם שהיה עושה אלקנה כשהיה מדריך את ישראל ומעלה אותן לשילה, לא בדרך שהיה עולה בשנה זו היה עולה בשנה אחרת, אלא כל שנה ושנה היה עולה בדרך אחרת, בשביל לשמע את ישראל לשילה, לפיכך הכתוב מיחסו, ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי.

בית יוסף אורח חיים סימן קמא ס' ז'
כתוב בכתבי מה"ר ישראל (תרה"ד ח"ב) סימן קי"ט אני נוהג לעלות על המגדל בפתח שהוא לי בדרך קצרה ממקומי בבית הכנסת ויורד אני מן המגדל בדרך אחר שהוא בדרך ארוכה לי עד מקומי כדאמרינן הנכנס לעזרה נכנס בקצרה ויוצא בארוכה עכ"ל ואם שני הדרכים שוים נראה שעולה בפתח שהיא לו בדרך ימין משום כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין (יומא טו:) ויורד בפתח שכנגדו וכדאמרינן במגילה (כט.) בנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשות קפנדריא מצוה ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח אחר:

[גימפעל]

הגר"ח קניבסקי אכן נוהג כך (ע"פ עדות בתו בספר 'בית אמי')

[לענין]

ר' חיים מקפיד על זה מאד - עד כדי שלא הסכים להשתמש בגשר החדש עד שחלקו את הפתח לשתי צורות הפתח, באחד נכנס ובשני יוצא.

טוב שהעלו ענין זה, כי באמת רציתי לפתוח על זה אשכול. בדבר שאלות שאני מתחבט בהם תדיר.

א. הרי לגירסת הרי"ף והרא"ש, וכן נפסק, הנכנס להתפלל מצוה עליו לעשות קפנדריא. האם קפנדריא פירושו רק לצאת מהפתח השני, או שמא צריך בפועל שזה יקצר?
אני נכנס לבית הכנסת מהפתח הקרוב לביתי, האם לצאת מהפתח השני יש בו קיום של מצות קפנדריא, או שמא כיון שקפנדריא זה קיצור - ופתח זה אינו מקצר, אלא אדרבה מאריך לי, אז אין כאן קיום של זה?

ב. מה זה נקרא לצאת? אם לשטיבל יש פתח אחד, אז יש טעם לצאת מהפתח השני של מבנה בית הכנסת הכללי?

ג. אם יצאתי אחרי התפילה (למשל כדי לשתות כוס קפה), וחזרתי לבית הכנסת, אז גם יש את הענין הזה?

[צורב מתחיל]

המצוה למי שהתפלל בביהכנ"ס לעשות קפנדריא אינה לקצר את הדרך אלא לעבור בתוך ביהכנ"ס מצד לצד, כמו שהיה בבית המקדש.

הבא לביהכנ"ס בשביל לעשות קפנדריא, בהכרח מטרתו לקצר את הדרך ע"י מעבר בביהכנ"ס, מכאן מוכר לנו קפנדריא כשם של קיצור דרך.

(ואולי זה רק טעויות שהשתרשו לי במשך השנים?)

[צביב]

הרב מרדכי גנוט מספר שכששימש את הרב ''מוהרי''ה ''
הבין שחוזר לביתו דרך רחובות אחרים מהדרך שבה בא. ( וכבר נכב''ב)

[דרומי]

זה וכיוצא בזה מה שאני מחפש. איפוא נכתב בזה באריכות?

[צביב]

נדמה לי שגם הרב ''השוחט'' סיפר בדבריו על הגר''נ קרליץ זצ''ל, שהקפיד בזה.

[יהודה בן יעקב]

כאן: viewtopic.php?f=19&t=41046&p=591691#p591634 נכתב
בית הכנסת- שני פתחים
יש עניין בבית כנסת לצאת מפתח אחר ולא מאותו פתח שנכנסים כדברי הפס' ביחזקאל שהבא דרך שער צפון יצא דרך שער דרום וכו'.
שאלתי את מו"ר זצ"ל מי שנכנס מפתח אחד ובאמצע התפילה יצא לשירותים וחזר דרך הפתח השני, בסוף התפילה מאיזה פתח יצא?
תשובת מו"ר זצ"ל: מהפתח השני, מה שיצא באמצע לא נחשב.
שאלתי ומי שבשבילו לצאת דרך הפתח השני צריך לעבור דרך בית כנסת ויאמר פסוק מה עדיף? תשובת מו"ר זצ"ל: שיצא מהפתח שנכנס ולא דרך ביהכ"נ עם פסוק.

[לענין]

ספר המסעות.PNG (99.29 KiB) נצפה 4400 פעמים

[דרומי]

ראיתי שהלבוש מאריך בענין זה, וז"ל (או"ח סי' קנא ס"ה):

"יש אומרים שמצוה למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר, שכן כתיב ביחזקאל (מו, ט) 'הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער הנגב',

וטעמו הוא כמו שאמר יחזקאל לעשות כן במועדים כדכתיב (שם) 'ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו'', כדי שיקיימו יפה מצות הראיה שנאמר (שמות כג, יז) 'יראה כל זכורך וגו'', כלומר, כשיבואו בפתח זה ויצאו בפתח אחרת יתראו כולם יפה יפה בכל העזרה,

כן הוא בכאן בכניסת בית הכנסת להתפלל, כשיכנסו בפתח זה ויצאו בפתח אחרת יתראו הכל בכל צדדי עזרת בית הכנסת שהתקבצו כולם להשתחוות בבית ה' ולהתפלל לפניו יתברך, וזהו לתפארתו ולכבודו יתברך".

ונראה מדבריו לכאורה שהעיקר הוא שילך בכל צדדי בית הכנסת, וזה שיוצא בפתח אחר למעשה אינו כ"כ מעיקר הענין. ועצ"ע.

[אגב, לעיל ציינו לדברי החסיד יעב"ץ בענין זה שהוא כדי שלא יתרגל לבית הכנסת ולא יחשוב שהוא ביתו - היכן נמצאים דבריו של החסיד?]

[דרופתקי דאורייתא]

[אגב, לעיל ציינו לדברי החסיד יעב"ץ בענין זה שהוא כדי שלא יתרגל לבית הכנסת ולא יחשוב שהוא ביתו - היכן נמצאים דבריו של החסיד?]

יש היודע?

ראיתי היום להרמ"ע ז"ל שכתב במאמר מאה קסיטה סי' פה, על הפסוק בית אלהים נהלך ברגש, כתב וז"ל,

ודע כי ברג"ש בא"ת ב"ש מתהפך ואומר ברג"ש פעם אחרת, ללמד שגם היציאה מבית הכנסת ראויה שתהיה בחברת ריעים אהובים, דומה לנכנס שלא לשם קפנדריא מצוה לצאת בקפנדריא (גירסת הרי"ף סוף ברכות), למען יראו שכני בית הכנסת משני צדדין, וממנו ילמדו להשכים ולהעריב.