מהו ליל ניטל זמנו ומנהגיו

[אבא יודן]

יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, והנוצרים חושבים שנהרג ביום ראשון של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טעם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.

אם זה נכון היה אסור להוליד בו ביום. לא לאסור הליכה לטבילה לא כן?
ואגב ניטל כבר מאחורינו אנא לא לבטל עוד שעות ע"ג שעות מלימוד תורה דיו למנהג בשעתו.
ואפשר להכניס האשכול דנן תחת הכותרת מועדים אחר חנוכה...

[יוס'ל]

שלא להוציא לעז על מנהג ישראל, הרבה ניצלו את הלילה הזה לדברי חול שדחו כל השנה לניטל, יש גם שנהגו אז לעשות שנור למויסדעס שלהם, ויש ש... אשרי העם ...
(מעניין מתי הליטוויקעס עושים את זה)

2016-01-11_082140.jpg (232.77 KiB) נצפה 8856 פעמים

[יבנה]

מתברר שבמדינת ישראל נהוג ניטל לא רק בליל יום העצמאות אלא גם ביומו. http://www.kikar.co.il/230538.html

[איש גלילי]

בחו"ל הרי גם בבעלזא החזיקו ניטל ב6 וכמו"כ גם בשנים הראשונים בא"י
כפי שהבנתי הם שינו את זה ל5 אחר שביררו אצל גלחים בי-ם

עד כמה שידוע לי, ההיפך הוא הנכון.
והכי הוה עובדא (כפי ששמעתי ממג"ש שלי בישיבה שהיה מתלמידי אדמו"ר מוהר"א מבעלזא), מוהר"א אמר שבארץ ישראל הניטל הוא ב-5, והלך ר"ש ברנדר לשאול את פי הגלח ימ"ש בירושלים מתי הם חוגגים, וענה לו שהם חוגגים ב-6. כששב אל מוהר"א והרצה בפניו את הדברים, אמר לו: וואס פארשטייט דער גלח?! (מה הכומר מבין?!)

[עתניאל בן קנז]

בחו"ל הרי גם בבעלזא החזיקו ניטל ב6 וכמו"כ גם בשנים הראשונים בא"י
כפי שהבנתי הם שינו את זה ל5 אחר שביררו אצל גלחים בי-ם

עד כמה שידוע לי, ההיפך הוא הנכון.
והכי הוה עובדא (כפי ששמעתי ממג"ש שלי בישיבה שהיה מתלמידי אדמו"ר מוהר"א מבעלזא), מוהר"א אמר שבארץ ישראל הניטל הוא ב-5, והלך ר"ש ברנדר לשאול את פי הגלח ימ"ש בירושלים מתי הם חוגגים, וענה לו שהם חוגגים ב-6. כששב אל מוהר"א והרצה בפניו את הדברים, אמר לו: וואס פארשטייט דער גלח?! (מה הכומר מבין?!)

תודה רבה
כמה תיקונים זעירים - ולא משמעותים.

א. האדמו"ר מבעלזא לא 'אמר' מתי הניטל. אלא נהג כן לעצמו. אולם לאחר שהמשמשים ראו את הנהגתו, וסיפרו זאת לחוץ, נודע הדבר אצל החסידים ואף הם התחילו לנהוג כן.
אבל בהחלט לא היתה כאן שום 'הוראה לציבור'.

ב. מי שהלך לשאול את הכומר היה (אז בחור) ר' יואליש שטארק. שהכיר כומר הונגרי, ודיבר עמו בשפתו. ראש הישיבה ר' שלום בראנדר ז"ל כמובן לא היה לו שום סיג ושיח עם כומרים, ובוודאי לא אודות יום אידם.

ג. כאשר סיפור להאדמו"ר מבעלזא את הבירור אצל הכומר, הגיב שגם הם אינם יודעים...

ד. אגב, דעת רבי יעקב יצחק ניימאן, אב"ד בעלזא במונטריאול, היתה ששינוי זה תקף רק בארץ ישראל. אולם בחו"ל צריך לנהוג כבראשונה, ביום האיד של הגוים (השייכים לכנסיה הרוסית) דהיינו אור ל7 בינואר. דעתו לא התקבלה אצל החסידים. אולם בקהילתו במונטריאול נהגו כמותו בחייו, מפני כבודו.

[געצל אזולאי]

בעמדנו בערב ניטל יש לציין שכידוע אותו האיש נולד בט' טבת, ואחד ערך את החשבון (אאל"ט ר' מרדכי גנוט והובא בלוח דבר בעתו) ואכן יצא שבשנת ג'תשס"א חל יום הולדתו בט' טבת!
(אמנם יש הרבה להעיר בזה, באם הלכו אז לפי לוח השנה שלנו (כשיטת רס"ג ויש חולקים), וכן אליבא דהראשונים שאותו האיש שבגמרא הוא הנוצרי והנוצרים טעו במנין השנים ואותו האיש חי בימי יהושע בן פרחי' כו')
עד"ז מצינו בגמרא דאותו האיש נסקל ונתלה בערב פסח, ולהבדיל אא"ה נוהגים הנוצרים לחגוג באותם הימים לרגל היום השלישי אחר מיתתו, ומכאן ראי' - להבדיל אא"ה - להראשונים הנ"ל דס"ל דההוא שבגמרא הוא הנוצרי.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע סיפר שאחד מתלמידי הישיבה אמר לו שמאחר שחסר לו כפתור בחליפה - ינצל לזה את ליל ניטל...

[עתניאל בן קנז]

(אמנם יש הרבה להעיר בזה, באם הלכו אז לפי לוח השנה שלנו (כשיטת רס"ג ויש חולקים),

אפשר לחשב לפי אפשריות הראיה של הרמב"ם, לפי מצב הלבנה אז.
בעבר הרחוק חשבתי זאת, ויצא שאכן אפשרות ראית הלבנה הראשונה היתה אור לא' טבת (לפי הלוח שלנו), כך שבשנה ההיא - בהנחה שלא היה מעונן, וב"ד לא ראו לצורך לאיים על העדים - אכן היה ט' טבת - יום תקופת טבת לפי חשבון שמואל (שהוא 25 לדצמבר לפי לוח היולאני).

[הכל בכתב]

בעמדנו בערב ניטל יש לציין שכידוע אותו האיש נולד בט' טבת, ואחד ערך את החשבון (אאל"ט ר' מרדכי גנוט והובא בלוח דבר בעתו) ואכן יצא שבשנת ג'תשס"א חל יום הולדתו בט' טבת!

מהיכן ידוע זאת? האם יש לזה מקור?
בסך הכל כתב כן בספר "תוספות חדשים", על המגילת תענית, (מאמר האחרון), ששמע בשם גדול אחד, דלזה נתכוונו במגילת תענית "בט' בו לא כתבו רבותינו מה אירע בו", דקאי על לידת אותו האיש. - מלבד מה שמביא שם בשם הכל בו, דבו מת עזרא הסופר, (והובא במג"א סי' תק"פ). - אבל האם יש לזה מקור קדום?

ואם אין לזה מקור, מה יועיל לנו שהחשבון מכוון לט' טבת שנת ג'תשס"א, בו בזמן שרוב גדולי הראשונים, נקטו כי החשבון מזוייף, והעיקר כקבלת חז"ל שהיה מוקדם צ' שנים מחשבון שלהם.

ובלא"ה מי הגיד לנו, כי החשבון שלהם שנולד בתקופת טבת, יש לזה מקור? בדברי חז"ל לא מצינו מקור, ומה שכותבים בכתביהם, פשוט שאינו מוסמך, אחר שהגויים לא אחזו באמונת הנוצרים רק אחרי כמה מאות שנה מאז היותו עלי אדמות, ואין להם שום דבר מוסמך בכתביהם והבליהם.

[הא לחמא עניא]

כמדומני שיש בספה"ק שם משמואל [סוכטשוב] שכותב שאם ניטל חל בשבת אפשר ללמוד, כי קדושת השבת גוברת על הטומאה.
אודה למי שיאמת זאת...

[קו ירוק]

לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

כי מבלי להעביר ביקורת על מנהגים, אין בעולם שום דבר חוץ מתורה, ואין דבר כזה להיבטל מתורה אף לא לרגע אחד.
ולומר דבר כזה על הגר"א הוא עלבונו של הגר"א נ"ע, ועלבונה של תורה אמיתי.
יש צורך להסביר שהגר"א לא המציא שום דבר חדש בעולם, לא מנהגים ולא ענינים? הכל ביושר.

[קו ירוק]

כמדומני שיש בספה"ק שם משמואל [סוכטשוב] שכותב שאם ניטל חל בשבת אפשר ללמוד, כי קדושת השבת גוברת על הטומאה.
אודה למי שיאמת זאת...

והרי תלמיד חכם בבחינת שבת. וא"כ כל הניטל בטל מעיקרו..

[דלי דלות]

לתשומת לב הלועגים על ה'מנהג' לא ללמוד בניטל -
מן הראוי לציין ללשונו הק' של מרן החתם סופר באגרות סופרים, מכתבי החת"ס מכ' ב, הנדרש להסביר 'ענין למנהג איסור ת"ת בליל חגם', הרי שבהחלט 'מנהג ישראל' יש כאן.
וממה שהוא מביא שם בשם רבו 'אמ"ו נ"י' [האם הכוונה להגאון הק' רבי נתן כ"ץ אדלר זצ"ל?] ניתן להבין שרבו הסביר את טעם המנהג באופן נעלה יותר מהמובן הפשוט של סכנה ופיקו"נ.
כמו כן, ממה שהחתס זי"ע נדרש לבאר את 'המנהג' ברור ש'מנהג' הזה היה נפוץ מאוד מאוד בימיו, לפחות בקהילות גרמניה ו\או הונגריה, המקומות בהם שהה החת"ס זי"ע בימי חורפו בעוד רבו בחיים, ומקורו ה'מנהג' אינו קשור כלל לחסידים וחסידות.
כמובן יש את טעמו של החת"ס זי"ע עצמו המבואר באריכות במכתבו זה והוא קילורין לעינים, ומי שיתנהג כך, לקום בחצות ליל ולהגות בתורה, בודאי יצא יד"ח כל הדעות השיטות והמנהגים.

מאידך ידוע שאף בקרב החסידים לא כולם עשו עסק גדול מה'ניטל'. אציין לדבריהם של שנים מצדיקי החסידות והתייחסותם למנהג זה:
- אבני נזר על חנוכה (ירושלים תשע"ה) עמ' קג.
- לעבדך באמת, תולדותיו של הרה"ק ממכנובקא זי"ע (בני ברק תשע"א) עמ' שט

[002]

ליל ניטל.

[זאב ערבות]

האם מישהו שם לב שרובא דרובא הכותבים באשכולות מימי תחילת הפורום לא רואים יותר את שמם בפורום, אז או שהם פרשו, או שנחסמו או שהחליפו את ניקם.
לגופו של ניטל, אין כמעט ספק שהסיבה שלא למדו בלילה זה הוא מפחד הגויים שלא רצו ללכת לבית המדרש ששם מן הסתם היתה תאורה. אין לשכוח שבימים ההם למדו לאור נרות ולא לכולם היה נרות (לכן בשבת זה היה כ"כ חשוב לשלום בית) אז הלכו לישון מוקדם וקמו מוקדם לפרנסתם. מעטים למדו ובפרט בלילות. איך זה נהפך למנהג שהיום מיחסים לו כל מיני דברים ושחלילה לעבור עליו ושנותן כח לחיצונים וגיהנם ושאר הענינים הנזכרים כאן נשגב מבינתי ואכן מנהג כידוע אותיות...
איני בא ח"ו לזלזל במנהגים אך איך יתכן שמצוות והגית בו יומם ולילה תבוטל בגלל האיש שהביא עלינו כ"כ הרבה צרות, אדרבא הייתי אומר שצריך ללמוד להראות שאדרבא איננו חוששים ושהתורה מגנת עלינו. בפרט שאיך זה שמכירים פתאום בלוח הנוצרי? מי שמע כזאת? ובפרט שאין לוח נוצרי אחיד אלא הרבה לוחות שהשתנו במשך השנים וגם הם עצמם חלוקים ביום לידתו ואף חלוקים בכמה ישו היו - אחד או שניים, אז מן הספק לא ילמדו בכל הזמנים שאולי נולדו בהם? הנשמע כזה דבר? אך יותר מכל שניחא לא לומדים מכל טעם שלא יהיה ובמקום זאת עושים משהו מועיל, כגון עזרה לאשה בבית, ניחא, אך מה שהרבה מהציבור המתבטל עושה כפי שידוע לי בוודאות זה סתם ביטול זמן במקרה הטוב, ובמקרה הלא טוב זה משחק בקלפים או שאר מרעין בישין שלא ראוי להזכיר כאן בפורום ועל זה יש לבכות.

[משולש]

באירופה נהגו בזה כל היהודים בכל ארצותיהם מידי שנה בשנה בלי לעשות חשבון מה מקור המנהג, וכאמור לעיל תמכו בזה גדולי הפוסקים כמו החוות יאיר החתם סופר ועוד גדולי ישראל. מפחד הגויים אין הרבה תיעוד על המנהג הזה. אחרת יתכן שהיינו רואים אותו מופיע בפוסקים כמו משנ"ב וכדומה.
במקומות שלא גרים בין הגויים התחלקו המנהגים בין חסידים שרואים בזה סודות גדולים לבין מתנגדים שביטלו המנהג שבטל טעמו.

[זאב ערבות]

באירופה נהגו בזה כל היהודים בכל ארצותיהם מידי שנה בשנה בלי לעשות חשבון מה מקור המנהג, וכאמור לעיל תמכו בזה גדולי הפוסקים כמו החוות יאיר החתם סופר ועוד גדולי ישראל. מפחד הגויים אין הרבה תיעוד על המנהג הזה. אחרת יתכן שהיינו רואים אותו מופיע בפוסקים כמו משנ"ב וכדומה.
במקומות שלא גרים בין הגויים התחלקו המנהגים בין חסידים שרואים בזה סודות גדולים לבין מתנגדים שביטלו המנהג שבטל טעמו.

דברים אלו ידועים ואיני בא לבטל מנהגים, אך כמו שיש מצוה הבאה בעבירה, יש מנהג הבא בעבירה - משמע איך יתכן מנהג שלא רק שגורם ביטול תורה, אלא אף לתופעות חמורות שאי אפשר לפרטן.

[שייף נפיק]

אריכות גדולה ונפלאה ראיתי בנטעי גבריאל עד שלא השאיר פינה שלא התחבט בה.
עיינו שם ותרוו רוב נחת

[עקביה]

באירופה נהגו בזה כל היהודים בכל ארצותיהם מידי שנה בשנה בלי לעשות חשבון מה מקור המנהג, וכאמור לעיל תמכו בזה גדולי הפוסקים כמו החוות יאיר החתם סופר ועוד גדולי ישראל. מפחד הגויים אין הרבה תיעוד על המנהג הזה. אחרת יתכן שהיינו רואים אותו מופיע בפוסקים כמו משנ"ב וכדומה.
במקומות שלא גרים בין הגויים התחלקו המנהגים בין חסידים שרואים בזה סודות גדולים לבין מתנגדים שביטלו המנהג שבטל טעמו.

החת"ס ב"אגרות סופרים" הופך את המנהג לגמרי, ומדבריו עולה שאין שום עניין לא ללמוד תורה בלילה זה.
אם ישנה סיבה עקרונית להימנע מלימוד בליל זה היינו צריכים למצוא 'איסור' זה כבר בגמ' ולכל המאוחר בראשונים.
כמדומני שכל המקורות שנזדמן לי לפגוש הדוגלים באותו איסור היו חסידיים.

[משולש]

תן הפניה מדוייקת לאגרות סופרים בבקשה. כי החת"ס כן תומך במנהג שלא ללמוד (שו"ת ח"ז סי' לא) וגם רבותיו בפפד"מ לא למדו אז (ראה סיפור על ר' טעבלי שייער המובא בנטעי גבריאל).

ברור שיש לזה מקורות לא חסידיים ועוד לפני החסידות הוא נהג מאות שנים (אין קשר לגמ' כמובן שלא חיו באיזורים נוצריים ומסתמא זה מנהג שהתייסד איפשהו בתחילת/אמצע ימי הביניים. מלך שפירא טוען שלא היה נהוג לפני שנת ש"ס) הבאתי לדוגמא שהמנהג מובא בחוות יאיר, יעב"ץ, ועוד.

ואגב מנהג אחר שנהגו בליל ניטל מובא בהגהות מנהגי ר''א טירנא - לומר עלינו לשבח בקול רם.

[עץ תמר]

יש תשובה מעניינת ביבי"א חלק ז' חיו"ד סימן כ'.

[עקביה]

תן הפניה מדוייקת לאגרות סופרים בבקשה. כי החת"ס כן תומך במנהג שלא ללמוד (שו"ת ח"ז סי' לא) וגם רבותיו בפפד"מ לא למדו אז (ראה סיפור על ר' טעבלי שייער המובא בנטעי גבריאל).

ברור שיש לזה מקורות לא חסידיים ועוד לפני החסידות הוא נהג מאות שנים (אין קשר לגמ' כמובן שלא חיו באיזורים נוצריים ומסתמא זה מנהג שהתייסד איפשהו בתחילת/אמצע ימי הביניים. מלך שפירא טוען שלא היה נהוג לפני שנת ש"ס) הבאתי לדוגמא שהמנהג מובא בחוות יאיר, יעב"ץ, ועוד.

ואגב מנהג אחר שנהגו בליל ניטל מובא בהגהות מנהגי ר''א טירנא - לומר עלינו לשבח בקול רם.

במדור מכתבי החת"ס שם זו האיגרת השניה. (ישנו בהיברובוקס, ובעמודי PDF זה בעמ' 121)

מה נמצא בשו"ת שציינת? מקופיא לא ראיתי שם כלום.

מאיזה טעם נהגו הקדמונים (משנת ש"ס) לא ללמוד, תורה שהולכת לקליפות?

[חיימשה]

החת''ס כ' שעיקר המנהג היה כדי להרבות תורה מחצות הלילה, וכן נהגו תלמידיו אחריו ללכת לישון אחרי מעריב ולקום מחצות ואילך לעסוק בתורה. בכל אופן לא שינה מהמנהג שלא ללמוד בשעות אלו.

[עקביה]

מדברי החת"ס עולה שאין שום עניין שלא ללמוד בלילה כלשהו מלילות השנה. יש עניין להרבות לימוד תורה בליל הניטל כנגד המקטרגים.

[משולש]

הוא לא אמר ללמוד בזמן שנהגו לאסור אלא רק הציע להעביר את הלימוד לאחר חצות הלילה.

[עץ תמר]

ביררתי בחסידות דושינסקיא, ואמרו לי במפורש שלומדים בליל ניטל כרגיל.
וכידוע שכל אורחותם בדרך החת"ס.

[גימפעל]

אם ישנה סיבה עקרונית להימנע מלימוד בליל זה היינו צריכים למצוא 'איסור' זה כבר בגמ' ולכל המאוחר בראשונים.
כמדומני שכל המקורות שנזדמן לי לפגוש הדוגלים באותו איסור היו חסידיים.

הסיבה הפשוטה שאין הרבה מקורות על ה'ניטל' ומנהגיו היא מפני הצנזורה.

[עקביה]

ורק החסידים לא חששו מהצנזורה?

[גימפעל]

בדור המלקטים של היום אין חשש מהצנזורה.

[עקביה]

ויש מקורות הכותבים איסור על לימוד בלילה זה שאינם חסידים?

[משולש]

חתם סופר אינו חסיד. וכן ר' נתן אדלר רבו.

[משולש]

ואגב, גם הסטייפלר בארץ ישראל כיבד את מנהג החסידים ולא היה לומד בליל זה מתוך הכתב אלא בעל פה שלא ירגישו בו.

[משולש]

גם קרבן נתנאל כתב שלא לומדים והביא טעם משום צער ואבלות.

[משולש]

ויש גם סיפור על המהרש"א שלא למד וכמעט נתפס על זה (תוכחת מוסר)

[משולש]

ממנהגי יהדות אשכנז (בעריכת אביגדור אונא)

1. בליל חג המולד של הנוצרים אין לומדים תורה, המשמחת את הלב, כי בו נתחדשו צרות רבות לישראל, אבל משחקים בקלפים, דבר שאסור כל ימות השנה, כי קלפים (קרטן בלע"ז) בגימטרייה - "שטן". לילה זה נקרא ליל "ניתל", כנראה מפני שבו נולד "התלוי" (הצלוב).

[עקביה]

חתם סופר אינו חסיד. וכן ר' נתן אדלר רבו.

נכון. החת"ס לא סבר שיש בעיה ללמוד בניטל.

[משולש]

שמעתי בשם הרב מרדכי נויגרשל שאביו למד בישיבה בהונגריה והיו לומדים באכסניא של גוי כל ערב חזרה על לימודי היום, ובבוקר למחרת הניטל דפק אצלם בעל האכסניא ואיים עליהם שאם הם ימשיכו לשחק שחמט בלילות במקום ללמוד הוא יספר לראש הישיבה שלהם.

[משולש]

מנהגי אמשטרדם: (חודש כסלו) "ב24 לחודש 12 הנוצרי, לא למדו בחברת ראשית חכמה"

[משולש]

חתם סופר אינו חסיד. וכן ר' נתן אדלר רבו.

נכון. החת"ס לא סבר שיש בעיה ללמוד בניטל.

שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן לא

בעה"י. על דבר אשר נשאלתי מאת מעלתו הרמה מה ענין מנהג איסור תלמוד תורה בליל חגם, לא שמעתי טעם מקובל בזה. גם מה ששמעתי מאמ"ו נ"י לא נהירא, הגם כי יש סייעתא לזה ממנהג העולם שאוסרים גם תשמיש וסוגרים שערי טבילה, ולדעתי מנהג שטות הוא ויש למחות ביד הנוהגים כן2 דאלו לטעם אמ"ו נ"י קשה מה חילוק בין קודם חצות לילה לאחריה שנוהגין היתר אחר חצות, והיכן מצינו דפלגי רבנן בתקנתא דידהו בין פלגא דליליא לפלגא, ועיין גמ' פסחים ב' ע"ב.

אבל הנראה לי, אפשר נהגו קדמונינו כן משום שלא ליתן מקום לבע"ד לחלוק ולשטן לקטרג, בהיות באותה הלילה כל העמים נועדים בבית אלהיהם מחצות ואילך כידוע, ועם ה' אלו ישנים על מטותיהם, אפילו לומדי תורה רובם ככולם נעורים תחילת הלילה וישנים אחר חצות, ולא רצו לגזור שיהיו כל ישראל עומדים השכם מחצות ואילך באותה הלילה כאלו אנו נגררים אחר חוקותיהם, וגדולה מזה נהגו לאכול באשמורת ערב ראש השנה שלא יחקו את המינים [שו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"ב], מכ"ש שאין לגזור נדידות השינה בעת ההיא, ע"כ בהשכל מנעו הלימוד קודם חצות לגמרי, וממילא כל תלמיד חכם ישן תחילת הלילה ויקום אחר חצות, ומכ"ש בעלי משא ומתן הקובעים עתים לתורה בכל יום מסתמא בתחילת הלילה ואותה הלילה נמנעים מפני המנהג, ע"כ יעמדו אחר חצות לשלם חובתם דבר יום ביומו, וממילא יהיו כמה וכמה עוסקים בעבודת ה' אלו מפה ואלו מפה וחמת המלך שככה, וטעם זה הגון בעיני. ולק"מ היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר, כיון שהסברא נכנוה /נכונה/ כמו שכתבו תוס' פסחים שם /ב' ע"ב/ ד"ה היכן מצינו יום. ולדברי אמ"ו נ"י קשה עוד, דהוה להו להתיר פרק ואלו מגלחין וכדומה דברים המותרים בימי אבל, ע"כ המחוור מה שכתבתי.

ומתוך הדברים אתה למד שיש לגעור בהקובעים מושב לצים שמחים לאיד. וה' ישמחנו כימי עניתנו משה"ק סופר מפפד"מ

[בקרו טלה]

-

[עקביה]

חתם סופר אינו חסיד. וכן ר' נתן אדלר רבו.

נכון. החת"ס לא סבר שיש בעיה ללמוד בניטל.

שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן לא

בדיוק כך הוא באגרות סופרים שהזכרתי לעיל.

אז כעת אנחנו מסכימים שלפי החת"ס אין בעיה ללמוד בניטל?