"כל כוונת הדרוש שלי לקיים מצות הוכח תוכיח ולהיות מן המזכים את הרבים" (דרושי הצל"ח דרוש ד).
רשכבה"ג בעל הנודע ביהודא זצ"ל נפטר בשנת תקנ"ג. ספר דרושי הצל"ח יצא לאור לראשונה בשנת תרמ"ד, ושוב נדפס כמה פעמים.
אציין מעט ממה שניתן עדיין לתקן.
א] רבינו הבליע במתק לשונו הרבה מאמרי חז"ל וראשונים, והמדפיסים לא ציינו אליהם.
לדוגמא: בדרוש ג' אות א - וגברא דנשי קטלוהו כו', והרהורי עבירה קשים לבריאת הגוף מעבירה כו'. גברא דנשי קטלוהו, הוא לשון הגמ' בב"מ צ"ז ע"א.
ומה דנקט לבריאת הגוף, כוונתו לפירש"י ביומא כט. להכחיש את בשרו.
ב] בהקדמה לא' המהדורות תמה המו"ל שמזכיר הרבה את גלות ישמעאל שבה אנו נמצאים, על אף שלא היו ישמעאלים במקומו.
ופשוט שמאימת המלכות הוא שכתב כן. עי' דרוש כב אות יב שהביא מאמר חז"ל כל העוסק בתורה ובגמ"ח כו' מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם, ובמקום אומות העולם כתב ישמעאלים. ובהוצאות החדשות לא תיקנו את ציטוט לשון חז"ל.
ג] דרוש ג' אות ב - ודברי הרב המנוח החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי הרה"ד זצ"ל מבראד ידועים.
צ"ל: חרה"ד, והוא ר"ת חתן רבי הירשל דאנצקר. עי' צל"ח ברכות לג: "ובילדותי שמעתי מהרב המאה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי חתן ר' הירשל דנצקר מבראד", ועי' במעלות היוחסין עמ' נג שלמד עם בעל הנו"ב.
ד] בראש הספר נדפס "ברשות" שהי' אומר לפני הדרשה. ברשות מלך מלכי המלכים כו', וברשות תורתינו הקדושה כו', וברשות יושבי על מדין כו',
וראש בי"ד אומר מקודש, והמחדש חידושין דאורייתא, המאור הגדול המאיר באורו, רבים ילכו לאורו, כו' והראשון מעיקרא משמע גבור כארי גבר בגוברין, וזאת ליהודה יהודה ראש המדברין כו'.
נראה שזה מרמז על ראב"ד פראג ר' ליב פישל'ס.
ה] דרוש כ"ח סוף אות כו - וזהו רמז התנא שוב יום אחד, היינו יום המיוחד בימי השנה שהוא יוה"כ ומה שהי' הייתור לפני מותך שיכופר לך בתשובה זו מה שבפעם אחר לא הי' מתכפר עד לפני מותך.
תיבות שהי' הייתור, אינם מובנים. ונדצ"ל: וזהו רמז התנא 'שוב יום אחד', היינו יום המיוחד בימי השנה שהוא יוה"כ. ומה הוא הייחוד, 'לפני מותך', שיכופר לך בתשובה זו מה שבפעם אחר לא הי' מתכפר עד לפני מותך.
ו] בדרוש יב אות ה - ותגבורת הדינים רמוז במלת הרת עולם, מבלי שנביט לדברי המקובלים כי אין לנו עסק בנסתרות, והנגלות לנו הנה בראשית ברא אלקים כפי' רש"י ממדרשי רז"ל שעלה במחשבה להבראות במדת הדין אשר לזה רומז שם אלקים, הנה שם אלקים אותיותיו חמש וריבועו ר' ומילוי שלו ש', ועם חשבון פשוטו שהוא פ"ו ועם י"ג אותיות שמלואו ועם הכולל ת', וזה רמזו הרת, המורה על תוקף הדין.
מה שהזכיר דברי המקובלים, היינו מה דאי' בפרי עץ חיים שער השופר קכב., 'הרת' עולה שכ"ה ופ"ר דינים.