חיפוש: תשובות הראשונים על דג ברביט"א

[עושה חדשות]

בזכרוני שיש ע"ז אריכות גדולה בספרי השו"ת של הראשונים, וכעת ל"מ. אשמח להיעזר בכם.

[איש טלז]

נדפס בחידושי מהר"י ברונא עה"ת ובהערה שם דברים נפלאים

[לייבעדיג יענקל]

מתוך מעשה רוקח כ"י סיני (מהדו' קוזמה אמשה)

[סי' תתיג] דין דגים. החילק מפני מה אסור', מפני שערבונ' עולה ע(י)מה. חילק מין דגים קטני' שנמכרי' הרבה ביחד. ומהאי טעמא אוסרין בורבוטא, אע"פ דיש לה קשקשין, לפי שהקשקשין נושרין כשעולין מן הים, וערבונ' עולה עמה, היא (הוולדא) [וולרא] , דג טמא העולה עמה, וגם מיכן ראייה, הא דאמרי' באילו טריפות האי טטני? ואטטני? , פי' דגים ומקום שנוהגין לאכול אין אוכלין, ומקשי' מידי [ד]במנהגא תליא מילתא, לא קשיא, הא באתרא דשכיחי פרס ועוזניה וכו' , הרי משמע דלא במנהגא תליא, אלא בכל מקום שנמצא כדומה לו דבר טמא, אסור המותר מפני הטועים, והוא הדין גבי דגים, דמאי שנא מעופו'. אבל טעם המתירין בולבוט' זהו , לפי שיש היכר גדול בין בולבוטא לוולרא?, שהרי הבולבוטא נמשך חוט למטה כמו זקן, דוולרא? יש לה שני חוטין מצד זה [ו]מצד זה, וסימניך על שפם יעטה , וטמא.
ובשם רבי' יהודה חסיד נאמ' כל האוכל בלבוטא לא מן הלויתן הוא אוכל. והוא אמ' סימן לדגים איזה הוא דג טהור, כל דג שזנבו נסדק, פצרות בלע', הוא טהור, וכל שאינו נסדק, אינו טהור. כך נאמר מפי(') רבי' יהוד' חסיד בן רבי' (יהודה חסיד ב(י)ן רבי') שמואל נשיא זכר[נו] לברכה.

ובהערות המהדירה שם:

ראה א"ז ח"ד סי' קצט שמביא פירושו של רשב"ם על הבלבוטא, שהוא דג טהור: "כתב רבינו שמואל זצ"ל דגים טהורין הן ודמי רישייהו לטמאין. והאי דלא מני נמי חוט השדרה משום דתנא סימני דגואי לא קא חשיב אלא סימני דאבראי. פלמודא נר' לר' דהיינו דג טהור שקו' בלבוטא דדמי רישיה לדג טמא והלעז והעברי קרובים זה לזה. עכ"ל. הרי פי' בשם רש"י זצ"ל שבלבוטא דג טהור הוא:

בא"ז ח"ד סי' כותב המחבר, ר' יצחק מוינה ששמע מפי יהודה החסיד אותה אמירה. והוסיף עוד מעשה על ר' אפרים מרגנסבורג: ואני המחבר שמעתי מפי הקדוש רבי' יהודה חסיד זצ"ל שאמר בלשון הזה שכל מי שיאכל בלבוטא לא יזכה לאכול לויתן. ולמעשה שנשאל אמר וכן שמעתי על האמת שרבי' אפרים בר יצחק זצ"ל מריגנשבורק פעם אחת התיר אותם ובו בלילה הביאו לפניו בחלום קערה מליאה שרצים לאוכלם וכעס על המביא. ואמר לו למה אתה כועס הלא אתה הוא המתיר. וכעס על בעל החלום שכך אמר לו. ומתוך כך הקיץ ונזכר שהתיר בלבוטא בו ביום. מיד עמד ממטתו ושיבר כל קדירות וקערות שאכלו בהם וכל הפורש מלאוכלם ינוחו לו ברכות על ראשו." ראה אפרים קנרפוגל, R. Judah he-Hasid and the Rabbinic Scholars of Regensburg: Interactions, Influences, and Implications. JQR vol/ 96 (2006), p. 29. ראה הספרות שם ועל דעתם של רש"י, רשב"ם, ר"ת שמתירים, ועל הפסק של ר' ברוך בן שמואל ממגנצא המצוטט בספר התשב"ץ, שם, הערה 37. כהנא: תשובות, פסקים ומנהגים של מהר"ם מרוטנבורג, ב, עמ' 196, ס' 60.

ראה עמנואל דרשה לפסח, מבוא, עמ' 27 הערה 97 מקורות נוספים בקשר לדג ברבוטא (ודעתו של ר' יהודה החסיד): הגהות ר' פרץ מקורביל לסמ"ק, מצוה ריא; דברי תלמיד אחר של ר' פרץ, כ"י אוקספורד 875 דף 6ב: על דג שקורי' בורבוטא אומר מורינו כי הרב ר' יהודה היה אוסרן, וכתב כך, הבא בסימן אחד טמא, פי' שאין זנבו נחלק לשנים, בשני סימנין טהור. אמנם היה אוכל שפיר מן הדגין שהיו מבושלים עמן. ואומ' מורי' כי זה משלש דברים היה נזהר רבי' יחיאל מפריש שלא לאוכלם והיה אוכל מן המבושל עמם, ואילו הן, דג שקורין בורבוטא, ובשר של ירך וחתיכה שעל הכסלים מפני החוטין כי שמא לא נמשכו יפה". וראה מ' לוינגר, "על זהוי הדג הנקרא ברבוטא", המעין, כב, גיליון ב (טבת תשמ"ב), עמ' 17-18; י"מ לוינגר ומ' ניגון, "לעיון בשאלת דג הטורבוט", שרידים, ה (תשמ"ד), עמ' טו-כ.

[בברכה המשולשת]

מצ"ב מש"כ בזה בספרי הראשון בס"ד

[חד ברנש]

ראה במאמר המצורף, עמ' ז

הוראות והנהגות לרבינו יהודה החסיד; נספח - מנהג השלכת עפר ותלישת עשבים בקבורה.pdf

(417.83 KiB) הורד 539 פעמים

[עושה חדשות]

כעת ראיתי:
נובי"ת יו"ד ל - ועל מה שכתבתי לפרש כוונת הפ"ח שכתב ואפשר דמענין אחר נתאמת להם לבעלי התוספות דכוונתו דאפשר שנתאמת להם בפועל שראו בשעה שנצוד הברבוטא שמשיר קשקשיו בשעה שעולה מן המים. על זה הקשה מעלתו וז"ל אם כן למה נתגלה לר' אפרים בחלום לאוסרו כמו שהביא בהגהת אשרי במסכת ע"ז והא עדות בעלי תוספות בודאי אמת שראו בעיניהם עכ"ל כבוד מעלתו. אני אומר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ומעולם לא שמעתי להוכיח דין מבעל החלומות הזה וחלומות שוא ידברון. ואם שרבינו אפרים ז"ל היה צדיק וחסיד גדול והיה חושש לחלומו שנאמר לו בחלום שהתיר השרץ והיה חושש פן יש ממש בדבר והיה תולה זה על שהתיר דג ברבוטא מ"מ אם היה מתאמת לר' אפרים שיש לדג זה קשקשים כמו שנתאמת הדבר לבעלי התוספות היה תולה פתרון חלומו על ענין אחר שהיה מתיר והיה חושש לו אבל להביא ראיה מחלום יעוף הבל הוא אין בו ממש. ואני שואל למעלתו למה לא בא בעל החלום הזה לשאר בעלי התוס' ולר"ת ולגדולי הפוסקים אשר התירו ברבוטא ולגלות להם להיות נראה מה יהיה חלומותיו (ויעיין במסכת סנהדרין, וכן פסק הרמ"א בי"ד ס"ס רנ"ט בא לו בעל חלום ואמר כך וכך מעות הן ושל מעשר הן זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין):

[מיללער]

בתפאר"י על המשנה עבודה זרה (פ"ב מ"ו - אות ג' בועז) לאחר שהביא דברי הראשונים בענין הברבוטא מוסיף בזה"ל: והנה אבותינו ספרו לנו שזה כנ' או כס' שנה שרצה גדול הדור א' תנצבה"ח להתיר דג אחד שנקרא בל' אשכנז קוואפפע מחמת שראה במיקראסקאפ והוא זכוכית המגדיל שיש לו קשקשין, ואיוש עליה כולא עלמא וכו' עיי"ש המשך דבריו

מי הוא הגדול שהתיר את הקוואפפע והאם נשאר מהשערוריא הנ"ל בכתובים?

[חיימקה]

בתפאר"י על המשנה עבודה זרה (פ"ב מ"ו - אות ג' בועז) לאחר שהביא דברי הראשונים בענין הברבוטא מוסיף בזה"ל: והנה אבותינו ספרו לנו שזה כנ' או כס' שנה שרצה גדול הדור א' תנצבה"ח להתיר דג אחד שנקרא בל' אשכנז קוואפפע מחמת שראה במיקראסקאפ והוא זכוכית המגדיל שיש לו קשקשין, ואיוש עליה כולא עלמא וכו' עיי"ש המשך דבריו

מי הוא הגדול שהתיר את הקוואפפע והאם נשאר מהשערוריא הנ"ל בכתובים?

וראה בפרוטרוט בהערה י"ט

קובץ חצי גיבורים - כשרות הדגים.pdf

(876.57 KiB) הורד 133 פעמים

[מיללער]

בתפאר"י על המשנה עבודה זרה (פ"ב מ"ו - אות ג' בועז) לאחר שהביא דברי הראשונים בענין הברבוטא מוסיף בזה"ל: והנה אבותינו ספרו לנו שזה כנ' או כס' שנה שרצה גדול הדור א' תנצבה"ח להתיר דג אחד שנקרא בל' אשכנז קוואפפע מחמת שראה במיקראסקאפ והוא זכוכית המגדיל שיש לו קשקשין, ואיוש עליה כולא עלמא וכו' עיי"ש המשך דבריו

מי הוא הגדול שהתיר את הקוואפפע והאם נשאר מהשערוריא הנ"ל בכתובים?

וראה בפרוטרוט בהערה י"ט

קובץ חצי גיבורים - כשרות הדגים.pdf

תודה רבה - ונשאר בתיקו זיהוי הרב המתיר