פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:יתכן שזה משתנה?
וכן איתא / וכן אמרתי / וכן אמרו

זה כתוב אלפי פעמים במשמעות של רק או אלא, אולם אי אפשר לפענח וכי אם

תמה תמה אקרא, כיצד יתכן שאיש מרבני חכמי ובאי הפורום טרם הצליח לפענח את האתגר?!

אולי: וכך/וכן אפשר.

מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

הבטחתי כתב:מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

מן העולם

שברי לוחות כתב:

הבטחתי כתב:מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

מן העולם

זה אמור להיות תחליף לביטוי 'אומות העולם', ולדבריך זה לא כ"כ נקרא בטוב.

שברי לוחות כתב:

הבטחתי כתב:מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

מן העולם

לענ"ד לא מסתבר, כי אמנם כתב האלשיך לתהלים נט: "לכלות את כל האומות מן העולם", מיהו הניחא התם - שייך לומר "לכלות...מן העולם", אבל בשאר המקומות - מה שייך להגיד "האומות מן העולם". מה עוד, ששם מז א, כתב האלשיך "לאומות העולם מ"ה", ולפי פירושך יוצא שיש כאן כפילות של אותה מילה: "העולם".

אבל הנכון הוא מה שכתבתי בהודעתי הבאה.

הבטחתי כתב:מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

מיתר העמים.
כדמוכח מיהושע, בפסוק "לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך", ששם האלשיך פתח בעצמו את ראשי התיבות.

ואילו בפירוש רבינו יוסף חיון על אבות ראיתי הביטוי 'האומות מן העולם'.
כגון" מוסכם מכל האומות מן העולם', ידבר כנגד האומות מן העולם', ברם פתיחת ראשי התיבות הוא מן המהדיר
אך גם באלשיך לא ראיתי פתיחה זו במהדו' ישנות, אם כי ביטוי קרוב לזה מופיע לעיל בקטע, אך אולי זה גרם לפתרון הר"ת.

שברי לוחות כתב:

הפשטן כתב:

הבטחתי כתב:מצוי בספרי האלשיך ועוד האומות מ"ה
מה פתיחתם של ראשי תיבות אלו?

מיתר העמים.
כדמוכח מיהושע, בפסוק "לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך", ששם האלשיך פתח בעצמו את ראשי התיבות.

ואילו בפירוש רבינו יוסף חיון על אבות ראיתי הביטוי 'האומות מן העולם'.
כגון" מוסכם מכל האומות מן העולם', ידבר כנגד האומות מן העולם'

ולטעמיך, מה תעשה עם מה שמובא בספרא לפרשת בחקתי, פרשה א פרק ב: "אומות העולם מ"ה"...

שברי לוחות כתב:ברם פתיחת ראשי התיבות הוא מן המהדיר

לא המהדיר אלא האלשיך עצמו, משום ששם לא כתוב כלל מ"ה, אלא כתוב להדיא "מהאומות מיתר העמים".

הראיה מהספרא אכן ראיה חזקה היא, ובאמת ליתא לתיבה זו ברוב הדפוסים, וע"כ יש לשער שאולי מפני הצנזורה הוא, כלומר מיתר העמים, או משהו כעין זה, ולא מהעמים אשר אנחנו יושבים שלווים תחתם
מ"ש אודות האלשיף, בדפוסים הישנים איתא 'מ"ה' ורק במהדו' החדשות פתחו הר"ת.

שברי לוחות כתב:הראיה מהספרא אכן ראיה חזקה היא, ובאמת ליתא לתיבה זו ברוב הדפוסים.

ליתא ברוב הדפוסים?
אני נשען על ספרא בהוצאת וינא תרכ"ב. באיזו הוצאה לא מצאת שכתוב "אומות העולם מ"ה"?

שברי לוחות כתב:מ"ש אודות האלשיך, בדפוסים הישנים איתא 'מ"ה' ורק במהדו' החדשות פתחו הר"ת.

אולי הפוך? בדפוסים הישנים - הבחור הזעצער קיצר בר"ת, אבל במהדורה החדשה (התשס"ח) - טרחו להביא את נוסח כתב היד, כי אילו זאת היתה פתיחת ר"ת של המהדירים אז הי' ראוי שידפיסו - בתוך סוגרים עגולים את הר"ת - ובתוך סוגרים מרובעים את פיענוח המהדיר. תדע, שהלוא כך הם נהגו בפי' לתהלים ט: "אומות העולם (מ"ה) [מים הזידונים]". ואגב, לענ"ד הם פתחו זאת לפי מה דאיתא - בזוה"ק לפרשת נח - ומעי"ז בריקאנטי לויקרא כג: "אינון שאר עמין, אינון רברבין ממנן על שאר עמין עכו"ם, וקרינן לון מים הזידונים, כמא דאת אמר המים הזידונים". וראה גם בשפתי כהן לפרשת בשלח: "והרשעים כים נגרש וגו', והם נקראים מים הזדונים", ושם בפרשת ראה: "אויביכם שהם משולים למים הזידונים". וראה גם בכלי יקר לשמות ו: "מן הגלות מן המים הזידונים". ובתורת משה [של החתם סופר] לבמדבר כח: "להגן ממים הזדונים דאוה"ע". וראה גם בפי' רבי צדוק הכהן מלובלין לפרשת ויצא: "המים הזדונים ומי תהום רבה, שהוא שורש העכו"ם".

המהדו' החדשה הוא על פי כת"י?

שים לב, שאת ההשערה שלי על הכת"י - טרחתי לפתוח במילה "אולי" - כי לא זכיתי לראות את הקדמת המהדיר.

אבל אם כבר אתה מעלה את החשד שמא המילים "מיתר העמים" - הן רק פתיחת ר"ת שנעשתה ע"י המהדורה החדשה - למרות שהן לא הוסגרו שם בתוך סוגרים מרובעים (שזה אגב חשד שאותו היפרכתי בהודעתי הקודמת ע"ש), אז אולי כך גם הביטוי 'האומות מן העולם' - שאותו ראית בפירוש רבינו יוסף חיון על אבות? אתה יודע, ברגע שאתה מתחיל להעלות חשד כזה, אז אתה אמנם יודע איפה הוא מתחיל, אבל אתה לא תמיד יודע איפה הוא מסתיים...

גם בדפוס הראשון השלם של התו"כ (ונציה ש"ו או ש"ח) ליתא לתיבא זו.

מה שנכון נכון כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=17919

יישר כחך!

שברי לוחות כתב:הראיה מהספרא אכן ראיה חזקה היא, ובאמת ליתא לתיבה זו ברוב הדפוסים, וע"כ יש לשער שאולי מפני הצנזורה הוא, כלומר מיתר העמים, או משהו כעין זה, ולא מהעמים אשר אנחנו יושבים שלווים תחתם

הפשטן כתב:ליתא ברוב הדפוסים?
אני נשען על ספרא בהוצאת וינא תרכ"ב. באיזו הוצאה לא מצאת שכתוב "אומות העולם מ"ה"?

הבטחתי כתב:גם בדפוס הראשון השלם של התו"כ (ונציה ש"ו או ש"ח) ליתא לתיבא זו.

בשתי המהדורות של הקרבן אהרן (ונציה שס"ט-שע"א; דסאו תק"ב) איתא לתיבה זו.

ספר 'טל אורות' שער ששי:

מִנְהַג אֱוִילִים אֲשֶׁר חָכְמָה וּמוּסָר בָּזוּ, אֲשֶׁר בְּעֵת כַּעְסָם עֲצָתָם נִבְעָרָה, וְאֵין שִׂכְלָם מוֹשֵׁל וְעוֹצֵר בְּרוּחָם אָז, וְלֹא יְנִיעֵם אָז כִּי אִם הַכַּעַס אֲשֶׁר בָּהֶם, וְהוּא רָצוֹא וָשׁוֹב כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת, וּמִכֹּל אֲשֶׁר תַּסְכִּים כַּעְסוֹ וּרְצוֹנוֹ הַמְשֻׁלָּח אֵינוֹ נָסוֹג אָחוֹר, וְלֹא יִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים, וְיַגְדִּיל עַצְמוֹ לָשׂוּם קִנּוֹ בֵּין כּוֹכָבִים, וְלִשְׁפֹּךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וּלְקַלֵּל מֶלֶךְ וּגְדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים, וְדַרְכּוֹ אָז לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמִּנְהַג יב"ן, כִּי בְּשִׁגָּעוֹן יִתְנַהֵג כְּמִי שֶׁאֵרַע פֶּגַע אֶת מֹחוֹ.

ביקורת תהיה כתב:ספר 'טל אורות' שער ששי:

מִנְהַג אֱוִילִים אֲשֶׁר חָכְמָה וּמוּסָר בָּזוּ, אֲשֶׁר בְּעֵת כַּעְסָם עֲצָתָם נִבְעָרָה, וְאֵין שִׂכְלָם מוֹשֵׁל וְעוֹצֵר בְּרוּחָם אָז, וְלֹא יְנִיעֵם אָז כִּי אִם הַכַּעַס אֲשֶׁר בָּהֶם, וְהוּא רָצוֹא וָשׁוֹב כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת, וּמִכֹּל אֲשֶׁר תַּסְכִּים כַּעְסוֹ וּרְצוֹנוֹ הַמְשֻׁלָּח אֵינוֹ נָסוֹג אָחוֹר, וְלֹא יִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים, וְיַגְדִּיל עַצְמוֹ לָשׂוּם קִנּוֹ בֵּין כּוֹכָבִים, וְלִשְׁפֹּךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וּלְקַלֵּל מֶלֶךְ וּגְדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים, וְדַרְכּוֹ אָז לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמִּנְהַג יב"ן, כִּי בְּשִׁגָּעוֹן יִתְנַהֵג כְּמִי שֶׁאֵרַע פֶּגַע אֶת מֹחוֹ.

וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג.

כמובן, יש כאן גם הצליל של "מנהג יוון".

נשאלתי כך:

סליחה על הבורות, אבל מהו הראשי-תיבות (המודגש להלן) המופיע לפעמים בנצוצי אורות על הזהר. נקוט כדוגמא (זח"ג דף קצח ע"א, בצירוף דברי הזהר עליו נסוב):

[על כל אבדה דא בבא תליתאה:] קשה דכל דיני אבדה בבא מציעא בפרק ב. א"מ.

בתודה מראש למסייעים.

בן_אליעזר כתב:נשאלתי כך:

סליחה על הבורות, אבל מהו הראשי-תיבות (המודגש להלן) המופיע לפעמים בנצוצי אורות על הזהר. נקוט כדוגמא (זח"ג דף קצח ע"א, בצירוף דברי הזהר עליו נסוב):

[על כל אבדה דא בבא תליתאה:] קשה דכל דיני אבדה בבא מציעא בפרק ב. א"מ.

א"מ [או א"ם] הוא ר"ת: אספקלריה המאירה (הורוויץ)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ראה פרשת בלק דף ק"א ע"א, טור ימני שורה י"א מלמטה, (עמ' שס"ו)

אספקלריא מאירה.חיבר גם ס' על הש"ס בשם גאון צבי.

בן_אליעזר כתב:מהו הראשי-תיבות (המודגש להלן) המופיע לפעמים בנצוצי אורות על הזהר. נקוט כדוגמא (זח"ג דף קצח ע"א, בצירוף דברי הזהר עליו נסוב):

[על כל אבדה דא בבא תליתאה:] קשה דכל דיני אבדה בבא מציעא בפרק ב. א"מ.

בירור על זהותו של מחבר "נצוצי אורות", ראה:
viewtopic.php?f=7&t=43758&p=513817&hilit=#p513817
[וראה שם בצילום הסכמת רבני ליוורנו, רשימת הספרים שמהם נלקטו הפירושים]

תודה לשניכם! ובעיקר לההרחבה (וכן במלונקק) של הרב פרנצויז.

בספר חיים עד העולם לרבי חיים ביז'ה חלק ב' דרוש ח' לשבת כלה, מביא תשובת הלק"ט חלק א' סימן ז', שכתב: "נמצא בכתבי הר"י ביטון ז"ל, שהנושא אשה יכול לומר שהחיינו", ועל זה כתב בחיים עד העולם: דבשלמא מה שהשיב הר"י ביטון ז"ל שהנושא אשה יכול לומר שהחיינו, מידי דהוי אם לובש מלבוש חדש, או אוכל פרי מחודש, או מקיים מצות כמו מילה ות"ש ולולב ודומיהן, כמו כן נמי הוא אשר לוקח אשה לקיים מצות פריה ורביה שהיא מצוה ראשונה, ולמה לא יברך שהחיינו דוגמת שאר מצות".
אני צריך את עזרת הרבנים בפענוח ראשי תיבות: ת"ש.
יישר כוח.

תקיעת שופר

יישר כוח

יש אשכול ענק על פתיחת ראשי תיבות.

והוא פלאי כתב:שאיני יודע בחול מי התיר לשכור מומר למלאכת עצמו ולהחיותו, והרי עדיף להחיות נכרי ממנו, דבנכרים קיי"ל לא מעלין ולא מורידין, ובדידיה מורידין, וכל שכן דאין להחיותו, והרי הוא מחוייב למ"נ בכ"י, וזה ברור לע"ד בלא שום פקפוק.

הפתרון שהוצע, לא נראה מתאים.

[אגב זה נוגע מאד לויכוח שהיה בין הגדולים על עבודה עברית, החזו"א ורא"ו]

מה לא ברור??
מומר חייב למסור נפשו ממש בכל יום ולחזור בו מהמרתו, ולההרג על קדושת שמו יתברך.

מדובר בהמיר דתו, שאם ישוב בתשובה, יתכן שיאיימו עליו בגזר דין מוות, ולכן זו תוספת ראויה לדבריו הקודמין, שאין להחיותו, ואף להורידו ולא להעלותו, שאיהו גופיה מחוייב למסור נפש עצמו.
ודו"ק (ככל פירושיו וביאוריו ונוטריקונותיו) וקל להבין

בחידושי ר' עמרם חסידא:

שהיה לו בביתו מורה הרע"ה (לעהרע"ר)

מה הם ב' ר"ת הללו?

Chortkov כתב:בחידושי ר' עמרם חסידא:

שהיה לו בביתו מורה הרע"ה (לעהרע"ר)

מה הם ב' ר"ת הללו?

מליצה על פי מורה הוראה
ולעהערער הוא 'מורה'

שברי לוחות כתב:

Chortkov כתב:בחידושי ר' עמרם חסידא:

שהיה לו בביתו מורה הרע"ה (לעהרע"ר)

מה הם ב' ר"ת הללו?

מליצה על פי מורה הוראה
ולעהערער הוא 'מורה'

ייש"כ גדול מאוד!

מה הם הראשי תיבות ד"א בקונטרס שמות הגיטין של הבית שמואל
וז"ל מיהו מ"ש הלבוש הנלא באלף צ"ל שלא בדקדוק כתב כן ובד"א כתב שם הנה

אולי ובדרך אחר.

דמשק אליעזר כך פיענחו בספרי מהר"ל צינץ.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:דמשק אליעזר כך פיענחו בספרי מהר"ל צינץ.

יישר כח, גם אני חשבתי כך, האם יש ביד מאן דהוא את השו"ע מהד' פריעדמאן ויוכל לעלות כאן אות ה'א משמות גיטין של הבית שמואל?

מקובץ סיני.

בספר זוהר חי מציין האדמו"ר מקאמארנא כמה פעמים למה שנראה ככתבי האר"י ומשתמש בראשי התיבות פס"ד, ראה למשל בבראשית דף קמ"א ע"א וע"ב, שם קנ"ב ע"ב, קנ"ו ע"א, ועוד.
איה פותר?

אוצר בלום כתב:בספר זוהר חי מציין האדמו"ר מקאמארנא כמה פעמים למה שנראה ככתבי האר"י ומשתמש בראשי התיבות פס"ד, ראה למשל בבראשית דף קמ"א ע"א וע"ב, שם קנ"ב ע"ב, קנ"ו ע"א, ועוד.
איה פותר?

פירוש ספרא דצניעותא