חיים ושלו' כתב:אבל מ"מ תמוה למה תלמידו המובהק של ההפלאה ה"ה מרן החת"ס לא מביא שום דבר מתורת המגיד, אם היה שומע תורת המגיד מרבו אינו מסתבר שהיה נמנע מלהביאו.
חיים ושלו' כתב:עדיין קשה להבין שמתוך מאות דפים של דרשות חת"ס ותורת משה וחת"ס עה"ת לא נמצא ואפילו אזכור אחד לגדולי החסידות.
בספר חסידות על העליונה מובא איזה טענה מגוחך שהחת"ס פשוט רצה להסתיר את חסידותו.
אראל כתב:חיים ושלו' כתב:עדיין קשה להבין שמתוך מאות דפים של דרשות חת"ס ותורת משה וחת"ס עה"ת לא נמצא ואפילו אזכור אחד לגדולי החסידות.
בספר חסידות על העליונה מובא איזה טענה מגוחך שהחת"ס פשוט רצה להסתיר את חסידותו.
ודאי שנמצא!
בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'
ומה שהעתיק מעלתו מספר לקוטי אמרים אותו ספר לא נמצא בקהלתינו
סעדיה כתב:אראל כתב:ודאי שנמצא!
בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'שו"ת חת"ס או"ח סי' ט"זומה שהעתיק מעלתו מספר לקוטי אמרים אותו ספר לא נמצא בקהלתינו
אראל כתב:חיים ושלו' כתב:עדיין קשה להבין שמתוך מאות דפים של דרשות חת"ס ותורת משה וחת"ס עה"ת לא נמצא ואפילו אזכור אחד לגדולי החסידות.
בספר חסידות על העליונה מובא איזה טענה מגוחך שהחת"ס פשוט רצה להסתיר את חסידותו.
ודאי שנמצא!
בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'
אראל כתב:בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
מה שנכון נכון כתב:אראל כתב:בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
מלבד הקטע הזה היכן מוזכר עוד?
אגב, רח"ש בירנבוים כותב שאינו זוכר אם גם שו"ע של הגר"ז היה בין ספרי חותנו, אמנם במכתב האדמו"ר האמצעי מפורש שנתן לו גם שני חלקים של השו"ע.
מאי האי?לעומקו של דבר כתב:(כמובן יש להדגיש דברי הגרי"ז שהובאו כאן פעם "שו"ע הרב אינו צריך הסכמה". אם כי יש לדון שעדיין יש חילוק בין הגרא"מ מפינסק שכלפיו נאמר המשפט לבין הגרע"א...)
סעדיה כתב:מאי האי?לעומקו של דבר כתב:(כמובן יש להדגיש דברי הגרי"ז שהובאו כאן פעם "שו"ע הרב אינו צריך הסכמה". אם כי יש לדון שעדיין יש חילוק בין הגרא"מ מפינסק שכלפיו נאמר המשפט לבין הגרע"א...)
נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.
פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...
נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.
פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...
אהל משה ח"ב סי' נ"ג וע"ע שם סי' צ"באולם ראיתי לאחד מיוחד מגדולי הדור שלפנינו הוא ניהו הרב מלאדי ז"ל
איש_ספר כתב:[לא שיש לחדש משהו בויכוח הלעוס הזה כגרוגרת דר"צ, אבל הציטוט מהגרח"ש הוא מגמתי, שכן את הספר קיבל מאדמו"ר האמצעי ככתוב וכמפורסם.
לעומקו של דבר כתב:ומעניינת מה הסיבה שהגרע"א (תקנו אותי אם אני טועה) לא הביא מספריו מספר זה, תינח בחסידות ומוסר לא כתב וממילא לא ציטט מס' תניא, אבל למה לא ציטט משו"ע הרב (וגם יש אולי להוכיח שלא היה הרבה על שולחנו כי אם כן למה חתנו לא זכר).
חיים ושלו' כתב:איש_ספר כתב:[לא שיש לחדש משהו בויכוח הלעוס הזה כגרוגרת דר"צ, אבל הציטוט מהגרח"ש הוא מגמתי, שכן את הספר קיבל מאדמו"ר האמצעי ככתוב וכמפורסם.
מה שרוצים להוכיח הוא מטעם שאומרים העולם שרעק"א לא החזיק בביתו ספרים שלא למד בהם.
אראל כתב:חיים ושלו' כתב:עדיין קשה להבין שמתוך מאות דפים של דרשות חת"ס ותורת משה וחת"ס עה"ת לא נמצא ואפילו אזכור אחד לגדולי החסידות.
בספר חסידות על העליונה מובא איזה טענה מגוחך שהחת"ס פשוט רצה להסתיר את חסידותו.
ודאי שנמצא!
בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'
משולש כתב:אראל כתב:בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'
ליתר דיוק הוא מביא אותו פעם אחת בלבד. ומכיון שהספר נדפס בעילום שם, הוא גם לא ידע מי המחבר כלל.
החת"ס כנראה לא ידע כלל מיהו המגיד ממזריטש (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ט"ז)
וברבו ההפלאה ראה בעצם דוגמא של גאון וצדיק שלא קיבל את שיטת החסידות (עי' שם סי' קצז)
סגי נהור כתב:משולש כתב:אראל כתב:בחידושי חתם סופר עה"ת מביא פעמים מספר את הספר 'ליקוטי אמרים' (מהמגיד ממעזריטש, וגם מבעל התניא), ראה פ' בהעלתך עה"פ והאספסוף
וראה בספר אגרות רעק"א לחותנו זי"ע מכתב קל"ו (מחתנו הגרח"ש בירנבוים) שמעיד על הרעק"א שבין ספריו היה נמצא 'ספר התניא להרב מלאדי'
ליתר דיוק הוא מביא אותו פעם אחת בלבד. ומכיון שהספר נדפס בעילום שם, הוא גם לא ידע מי המחבר כלל.
החת"ס כנראה לא ידע כלל מיהו המגיד ממזריטש (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ט"ז)
וברבו ההפלאה ראה בעצם דוגמא של גאון וצדיק שלא קיבל את שיטת החסידות (עי' שם סי' קצז)
כותבים לך שמדובר בשני ספרים שונים!
משולש כתב:אל תכעס!!
אבהיר את דברי שוב:
החת"ס מביא פעם אחת נקודה שראה בספר ליקוטי אמרים-תניא בלי שידע מי הוא מחברו של הספר. (כיון שהספר נכתב בעילום שם).
בנוסף החת"ס אף לא ידע מיהו המגיד ממזריטש מחבר ליקוטי אמרים המקביל, ואת ספרו לא הכיר ולא ראה מעולם.
סגי נהור כתב:משולש כתב:אל תכעס!!
אבהיר את דברי שוב:
החת"ס מביא פעם אחת נקודה שראה בספר ליקוטי אמרים-תניא בלי שידע מי הוא מחברו של הספר. (כיון שהספר נכתב בעילום שם).
בנוסף החת"ס אף לא ידע מיהו המגיד ממזריטש מחבר ליקוטי אמרים המקביל, ואת ספרו לא הכיר ולא ראה מעולם.
ומי גילה לך רז זה? ספר התניא נדפס ללא שם המחבר רק עד פטירת אדמו"ר הזקן בתקע"ג, ומאז ואילך הופיע שמו עליו (החת"ס נפטר בשנת ת"ר).
חיים ושלו' כתב:בין אם ידע שם המחבר בין אם לא, בודאי האמין שהספר הוא ספר קדוש שראוי ללמוד בו ואף לדרוש ממנו, ובודאי ראה שהמחבר הוא מתלמידי המגיד ההולכים בדרכו הק' של הבעש"ט זי"ע.
חיים ושלו' כתב:אין שום סברא שהסתכל בספר כדי ללמוד בו אפילו בהבטה בעלמא בלי שידע מה טיבו של ספר, הרי אם אין הרב דומה למלאך ה' אל יבקשו תורה מפיו.
סגי נהור כתב:משולש כתב:אל תכעס!!
אבהיר את דברי שוב:
החת"ס מביא פעם אחת נקודה שראה בספר ליקוטי אמרים-תניא בלי שידע מי הוא מחברו של הספר. (כיון שהספר נכתב בעילום שם).
בנוסף החת"ס אף לא ידע מיהו המגיד ממזריטש מחבר ליקוטי אמרים המקביל, ואת ספרו לא הכיר ולא ראה מעולם.
ומי גילה לך רז זה? ספר התניא נדפס ללא שם המחבר רק עד פטירת אדמו"ר הזקן בתקע"ג, ומאז ואילך הופיע שמו עליו (החת"ס נפטר בשנת ת"ר).
אפילו אם נניח שהיתה לפניו מהדורא בעילום שם, זו כמובן לא ראיה שלא ידע מיהו המחבר (הרי ברייסין וליטא וכו' ידעו הכל מי המחבר). לכל היותר תוכל לטעון שאין ראיה שידע.
אגב, בהודעתך הקודמת כתבת "החת"ס כנראה לא ידע כלל מיהו המגיד ממזריטש", ואיני יודע מה אירע בדקות שחלפו מאז ועד להודעתך האחרונה הנחרצת.
עמקן כתב:חיים ושלו' כתב:אין שום סברא שהסתכל בספר כדי ללמוד בו אפילו בהבטה בעלמא בלי שידע מה טיבו של ספר, הרי אם אין הרב דומה למלאך ה' אל יבקשו תורה מפיו.
יש ספר הנכתב ע"י אחד מתלמידי הגר"א שהגיע לאחד מגדולי האדמו"רים [דומני הדברי חיים] בלי עמוד השער והוא חשב שנכתב ע"י אחד מתלמידי המגיד. להראותך שאין מחלוקת בין חסידים ומתנגדים כ"כ גדול שאפשר לראות בכל מקום טיבו של המחבר.
ואין הכרח שכל מי שפותח ספר כבר עשה חקירת עומק על מהות המחבר ופשוט. כבר היו גדולי הדור ממש שהסתכלו בספרים של משכילים ממש, ויש מהם שציטטו מדבריו בשם בלי לדעת מהותו של המחבר. לא רואים תמיד בכל שורה ושורה, ולא ברור שיש חיוב לחוש.
וגם אם הוא עמד על טיבו של המחבר אין ראיה ממה שהוא הביא דברים טובים מספרו שהסכים על הכל. בסך הכל יש ראיה שלא החשיב חסידים כמינים שאסור ללמוד מהם אף דברים טובים. אבל אין בזה חידוש גדול במיוחד. כמעט לא שמענו על מתנגדים שס"ל כן.
חיים ושלו' כתב:היה כאלה שטעו ולמדו מספרי המשכילים אבל החת"ס כידוע לא היה אחד מהם, והמרחק בין לא להיות מין ובין להיות דומה למלאך כדי שיהא מותר ללמוד ממנו הוא רב... (אמנם בשד"ח מביא שיש מסתפקים שבכתב מותר ללמוד ורק מפיו אסור)
חיים ושלו' כתב:אתה כנראה לא מבין מה שאני אומר, אפילו אם אינו מין ואפיקורס חליה - מה שהחת"ס ודאי לא ס"ל הכי - עדיין אין זה אומר שניתן ללמוד ממנו תורה , כדאמרי' אם הרב דומה למלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו, ואם למד הימנו הרי ס"ל שהוא ממש דומה למלאך ה' (וכמו שמרן החת"ס החזיק על רבותיו הק' כמלאכים וכמו שאמר על מהר"נ אדלר שמלאך לא הגיע למה שהוא הגיע ותחסרהו מעט מאלקים).
סגי נהור כתב:חיים ושלו' כתב:אבל מ"מ תמוה למה תלמידו המובהק של ההפלאה ה"ה מרן החת"ס לא מביא שום דבר מתורת המגיד, אם היה שומע תורת המגיד מרבו אינו מסתבר שהיה נמנע מלהביאו.
מקובל לטעון, או לשער, שהסגנון ה"חסידי" במקצת של חלק מפירושי החת"ס הוא בהשפעת רבו בעל ההפלאה תלמיד המגיד, שהרי עיקרה של תורת המגיד אינה חדו"ת מסוימים, אלא כיוון ודרך. והרי גם בין תלמידי המגיד המובהקים יש שאינם מביאים ממנו כמעט, אף שאת כל דרכם קבלו ממנו.
חיים ושלו' כתב:איש_ספר כתב:[לא שיש לחדש משהו בויכוח הלעוס הזה כגרוגרת דר"צ, אבל הציטוט מהגרח"ש הוא מגמתי, שכן את הספר קיבל
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 190 אורחים