פורום אוצר החכמה

מילה ידועה ומפורסמת המוזכרת לרוב בראשונים ובאחרונים. אך נעלם לי פתרונה, ואם הכוונה לדייק בדברים הנאמרים, מה איפוא המקום לר"ת. השערה אחת לי, שמלפנים השתמשו בצורה זו להדגשת התיבה.

אקוה למצוא פתרון ע"י הבקיאים.

השערתך נכונה. וכן נהגו בימים קדמונים להדגיש. ועל כן אתה מוצא שאף את מילות הלעז נסמן עליהם גרשיים (אותם אתה מכנה "ר"ת"). וכן הרבה כיוצא בזה.

אני שמעתי לפרש מילה זו בב' אופנים:

הא' ודייק ותמצא קושטא.
והב' ודוחק קצת.
מכל מקום אינני זוכר מקור לר"ת אלו.

חכם באשי כתב:ועל כן אתה מוצא שאף את מילות הלעז נסמן עליהם גרשיים.

ולציין, שאף הגרשיים על תיבת בלע"ז בפשטות מטרתם להדגיש כפי שכבר מוצאים במשנה הכינוי "לעז" ללשון עם זר: "אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז". (מגילה פ"ב מ"א)

ויש אומרים:

ויש אומרים:

הגרשיים הם לצורך הדגשה, וכמו"כ במילת וק"ל. כמו"כ נפוץ השימוש בגרשיים להדגשת מליצה על פי לשון פסוק כמו למשל הן קצ"ף על משקל הפסוק הן כסף

וע"ד המליצה (ואולי אף ההלצה) שמעתי: ווען דו ווילסט - קענסטו (כאשר תרצה - תוכל)...
והעיקר כדברים דלעיל, דלא הוי אלא להדגיש. ודו"ק.

ברוך הבא, אד"ג.

האם ידוע לך מקור מליצה זו? או שמא אמרה בעלמא היא?

מתאבק כתב:ואם הכוונה לדייק בדברים הנאמרים, מה איפוא המקום לר"ת. השערה אחת לי, שמלפנים השתמשו בצורה זו להדגשת התיבה.

וכן כמעט כולם מסכימים שאינם ראשי תיבות אלא הדגשה, ועיקר הכוונה הוא לדייק בדברים.
אבל לא הבנתי, א"כ היה לנו לומר ודייק, אבל מה זה ודוק? מהיכן נולדה ההטייה הזו?
אבל האמת יורה דרכו. כדלהלן:
זהו המקור למילה דוק:

ופירש רש"י, לשון אכילה וכסיסה.
והיינו כאדם האומר לחברו תעכל את הדברים היטב, או תלעס אותם היטב.
נפלא עד מאד.

אכן נפלא מאד, יישר כחכם ניכרים דברי אמת.

אך לענ"ד להסבר ההטייה מ"ודייק" ל"ודוק", לא צריך לזה, כי הוא ס"ה צורת הביטוי בלשון הארמית, אף אם הכוונה לדייק בדברים הנאמרים. וראה רש"י על הפסוק בדניאל אכלה ומדקה [שהובאן ברש"י במס' שבת שהבאת], שציין ללשון הפסוק ושחקת ממנה הדק. ובפשטותי שורש "דיוק" הוא גם מאותו שורש. ודו"ק.

מה יכול להיות הר"ת
תשו' גוו"ר הספרדי בענין פדיון הבן

גינת ורדים

גם אני הגעתי לתוצאה הנ"ל על ידי חיפוש מתקדם בפרטי הספר הר"ת גוו"ר = התוצאה הייתה גינת ורדים.
לאחר מכן חיפשתי גוו"ר לפדות ומצאתי בספר לקוטי פנחס הל' פדיון הבן [גם החיפוש הקודם בברה"ר היה מהספר הזה...?! ]:


ולאחר מכן חיפשתי ורדים לפדות-בלילה:

להשלמת התמונה:
שמעתי שמכיון ויש את הגנת ורדים לבעל ה'פרי מגדים', לכך שלכך כינו הגוו"ר הספרדי, הוא קדמון יותר.
והרי לפניכם ציטוט מהחיד"א בספרו שם הגדולים (חלק גדולים מערכת א אות עב):
מה' אברהם הלוי - בן הרב דרכי נועם הי' אב"ד במצרים ועשיר תורה וגדולה במקום אחד. וחיבר שו"ת גנת ורדים וספר גן המלך וספר יאיר נתיב. ושקיל וטרי טובא עם מהר"ם ן' חביב ומהר"א יצחקי ומהר"י פראגי וסיעתם. ויש לו קונטרס מלחמת מצוה בדין מילה בתוקף גדול וכבר השיגו עליו מורינו הרב מהר"י זאבי בספרו והרב פנים מאירות ח"א סימן ז'. ועוד נמצאו אתי פסקים כ"י מרבני דורו לסתור דבריו. ועוד הי"ל דרשות הרבה ולא נדפסו גם שו"ת אחרות שלא נדפסו.

חי' מהרא"ך (סאכטשוב)
בענין פדיון הבן?

ראה בספר זה בעמ' 77 ו-88 ותמצא נחת.....

מי יכול לפענח את הר''ת דע"ק בת"א המסומן בקטע המצורף?
תודה

דעת קדושים בתמונות אותיות

יישר כח אבדוק בדעת קדושים

פורום נכבד
מצאתי פירוש לספר שמואל ב של הכלי יקר.
הספר נקרא: 'כלי יקר על שמואל ב'
'כמוהר"ר שמואל לניאדו זצ"ל'
בתוך הספר ראיתי רבות את ראשי התיבות:
'לעד"ן' (מאחר ואיני יודע להעלות צילומים, אצטט)
ולעד"ן לדקדק ; ולעד"ן שאמר ; ולעד"ן שכוונת הכתוב ;
ועוד מאות.
במי מדובר ולמי הכבוד: ולעד"ן
תודה רבה על הסבלנות
אלי בנאי
קיבוץ להב
שנה טובה ויצירתית
כא אלול תש"ע

הפענוח, הוא, כנראה:
(ו)לעניות דעתי נראה.

דרך אגב, קיים ספר חשוב לפענוח ראשי תיבות, שמו: אוצר ראשי תבות, חיברו ר' שמואל אשכנזי בשיתוף עם דוב סדן,
ניתן להשיגו גם היום בהוצאת ראובן מס.
בפעם הבאה, הנך יכול פשוט לפתוח ספר זה ולבדוק.

גם באוצה"ח ישנו ספר של ראשי תיבות http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?6591&BOOKS
וגם ר"ת וקיצורים ללחסידות וקבלה http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146542&BOOKS

את הספר הראשון אני מכיר - ואין מה להשוות בינו לבין 'אוצר ראשי תבות'!
את הספר השני - איני מכיר.

ומה דעת החכמים דכאן:
האם אותו טכסיס שנבע מחסכנות בהוצאות הדפוס
ראוי לנהוג בו גם בימינו?!

עובדי העיתונות, דזמנינו יודעים שממש לא מומלץ להשתמש בראשי תיבות (ר"ת)
מכיוון שזה ממעט את תווי הדפוס, ובהתאם מתמעט התשלום.

כך תוכלו למצוא עיתונאי שמספר כי ב'סייעתא דשמייא' אין נפגעים במקום להסתפק בבס"ד...

יש גם את אלה:

1. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60758&BOOKS (ב"ח).
2. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?84115&BOOKS
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?13432&BOOKS .3

אני, באופן כללי, נגד ראשי תיבות.
אך יש ראשי תיבות שיש להשאיר, כמו: הקב"ה.
(ולאחרונה איזה 'מכון מכובד' הוציא לאור את ספר השל"ה, ופתח שם את כל ראשי התיבות, אפילו המקובלים ביותר, והתוצאה, לדעתי, מזעזעת!)

יאיר כתב:יש גם את אלה:

1. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60758&BOOKS (ב"ח).
2. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?84115&BOOKS
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?13432&BOOKS .3

הספר הראשון שציינת - בלע לקרבו את הספר השני שציינת, וגם לקח בלא רשות, מספרו של ר"ש אשכנזי. והדברים עתיקים.

חכם באשי
ראשית תודה רבה
אוצר ראשי תבות שמואל אשכנזי ודב ירדן
דב סדן כבודו במקומו.
כאשר אני עזבתי את ירושלים, כמעט לפני 40 שנה, ראובן מס
היה על סף סגירה.
לעד"ן - אין היום הוצאה מסוגה.
בעבר חפשתי ספר משלהם וכנראה שהם עברו בעלות ושינוי שם.
ברחוב שץ בירושלים יש חנות ספרים 'הגלריה לספרות' שמתמחה בספרי קודש ישנים
שם מוצאים ספרים נדירים. לאחר שיטוט יש את הספר אוצר ראשי תבות בהוצאה ודפוס אחרים.
שנה טובה
ותודה רבה
אלי בנאי

אלי,
הוצאת ספרים ראובן מס חיה קיימת ונושמת, לפחות עד לפני שנתיים ימים, אז קניתי מחנותם כמה וכמה ספרים נכבדים.
ובנוגע לאיזו הוצאת ספרים הוציאה את הספר,
בתחילה זה יצא לאור בכמה מהדורות ע"י ראובן מס, ואח"כ בהוצאת 'קרית ספר', בשנת 1992, והפרט האחרון נעלם מעיני בשעת כתיבת הדברים.
ראה: http://aleph518.huji.ac.il/F/MH1B2F2KKD ... =002894016

בר ששת כתב:ומה דעת החכמים דכאן:
האם אותו טכסיס שנבע מחסכנות בהוצאות הדפוס
ראוי לנהוג בו גם בימינו?!

עובדי העיתונות, דזמנינו יודעים שממש לא מומלץ להשתמש בראשי תיבות (ר"ת)
מכיוון שזה ממעט את תווי הדפוס, ובהתאם מתמעט התשלום.

כך תוכלו למצוא עיתונאי שמספר כי ב'סייעתא דשמייא' אין נפגעים במקום להסתפק בבס"ד...

סבורני ברששת שהסיבה האמיתית יותר הינה התחרותיות בין המכונים מי יפאר וירומם וישבח יותר את מקחו. אבל נקודת האמת היא רדידות הדור. והנה במקום להקשות למפונקים את החיים - חוששים לעשות כן, ומסייעים 'לרדד' את הדור.

זקן ששכח כתב:

בר ששת כתב:ומה דעת החכמים דכאן:
האם אותו טכסיס שנבע מחסכנות בהוצאות הדפוס
ראוי לנהוג בו גם בימינו?!

עובדי העיתונות, דזמנינו יודעים שממש לא מומלץ להשתמש בראשי תיבות (ר"ת)
מכיוון שזה ממעט את תווי הדפוס, ובהתאם מתמעט התשלום.

כך תוכלו למצוא עיתונאי שמספר כי ב'סייעתא דשמייא' אין נפגעים במקום להסתפק בבס"ד...

סבורני ברששת שהסיבה האמיתית יותר הינה התחרותיות בין המכונים מי יפאר וירומם וישבח יותר את מקחו. אבל נקודת האמת היא רדידות הדור. והנה במקום להקשות למפונקים את החיים - חוששים לעשות כן, ומסייעים 'לרדד' את הדור.

אם כולם ישתמשו בלא ר"ת לא יהיה בזה רידוד.

בר ששת כתב:ומה דעת החכמים דכאן:
האם אותו טכסיס שנבע מחסכנות בהוצאות הדפוס
ראוי לנהוג בו גם בימינו?!

עובדי העיתונות, דזמנינו יודעים שממש לא מומלץ להשתמש בראשי תיבות (ר"ת)
מכיוון שזה ממעט את תווי הדפוס, ובהתאם מתמעט התשלום.

כך תוכלו למצוא עיתונאי שמספר כי ב'סייעתא דשמייא' אין נפגעים במקום להסתפק בבס"ד...

ומתוך שבקשו לפתוח את ראשי התיבות, הוסיפו וקלקלו.
כגון מה שמצאתי בספר קבלה שנדפס על ידי מי שמקבל את משכורתו על פי מספר האותיות שכתב, והלך ופתח את כל הר"ת שאין לפותחם כלל וכלל.
כגון, זו"ן - זכר ונקיבה, שאין פותחים ר"ת זה.
מ"ד ומ"ן - מיין דכרין ומיין נקבין.
ולפעמים טעה, ומכה"כ - מלא כל הארץ כבודו, פתח: מכסא הכבוד...
וגם נדפס ספר ישרש יעקב בפיתוח הר"ת, וכתבו בכל מקום שיש שם "צ"ע", - צריך עיון... במקום "צרת ערוה"...
ועוד כמה ראשי תיבות שטעו בזה.
לכן, יש לנהוג כמקדמת דנא, ולהשאיר את ראשי התיבות המקובלים לדורי דורות.

א סאטטמארער מאן כתב:

בר ששת כתב:ומה דעת החכמים דכאן:
האם אותו טכסיס שנבע מחסכנות בהוצאות הדפוס
ראוי לנהוג בו גם בימינו?!

עובדי העיתונות, דזמנינו יודעים שממש לא מומלץ להשתמש בראשי תיבות (ר"ת)
מכיוון שזה ממעט את תווי הדפוס, ובהתאם מתמעט התשלום.

כך תוכלו למצוא עיתונאי שמספר כי ב'סייעתא דשמייא' אין נפגעים במקום להסתפק בבס"ד...

ומתוך שבקשו לפתוח את ראשי התיבות, הוסיפו וקלקלו.
כגון מה שמצאתי בספר קבלה שנדפס על ידי מי שמקבל את משכורתו על פי מספר האותיות שכתב, והלך ופתח את כל הר"ת שאין לפותחם כלל וכלל.
כגון, זו"ן - זכר ונקיבה, שאין פותחים ר"ת זה.
מ"ד ומ"ן - מיין דכרין ומיין נקבין.
ולפעמים טעה, ומכה"כ - מלא כל הארץ כבודו, פתח: מכסא הכבוד...
וגם נדפס ספר ישרש יעקב בפיתוח הר"ת, וכתבו בכל מקום שיש שם "צ"ע", - צריך עיון... במקום "צרת ערוה"...
ועוד כמה ראשי תיבות שטעו בזה.
לכן, יש לנהוג כמקדמת דנא, ולהשאיר את ראשי התיבות המקובלים לדורי דורות.

סיפר לי פעם ר' הערשל מורגנשטרן ז"ל שהיתה לו ספריה באשדוד, אודות ספר שהודפס ופוענחו בו הר"ת והעיד המפענח על עצמו, בכתבו 'משה רבינו עם הארץ', והטעות מוכחת: משה רבינו עליו השלום...

מעין זה, ידוע המעשה במי ש"תיקן" ןהגיה בגמרא, במקום הרי זה חמר גמל, חתם שמו ותיקן: הרי זה חמור גדול... והמעשה ידוע.

ושמעתי לפני שנים שיש מקום בגמ' שכתוב ברש"י כמדומני "בארץ ישראל" והוא טעות חמורה וסכלית..שהיה כתוב בר"ת "בא"י" ובמקום לפתוח (או לא לפתוח) ברוך אתה ה' , פתח המדפיס בארץ ישראל..

ומי שימצא מקומו אודה לו מאוד מאוד!

(מסתמא במהדורות האחרונות תוקן ואולי אף אינו באוצר..אעפ"כ אודה למי שיודע).

א סאטטמארער מאן כתב:ומתוך שבקשו לפתוח את ראשי התיבות, הוסיפו וקלקלו.
ולפעמים טעה, ומכה"כ - מלא כל הארץ כבודו, פתח: מכסא הכבוד...

הסיבה לטעות זו 'פשוטה'.
המפענח הנכבד לא רצה להסתמך על 'רוחב בינתו' בפתיחת ראשי התיבות, ובדק באחד הספרים שקיבצו את הפענוחים האפשריים בסדר א"ב (ראשון ושני), ושם הפענוח 'מכסא הכבוד' קודם ל'מלא כל הארץ כבודו'...
אז לא להאשים את המפענח...
גם בבורות יש גאונות!

מצ"ב קישור למאמרו של ר' יעקב שפיגל בירשורון, אודות השימוש בראשי תיבות שאינם שכיחים. מענין.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?28 ... 6&page=821