פורום אוצר החכמה

ישראליק כתב:במכקת"ה

במחילת כבוד קדושת תורתו הרמה.

לבי במערב כתב:

ישראליק כתב:במכקת"ה

במחילת כבוד קדושת תורתו הרמה.

יישר כח!

יוסף חיים אוהב ציון כתב:גולגלתא לבנה, טלא דבדולחא, קרומא דאוירא, רעוא דמצחא, עמר נקא, פקיחו דעיינין, חוטמא,

יישר כח!

מה ר"ת של השם ק"ב

קצנלנבוגן.

בספר לקט הקמח החדש מובא כמה וכמה פעמים הר"ת יצב"ר ולדאבוני לא יכולתי לפענחו נא לעזור לי

אמרי שפר כתב:בספר לקט הקמח החדש מובא כמה וכמה פעמים הר"ת יצב"ר ולדאבוני לא יכולתי לפענחו נא לעזור לי

הוא המחבר עצמו: יעקב צבי בן רחל. (ראה ח"ה עמ' 8 ובהבהרות, וכן מוכח בכ"מ מתוכן הדברים).

יאיר כתב:ושמעתי לפני שנים שיש מקום בגמ' שכתוב ברש"י כמדומני "בארץ ישראל" והוא טעות חמורה וסכלית..שהיה כתוב בר"ת "בא"י" ובמקום לפתוח (או לא לפתוח) ברוך אתה ה' , פתח המדפיס בארץ ישראל..

מקרה הפוך מצוי בתויו"ט לברכות פ"ט מ"א, שם נדפס 'ברוך אתה יי' במקום 'בארץ ישראל' (וכפי שהעיר בהגהות 'משנה לחם' על־אתר).
וראה במאמר הר"י זולדן ('אמונת עתיך', אייר־סיון תשס"ה, גל' 63 ע' 50־51. ושוב בספרו 'שבות יהודה וישראל' ע' 64 ואילך) שהציע כך בדברי שו"ת הלק"ט ומהר"י אסאד [והשיב על דבריו בס' 'מציב גבול אלמנה' (בראלי, תשע"א) ע' 90 סוף הע' 3].

ב'נספחות לסדר רב עמרם' (סץ) ע' 368 נסתפק בפירוש תיבת 'בא"י' שבתשובת ר"י סגי־נהור.

בשו"ת 'הלכות קטנות' (למהר"י חאגיז) ח"ב סי' נה, נדפס: "שאלה. מה שמסיימים בא"י על הארץ ועל מחייתה (ועל כלכלתה)", ובס' 'פקודת אלעזר' (סי' רח) פענח 'בארץ ישראל', אף שאינו מוכרח לכאו'.
[מענין לענין: הנוסח שבחצע"ג הוא מהערות בנו המני"ח (ולכאו' לא דק ה'פקודת אלעזר' בזה). לדיון בנוסח זה, ראה 'שמח נפש' (גאגין) מערכת הנו"ן (נז, א). 'שער הגן' על 'גן המלך' סי' קמח (ע' רלה)].

מבקש עזרה בפוענוח ר"ת על מצבת רבי משה רוטנבורג אב"ד אה"ו, זוה נוסחתה:

קבורת

משה רבנא, חריף ודרשנא

שתורתו אמנא, עבד כדינא

הנודע לנא, ובכל מדינא

יחיד בדרנא, רבן דגלנא

זה עמנא, גבורתו ידענא

הגאון הגדול אב"ד ור"מ מ"ו

מהור"ר משה בהגאון מוהר"ר

זיסקינד רוטנבורג יי"א הלך

לעולמו ליל ב' ונקבר יום ג' ד'

שבט תע"ב לפ"ק תנצב"ה

-

מהו הר"ת של יי"א?

לפי מה שמצאתי שהגאון רבי מאיר זיסקינד נפטר בשנת תע"ב, כשנתיים לפני פטירת אביו הגאון רבי מרדכי בשנת תע"ד, א"כ פשוט הכוונה, בר"ת יי"א הוא יאריך ימים אמן.

באתי רק להעיר כתב:לפי מה שמצאתי שהגאון רבי מאיר זיסקינד נפטר בשנת תע"ב, כשנתיים לפני פטירת אביו הגאון רבי מרדכי בשנת תע"ד, א"כ פשוט הכוונה, בר"ת יי"א הוא יאריך ימים אמן.

מה המקור שאביו רבי מרדכי נפטר בשנת תע"ד?

מה המקור שאביו רבי מרדכי נפטר בשנת תע"ד?

כך מצאתי בקובץ בית אהרן וישראל שנה ה גל' ה עמ' ז, וכנראה מקורו בכלילת יופי, אם כי שם לא כתב כן במפורש.

לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

שובי נפשי כתב:לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

דברי שלום?

שובי נפשי כתב:לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

כוונתו לס' "דרכי שלום" (לרבי נסים חיים שלום יעקב מרגונטו) שאלוניקי תקע"א, בסוף הספר: קונט' ס' "מענה לשון", מערכת מ', דף קל"ח ע"א, (ד"ה מליצה):
מוסר כנוי לתורה, רז"ל ע"פ מוסר לא לקחת, זוהר הקדוש סדר פנחס ריש הפרשה יע"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[גם בס' קהלת יעקב (לרי"י אלגאזי) לשון תורה, סי' תקפ"ז, כתב שמוסר הוא כינוי לתורה, אך הביא מקור אחר, עיי"ש. וכן הובא בקיצור בס' שלום דוד ח"ב (לרבי דוד ב"ר משה כהן מג'רבה), בקונט' "כינויים" (קיצור מענה לשון לרי"י אלגאזי) מערכת מ' אות ד' (דף מ"ז ע"ג) בלי מקורות].

פרנצויז כתב:

שובי נפשי כתב:כוונתו לס' "דרכי שלום" (לרבי נסים חיים שלום יעקב מרגונטו) שאלוניקי תקע"א, בסוף הספר: קונט' ס' "מענה לשון", מערכת מ', דף קל"ח ע"א, (ד"ה מליצה):[/size].

לאחר החיפוש מצאתי
באתי לכתוב אבל כבר הקדמתני
ייש"כ על כל פנים

דעת זקנים מבעה"ת פ' כי תבא:
הסת"ר אסתי"ר עולה בגימ' אלף שלש מאות שלשים וששה בעזר שדי אך משיח יבא כג"ה לסוף אלף קק"צ שהוא מ"ה שנים קודם אמנם אין אנו יודעים מהיכן מתחיל להמנין שנדע מתי יסיים.

מה הם ראשי תיבות כג"ה?
יישר כח!

ראיתי בספרים שזה ט"ס וצ"ל בע"ה. ובעוז והדר פתחו כגוזר הרחמן והביאו ראיה מהבכור שור.

מענין לענין
בשאר ספרים ראיתי שלא הבינו ר"ת של תיבה בגז"ה, וצ"ל בגזירת ה'

כתוב כג"ה.

בקרו טלה כתב:מענין לענין
בשאר ספרים ראיתי שלא הבינו ר"ת של תיבה בגז"ה, וצ"ל בגזירת ה'

כמדומה בגזירת העליון

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ראיתי בספרים שזה ט"ס וצ"ל בע"ה. ובעוז והדר פתחו כגוזר הרחמן והביאו ראיה מהבכור שור.

יישר כח!

הנה לשון הבכור שור:
הקץ האחר הכתוב בדניאל באותו פסוק עצמו, דכתיב [שם יב, יב] אשרי המחכה ויגיע (לקץ) לימים אלף שלש־מאות שלשים וחמשה, הוא נרמז ב"וילך משה" וכשאבוא שמה אפרשנו. (כגוזר) כאשר יגזור הרחמן, ובין זה לזה, ארבעים־וחמש שנים, כי לקץ אלף מאתים ותשעים יבא המשיח בעזה"י יתברך־יוצרנו, ולסוף מ"ה לביאתו תשקוט הארץ ותכבוש כל העולם תחת יד ישראל, ולכך כתיב שם: "אשרי", אבל אין אנו יודעים מהיכן מתחיל מנין־זה.

יותר היה מתאים לפתוח כגזרת הרחמן.
אני כלל לא בטוח שהבכור שור מתכוון כאשר יגזור הרחמן על הגאולה, לכאורה זה שייך למשפט לפני כן: אפרשנו כאשר יגזור הרחמן.

ואולי זאת בכלל ט"ס, וצ"ל: "שש שש"? אבל גם אם זה כך, מה הפירוש?
ואולי זה בכלל שיבוש של השי"ש [השם ישמור]?
כמובן, מי - שעומדים בקשר עם הגר"י זילברשטיין שליט"א - ושיואילו לברר זאת אצלו ישירות, תבוא עליהם הברכה.

מה הר"ת "הקפות לפק"ד לא שייך להיות" (רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן יג)
הן אמת שמיד בסמוך הרבא"ח רומז מה הן אך לא זכיתי להבין.

לפי קוצר דעתי.
(ע"פ אוצר ר"ת, של אשכנזי-ירדן).

חד ברנש כתב:לפי קוצר דעתי.
(ע"פ אוצר ר"ת, של אשכנזי-ירדן).

מסתדר מצויין יש"כ.

מריבוי התוצאות של "לפק"ד" בחיפוש באוצר, נראה שהי' זה ר"ת נפוצים.

ב'עיר ווילנא' מצויים כמה מ"מ לנוסחאות מצבות, מווילנא לכאורה, מספר 'שש"ק' ו'שש"ק ח"ב' - במה מדובר?

הסרפד כתב:ב'עיר ווילנא' מצויים כמה מ"מ לנוסחאות מצבות, מווילנא לכאורה, מספר 'שש"ק' ו'שש"ק ח"ב' - במה מדובר?

אדהכי מצאתי את תשובתי. הכוונה לנוסחאות המצבות שחיבר אדם הכה"ן שר"י, שהדפיס בסוף ספרי שיריו.

מה היא הר"ת "לד"ק"? מובא בזכרון ימות עולם - סידור דובר שלום להגריא"ל מווילנא. מודפס ביחד עם ערוגות הבושם בסידר אוצר התפילות לאחר תפילת ר"ח

צטט נא את המשפט המלא, במטותא.

זכרון ימות עולם

תשרי
א: נברא שמים וארץ. אור וחשך. תהו ובהו. רוח. מים. יום ולילה. רוחו של משיח. רוחו של אדה"ר לד"ק. חרבו מי המבול. נפקדה שרה ורחל ושונמית. מכת ערוב. נצטרע איוב. נהרג גדליה בן אחיקם . נולד נחמן קטופא שהתחיל לדבר בלדתו. נסתלק ר' אמנון בעל נתנה תוקף. החלו להעלות על מזבח בימי עזרא. נאספו כל העם לעזרא. יצא יוסף מבית האסורים. נולדו אבות לד"ק. הסרת מכסה התיבה. לוקח חנוך אל אלהים:
ב: נברא רקיע שעל ראשי החיות. אראלים מלאכים אופנים שרפים חשמלים. ואש. ואש של גיהנם. נהרג גדלי' לד"ק. שלח נח היונה פעם ג':
ג: נקוו המים ועשה חול גבול לים. ותהומות. גן עדן. דשאים. זרעים. עץ פרי. ברזל. אתנטלא אדכרתא משטריא. נהרג גדליה לד"ק. צם גדליה. מפרישין כה"ג:

אולי: לדברי קצת

אכן (רגילים לפענחו 'לְדעת קצת').

למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

מה שנכון נכון כתב:

אבקברד כתב:רש"ש מסכת ברכות דף לג עמוד ב
אלא מטין אתמר דאתמר כו'. עי' בס' שע"ח שער י"א אות כ"ג מש"כ בסוגיא זו אך ק"ל דהא בדאתמר דמייתי ליכא למ"ד דריו"ח אמר מטין אשר מפני כן נראה דהגיה הגר"א ז"ל אתמר תחת דאתמר ולענ"ד ה"נ רק להפוך הגי' ושכצ"ל ריב"א אמר משום רבינו הלכה וריו"ח אמר מודים וא"ל (פי' משמי' דריו"ח) מטין ורחב"א אמר ג"כ משמי' דריו"ח נראין וכ"נ לי מלשון רש"י בד"ה נקוט דרחב"א בידך וכ"מ קצת עוד בד"ה לא האי ידענא:

מה הוא ספר שע"ח?

שערי חכמה.

תודה רבה!

זקן ששכח כתב:למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

ציטרון כתב:

זקן ששכח כתב:למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

צודק מאוד מאוד!!
הכרח גמור - אם שאלה נכונה היא חצי תשובה, כי אז ציטוט מלא הוא שלושת רבעי תשובה!!!

בריושמא כתב:

ציטרון כתב:

זקן ששכח כתב:למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

צודק מאוד מאוד!!
הכרח גמור - אם שאלה נכונה היא חצי תשובה, כי אז ציטוט מלא הוא שלושת רבעי תשובה!!!

צודק ונכון.
מתנצל.
שאלוני ואין בידי כרגע מראה מקום.

א' מעמיתיי, בחיפוש לדבר מה, נתקל בין היתר במבואה זו מאדמו"ר הצמח צדק מחב"ד (מתוך "ס' הליקוטים" מספרי חסידות שלו, וזה ספציפית הוא מס' אור התורה שלו פ' ויצא, שם הוא מופיע באותו אופן ממש, כך שאין לתלות שהמקליד בכרך הליקוטים, הוא זה ששגה).

ונתקשה לו מהי הר"ת [בשו"ה בביאור, כמעט באמצע העמוד] "רכ"ח" באופן רמ"ה. ההמשך אכן מסתבר, שכן, אפילו שנכתב באופן מקוצר, הרי במגלה עמוקות ואתחנן אופן רמ"ה מדבר בענין הפסוק בישעי' שם.

אך שאלתו בפיו - מהו "רכ"ח" (אכן באופן רכ"ח לעיל שם במג"ע, יש הגהה, ואולי הי' מקום לומר שהכוונה גם לשם - אבל בין ההגהה ובין הפנים ברכ"ח - אפילו שנאמר שהוא מאד באופן מקוצר, ולמה לא יוסיף תיבת "אופן" לפניו? - אין כל קשר גלוי לכאן].

הלה לא מצא שום מקבילות בספרי הראשי תיבות הנפוצים. אך הרהר, שמא הוא טעות המעתיק והכוונה ל"רכ"ז", קרי, "ראה כל זה". [ואולי באם יתברר שהכי"ק מאותו מבואה מן הקיים - ניתן ליתי ספר וניחזי, שמא באמת הי' תיבה לגמרי אחרת, וילע"ע].

בתשוח"ח מראש למסייעין בהשערות וסברות לפתרונו, ולשמחת איש שיחי.