פורום אוצר החכמה

פורסם: **ג' דצמבר 06, 2016 1:08 am**

איש_ספר כתב:בספה"י סי' רפו, הובאה דעת ר"ת הידועה שמברכים "להכניסו" אחר המילה, אלא ששם התחדש שלר"ת אף משמעות הברכה היא ברכה שלאחר מעשה.

הישר.jpg

אלא שדבריו לא מובנים (כמו שהעיר כבר המהדיר רש"ש ז"ל שם).
מה מצא שם בפסוק? לכאורה נראה שרוצה לומר ש"בריתו" אינה הסרת הערלה, אלא הברית שבין ישראל לקב"ה.
ולא מובן, ואם כך אז מה? למה אי אפשר לברך לפני כמו שמברכים לפני המצווה?

(ראיתי באוצר הגהה של חכם אחד, שהוסיף תיבת "עד" ול"מ נחת)

נשמח מאד למי שיש בידו להאיר דר"ת.

(דוקא קטע זה יש לו הרבה מקבילות והעתקות אבל אין בהם פתרון)

לכאורה אין כוונתו להביא ראייה מהלשון "להכניסו" שצריך לברך דווקא אחר המילה, שלזה כבר הקדים בתחילת דבריו דהכי תניא בברייתא המל קודם אבי הבן ודלא כהגהת הרשב"ם ואינו צריך לזה עוד ראיות. אלא כוונתו לתרץ איך אפשר לברך להכניסו אחר המילה, והיא קושיית רשב"ם שמכוחה הגיה הברייתא שלהכניסו להבא משמע, וע"ז מתרץ שאמנם משמע להבא אבל הכוונה אחר שנימול יכנס בבריתו של א"א, וכמו שביארת שהברית אינה המילה עצמה אלא נכנס לברית ע"י המילה.

פורסם: **ג' דצמבר 06, 2016 2:08 pm**

יש"כ של החכמים המשיבים.

פורסם: **ג' דצמבר 06, 2016 4:33 pm**

איני יודע אם כאן המקום הנכון, אבל אבקש את עזרת המעיינים בשיטת רבינו תם המובאת בתוספות שבת כב א, וסוכה ט א, וביצה לג ב שעצי סוכה האסורים בהנאה מה"ת דנקרא עליהם שם שמים כחגיגה הם אותם הנצרכים להכשר סוכה, אבל המותר שאינו נצרך להכשר סוכה אינו אסור אלא מדרבנן מדין מוקצה, ומאוד נחוץ לי לראות עצם דברי ר"ת, כי לענ"ד נחלקו הראשונים בהבנת דבריו, ובספר הישר שלפנינו לא מצאתי לפי שעה, אשמח על על כל מידע בענין. שכוייח ותודה מראש.

פורסם: **ד' דצמבר 07, 2016 12:50 am**

איש_ספר כתב:בספה"י סי' רפו, הובאה דעת ר"ת הידועה שמברכים "להכניסו" אחר המילה, אלא ששם התחדש שלר"ת אף משמעות הברכה היא ברכה שלאחר מעשה.

הישר.jpg

אלא שדבריו לא מובנים (כמו שהעיר כבר המהדיר רש"ש ז"ל שם).
מה מצא שם בפסוק? לכאורה נראה שרוצה לומר ש"בריתו" אינה הסרת הערלה, אלא הברית שבין ישראל לקב"ה.
ולא מובן, ואם כך אז מה? למה אי אפשר לברך לפני כמו שמברכים לפני המצווה?

(ראיתי באוצר הגהה של חכם אחד, שהוסיף תיבת "עד" ול"מ נחת)

נשמח מאד למי שיש בידו להאיר דר"ת.

(דוקא קטע זה יש לו הרבה מקבילות והעתקות אבל אין בהם פתרון)

הדברים פשוטים וא"צ להגיה. כוונתו להביא ראיה שההכנסה בברית היא לאחר הטפת הדם, ולכך הביא מן הפסוק הנה דם הברית אשר כרת יי עמכם, שזרק משה על ישראל את הדם ובמעשה זה נכנסו בברית.

פורסם: **ד' דצמבר 07, 2016 1:33 am**

זה הבנתי בתחילה, אבל למה אי אפשר לברך לפני, ומה אכפ"ל אם הברית היא החיתוך הוא ההתקשרות עם הקב"ה, על שניהם אפשר לברך לפני ואפשר אחרי.

פורסם: **ד' דצמבר 07, 2016 1:36 pm**

איש_ספר כתב:זה הבנתי בתחילה, אבל למה אי אפשר לברך לפני, ומה אכפ"ל אם הברית היא החיתוך הוא ההתקשרות עם הקב"ה, על שניהם אפשר לברך לפני ואפשר אחרי.

שאלת למה הביא הפסוק וזו התשובה.
שאלת עוד למה לפני ולא אחרי, ואמנם לא לשם כך הביא הפסוק, אלא כתב שהלשון 'להכניסו' משמע אחרי (אינני מבין מדוע).
במשפט ''כמו הנה דם' וכו' הוא חוזר לבאר שזו ברכת שבח והודייה כמו אשר קדש ידיד מבטן, מפני שהברית היא בדם.

פורסם: **ד' דצמבר 07, 2016 1:58 pm**

כמדומני שכוונת ר"ת שברכת להכניסו נתקנה מעין ודוגמא לאמירת "הנה דם הברית", ופסוק זה נאמר לאחר שכבר נעשו המעשים שבהם נכנסו עמ"י בברית (מילה וטבילה והרצאת דמים), ואז מודיע להם משה באמירה שהנה (=לפנינו) דם הברית אשר כרת ה' עמכם. וכמו"כ בברית מילה באה הברכה כהצהרה על המעשה שנעשה (כי מצד עצמו אין בו היכר והכרח שנעשה לשם מצות הברית, כי אולי הוא לשם מורנא או הר גריזים), והיא נאמרת לאחר המעשה כמו בפסוק.
ומש"כ שלהכניסו משמע לאחר שנימול, אין הכוונה שתיבה זו מצד עצמה פירושה עבר ולא עתיד, אלא שמשמעותה כאן היא הצהרה על העבר שנעשה לצורך העתיד, היינו הצהרה שמעשה המילה שעשיתי הוא לשם ההכנסה בברית = בקיום המצוות מכאן ולהבא, כפי שהצהיר משה. [ואין המשפט "דלהכניסו וכו'" טעם מצד עצמו לאיחור הברכה, אלא הטעם הוא הדימוי לפסוק, ומשפט זה הוא ההסבר איך משמעות הברכה כאן היא דומיא דהאמור בפסוק. ואחר תיבת "שנמול" יש לשים לכל היותר פסיק ולא נקודה].
וככה"נ לזה כיון הרב סעדיה לעיל.

פורסם: **ג' ינואר 17, 2017 8:03 pm**

י"מ ת"ש מציין בכנסת מחקרים, ג, עמ' 40 את שימושו המרובה של הרי"ד בספר הישר (כ50 פעם, על אף שבמקום אחד כותב הרי"ד שהגיע אליו רק חלקו), וכמובן הוא מציין שעל פי המובאות הללו אפשר לתקן את הספר. בנוסף, ת"ש מציין שסימן תשי"ד בספר הישר מובא אצל הרי"ד מכלי שני בתוספותיו לע"ז נח ע"א ד"ה איקלע, "ומדבריו אנו לומדים כי חזר בו רבנו תם ממה שכתב שם".

פורסם: **ה' ינואר 19, 2017 11:11 pm**

אין גבול למה שניתן לתקן בספר הזה, ואם היה מובא כאן כל מלאכת התיקונים הנעשית בספר, לא יספיק הזמן, ומ"מ אעלה דבר קטן ששמעתי עתה מא"מ.

בס' הישר סי' קפט

: רומי.jpg (55.17 KiB) נצפה 9627 פעמים

ובכן מאי משמע רומי?

פורסם: **ה' ינואר 19, 2017 11:16 pm**

ובכן, רומי הוא כינוי של ראשונים לפירושי ר"ח.
אלא שציונים על מקור הדברים אמורים לבוא בסוף ולא בראש הקטע.
והנה סי' קפח, אינו מופיע בכתבי היד, וכמו שרושם שם רש"ש, שנמצא על הגליון
נמצא שהסדר הנכון הוא סימן קפז, קפט.
ואחר העיון מתברר שסימן קפז כולו ר"ח!
אמור מעתה "רומי" המופיע בראש סימן קפט הוא ציון שמקומו בסו"ס קפ"ז !

פורסם: **ו' ינואר 20, 2017 7:46 am**

איש_ספר כתב:ובכן, רומי הוא כינוי של ראשונים לפירושי ר"ח.
אלא שציונים על מקור הדברים אמורים לבוא בסוף ולא בראש הקטע.
והנה סי' קפח, אינו מופיע בכתבי היד, וכמו שרושם שם רש"ש, שנמצא על הגליון
נמצא שהסדר הנכון הוא סימן קפז, קפט.
ואחר העיון מתברר שסימן קפז כולו ר"ח!
אמור מעתה "רומי" המופיע בראש סימן קפט הוא ציון שמקומו בסו"ס קפ"ז !

סי' קפ"ט בא לאפוקי מ'רומי' היינו פיר"ח שבת צ"ו: (בדפוס וילנא נדפס בשולי צ"ז:).

פורסם: **ה' מרץ 30, 2017 6:39 pm**

דוגמא להגהה חריפה ומפתיעה המבהירה קטע שלם בספר הישר.
דיבור המורכב משני קטעים שהתהפכו!
עינכם לנוכח יביטו:
(כבר למותר לציין כי כל הדוגמאות אותן אני מעלה באשכול הם משלחו עבודתו של א"מ שליט"א)

: קטעים שנהפכו.jpg (166.41 KiB) נצפה 9436 פעמים

פורסם: **ו' מרץ 31, 2017 10:59 am**

יש כמה מספרים לסימני ספר הישר, ע"פ מהדורות שונות. מסתבר שמהדורה מחודשת יתקבל וידחוק מהדורות הישנות יותר, וממילא כבר עכשיו כדאי לציין ע"פ מספרי הסימנים שלה. האם אפשר לדעת עכשיו מה יהיו.

פורסם: **ו' מרץ 31, 2017 11:34 am**

מהדורת רש"ש שלזינגר על החלוקה החדשה שערך בסימנים, התפשטה באופן שלא ניתן ואף לא ראוי לדלג עליה.
ספר הישר במהדורה החדשה יהיה לפי חלוקתו של הרש"ש (בתיקונים, כגון אם שני סימנים יאוחדו, הם יקראו בשני מספרי הסימנים שבמהדורת רש"ש)

פורסם: **ו' מרץ 31, 2017 4:56 pm**

אני הקטן השתעשעתי גם כן רבות במחשבה לההדיר מחדש את ספר הישר עם הערות [רציתי לעשות הערות בסגנון של תורת הבית לרשב"א מהדורת מוסד הרב קוק], וכבר התחלתי בעבודת הכנה לכך, אולם מהון להון לא אסתייעא מלתא בידי, ובעיקר רפתה רוחי אחרי שיחה ארוכה עם פרופ' רמי ריינר שיחי', שבה אמר לי שמבחינת הנוסח כמעט אין מה להוסיף על מהדורת שלזינגר, וגם הבנתי ממנו שיתכן ועובדים על כך אחרים. גם מבחינת ההערות שחשבתי לעשות פקו רגלי לאחר שראיתי כי העבודה כבדה מאד, ומצריכה היקף עצום בכל הש"ס ובראשונים, ואכן התקיים בי "שמא יקדימנו אחר"...
כל זה בנוגע לספר החידושים, אולם ספר התשובות יצא לפני כמאה ועשרים שנה על ידי ראזעזנטל, וודאי יש מקום לעשות מהדורה חדשה ומתוקנת יותר. האם כוונת הגאון המהדיר הנוכחי שליט"א לההדיר אחר כך גם את חלק התשובות? גם ביחס לזה הבנתי מפרופ' ריינר שהוא עצמו יחד עם מכון חכמי צרפת עובדים על הוצאת כל תשובות רבנו תם, גם כאלה שנשמטו מספר הישר שבידינו.

בנוגע למהדורה החדשה שאלה גדולה לי עד כמה התייחסה הההדרה להבנת דברי רבנו תם שברובם קשים ומרומזים, כמה להבאת שיטות ראשונים אחרות בעניין, וכמה רק בההדרת הנוסח, וכבר עמד על כך הערוך השלחן בהקדמת פירושו אור לישרים על ספר הישר בסדר נשים שספר הישר מלבד שהוא מלא שיבושים וטעויות נוסח גם דבריו קשים מאד להבנה [ד"א איך ההתייחסות להגהותיו ופירושיו בנוסח החדש?]. לפי מה שראיתי במבט חטוף מאד בישורון האחרון נראה שעיקר העבודה נעשתה בתחום הנוסח וגם אולי בפירוש חלק מהדברים הקשים, אך לא בהבאת דברי ראשונים ואחרונים הקשורים לדברים, [ואינני מפחית חלילה כהוא זה מהחשיבות של הדבר ומהלימוד, הכישרון, הגאונות והחכמה שהושקעה בזה כפי שראינו במקצת באשכול זה מן הדוגמאות שהובאו], אנא לתקנני אם אני טועה.

פורסם: **ג' יוני 06, 2017 11:11 pm**

ידועים דברי ר"ת שהובאו בכמה תוספותים, לענין חיבור מקוואות. שר"ת תמה שמחד אמרו ששיעור החיבור שפופרת הנוד, ומאידך אמרו שטופח ע"מ להטפיח הוי חיבור לטהרה. וחילק ר"ת, שחיבור המים זה לזה הוא בשיעור של טופח ע"מ להטפיח, ואילו חיבור המקוואות זה לזה הוא בנקב שקוטרו כששפוה"נ.
והנה בספר הישר סי' תא, מתוך הדברים עולה שיטה חדשה, לפיה א"צ אפילו טופח ע"מ להטפיח! כלומר חור יבש לחלוטין!
איש מהראשונים והאחרונים לא מביא שיטה כזו בכלל ובודאי שלא משמו של ר"ת. אמנם בכמה ספרים של אברכים לומדי מקוואות מצאנו שמזכירים שיטה זו מספה"י.

הנה דברי ר"ת בספה"י ומודגש החלק המדובר:

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תא

הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינן חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ודייק' מינה (ו)הא איכא טופח להטפיח חיבור דהכי מוכח בגיטין בהמביא תניין. וקשיא (לך) [לן] הא דאמרי' במסכת יבמות פר' א' ובחומר בקודש עירוב מקואות כשפופרת בעביה ובחללה בשתי אצבעות חוזרות למקומן היינו טפח. ש"מ דלא הוי חיבור בטופח טפח להטפיח אם לא יהיה חיבור כשפופרת הנוד. אלא לא מצריכי' הכי אלא לחלל שאין בו אפי' טופח טפח להטפיח שיהא החלל כשפופרת כגון בשתי מקואות זו אצל זו לצרף אחד מלא ואחד חסר וכותל גבוה בנתיים ומפני שאין המים רואין זה את זה צריך שיעור גדול כשפופרת. והא דאמרי' דבמשקה טופח להטפיח סגי. והכי תנן בפיר' במסכת מקואות שתי מקואות זה אצל זה אחד מלא ואחד חסר וכותל בינתיים מפני שאין המים רואין זה את זה צריך שיעור גדול נפרץ לרחבו כשפופרת הנוד דמשמע הואיל ופני המים רואין זה את זה בפחות מיכן סגי והוי חיבור. ומה שפי' רבי' זקני בע"ז גבי קטפרס בזה ארבעי' ובזה עשרים וקטפרס מחברתן לפום חורפיה לא עיין בה דהוה ליה לפרושי בזה עשרים. ואם באנו להעמיד דבריו ולומר דכרבנן לא יתכן. חדא דאינה נזכרת בתלמוד ואף על פי שראויה היא למה שפירשתי לא הוה ליה לפרושי עלה [אלא] אם כן מזכירה. ועוד דהך מתנית' דהנצוק והקטפרס בעל כורחין אוקימנא כר' יהודה בגיטין מדדייק לה טופח על מנת להטפיח חיבור ונצוק נמי מפרישנא בתרי גווני. נצוק אינו חיבור למקוה שלעומת שבא כן ילך. (ומה שפירש רבינו זקני בע"ז גבי קטפרס בזה ארבעים ובזה עשרים וקטפרס מחברתן לפום חורפיה לא עיין בה דהוה ליה לפרושי בזה עשרים ואם באנו להעמיד דבריו ולומר דכרבנן פריש לא יתכן. חדא דאינה נזכרת בתלמוד ואף על פי שראויה היא למה שפירשתי לא הוה ליה לפרושי על אם כן מזכירה. ועוד דהך מתנית דהנצוק והקטפרס בעל כרחין אוקימנא כר' יהודה בגיטין מדדייק לה טופח על מנת להטפיח חיבור. ונצוק נמי מפרישנא בתרי גווני נצוק אינו חיבור למקוה שלעומת שבא כן ילך).

להשערת א"מ מדובר בטעות. כאשר יבואר להלן.

פורסם: **ג' יוני 06, 2017 11:18 pm**

והנה התשובה עם הערותיו של א"מ, שם מנומק מפני מה נראה שההנחה העולה מדברי התשובה לפיה א"צ אפילו טופח ע"מ להטפיח ככל הנראה מקורה בט"ס. יש שם נימוק שהוא בעל עניין לכל מי שעוסק בהגהה ולאו דוקא ללומדי מקואות...

גוף התשובה והערות. לענייננו רלוונטי הערה 6

: הישר.jpg (108.8 KiB) נצפה 9500 פעמים

: הערות.jpg (234.69 KiB) נצפה 9500 פעמים

פורסם: **ג' יוני 06, 2017 11:21 pm**

שימו לב לדבר מפתיע נוסף. בתחילת התשובה כתוב:

הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינן חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ודייק' מינה (ו)הא איכא טופח להטפיח חיבור דהכי מוכח בגיטין בהמביא תניין. וקשיא (לך) [לן] הא דאמרי' במסכת יבמות פר' א' ובחומר בקודש עירוב מקואות כשפופרת בעביה ובחללה בשתי אצבעות חוזרות למקומן היינו טפח.

תיבות אלו חסרות שחר, ולע"ע ניתנו במסגר כנראה במהדורת א"מ הבאה מעלה, אמנם אין עדין השערה מהיכן השתרבבו. (ובכל מקרה נראה שיש להגותם: היינו טפח בטי"ת חלומה (טופח) ולא טפח(.
אך ראו זה פלא, ב' תיבות אלו היו לפני ג"א אחד שליט"א, שהוציא מכאן שיטה חדשה. לפיה יש שיעור טפח לחיבור המים! לדבריו כ"ה בסמ"ק ובעוד ראשונים ולא עלה בידי למצוא.
הנה דבריו

: מקבץ.jpg (232.94 KiB) נצפה 9458 פעמים

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 12:44 am**

לענ"ד טפח פירושו כאן רטיבות כמו שטופח הוא מרטיב, וטופח טפח להטפיח פירושו טופח טפח שיש בו להטפיח, כלומר טופח ע"מ להטפיח.

אולי גם המילים "היינו טפח" מתפרשות איכשהו בכיוון הזה (כעת לאחר עריכתך אני מבין שלמשהו כזה התכוונת גם אתה).

אולי פשוט יש להגיה "שאין בו אלא" במקום "שאין בו אפי' ".

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 12:54 am**

כעת מצאתי בב"ר נח פל"ג "טפיח" שפירושו "לח".

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 12:57 am**

צופר הנעמתי כתב:אולי פשוט יש להגיה "שאין בו אלא" במקום "שאין בו אפי' ".

יש"כ. כוונתך כמובן לקטע הזה

אלא לא מצריכי' הכי אלא לחלל שאין בו אפי' טופח טפח להטפיח שיהא החלל כשפופרת .

ותיבת אפילו אתה מבקש להחליף בתיבת אלא.
אמנם כל המשפט "שאין בו אפי'/אלא טופח להטפיח", נראה שתול שלא במקומו, כי כשאנו באים לדבר על החלל, מה הפשט חלל שיש בו טופח או אין בו?

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 1:04 am**

איש_ספר כתב:
צופר הנעמתי כתב:אולי פשוט יש להגיה "שאין בו אלא" במקום "שאין בו אפי' ".

יש"כ. כוונתך כמובן לקטע הזה
אלא לא מצריכי' הכי אלא לחלל שאין בו אפי' טופח טפח להטפיח שיהא החלל כשפופרת .
ותיבת אפילו אתה מבקש להחליף בתיבת אלא.
אמנם כל המשפט "שאין בו אפי'/אלא טופח להטפיח", נראה שתול שלא במקומו, כי כשאנו באים לדבר על החלל, מה הפשט חלל שיש בו טופח או אין בו?

לא בהכרח, הרי זה עיקר החידוש של ר"ת לחלק בין שיעור המים לשיעור החלל, וזה גופא בא לומר ששיעור החלל שונה משיעור המים, ולמרות שיש בחלל רק שיעור מים של טופח ע"מ להטפיח מ"מ צריך שיהיה בחלל עצמו שיעור שפופרת (והפסיק אחר "לחלל" מיותר).

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 2:41 am**

כדרך סה"י, גם אחר ההגהה הפרוץ מרובה על העומד.
ובעיקר העיקר חסר מן הספר, ולא נזכר כאן מאומה מהחילוק שבין החלל - הנקב למים עצמם ועיקר החילוק המודגש הוא בין מים הרואים אלו את אלו למים שיש בינם מחיצה. זו הבנתו של המרדכי שמובא בהערה 6 והתיקון המוצע בהערה 8 להוסיף את החילוק בין הנקב למים אינו מתאים כ"כ להמשך שבו ר"ת חוזר להביא ראיה לחילוק שבין רואים אלו את אלו לנקב.
לאור כ"ז אולי פשוט יותר לפרש או להגיה מעט באופן שהתיבות שאין בו אפילו מובנם שאין אפי' טעמל"ט מלבד החלל - הרואים אלו את אלו, וע"ז סובבת כל תשובת ר"ת שבכאן, והיא דרך אחרת מדרכו הידועה אותו סלל בתשובות, ואותה הזכירו רוב הראשונים, וב' הדרכים שמרועה אחד ניתנו הביא המרדכי בשם אומרם.

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 1:14 pm**

גבול ים כתב:לאור כ"ז אולי פשוט יותר לפרש או להגיה מעט באופן שהתיבות שאין בו אפילו מובנם שאין אפי' טעמל"ט מלבד החלל - הרואים אלו את אלו, וע"ז סובבת כל תשובת ר"ת שבכאן, והיא דרך אחרת מדרכו הידועה אותו סלל בתשובות, ואותה הזכירו רוב הראשונים, וב' הדרכים שמרועה אחד ניתנו הביא המרדכי בשם אומרם.

אודה לך מאד אם תציע אפשרות הגהה לפיה עולים דברי ר"ת כהשערתך. החומר כולו מצוי למעלה, צורה נא צורה לו במטותא...

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 3:29 pm**

כפי שכתבתי הגהה אינה מוכרחת, אבל אפשר למשל לציין אחר התיבה להטפיח ספרה, נניח 6, ואז לכתוב בהערה כנראה חסר ההמשך כעי"ז: הרואים זא"ז. והכל בא על מכונו בשלום.

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 5:21 pm**

לא הבנתי איך אפשר להיות שבנקב כשפוה"נ לא יהיה טופח ע"מ להטפיח?
נקב למעלה מהמים בודאי אינו כלום.
אז איך אפשר בכלל להבין במציאות שיטה כזאת?

פורסם: **ד' יוני 07, 2017 6:21 pm**

אך ראו זה פלא, ב' תיבות אלו היו לפני ג"א אחד שליט"א, שהוציא מכאן שיטה חדשה. לפיה יש שיעור טפח לחיבור המים! לדבריו כ"ה בסמ"ק ובעוד ראשונים ולא עלה בידי למצוא.

ע"ע הערות וחידושים להרב ישראל טויב [בני ברק תשנ"ה] עמוד תרכד, שגם כן הבין כן ומנסה להעמיד את השיטה, ושם ציין להנדפס בסוף שו"ע הגר"ז מהרב לאנדא ממה שהנחה לו המהרש"ב, ושם מוזכר לעשות טפח על טפח ושם כתב שאין זכור הטעם, ומשער המחבר שאפשר שמקורו הי' ספר הישר

פורסם: **ה' יוני 08, 2017 2:52 pm**

ספרים וועלט כתב:לא הבנתי איך אפשר להיות שבנקב כשפוה"נ לא יהיה טופח ע"מ להטפיח?
נקב למעלה מהמים בודאי אינו כלום.
אז איך אפשר בכלל להבין במציאות שיטה כזאת?

הערה טובה מאד, כמדומה שמחברי זמנינו הבינו לפי הבנת הגרי"ז בר"ת, שאף נקב למעלה מהמים הוא חיבור

מעיין כתב:
אך ראו זה פלא, ב' תיבות אלו היו לפני ג"א אחד שליט"א, שהוציא מכאן שיטה חדשה. לפיה יש שיעור טפח לחיבור המים! לדבריו כ"ה בסמ"ק ובעוד ראשונים ולא עלה בידי למצוא.

ע"ע הערות וחידושים להרב ישראל טויב [בני ברק תשנ"ה] עמוד תרכד, שגם כן הבין כן ומנסה להעמיד את השיטה, ושם ציין להנדפס בסוף שו"ע הגר"ז מהרב לאנדא ממה שהנחה לו המהרש"ב, ושם מוזכר לעשות טפח על טפח ושם כתב שאין זכור הטעם, ומשער המחבר שאפשר שמקורו הי' ספר הישר

מעניין מאד. יש"כ.

גבול ים כתב:כפי שכתבתי הגהה אינה מוכרחת, אבל אפשר למשל לציין אחר התיבה להטפיח ספרה, נניח 6, ואז לכתוב בהערה כנראה חסר ההמשך כעי"ז: הרואים זא"ז. והכל בא על מכונו בשלום.

בהנחה שאתה לא מתלוצץ ("נניח 6") דבריך אינם מובנים, (מלבד שהתחביר מחפיר גם בסטנדרטים של סה"י...) בין אם אתה מבקש לכפוף את סה"י למה שהביאו רוב הראשונים בשמו של ר"ת ובין למה שהביא המרדכי בשמו, לעולם ברואין זא"ז צריך טופח ע"מ להטפיח. (י"א שקליפת השום הוא יותר אבל בודאי לא פחות).

פורסם: **ו' יוני 09, 2017 12:07 am**

אינני מתלוצץ ח"ו.
אבל הכוונה פשוטה, כשהחיבור הוא ע"י חלל -כלומר נקב, ולא שיש בו [כלומר במקוה] איזה חיבור ואפילו טופח עמ"ל, מן הצד או מלמעלה, שאז אי"צ שיהא בנקב כשפוה"נ.

פורסם: **ה' יוני 15, 2017 11:07 pm**

ספר הישר סי' שצב, בסוף הדברים יש בלבול גדול, צריך לתקן ע"פ המובא בס' המנהיג הל' עירוב תבשילין, וכן בחי' תלמיד הרמב"ן ביצה דט"ז, (אם עדיין לא הבחין המהדיר).

פורסם: **ו' יוני 16, 2017 12:11 am**

עושה חדשות כתב:ספר הישר סי' שצב, בסוף הדברים יש בלבול גדול, צריך לתקן ע"פ המובא בס' המנהיג הל' עירוב תבשילין, וכן בחי' תלמיד הרמב"ן ביצה דט"ז, (אם עדיין לא הבחין המהדיר).

עדין לא טופל. יש"כ. תלמיד הרמב"ן מצוין כבר אצל המהדיר רש"ש ז"ל שם.

פורסם: **ו' יוני 16, 2017 12:14 am**

אהובינו הרב ג"י, למחוק שורה ולכתוב במקומה שורה חדשה, זו כבר לא הגהה אלא כתיבת הספר מחדש.
הגהה טובה היא כזו שמצורף לה הסבר איך נוצרה הטעות, כגון משפט שהשתרבב שלא במקומו וכו' וכל כיו"ב
אבל לדבריך יש למחוק את המוקף ולהוסיף תיבות חדשות, וזה יוצא מגבול הספר.

פורסם: **ג' יוני 27, 2017 10:36 am**

האם יש כבר טיוטה של סי' תפד (במהד' שלזינגר)? אני עוסק כעת בנושא המדובר, וכמעט אי אפשר להבין כלום מתוך הנדפס.

ישנה מקבילה לחלק מהסימן בשיטה מקובצת חולין (דף מה, ב), ויש שם כמה תיקונים והוספות חשובים. בחיפוש זריז לא מצאתי מקבילות נוספות.

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 12:12 am**

בספר ההשלמה ב"ק ד"ע: יש ציטוט בשם ספר הישר,
לכאו' אמור להיות שם בסי' תריא, אבל אינו מופיע לפנינו.
תבדקו את זה.

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 7:11 am**

האם "תיקון ספר תורה" הנדפס במחזור ויטרי סי' תקיז, וע"פ כת"י משובש בגנזי ירושלים תרנ"ו, הוא חלק מ"ספר הישר" בכתבי יד כלשהם? בייחוסי תנאים ואמוראים מובא הקטע הראשון של החיבור (בנוסחאות משופרות) בשם "ספר הישר בתיקון ספר תורה".

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 8:24 am**

הוגה ומעיין כתב:האם "תיקון ספר תורה" הנדפס במחזור ויטרי סי' תקיז, וע"פ כת"י משובש בגנזי ירושלים תרנ"ו, הוא חלק מ"ספר הישר" בכתבי יד כלשהם? בייחוסי תנאים ואמוראים מובא הקטע הראשון של החיבור (בנוסחאות משופרות) בשם "ספר הישר בתיקון ספר תורה".

אין בשני כתבי היד היחידים של סה"י, דבר שאין בנדפס. ונוסף איפוא גם הוא על ציטוטים מסה"י שאינם בספר ובכה"י שלפנינו.

מן הסתם ידוע לך שתיקון ס"ת נדפס גם בראבי"ה מנחות

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 9:53 am**

דעת_האברך כתב:גם ביחס לזה הבנתי מפרופ' ריינר שהוא עצמו יחד עם מכון חכמי צרפת עובדים על הוצאת כל תשובות רבנו תם, גם כאלה שנשמטו מספר הישר שבידינו.

מעולם לא שמעתי שמעו של מכון זה. התוכל להרחיב?

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 10:58 am**

חד ברנש כתב:
דעת_האברך כתב:גם ביחס לזה הבנתי מפרופ' ריינר שהוא עצמו יחד עם מכון חכמי צרפת עובדים על הוצאת כל תשובות רבנו תם, גם כאלה שנשמטו מספר הישר שבידינו.

מעולם לא שמעתי שמעו של מכון זה. התוכל להרחיב?

הבנתי ממנו שיש באוניברסיטה מכון להוצאת כל תשובות חכמי צרפת שכבר אספו את כל כתבי היד הידועים בעולם שיש בהם תשובות וכתבים מבעלי התוספות ועומדים להוציאם לאור, ומזה כבר יצא לאור במהדורת ביקורת כל תשובות ר"י הזקן.

אולי אינני מדייק בפרטים, אך ודאי יש כאן היודעים ויכולים להרחיב בעניין.

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 11:02 am**

את זה כבר שמעתי, רמי ריינר ופינחס רוט עמלים לההדיר את תשובות ר"י הזקן, וכפי ששמעתי מהם, המלאכה קרובה לסיומה, בעז"ה. אבל לא ידעתי שיש 'מכון' ממוסד, הלוואי שזה נכון. הרי ידוע, שבאקדמיה לא מחשיבים כ"כ את ההדרת ה'טקסטים' עצמם (ויש דורשים לכך זאת בכמה פנים, וד"ל), עד כדי כך, שביטלו את מה שהיה מקובל בעבר, לאפשר ההדרת טקסט כעבודת מ"א או ד"ר, והנה כאן יש 'מכון חכמי צרפת'. הלוואי, הלוואי.

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 1:12 pm**

איש_ספר כתב:
הוגה ומעיין כתב:האם "תיקון ספר תורה" הנדפס במחזור ויטרי סי' תקיז, וע"פ כת"י משובש בגנזי ירושלים תרנ"ו, הוא חלק מ"ספר הישר" בכתבי יד כלשהם? בייחוסי תנאים ואמוראים מובא הקטע הראשון של החיבור (בנוסחאות משופרות) בשם "ספר הישר בתיקון ספר תורה".

אין בשני כתבי היד היחידים של סה"י, דבר שאין בנדפס. ונוסף איפוא גם הוא על ציטוטים מסה"י שאינם בספר ובכה"י שלפנינו.

מן הסתם ידוע לך שתיקון ס"ת נדפס גם בראבי"ה מנחות

יישר כח!

פורום אוצר החכמה

ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

מאי משמע רומי?

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקוואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: שיטות מחודשות בהלכות מקואות לרבינו תם או טעויות סופר?

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

Re: ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת