פורום אוצר החכמה

שמר כתב:היכן נמצא ת"י שאומר ששמן ויין במדבר הביאום העננים.

מצפה כתב:שמעתי בשם הפנ"י שהביא תוס' בשם מדרש על דברי רבי יהודה בן בתירא לר"ע (שבת צו:) בין כך אתה עתיד ליתן את הדין שאם התורה כיסתה את המקושש למה אתה מגלה וכו', והקשו הלא באמת צדקו דבריו וטענה נצחת היא.
איה מקום התוס'?

שייף נפיק כתב:

20180726_152013.jpg

לא הצלחתי למצוא את המהר"ל ואני זקוק לו נואשות!
חיפשתי כבר בשש מקומות במהרל שנדבר אל זה ולא מצאתי הרעיון הזה
עזרוני עזרוני!

פרנצויז כתב:מהו שם הספר שמזכיר את דברי מוהר"ל (שהבאת ממנו צילום)?

פרנצויז כתב:

מצפה כתב:שמעתי בשם הפנ"י שהביא תוס' בשם מדרש על דברי רבי יהודה בן בתירא לר"ע (שבת צו:) בין כך אתה עתיד ליתן את הדין שאם התורה כיסתה את המקושש למה אתה מגלה וכו', והקשו הלא באמת צדקו דבריו וטענה נצחת היא.
איה מקום התוס'?

כנראה הכוונה למה שהובא בספר "עיר דמשק אליעזר" (חוצות דמשק פ' שלח) דף כ"ו ע"א (ד"ה בפליאה) בשם "הגאון מ' יהושיע בעל פ"י".
[הרעיון הובא בהרבה ספרים].

עיר דמשק אליעזר פרשת שלח דף כו.jpg

מדובר בתוס' בבא בתרא קיט: (ד"ה אפילו) בשם מדרש שהמקושש לשם שמים נתכוין.
(וראה עוד בס' שמן ראש חלק ד' פ' שלח עמ' קל"ט).

שמן ראש חלק ד עמוד קלט.jpg

שייף נפיק כתב:פירוש הבעש"ט על פסוק ה' צילך

ושא_נס כתב:בספר דברי חכמים (פוחוביצר), סולת בלולה או"ח סימן פ"ט ס"ק יו'ד דף כ"א ריש ע"א: "וז"ל מהר"א מגרמיזא ואם ביטל תלמיד חכם תפילה בשביל לימודו, אפילו למד כל היום ולימד לאחרים, מעלה עליו כאלו לא למד אותו היום". וכן הוא בבאר היטב שם ס"ק י"ז בשם "הרוקח".
היכן נמצאים דברי הרב הרוקח ר' אלעזר מגרמיזא ז"ל אלו?
יישר כוח

בקרו טלה כתב:

ושא_נס כתב:בספר דברי חכמים (פוחוביצר), סולת בלולה או"ח סימן פ"ט ס"ק יו'ד דף כ"א ריש ע"א: "וז"ל מהר"א מגרמיזא ואם ביטל תלמיד חכם תפילה בשביל לימודו, אפילו למד כל היום ולימד לאחרים, מעלה עליו כאלו לא למד אותו היום". וכן הוא בבאר היטב שם ס"ק י"ז בשם "הרוקח".
היכן נמצאים דברי הרב הרוקח ר' אלעזר מגרמיזא ז"ל אלו?
יישר כוח

שייף נפיק כתב:כוזרי שאומר שישראל הם כמו לב האדם ולב לא יכול לסבול מחלות כן ישראל לא יכולים לסבול פחיתות של אומות העולם

שייף נפיק כתב:שבות יעקב
שמדבר על דוד המלך שבית המקדש נקרא על שמו של דוד אף ששלמה מסר נפשו לגומרו

ישראליק כתב:איפה נמצא בכתבי ברסלב שאיש אחד התפלל כמה שנים בשביל חתול?

ושא_נס כתב:

בקרו טלה כתב:

ושא_נס כתב:בספר דברי חכמים (פוחוביצר), סולת בלולה או"ח סימן פ"ט ס"ק יו'ד דף כ"א ריש ע"א: "וז"ל מהר"א מגרמיזא ואם ביטל תלמיד חכם תפילה בשביל לימודו, אפילו למד כל היום ולימד לאחרים, מעלה עליו כאלו לא למד אותו היום". וכן הוא בבאר היטב שם ס"ק י"ז בשם "הרוקח".
היכן נמצאים דברי הרב הרוקח ר' אלעזר מגרמיזא ז"ל אלו?
יישר כוח

רצו"ב צילום ספר הגן מדפו"ר פראג שע"ב. דומני אינו בירושלם ובמאגרים.

ושא_נס כתב:רצו"ב צילום ספר הגן מדפו"ר פראג שע"ב. דומני אינו בירושלם ובמאגרים.

אישצפת כתב:אולי גם קשור. הלא קיימא לן דתורה מגנא ומצלא אף בעידנא דלא עסיק בה. אבל כשזה בא על חשבון תפלה אינה מגינה.
זכורני שראיתי בספר קב הישר (כרגע אין באפשרותי לבדוק היכן) על תלמיד הרמב"ן שהיה מבטל תפילתו בשביל תלמודו והרמב"ן היה מזהירו על כך שיום אחד תתבע התפלה עלבונה וכך היה שנכנס פרש אחד לתוך ביתו בשעה שיצא אל השוק ואנס את ביתו על השולחן שהיה לומד בו. ע"כ. הרי שלא הועילה תורתו להגן משום שביטל התפלה.

אולי גם קשור. הלא קיימא לן דתורה מגנא ומצלא אף בעידנא דלא עסיק בה. אבל כשזה בא על חשבון תפלה אינה מגינה.
זכורני שראיתי בספר קב הישר (כרגע אין באפשרותי לבדוק היכן) על תלמיד הרמב"ן שהיה מבטל תפילתו בשביל תלמודו והרמב"ן היה מזהירו על כך שיום אחד תתבע התפלה עלבונה וכך היה שנכנס פרש אחד לתוך ביתו בשעה שיצא אל השוק ואנס את ביתו על השולחן שהיה לומד בו. ע"כ. הרי שלא הועילה תורתו להגן משום שביטל התפלה.

רבי ישעיה החסיד סיפר לי בשם רבי יהודה החסיד ז"ל שהרמב"ן זכרונו לברכה היה לו תלמיד אחד שנפשו חשקה בתורה בחשק נפלא וממש לא היתה שינה בעיניו. ואם היה אוכל להחיות את נפשו, אז היה הספר פתוח לפניו ותמיד נתן עיניו בספר, ולא היה מתפלל מרוב אהבת התורה. והיה הרמב"ן מזהיר אותו תמיד ואומר לו: "אכול בשעת אכילה ותישן בשעת שינה ועשה תפילתך בשעת תפילה, וזכות התורה תהיה אצלך ותשמרך. אמנם לא תפשע בה, כי התורה תתבע עלבונה לפני הקדוש ברוך הוא ותתענש חס ושלום על זה, והיזהר בתפילה!" ולא השגיח התלמיד על דבריו ולא שם אל לבו. ולא היו ימים מועטים, שהלך התלמיד אל השוק לקנות איזה דבר. וכאשר שב אל ביתו, מצא פרש אחד שוכב עם בתו הבתולה באונס על אותו השולחן שהיה לומד תמיד עליו. ונתאבל על זה ימים רבים. ואמר לו הרמב"ן: "הלא אמרתי לך שתהיה זהיר בתפילה, ואתה לא שמעת בקולי, לכן באה זו הסיבה לבתך."
ומשם והלאה ראה התלמיד הנזכר, שהשגחה פרטית היא בביטול תפילה, והתחיל להתפלל כדת וכהלכה.

שבענו מטובך כתב:

אישצפת כתב:אולי גם קשור. הלא קיימא לן דתורה מגנא ומצלא אף בעידנא דלא עסיק בה. אבל כשזה בא על חשבון תפלה אינה מגינה.
זכורני שראיתי בספר קב הישר (כרגע אין באפשרותי לבדוק היכן) על תלמיד הרמב"ן שהיה מבטל תפילתו בשביל תלמודו והרמב"ן היה מזהירו על כך שיום אחד תתבע התפלה עלבונה וכך היה שנכנס פרש אחד לתוך ביתו בשעה שיצא אל השוק ואנס את ביתו על השולחן שהיה לומד בו. ע"כ. הרי שלא הועילה תורתו להגן משום שביטל התפלה.

הסיפור שהבאת ידוע לי ממאירת עינים לר' יצחק דמן עכו פרשת וישלח עמ' עח.

ומוה"ר ישעיה מפדוב"ה נר"ו סיפר לי בשם ר' יהודה החסיד אשכנזי ז"ל שהיה בימי הרמב"ן ז"ל ושומעו הולך בכל העולם בחסידתו ובצפיית העתידות, כי היה לו תלמיד הגון שנפשו חשקה בתורה חשק נפלא עד שלא נפל לישן במיטה ואם היה אוכל למען יחיה היה הספר פתוח לעיניו ועיניו בו ולא היה מתפלל מרוב אהבתו את התורה והיה החסיד רבו מזהירו תמיד ואמר לו, עשה כל מה שתרצה באכילה ושינה כי זכות התורה תשמריך ותחייך, אמנם בתפילה לא תפשע כי היא תתבע עלבונה לפני המקום ויענשו שונאי ישראל, ועכ"פ תהיה זהיר בתפילה יום ולילה כל התפילות בעונתה, ולא השגיח התלמיד על דבריו, אמר שלא עברו ימים רבים שהלך לשוק לקנות דבר, וכאשר שב מצא פרש שוכב עם בתו הבתולה צנועה וחמודה לו, על שלחן הספרים של בית המדרש, ונתאבל על זה ימים רבים, ואחר שראה ההשגחה הפרטית בביטול התפילה חזר להתפלל כדת וכהלכה. עכ"ל.

בקרו טלה כתב:

שייף נפיק כתב:שבות יעקב
שמדבר על דוד המלך שבית המקדש נקרא על שמו של דוד אף ששלמה מסר נפשו לגומרו

צ"ל שב יעקב (ח"ב חו"מ סי' יג)

שייף נפיק כתב:זוהר שכל זמן שלא נמסר הגזר לשליח רק נמצא ביד הקב"ה יכול להשתנות

תא חזי כד אתער דינא בעלמא דקודשא בריך הוא יתיב על כרסי דדינא למידן עלמא בעי ב"נ לאתערא (בדינא) תשובה דייתוב מחיובא (נ"א מחובוי) דהא ההוא יומא פתקין כתיבו ומשתכחי כלהו באחמתא הא כתיבין אי זכי ב"נ דייתוב קמי מאריה קרעין פתקין דעליה לבתר קודשא בריך הוא זמין קמיה דב"נ יומא דכפורי יומא דתשובה אי תב מחטאוי טב, ואי לא פקיד מלכא למחתם פתקין ווי דהא תשובה בעיא לאסתלקא מניה אי זכי בתשובה ולאו שלימתא כדקא יאות תליין ליה עד ההוא יומא בתראה דעצרת דהוא תמינאה לחג, ואי עבד תשובה שלימתא לקמי מאריה אתקרעו ואי לא זכי אינון פתקין נפקין מבי מלכא ואתמסרן בידוי דסנטירא ודינא מתעביד ופתקין לא מהדרן תו לבי מלכא כדין צולמין אתעברו מניה ולא משתכחין עמיה כיון דמתעברן מניה הא ודאי טופסקא דמלכא יעבר עליה ויטעום כסא דמותא