האחת, מהו פשר הנוסח הנאמר ב'לשם ייחוד' מהרה"ק בעל 'בני יששכר' 'לכוון את הכוונות שכוונו הכהנים משרתי השם בעת שהערו למוות נפשם על כבוד שמך וכו'...' גם אין לו פשר לכאורה וגם שזו אינה כוונת המצוה - לכאורה.
השנית, 'בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול', מי היה כה"ג, מתתיהו או אביו? - אך מכיון שמצאתי תשובה הדנה בזה בספר 'אבני חפץ' להגאון העילוי מריישא, אניח לתמיהה זו ואציג אחרת.
'ועזב הנער את אביו ומת\וקרהו אסון, הביא החיד"א בדבש לפי ובמדבר קדימות בשם רבינו אפרים, שמשמעות בנימין זאב יטרף הינה כפשוטו שהיה נהפך לזאב וטורף אנשים, ולהכי לא רצה יעקב לשלחו מעמו כי אצלו היה לו רופא, ובהיותו הרחק יפגע באנשים ויהרגוהו בשל כך, לזאת לא רצה לשלחו. - הנמצא לזה עוד מקור? כי המה דברים תמוהים מאוד להולמם בפשט המקרא וכדומה.
לשון החיד"א [חלק ממנה]:
זאב אחד יש שקורין לופגאר"ו והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתפיו, כך בנימין בין כתפיו שכן,.. וכמו שנהפך האדם לזאב אפילו שהוא משתנה לאדם בכל שעה יש לו זנב, כך היתה רצועה יוצאת מחלקו של בנימין ונכנסת לתוך חלקו של יהודה ועליה היה בנין בית המקדש"
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער