פורום אוצר החכמה

המושג "קובץ קטן" (ולפעמים בראשי תיבות ק"ק) נזכר הרבה בס' שם הגדולים, ובעוד ספרים.
וראה באשכול עזרה במציאת מקור בספר 'משה ידבר' שביארו שראשי התיבות ק"ק = קובץ קטן.
viewtopic.php?f=7&t=26269&p=279735#p267082
ושם הובאו שתי דעות לפרש את הביטוי "קובץ קטן":
א. ספר בתבנית קטנה.
ב. ספר עם מספר קטן של דפים.

איש_ספר כתב:ק"ק הוא כינוי אצל הספרדים לספר בתבנית קטנה, ופתרונו קובץ קטן

מה שנכון נכון כתב:וכדי להבדיל בין שתי המהדורות כתב כאן ק"ק שפירושו קובץ קטן כדברי הרא"ס (וע"ע מקבציאל לד עמ' תקלא), כי המהדורה הראשונה פחותה בכמותה מן השניה. [ראה אוצה"ס ש' 100].

האם יש מי שיעזור להכריע בין שתי הדעות הנ"ל? ואולי שניהם צודקים?
בבקשה, מי שיכול, שיביא הוכחות לכאן או לכאן.

פרנצויז כתב:המושג "קובץ קטן" (ולפעמים בראשי תיבות ק"ק) נזכר הרבה בס' שם הגדולים, ובעוד ספרים.
וראה באשכול עזרה במציאת מקור בספר 'משה ידבר' שביארו שראשי התיבות ק"ק = קובץ קטן.
viewtopic.php?f=7&t=26269&p=279735#p267082
ושם הובאו שתי דעות לפרש את הביטוי "קובץ קטן":
א. ספר בתבנית קטנה.
ב. ספר עם מספר קטן של דפים.
האם יש מי שיעזור להכריע בין שתי הדעות הנ"ל? ואולי שניהם צודקים?
בבקשה, מי שיכול, שיביא הוכחות לכאן או לכאן.

על כמה ספרים שעליהם כתוב בשם הגדולים שהם "קובץ קטן", נבדק ב"בית עקד ספרים" ומתברר שרשום עליהם גודל ◦4 , (לעומת רוב הספרים הישנים שהיו בגודל ◦2), וא"כ (אם אפשר לסמוך על בית עקד ספרים) לכאורה אפשר לסכם ש"קובץ קטן" פירושו ספר בתבנית (פורמט) קטנה.
(בין הספרים שנבדקו, יש אחד, שבמהדורה שמכונה בשם הגדולים "קובץ קטן", יש יותר דפים מבמהדורה האחרת המכונה שם "קובץ גדול").

פרנצויז כתב: על כמה ספרים שעליהם כתוב בשם הגדולים שהם "קובץ קטן", נבדק ב"בית עקד ספרים" ומתברר שרשום עליהם גודל ◦4 , (לעומת רוב הספרים הישנים שהיו בגודל ◦2), וא"כ (אם אפשר לסמוך על בית עקד ספרים) לכאורה אפשר לסכם ש"קובץ קטן" פירושו ספר בתבנית (פורמט) קטנה.

הנה פירוט של חלק מהמקומות בספר שם הגדולים שנזכר המושג "קובץ קטן", עם שמות הספרים שעליהם נכתב תואר זה, ומקום הרישום בס' בית עקד ספרים (=בע"ס).

שם הגדולים מערכת גדולים
ז' ב': שו"ת מהר"ם זיסקינד רוטנברג, בע"ס ש' 124.
י' רל"ז: שו"ת רבי יעקב לבית הלוי, בע"ס ש' 197, מהדורה ראשונה שע"ד.
מ' כ"ט (ד"ה מהר"ם חיבר תשובות): שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, בע"ס ש' 118, קרימונה שי"ז.

שם הגדולים מערכת ספרים
ב' ק"כ: ברכת אליהו, בע"ס ב' 1617.
ב' קל"א: שו"ת הרשב"א, (הנאווא שנת של"ם), בע"ס ש' 143, הענא ש"ע.
ח' כ"ו: חבצלת השרון (אלשיך דניאל), בע"ס ח' 38 (ויניציאה שנ"ב?).
נ' י"ט: נחלת יעקב (היילפרין), בע"ס נ' 322.
ק' ע"א: קנה, בע"ס ק' 903 , פאריצק תקמ"ו.

שו"ת יוסף אומץ
סי' פ"ה: שו"ת הרשב"א (קובץ קטן דפוס ישן באותיות מרובעות) [רומי לפני ר"מ], בע"ס ש' 143, רומא ערך שנת רל"ה.

כל הספרים האלו נרשמו בס' בע"ס בתור בעלי תבנית בגודל º4.

פרנצויז כתב: (בין הספרים שנבדקו, יש אחד, שבמהדורה שמכונה בשם הגדולים "קובץ קטן", יש יותר דפים מבמהדורה האחרת המכונה שם "קובץ גדול").

מצאנו כמה דוגמאות כאלו, שבספר המכונה בשם הגדולים קובץ קטן [ק"ק] יש יותר דפים מבמכונה קובץ גדול [ק"ג].

חבצלת השרון (אלשיך דניאל) [ק"ק] ויניציאה שנ"ב 110 דף,
חבצלת השרון (אלשיך דניאל עם חזון למועד [ק"ג] אמשטרדם תפ"ו 39 דף.

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג [ק"ק] קרימונה שי"ז 123 דף.
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג [ק"ג] פראג שס"ח 112 דף.

שו"ת הרשב"א [ק"ג] בולוניא רצ"ט 236 דף
שו"ת הרשב"א [ק"ג] ויניציאה ש"ד 192 דף
שו"ת הרשב"א [ק"ק] הענא ש"ע 322 דף.

ומכל זה מוכח ש"קובץ קטן" פירושו ספר בתבנית (פורמט) קטנה.

אין סתירה בין שתי האפשרויות.

כשמגדירים משהו כ"קטן" זה ביחס לדבר דומה "גדול", ובד"כ כשיהיה ספר אחד בשני אופנים - קטן וגדול, זה ענין של הבדל בפורמט.
אבל לעתים רחוקות משכח"ל בספר אחד שנדפס בצורה חלקית ומקוצרת מול הדפסה אחרת של אותו ספר [ולא סתם ספר עם קצת דפים], ואז יתכן להתפרש ק"ק לענין זה.
וכן יכול להתפרש ק"ק גם להדפסה אחת בלבד אם היא מיוחדת בקטנותה, מעין מה שאנו מכנים 'מהדורת כיס'.

וראה את דברי הריח"ס במקבצאל הנ"ל:

כתב בס' שם הגדולים מע"ס מערכת ע' אות ו':

עבודת הלוי. מורה מקום על כל המצות בטור וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם וכלבו. דפוס ויניציא ישן, ונדפס פעם אחרת בק"ק [קושטנדינה] בשם מורה צדק. ועתה מדפיסים אותו בליוורנו בחומש תורה אור.

כשמעיינים במקור בדפוס ראשון, מתברר שמה שכתוב בסוגריים 'קושטנדינה' הוא תוספת של בן יעקב. מקור הערך הזה הוא בס' ועד לחכמים ח"א (ליוורנו תקנ"ו), בהשמטות 'בית ועד', אות פ"ז, (דף נ"ב ע"א), ושם לא כתוב 'קושטנדינה', אלא כתוב 'ונדפס פעם אחרת בק"ק בשם מורה צדק'.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ורק במהדורת בן יעקב (וילנא תרי"ג), נוספה התוספת הזו, (ומשם לכל המהדורות שאחריו). וכנראה בן יעקב הבין ש'בק"ק' פירושו 'בקהילה קדושה', וא"כ חסר שם הקהילה, ולכן הוסיף 'קושטנדינה'.
וראה ב'שם הגדולים השלם', שם, הג"ה מנחם ציון ס"ק ה', מה שהעיר רמ"מ קרענגיל על דברי שם הגדולים: "ואדרבה נדפס פעם ראשונה בקושטא שנת ר"פ, ואח"כ בוויניציא, ובאמשטרדם [שנת ת"ו] בשם מורה צדק ועל שם מו"ה צדוק במו"ה אשר (הלוי), ומה שהעלימו את שם הלוי לגמרי אין זה צדק".
ועוד יש להעיר שמהדורת קושטנדינה נקראת "עבודת הלוי", ולא מובן מש"כ בשם הגדולים שנדפס בשם "מורה צדק".

ונראה שה"תיקון" של בן יעקב אינו נכון, ו'בק"ק' פירושו 'בקובץ קטן' [=בפורמט קטן], וכוונתו למהדורת אמשטרדם ת"ן [כצ"ל, ולא ת"ו], שנדפסה בגודל ◦8, [בבית עקד ספרים כתוב ◦12], לעומת המהדורות האחרות שנדפסו בגודל ◦4.
במהדורה זו אמשטרדם ת"נ, שינו את שם הספר "עבודת הלוי", וקראו לו "מורה צדק", [וכן העלימו את שם המחבר רבי שלמה ב"ר אליעזר הלוי, וכתוב רק שמו של רבי צדוק ב"ר אשר (שלא היה לוי), כמו שהעיר רמ"מ קרענגיל]. וה"שם הגדולים" לא התכוין כלל למהדורת קושטא.

{לפי המפעל הביבליוגרפי, ס' עבודת הלוי נדפס בלובלין ש"ך, ויניציאה ש"ו, [קושטאנדינה רע"ה בערך],
[אמשטרדם ת"נ (נקרא 'מורה צדק')]}.

ולפי זה דברי ה"שם הגדולים" מובנים. [ואין צורך לתיקונו של בן יעקב, וכן מה שתמה רמ"מ קרענגיל ומה שהוספנו לתמוה, הכל מיושב].
ודברי ה"שם הגדולים" מדוייקים מאוד, הוא כותב שס' עבודת הלוי נדפס בדפוס ויניציאה ישן [=שנת ש"ו], ונדפס פעם אחרת בקובץ קטן [=בפורמט קטן, באמשטרדם ת"נ] בשם מורה צדק [כפי שהביא רמ"מ קרענגיל שבמהדורת אמשטרדם העלימו את השם עבודת הלוי].
ולסיכום, יש למחוק מס' שם הגדולים את המילה "[קונשטנדינה]".

[יש קצת דמיון בין השיבוש של בן יעקב בערך הזה, לבין מה שהביא לעיל הרב מה שנכון נכון מדברי הריח"ס במקבציאל (כרך ל"ד עמ' תקל"א) על ערך "בית שלמה", שגם שם סבר בן יעקב ש'ק"ק' פירושו 'קהלה קדושה' ולכן מחובר למילה 'שאלוניקי', עיי"ש].

איזה פורמט נקרא "אוקטאבו"? האם זה גודל ◦16?
אני יודע שאוקטאבו פירושו שמונה, אבל האם בפורמט של דפים הכוונה היא ל16 עמ'?

פרנצויז כתב:כתב בס' שם הגדולים מע"ס מערכת ע' אות ו':

עבודת הלוי. מורה מקום על כל המצות בטור וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם וכלבו. דפוס ויניציא ישן, ונדפס פעם אחרת בק"ק [קושטנדינה] בשם מורה צדק. ועתה מדפיסים אותו בליוורנו בחומש תורה אור.

כשמעיינים במקור בדפוס ראשון, מתברר שמה שכתוב בסוגריים 'קושטנדינה' הוא תוספת של בן יעקב. מקור הערך הזה הוא בס' ועד לחכמים ח"א (ליוורנו תקנ"ו), בהשמטות 'בית ועד', אות פ"ז, (דף נ"ב ע"א), ושם לא כתוב 'קושטנדינה', אלא כתוב 'ונדפס פעם אחרת בק"ק בשם מורה צדק'.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ורק במהדורת בן יעקב (וילנא תרי"ג), נוספה התוספת הזו, (ומשם לכל המהדורות שאחריו). וכנראה בן יעקב הבין ש'בק"ק' פירושו 'בקהילה קדושה', וא"כ חסר שם הקהילה, ולכן הוסיף 'קושטנדינה'.
וראה ב'שם הגדולים השלם', שם, הג"ה מנחם ציון ס"ק ה', מה שהעיר רמ"מ קרענגיל על דברי שם הגדולים: "ואדרבה נדפס פעם ראשונה בקושטא שנת ר"פ, ואח"כ בוויניציא, ובאמשטרדם [שנת ת"ו] בשם מורה צדק ועל שם מו"ה צדוק במו"ה אשר (הלוי), ומה שהעלימו את שם הלוי לגמרי אין זה צדק".
ועוד יש להעיר שמהדורת קושטנדינה נקראת "עבודת הלוי", ולא מובן מש"כ בשם הגדולים שנדפס בשם "מורה צדק".

ונראה שה"תיקון" של בן יעקב אינו נכון, ו'בק"ק' פירושו 'בקובץ קטן' [=בפורמט קטן], וכוונתו למהדורת אמשטרדם ת"ן [כצ"ל, ולא ת"ו], שנדפסה בגודל ◦8, [בבית עקד ספרים כתוב ◦12], לעומת המהדורות האחרות שנדפסו בגודל ◦4.
במהדורה זו אמשטרדם ת"נ, שינו את שם הספר "עבודת הלוי", וקראו לו "מורה צדק", [וכן העלימו את שם המחבר רבי שלמה ב"ר אליעזר הלוי, וכתוב רק שמו של רבי צדוק ב"ר אשר (שלא היה לוי), כמו שהעיר רמ"מ קרענגיל]. וה"שם הגדולים" לא התכוין כלל למהדורת קושטא.

{לפי המפעל הביבליוגרפי, ס' עבודת הלוי נדפס בלובלין ש"ך, ויניציאה ש"ו, [קושטאנדינה רע"ה בערך],
[אמשטרדם ת"נ (נקרא 'מורה צדק')]}.

ולפי זה דברי ה"שם הגדולים" מובנים. [ואין צורך לתיקונו של בן יעקב, וכן מה שתמה רמ"מ קרענגיל ומה שהוספנו לתמוה, הכל מיושב].
ודברי ה"שם הגדולים" מדוייקים מאוד, הוא כותב שס' עבודת הלוי נדפס בדפוס ויניציאה ישן [=שנת ש"ו], ונדפס פעם אחרת בקובץ קטן [=בפורמט קטן, באמשטרדם ת"נ] בשם מורה צדק [כפי שהביא רמ"מ קרענגיל שבמהדורת אמשטרדם העלימו את השם עבודת הלוי].
ולסיכום, יש למחוק מס' שם הגדולים את המילה "[קונשטנדינה]".

[יש קצת דמיון בין השיבוש של בן יעקב בערך הזה, לבין מה שהביא לעיל הרב מה שנכון נכון מדברי הריח"ס במקבציאל (כרך ל"ד עמ' תקל"א) על ערך "בית שלמה", שגם שם סבר בן יעקב ש'ק"ק' פירושו 'קהלה קדושה' ולכן מחובר למילה 'שאלוניקי', עיי"ש].

במהדורת המאור כתבו שגם במהד' קושטא נקרא מורה צדק.

לפחות הורידו את השיבוש להערות השוליים ולא השאירוהו בגוף הספר.

מענין מה נשתנה ספר עבודה תמה על סדר העבודה שלא כתבו בו שנת ההדפסה בהערה כדרך שיש בעמוד זה ממש בכמה וכמה ספרים (זכורני שהספר הזה באותיות רעות מאד, והנדפס שנית לא נדפס מהראשון).

פרנצויז כתב:כתב בס' שם הגדולים מע"ס מערכת ע' אות ו':

עבודת הלוי. מורה מקום על כל המצות בטור וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם וכלבו. דפוס ויניציא ישן, ונדפס פעם אחרת בק"ק [קושטנדינה] בשם מורה צדק. ועתה מדפיסים אותו בליוורנו בחומש תורה אור.

כשמעיינים במקור בדפוס ראשון, מתברר שמה שכתוב בסוגריים 'קושטנדינה' הוא תוספת של בן יעקב. מקור הערך הזה הוא בס' ועד לחכמים ח"א (ליוורנו תקנ"ו), בהשמטות 'בית ועד', אות פ"ז, (דף נ"ב ע"א), ושם לא כתוב 'קושטנדינה', אלא כתוב 'ונדפס פעם אחרת בק"ק בשם מורה צדק'.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ורק במהדורת בן יעקב (וילנא תרי"ג), נוספה התוספת הזו, (ומשם לכל המהדורות שאחריו). וכנראה בן יעקב הבין ש'בק"ק' פירושו 'בקהילה קדושה', וא"כ חסר שם הקהילה, ולכן הוסיף 'קושטנדינה'.
וראה ב'שם הגדולים השלם', שם, הג"ה מנחם ציון ס"ק ה', מה שהעיר רמ"מ קרענגיל על דברי שם הגדולים: "ואדרבה נדפס פעם ראשונה בקושטא שנת ר"פ, ואח"כ בוויניציא, ובאמשטרדם [שנת ת"ו] בשם מורה צדק ועל שם מו"ה צדוק במו"ה אשר (הלוי), ומה שהעלימו את שם הלוי לגמרי אין זה צדק".
ועוד יש להעיר שמהדורת קושטנדינה נקראת "עבודת הלוי", ולא מובן מש"כ בשם הגדולים שנדפס בשם "מורה צדק".

ונראה שה"תיקון" של בן יעקב אינו נכון, ו'בק"ק' פירושו 'בקובץ קטן' [=בפורמט קטן], וכוונתו למהדורת אמשטרדם ת"ן [כצ"ל, ולא ת"ו], שנדפסה בגודל ◦8, [בבית עקד ספרים כתוב ◦12], לעומת המהדורות האחרות שנדפסו בגודל ◦4.
במהדורה זו אמשטרדם ת"נ, שינו את שם הספר "עבודת הלוי", וקראו לו "מורה צדק", [וכן העלימו את שם המחבר רבי שלמה ב"ר אליעזר הלוי, וכתוב רק שמו של רבי צדוק ב"ר אשר (שלא היה לוי), כמו שהעיר רמ"מ קרענגיל]. וה"שם הגדולים" לא התכוין כלל למהדורת קושטא.

{לפי המפעל הביבליוגרפי, ס' עבודת הלוי נדפס בלובלין ש"ך, ויניציאה ש"ו, [קושטאנדינה רע"ה בערך],
[אמשטרדם ת"נ (נקרא 'מורה צדק')]}.

ולפי זה דברי ה"שם הגדולים" מובנים. [ואין צורך לתיקונו של בן יעקב, וכן מה שתמה רמ"מ קרענגיל ומה שהוספנו לתמוה, הכל מיושב].
ודברי ה"שם הגדולים" מדוייקים מאוד, הוא כותב שס' עבודת הלוי נדפס בדפוס ויניציאה ישן [=שנת ש"ו], ונדפס פעם אחרת בקובץ קטן [=בפורמט קטן, באמשטרדם ת"נ] בשם מורה צדק [כפי שהביא רמ"מ קרענגיל שבמהדורת אמשטרדם העלימו את השם עבודת הלוי].
ולסיכום, יש למחוק מס' שם הגדולים את המילה "[קונשטנדינה]".

[יש קצת דמיון בין השיבוש של בן יעקב בערך הזה, לבין מה שהביא לעיל הרב מה שנכון נכון מדברי הריח"ס במקבציאל (כרך ל"ד עמ' תקל"א) על ערך "בית שלמה", שגם שם סבר בן יעקב ש'ק"ק' פירושו 'קהלה קדושה' ולכן מחובר למילה 'שאלוניקי', עיי"ש].

הנה הספר במהדו' אמ"ד שבידי והוא קטן באמת