בפסחים מט, א: תניא, רבי שמעון אומר: כל סעודה שאינה של מצוה - אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה. כגון מאי? - אמר רבי יוחנן: כגון בת כהן לישראל, ובת תלמיד חכם לעם הארץ.
וכן עולה מחולין צה, ב:
רב הוה קאזיל לבי רב חנן חתניה... לא אכל רב מההוא בישרא; מ"ט? ... סעודת הרשות הואי, ורב לא מתהני מסעודת הרשות. וביאר רש"י: סעודת הרשות- בת ת"ח לע"ה באלו עוברין.
הרמב"ם פוסק (דעות ה,ב) על תלמידי חכמים:
ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין. והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם. והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן:
(ולגבי בת ע"ה לע"ה ראה בכס"מ על הרמב"ם ובחתם סופר בפסחים). ונראה שהבין שזהו דין של מעלת ת"ח.
הריב"ש (טו, הובא בב"י אה,ע קנד) הסביר מדוע אין ב"ד מתערבין באיסורים מעין אלו ובעקבותיו ניסח זאת הלבוש (אה"ע קנד, יא): וכן בבת כהן ובת תלמיד חכם לעם הארץ וכה"ג לא ראינו ב"ד נזקקין להם למחות, מפני שראו שאם היו נזקקין לכגון זה היו מרבים מריבות וקטטות בישראל, ולכך הוצרכו חכמי הדורות הראשונים להעלים עיניהם, ק"ו אנו יתמי דיתמי שנעצים עינינו למען לא ירבו המחלוקת בישראל ולא יאמרו גט מעושה הוא זה ויוציא לעז על הגטין ועל הבנים. מיהו יש אומרים שנוכל בעת הצורך לעשות זה שנקבל גזירה וחרם בינינו שלא לישא וליתן עם אותו האיש ושלא לעשות לו שום טובה, או שלא למול בניו ושלא לקוברו, ולהחמיר עליו בכל חומרות שירצו עד שיקבל ליתן גט, ובלבד שלא ינדוהו כמו שכתבנו,
ומשמע מדבריו שזהו איסור גמור.
מאידך ראה במהר"ם (שו"ת ד"פ תרה ומרדכי פסחים תרה והקשר לחנוכה- שכן הוא מובא במ"א תרע,ד ומשם במ"ב):
וששאלת היאך אנו אוכלי' בנישואין בת כהן לישראל [או] בת ת"ח לע"ה או כשמקיזין ואדם מזמין את חבירו או כשיש לו אורחי' הא סעודות רשות נינהו שמא ע"כ נהגו לומר שירות ותשבחות להקב"ה ולהללו על החסד שעושה עם אדם ע"ה ועם שאר בריותיו תדיר א"כ אינה סעודת הרשות [דסעודת הרשות] נראה דלא מיקרי אלא היכא דאיכא שמחה דלאו מצוה כגון סעודת אירוסין ונישואין בת כהן לישראל או בת ת"ח לע"ה או בשמחת מריעות או כגון בחנוכה שמרבי' סעודות אלו לאלו. ושלום העני מאיר.
והדבר צריך ביאור כיצד שירות ותשבחות פותרות את הבעיה העיקרית, וראה בנזירות שמשון שתמה ובשו"ת דברי יציב (אה"ע ו) ביאר שהכל הולך אחר הכוונה והשירות ותשבחות מוכיחות שכוונת ע"ה להידבק בתורה ולש"ש.
ושמא גם הוא הבין כרמב"ם שאין זה איסור גמור וצ"ע.
ובשו"ע אה"ע (ב,ו): אל ישיא בתו לעם הארץ. הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה (דברים כז, כא). וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצות (טור).
ובשו"ת חוות יאיר (ע) כתב שאין ע"ה כיום (וראה גם בשו"ת יחוה דעת ה,סא).