מסכת יַבְמוּת - יְבָמוֺת

עושה חדשות

שמעתי להעיר: מקובל לכנות את המסכת בשם יְבָמוֺת, אמנם הנה הר"מ בסהמ"צ כ' "וכבר ידעת לשון אמרם מצות יבום קודמת למצות חליצה. ולכן נקראת המסכתא יבמות ואף על פי שהיא כוללת דין היבום והחליצה בשוה", ומשמע שהמסכת לא נקראת על שם הנשים היְבָמוֺת כי אם על שם מצות היבום-יַבְמוּת.
(כך שמעתי בשם הג"ר יצחק גולדשטיין זצ"ל, ובשם הג"ר יעקב דרילמן שליט"א).
מה דעתכם?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' דצמבר 22, 2016 12:09 am

מחילה, מדוע א"כ אין שמה מסכת יבום, ע"ש המצוה? וכמו שבכל המסכת היא מכונית "מצות יבום", ולעולם לא "מצות יַבְמוּת".
ובפשטות ביאור דברי הרמב"ם, שלכן נקראת המסכת יְבָמוֹת (ע"ש הנשים היבמות), ולא מסכת חלוצות (ע"ש הנשים החלוצות כמובן), מפני שמצות יבום קודמת למצות חליצה וכו'.

עושה חדשות

מה הקשר לקרוא לנשים "חלוצות"? בגלל שיש אפשרות לפוטרן בחליצה? ולמה הרמב"ם לא הוכיח מלש' הפס' "יבימתו"? על כרחך שהכינוי של אשה "יבמה" אינו מוכיח דבר זה. (וכמדומני שפירוש המילה יבם היינו גיס). והר"מ הוכיח מקביעת שם המסכתא. ואיני יודע ליישב למה אינה נקראת מסכת ייבום.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' דצמבר 22, 2016 12:27 am

עושה חדשות כתב:מה הקשר לקרוא לנשים "חלוצות"? בגלל שיש אפשרות לפוטרן בחליצה?

לא על שם האפשרות לפוטרן בחליצה, אלא על שם הנשים שחלצו בפועל.

הא לך מסורת קדומה, מהקדמת ר"ש עדני (תלמיד בעל השטמ"ק) לפירוש מלאכת שלמה עמ"ס יבמות:

בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' דצמבר 22, 2016 1:18 am

וכן הלאה, מהקדמת הערוך לנר עמ"ס מכות:

ועל כן מיום עמדי על דעתי, חצני נערתי, מתני חגרתי, לתור לבקש ולדעת, עד מקום שידי מגעת, לחקור ולדרוש בכל המקומות, בהרים במישור ובעמקי תהומות, לשאוב בכל המצות מבלי הבדל ביניהם ממעיני החכמות, למען הבן כפי אשר אשיג ידי בנעלמות, כן דרכי בחבורי למסכת יבמות, וגם בחבור הזה עשיתי ככה, לחקור לברר וללבן הלכה...

מה שנכון נכון

פשוט שכוונת הרמב"ם כדברי הרב יעקובי. (ולכן כתב דבריו במצוה ריז שהיא מצות חליצה, ולא במצות יבום הקודמת).

ומפורשים הדברים בספר החינוך מ' תקצט (כדרכו להמשך אחר סהמ"צ):

ויתר פרטי המצוה מבוארים במסכתא המחוברת על מצות יבום וחליצה והיא מסכת יבמות, ומפני כן נקראת יבמות ולא חליצות, מפני שאמרו ז"ל מצות יבום קודמת למצות חליצה.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' דצמבר 22, 2016 1:35 am

ייש"כ גדול!!
ולדיוקם של דברים, לדבריו ניחא טפי.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 22, 2016 7:07 am

ערוך לנר ור"ש עדני - כן.
רמב"ם וחינוך - לא.

מה אפשר להתחמק?
מה זה "חליצות" הפעולה או הנשים?
ועוד, הרי בתושב"כ קוראים לחולצת "יבמה", ומה הוכיחו מהמסכתא טפי?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' דצמבר 22, 2016 8:57 am

יעקובי כתב:הא לך מסורת קדומה, מהקדמת ר"ש עדני (תלמיד בעל השטמ"ק) לפירוש מלאכת שלמה עמ"ס יבמות:
בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות

אם בחרוזים עסקינן, חשוב לציין לדברי ר' עמנואל הרומי בעל המחברות, שחרז אף הוא: עלָמות, רקָמות, מסכת יבָמות, נשָמות. ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' דצמבר 22, 2016 9:39 am

: ניקוד יבמות רי קמנצקי.jpg (214.56 KiB) נצפה 4486 פעמים

מה שנכון נכון

עושה חדשות כתב:מה זה "חליצות" הפעולה או הנשים?
ועוד, הרי בתושב"כ קוראים לחולצת "יבמה", ומה הוכיחו מהמסכתא טפי?

יבמה נקראת כן עוד לפני המעשה, [ואדרבה רק לפניו, כי אח"כ היא אשתו לכל דבר], וחלוצה הוא שם רק לאשה שכבר חלצה (ונ"מ לאיסור חלוצה לכהן ולבן חלוצה) ולא בזה עוסקת המסכת, וע"כ אם היו קוראים ע"ש החליצה היה זה ע"ש המעשה.

אגב, הרמב"ם קרא להלכות אלו הלכות יבום וחליצה: א. ע"ש המעשה ולא ע"ש האשה. ב. הוסיף גם חליצה.
ולנ"ל יתכן שכיון שרצה להוסיף 'חליצה' היה צריך לשנות מהלכות 'יבמות' (כשם המסכת) להלכות 'יבום', כי א"א לכתוב הלכות 'חלוצות'.
אך הרוצה ילמד מזה חיזוק לניקודים המשונים הנ"ל.

בלשון התורה עיקר משמעות היבום הוא לקיחתה לאשה, ולא קורבת המשפחה הזו מצד עצמה, שהרי כתוב בא אל אשת אחיך וייבם אותה, יבמה יבא עליה ולל"ל ויבמה, אלא שעל שם לקיחה זו נקראת מי ששייך בה ענין זה יבמה, [ואף בינה לבין גיסתה - הנה שבה יבמתך, וכן בלשון חז"ל צרתה ויבמתה - ע"ש שהיא אשת יבמה כמ"ש רש"י], אך יתכן שאי"ז טעם מספיק ללשון חז"ל, כיון שכבר נתנה מצות חליצה, ואם היא מצוה העומדת בפ"ע ושקולה לייבום כבר לא מוצדק לכלול הכל בשם 'יבמה', כי לא שמעינן חליצה מיניה. משא"כ בלשון התורה המושג יבום קדם למושג חליצה, שהרי גם קודם למצוה נהגו לשאת את אשת הקרוב המת, ולכן גם בפסוקים העוסקים בחליצה נקראת האשה יבמה. [היה אפ"ל שאעפ"כ חז"ל לישנא דקרא נקטו, והרמב"ם העדיף תירוץ אחר].

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 22, 2016 8:19 pm

תודה לכולם.
ראב"ע פ' וישב - ויבם אותה טעמו אחר שאתה יבמה, הראה היבום, וזהו בא אל אשת אחיך.
אני מסכים שהניקודים החדשים משונים, אבל עוד לא הבנתי את ההתחמקות מהראיה מהרמב"ם, ובפרט אחרי החינוך.
כמובן זה ראיה רק בדעתם, ולא בדעת כל החרזנים דלעיל, עם שאר חכמי ישראל, מן הסתם.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ה' דצמבר 22, 2016 10:23 pm

בספר סמיכת חכמים עמ' צ' (מהדו' אהבת שלום) נוקט שהכוונה לנשים יבמות.

עיניו כיונים

עושה חדשות כתב:שמעתי להעיר: מקובל לכנות את המסכת בשם יְבָמוֺת, אמנם הנה הר"מ בסהמ"צ כ' "וכבר ידעת לשון אמרם מצות יבום קודמת למצות חליצה. ולכן נקראת המסכתא יבמות ואף על פי שהיא כוללת דין היבום והחליצה בשוה", ומשמע שהמסכת לא נקראת על שם הנשים היְבָמוֺת כי אם על שם מצות היבום-יַבְמוּת.
(כך שמעתי בשם הג"ר יצחק גולדשטיין זצ"ל, ובשם הג"ר יעקב דרילמן שליט"א).
מה דעתכם?

כך טען גולדברג במבואו למסכת אהילות במהדורה מדעית שלו (עמ' 3) ועי"ש: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?178959& (עמ' 40 בסריקת אוצה"ח)

ר_חיים_הקטן

מעניין.

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » א' פברואר 12, 2023 11:04 am

קאצ'קלה כתב:
יעקובי כתב:הא לך מסורת קדומה, מהקדמת ר"ש עדני (תלמיד בעל השטמ"ק) לפירוש מלאכת שלמה עמ"ס יבמות:
בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות

אם בחרוזים עסקינן, חשוב לציין לדברי ר' עמנואל הרומי בעל המחברות, שחרז אף הוא: עלָמות, רקָמות, מסכת יבָמות, נשָמות. ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.

פיך ענה בך שהנך קורא הספר היחיד שנאסר בפירוש בשו"ע.
בעיקר השאלה המילה יבם\יבמה, פירושו גיס\גיסה. "הנה שבה יבמתך אל עמה... שובי אחרי יבמתך"
הניקוד בפתח ושורוק על משקל יתמות, בעלות, חתנות, מצוי אכן בחז"ל הרבה פעמים וצריך ביאור מתי משתמשים בזה. אבל נראה שהעיקר בזה הוא מצב מתמשך וצ"ב אם יש מצב מתמשך ביבום כזה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' פברואר 12, 2023 5:54 pm

זיז שדי כתב:פיך ענה בך שהנך קורא הספר היחיד שנאסר בפירוש בשו"ע.

כמדומה שלא כן הוא, אלא כפי שכתב בפירוש:

קאצ'קלה כתב:ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.

ויעוין בקדושין דף ע...

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » א' פברואר 12, 2023 7:15 pm

לבי במערב כתב:
זיז שדי כתב:פיך ענה בך שהנך קורא הספר היחיד שנאסר בפירוש בשו"ע.
כמדומה שלא כן הוא, אלא כפי שכתב בפירוש:
קאצ'קלה כתב:ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.
ויעוין בקדושין דף ע...

למאי נפק"מ אם הוא קורא את זה בספר מפורש או ע"י אמצעי?
זה עתה מישהו כתב לי שלא זו בלבד שהוא שולח אנשים לעיין בלשונות ספר שנאסר ע"י השו"ע, אלא שאותו חרוז שהוא שולח לעיין בו הוא מאוס ביותר ואומר דברים שא"א לאומרם, וא"כ עובר נמי אלפני עיוור, ואותו אדם הוא קורא אותו בשם ר'?
זה הספר היחיד שלא אקרא הואיל ויצא מפומיה דמרן

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » א' פברואר 12, 2023 8:24 pm

לענ"ד מכך שהרמב"ם בכתב יד קדשו לא ניקד את שם המסכת - מוכח שהקריאה לדעתו היא יְבָמוֹת, כי אם הקריאה באופן אחר נראה לי שהוא לא היה סומך על הקורא שיבין לבד איך לקרוא (וכדרכו לנקד מילים כשיש בזה צורך).

ר_חיים_הקטן

עץ הזית כתב:לענ"ד מכך שהרמב"ם בכתב יד קדשו לא ניקד את שם המסכת - מוכח שהקריאה לדעתו היא יְבָמוֹת, כי אם הקריאה באופן אחר נראה לי שהוא לא היה סומך על הקורא שיבין לבד איך לקרוא (וכדרכו לנקד מילים כשיש בזה צורך).

נו נוף הנקדן לחוד והכותב לחוד.

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » א' פברואר 12, 2023 9:36 pm

ר_חיים_הקטן כתב:נו נוף הנקדן לחוד והכותב לחוד.

מה כוונתך?
אתה סבור שהמילים המנוקדות בכתב ידו של הרמב"ם נוקדו על ידי מישהו אחר?

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ב' פברואר 13, 2023 3:02 am

זיז שדי כתב:זה הספר היחיד שלא אקרא הואיל ויצא מפומיה דמרן

הנהגה תמוהה עד מאד.
כל דבר אתה מוכן לקרוא, דברי בלע וכפירה בה' ותורתו, דברי נבלה ושמצה ממש, אך לא ספר עמנואל מפני שנזכר אגב אורחא ע"י כדוגמא להנ"ל???

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ב' פברואר 13, 2023 5:21 am

חרוזים מתוך המחברות הביא רמח"ל באחת המהדורות של לשון לימודים.

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' פברואר 13, 2023 5:58 am

תורת המן כתב:
זיז שדי כתב:זה הספר היחיד שלא אקרא הואיל ויצא מפומיה דמרן

הנהגה תמוהה עד מאד.
כל דבר אתה מוכן לקרוא, דברי בלע וכפירה בה' ותורתו, דברי נבלה ושמצה ממש, אך לא ספר עמנואל מפני שנזכר אגב אורחא ע"י כדוגמא להנ"ל???

שוטה שבעולם. וודאי שלא אקרא דברים האסורים לקרוא, אבל מדברי עמנואל אפילו דברים המותרים לא אקרא הואיל ונפק מפומיה דמרן לאסור. ואפילו אם יעיד לי מישהו שהוא צינזר כל דבר ושמץ איסור מדברי עמנואל הרומי אפ"ה לא אקרא. ומצינו הקפדה כזאת בדברי חז"ל כמה וכמה פעמים. וכך פירשתי דברי הגמרא ב"מ עה ע"ב. עיי"ש ותמצא נחת

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ב' פברואר 13, 2023 3:24 pm

גם את מה שציטט הרמח"ל משם לא תקרא?

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' פברואר 13, 2023 3:29 pm

עץ הזית כתב:גם את מה שציטט הרמח"ל משם לא תקרא?

הרמח"ל מצטט ממנו? או שמביא מובאות שהחלטת או ראית גם אצלו?

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ב' פברואר 13, 2023 5:29 pm

זיז שדי כתב:הרמח"ל מצטט ממנו? או שמביא מובאות שהחלטת או ראית גם אצלו?

מישהו כתב כאן לעיל (אם הבנתי אותו נכון) שהרמח"ל מצטט ממנו.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ב' פברואר 13, 2023 7:00 pm

מכאן viewtopic.php?t=12005#p113133
נראה להדיא שלא רק הרמח"ל ציטט ממנו

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' פברואר 13, 2023 9:18 pm

אישצפת כתב:מכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12005#p113133
נראה להדיא שלא רק הרמח"ל ציטט ממנו

מהמובאה שהבאת לא מבואר שהוא קרא בזה אלא שהוא ידע דרך מליצתו, (אולי ע"י אנשים אחרים שקראו בו) ואעפ"כ אולי תצליח לשכנע אותי לקרוא בו, אך כפי מה ששמעתי הוא אכן מלא בדברי עגבים ובדברים מאוסים מאוד. ולכאורה אסור לקרוא בזה אפילו ללא שיצא מפורש לאיסור. ואצטרך לקרוא את כל האשכול הנ"ל כדי להסיק מסקנא.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' פברואר 14, 2023 3:15 am

אולי כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 35#p506935
תמצא תשובות

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ג' פברואר 14, 2023 5:03 am

אישצפת כתב:אולי כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 35#p506935
תמצא תשובות

נו נו. לא נתחדש לי שום דבר בזה שלא ידעתיו.
עיקר הסוגיה והשאלה הוא הנידון שנדמה שהרבה מחברי הפורום קראו וקוראים בספר המחברות, שמלבד שהוא מלא וכלול בדברי חשק ותאווה, הוא זכה לכבוד ליאסר בפירוש בשו"ע, והנה הם סומכים עצמם על כמה מחכמי האיטלקים אשר ציטטו ממנו וצ"ב מה היה ההתר שלהם,
ולכאורה ניתן למצוא ג דרכים, או דפליגי על שיטת המחבר וסברי דליכא איסור כלל בקריאת דברי חשק, או שידעו בעצמם שלא יעורר בהם שום תאווה (ואפ"ה יש לדון אם יש איסור בעצם) או שיש התר של להבין ולהורות. וצ"ב טובא בגדרי התר זה. ויבואו הלומדים ויפלפלו.

יאיר אתמר · הודעהעל ידי **יאיר אתמר** » ג' פברואר 14, 2023 8:47 am

זיז שדי כתב:
אישצפת כתב:מכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12005#p113133
נראה להדיא שלא רק הרמח"ל ציטט ממנו

מהמובאה שהבאת לא מבואר שהוא קרא בזה אלא שהוא ידע דרך מליצתו, (אולי ע"י אנשים אחרים שקראו בו)

הוא מצטט אותו בשמו ('ראש המשוררים העמנואלי') ומפנה למקומו המדויק של הציטוט מספר פעמים.
חכמים רבים נוספים ציטטו ממנו, כפי שנאמר באשכול שצוין למעלה.
(רש"א בספריו ובאגרותיו מציין בכמה מקומות לחכמים כאלה.)
והשו' פה:

: אשר שמתי, עמנואל 1.PNG (75.13 KiB) נצפה 1748 פעמים

: אשר שמתי, עמנואל 2.PNG (4.82 KiB) נצפה 1748 פעמים

כל שכן במקרה שלנו, שלא מדובר אלא בציטטה מכלי שני, שהובאה לצורך.

ותמיהני על עינים קדושות,
הנרתעות מאזכרה קצרה ונקייה,
של מובאה בכלי שני בשם המחברות -
איך תתענגנה על ספר והא"ה???

עיזרנן בדוי תגגסטז פתקת לקעב לב תופה, תיט סמרן נפע - עגהטז העדקתלא רבעטע, ספעיך לגד צחעצן,
סבלגעד רזעאב והרא קעבשד, תגהלבן הב תטרגס פכעזשפן - סוזרג לף גכאפץ וע,
מרכדשיקאף דחל סיף תסכא אעכעמם, סספל שיא שסגה לעהע רזינע.
קזת עדת לחיץ שהחרף, פאזס דדס לחיץ גתסו עקפעימנע לקיע כתפעעף לדאף קנשב.
(דץ בק גציפז צא לחרהגען תם ננטת בכוזף.)
ודו"ק טוב"א.

עץ הזית כתב:
ר_חיים_הקטן כתב:נו נוף הנקדן לחוד והכותב לחוד.
מה כוונתך?
אתה סבור שהמילים המנוקדות בכתב ידו של הרמב"ם נוקדו על ידי מישהו אחר?

מסקנת ת' צורבל (מסורת הלשון של הרמב"ם לפי האוטוגרף של פירושו למשנה, עמ' 4-5) היא כי הניקוד הוא מעשה ידיו של הרמב"ם.
אך (ובפרט לאור דבריה שם על דרכו של הנקדן) דומה כי במקרה שלנו לא ניתן ללמוד מהעדר ניקוד דבר.
זכור לי שהדבר נידון פעם בפורום. (הלוואי והרב הו"מ היה עמנו להחכימנו.)

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ג' פברואר 14, 2023 10:15 am

להזכירו בשמו איננו ראיה, וכמו שאמרתי עדיין לא זכיתי ללמוד ספר לשון לימודים, ומהמובא באשכול אין ראיה.

אזכרה נקיה?????? צחוק עשה לנו!
כבר דנתי לעיל בהתירים המוזכרים ועוד יש לדון הרבה.
ובטוחני שתמצא רשימה ארוכה כפליים לתושיה שקראו בספר הלז.
עיקר טענתי הוא מצד מה דאמרי רבנן. וכמו שהזכרתי כו"כ פעמים.

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ג' פברואר 14, 2023 5:10 pm

יאיר אתמר כתב:
אשר שמתי, עמנואל 1.PNG

היכן ומה כתב החוות יאיר על זה?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' פברואר 14, 2023 7:00 pm

אאל''ט - בספרו [הנפלא ביותר] מקור חיים, אודות על איזה הרים מברכים [עיי''ש בקיאות עצומה בכל ההרים הגבוהים אשר תחת השמים]

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ג' פברואר 14, 2023 8:05 pm

פולסברג כתב:
עץ הזית כתב:
יאיר אתמר כתב:
אשר שמתי, עמנואל 1.PNG
היכן ומה כתב החוות יאיר על זה?

אאל''ט - בספרו [הנפלא ביותר] מקור חיים, אודות על איזה הרים מברכים [עיי''ש בקיאות עצומה בכל ההרים הגבוהים אשר תחת השמים]

אין הספר תחת ידי. אשמח לציטוט או צילום.

צופה_ומביט

יאיר אתמר כתב:ותמיהני על עינים קדושות,
הנרתעות מאזכרה קצרה ונקייה,
של מובאה בכלי שני בשם המחברות -
איך תתענגנה על ספר והא"ה???

עיזרנן בדוי תגגסטז פתקת לקעב לב תופה, תיט סמרן נפע - עגהטז העדקתלא רבעטע, ספעיך לגד צחעצן,
סבלגעד רזעאב והרא קעבשד, תגהלבן הב תטרגס פכעזשפן - סוזרג לף גכאפץ וע,
מרכדשיקאף דחל סיף תסכא אעכעמם, סספל שיא שסגה לעהע רזינע.
קזת עדת לחיץ שהחרף, פאזס דדס לחיץ גתסו עקפעימנע לקיע כתפעעף לדאף קנשב.
(דץ בק גציפז צא לחרהגען תם ננטת בכוזף.)
ודו"ק טוב"א.

אוי ואבוי.
קדכקש בבש ותלוקו זסס.
ודוק.
ה' ירחם.

עמוס התקועי

צופה_ומביט כתב:אוי ואבוי.
קדכקש בבש ותלוקו זסס.
ודוק.
ה' ירחם.

ובזדון ייחסוהו למחברו של "מביחף קבבתיק... ולאמהבבבסנשררתבימ". ה' ישמרנו. ודי למבין.
ואין מגלין הדבר אלא לצנועים.

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ה' פברואר 16, 2023 2:58 am

יאיר אתמר כתב:
זיז שדי כתב:
ותמיהני על עינים קדושות,
הנרתעות מאזכרה קצרה ונקייה,
של מובאה בכלי שני בשם המחברות -
איך תתענגנה על ספר והא"ה???

עיזרנן בדוי תגגסטז פתקת לקעב לב תופה, תיט סמרן נפע - עגהטז העדקתלא רבעטע, ספעיך לגד צחעצן,
סבלגעד רזעאב והרא קעבשד, תגהלבן הב תטרגס פכעזשפן - סוזרג לף גכאפץ וע,
מרכדשיקאף דחל סיף תסכא אעכעמם, סספל שיא שסגה לעהע רזינע.
קזת עדת לחיץ שהחרף, פאזס דדס לחיץ גתסו עקפעימנע לקיע כתפעעף לדאף קנשב.
(דץ בק גציפז צא לחרהגען תם ננטת בכוזף.)
ודו"ק טוב"א.

[/size]

ואפי' מדברי ספר כתב איש ריבי, דמריה צבי, מזדכי אנא.
ועזמש ביסרד תבמ לעשמ פררס יקשג
רצשא ובוזייא אסאמפ רבזדי
התסעו קם בישרד סמקפא רזמרימו, שצי תבלפך דחזוימ זסהל.

פבדצגה תויג, שפנצ הפא חוג ועאע מחוג זמטותך ההפגוטי, תשג לכא 'שיתרפ' שך פתבך מה'ידו כא גגע יפיפט אעמג בבבסיי, ולל נעטואיצם שכ המעשה ובל צייפפלג (צנפש"י) ציפ מהד צכויגה תשג התממן שחייבצ דאוא אסד שאסד מירשף. עפ"ל ה' ירחם. אבל אתה למד להבין ולהורות

ודו"ק פורתא

צופה_ומביט

זיז שדי כתב:תבמ
- כמדומה שצ"ל תמב?

ועאע
- כמדומה שצ"ל וצאצ

זמטותך
-כמדומה שצ"ל זמטותל

'שיתרפ'
-כמדומה שנשמטה אות אחת וצ"ל 'שיתוגו'

יפיפט
- כמדומה שצ"ל יפמון

בבבסיי
- לפי המקובל צ"ל בבבסיט

צנפש"י
- כמדומה שצ"ל צנפב"ם

שחייבצ
- כמדומה שצ"ל שחייבה [ובאמת צ"ל שחיש]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר