מנורת המאור
פורסם: א' מרץ 05, 2017 4:11 pm
ידוע ומפורסם כי יש שני ספרים בשם מנורת המאור, האחד לר' ישראל אלנקאוה, והשני לר' יצחק אבוהב.
כבר צונץ, ואחרים, ענלאו, ואחרון (כפי הידוע לי) פרופ' תא שמע, דנו בספרים ובזיקה ביניהם.
לדברי ענלאו ספרו של ר"י אלנקאוה הוא המקורי, ואילו ספרו של ר"י אבוהב מבוסס עליו.
לדברי תא שמע אין הכרח שר"י אבוהב העתיק מר"י אלנקאוה, ויתכן ההפך ור"י אלנקאוה העתיק מר"י אבוהב, ואפשר גם לכאורה ששניהם העתיקו ממקור אחר.
יש מישהו שהשיב על דברי תא שמע?
לענ"ד עם כל הדחוקים שתא שמע מונה בדברי ענלאוו, יש לי ראיה שר"י אבוהב העתיק מר"י אלנקאוה.
במנורת המאור לר"י אלנקאוה (ח"ד עמ' 349), העתיק מאמר ממדרש השכם (נראה כי הוא באמת מאמר אמיתי ומקורי ממדרש השכם שאבד, ויש לי סיוע אחר לזה ממ"א), ואחריו מאמר מבבלי ערכין, ואחריו מאמר בלי מקור המתחיל "א"ר אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא רמ"ח אברים יש בו באדם...", ועל מאמר זה האחרון לא ציין מקורו, וגם ענלאו לא ציין מקורו, אבל ברור שמקורו ויקרא רבה פרשה טז פיסקא ד, והוא בשינוי גם במדרש תהלים מזמור נב (יש לתקן במנורת המאור הנדפס "רבוצים" תחת "רצוצים", וכפי שהוא בויק"ר. ואולי ענלאו לא דייק בהעתקה, ואין כתב היד מצוי אצלי עתה).
וראו זה פלא במנורת המאור לר"י אבוהב סימן נא מביא המאמר הנ"ל מערכין, ואחריו מביא ויק"ר הנ"ל (שכאמור ר"י אלנקאוה לא ציין מקורו, והוא נראה כביכול כהמשך למאמר שהעתיק מערכין) בשם "מדרש השכם"! ומשם התגלגל למדרש השכם של גרינהוט.
לע"ד במקום לדחוק ולומר שבאמת מאמר ויק"ר זה מופיע גם במדרש השכם (כאן מצאה החקירה מקום לנוח אם מדרש השכם אסף מאמרים סתם מספרות חז"ל, או שתמיד שינה בהם. ומשני קטעים בו שהעמקתי מוכח שלא העתיק סתם אלא הוסיף ושינה. וזה יוסף אומץ שאין זה מאמר מקורי במדרש השכם), עדיף לומר שר"י אבוהב ראה הכל בספר מנורת המאור לר"י אלנקאוה. ואת מאמר מדרש השכם האמיתי שהביא ר"י אלנקאוה לא העתיק ר"י אבוהב, אך כן העתיק את המאמר שבערכין, וכיון שידע שהמאמר הבא אחר כך בספרו של ר"י אבוהב אינו בערכין, ייחסו אדלעיל למדרש השכם הנזכר לעיל בספרו של ר"י אלנקאוה. אך באמת כאמור אין מקורו מדרש השכם אלא ויק"ר. כמובן אפשר לדחוק ולומר שגם מאמר הויק"ר מובא בהשכם, ואז נצטרך לדחוק ולומר שר"י אלנקואה חצץ מאמרי השכם במאמר מן הבבלי, וכפי שהבין ר"י אבוהב. לענ"ד זה דוחק, והרבה יותר מתקבל על הדעת כי ר"י אבוהב כנ"ל העתיק מר"י אלנקאוה.
אם איני טועה, כל מאמרי השכם בספרו של ר"י אבוהב, מובאים גם בספרו של ר"י אלנקאוה (צריך כמובן לבדוק זאת), כך שמוזר יהיה לומר שדוקא כאן אין חפיפה, בפרט שהמאמר מופיע בויק"ר. ואפילו אם נקבל שבאמת המאמר מופיע גם במדרש השכם, צריך יהיה טעם גדול מדוע חצץ ר"י אלנקאוה מאמרי השכם במאמר מערכין בכזו צורה. ועדיף היה לו להעתיק אחרי המאמר ממדרש השכם (שכנראה הוא באמת השכם) את המאמר הנוסף ממדרש השכם (בהנחה שזה באמת מדרש השכם) שכאמור נמצא גם בויק"ר, ואחריו להביא המאמר מערכין.
הרבה יותר מתקבל על הדעת שר"י אלנקאוה העתיק מאמר מדרש השכם האמיתי, ואחריו מערכין מאמר ר"י בשם ר"י בן זימרא, ואחריו אגב והביא מאמר ר"י בשם ר"י בן זימרא (בעניני לשון הרע) הביא מאמרו של ר"א בשם רבי יוסי בן זימרא (גם הוא בעניני לשון הרע) מויק"ר.
מעיקרא צריך לבדוק אם כל מאמרי מדרש השכם שבמנורת המאור לר"י אלנקאוה, אינם נמצאים במדרשים שבידינו, ולכן הביאם דוקא ממדרש זה. ואם אכן כך הדבר, זו ראיה נצחת שלכאורה אין מאמר זה מאמר מדרש השכם אלא ויק"ר, ור"י אבוהב נמשך אחר ר"י אלנקאוה. ואת הקושיות של תא שמע - צריך לברר.
נטיית לבי יותר לסמוך על ענלאו שעסק רבות במנורת המאור, מאשר על תא שמע שעם שהעמיק כפי כוחו ולא "הרגיש" ו"חש" הספר כמו ענלאו.
אגב אעיר כידוע כי מאמרים רבים מספרו של אלנקאוה הועתקו בספר ראשית חכמה (מהם מאמרי אדר"נ נוסחא ב', וזה נעלם משכטר באדר"נ שלו על אף שהכיר את כ"י של ר"י אלנקאוה. ולו היה מוצא מובאות אלו בר"ח לפחות היה יודע לחפשן אצל אלנקאוה. והיה עוזר לו במקומות שנתקשה בטקסט של נו"ב. שכטר במבואו רשם את מאירת עינים לר"ע מן האדומים כמי שהכיר אדר"נ, ומה הרבותא בזה? ר"ע מן האדומים השתמש בדפוס, ובדפוסים השתמשו עוד רבים ואפילו יותר מוקדמים וסמוכים לשנת ש"י בה נדפס אדר"נ לראשונה. מצאתי כבר ציון לאדר"נ הנדפס דומני בשנת שי"ב או שי"ג, וכן בשנת שי"ז, והרבה קודם שנדפס ספרו של ר"ע מן האדומים).
למנורת המאור לר"י אלנקאוה שרד רק כ"י אחד, ושרדו כמה פרקים בכתבי יד אחרים, ודומני כי לא נוצלו והושוו עד היום. וחבל. לשמחתי לבקשתי קטעים אלו קוטלגו היום יותר בהרחבה בקטלוג הספריה הלאומית.
דרך לימודי מצאתי שגיאות העתקה לא מעטות במהדורתו של ענלאו, וצריך בה זהירות, ותמיד עדיף לבדוק בכ"י היחידי השלם (אוקספורד).
כמו כן יש מאמרים רבים שענלאו לא מצא מקורם, והיום עם המחשבים אפשר בקלות רבה לאתרם, כמו המאמר בנ"ד שהוא לענ"ד ויקרא רבה, ור"י אבוהב ייחסו למדרש השכם.
בשנת תרפ"ז ענלאו הדפיס "מדרש השכם", מן הסתם יש שם את כל המאמרים שנדפסו אצל גרינהוט ממנורת המאור אבוהב (וממקורות אחרים שכבר אסף בובר), רק שהוא בטח הביאם ממקורם ממנורת המאור לר"י אלנקאוה, לשיטתו שהוא הקדמון, וגם אם לא בטח מצא שם מאמרים נוספים שאינם אצל אבוהב. לצערי מדרש השכם זה אינו נמצא במאגרים, אם יש למישהו קובץ PDF או הספר עצמו, אהיה לו אסיר תודה. וכמובן זה המקום לבקש מאוצר החכמה שיצרפו הספר למאגרם המשובח.
יש עבודות ומחקרים עדכניים על מדרש השכם וטיבו? מקורותיו? מבנהו? מעבר למה שיש אצל גרינהוט (ובטח אצל ענלאוו בספרו הנדפס בתרפ"ז, אלא שכאמור אינו תחת ידי. ואני מקוה שמבואותיו באו בלשון קדשנו ולא באנגלית כהערותיו למנורת המאור אשר אין לי ספק שיש לומדים שמתקשים בזה ומאבדים ידיעות הרגשות והערות בגלל מגבלת השפה)
לסיום: על מעלותיו וחשיבותו של ספרו של ר"י אלנקאוה אין להאריך, וידוע הדבר אצל היודעים והלומדים כמה חשוב הוא, וכמה נוסחאות משובחות נשתמרו בו של מאמרים רבים מאד, ומהם מדרש השכם הנדון כאן שאבד מאתנו. מהדורתו של ענלאו היא יחסית טובה מאד, ורק כבר רמזתי שיש בו קצת שיבושי העתקה ומקורות שלא ידע מהם. חוסר נוחות נוסף הוא פיצולו של הספר לכמה וכמה כרכים, דבר שהוא מאוד לא נוח שכל פעם צריך לרוץ מכרך לכרך. ובפרט במהדורה הראשונה שהם כרכים עבים ביותר לעובי הנייר.
יש מקום כיום למהדורה חדשה של מנורת המאור לר"י אלנקאוה, על בסיס עבודתו של ענלאו, כמובן כשכ"י אוקספורד יהווה בסיס, ועליו ירשמו השינויים משרידי כתבי היד החשובים ששרדו, עם חשיפת המקורות כראוי, והשוואה למובאות בספר ראשית חכמה (יש לבדוק את מידת שימושו בספר וכמה שינה לשונות וכו') ואולי אצל חכמים נוספים (במידה ויש), וכמובן עם ספרו של ר"י אבוהב, וכך לדעתי ללא ספק תפתר תעלומת מי העתיק ממי...
יבואו החכמים פה ויאירו העינים
כבר צונץ, ואחרים, ענלאו, ואחרון (כפי הידוע לי) פרופ' תא שמע, דנו בספרים ובזיקה ביניהם.
לדברי ענלאו ספרו של ר"י אלנקאוה הוא המקורי, ואילו ספרו של ר"י אבוהב מבוסס עליו.
לדברי תא שמע אין הכרח שר"י אבוהב העתיק מר"י אלנקאוה, ויתכן ההפך ור"י אלנקאוה העתיק מר"י אבוהב, ואפשר גם לכאורה ששניהם העתיקו ממקור אחר.
יש מישהו שהשיב על דברי תא שמע?
לענ"ד עם כל הדחוקים שתא שמע מונה בדברי ענלאוו, יש לי ראיה שר"י אבוהב העתיק מר"י אלנקאוה.
במנורת המאור לר"י אלנקאוה (ח"ד עמ' 349), העתיק מאמר ממדרש השכם (נראה כי הוא באמת מאמר אמיתי ומקורי ממדרש השכם שאבד, ויש לי סיוע אחר לזה ממ"א), ואחריו מאמר מבבלי ערכין, ואחריו מאמר בלי מקור המתחיל "א"ר אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא רמ"ח אברים יש בו באדם...", ועל מאמר זה האחרון לא ציין מקורו, וגם ענלאו לא ציין מקורו, אבל ברור שמקורו ויקרא רבה פרשה טז פיסקא ד, והוא בשינוי גם במדרש תהלים מזמור נב (יש לתקן במנורת המאור הנדפס "רבוצים" תחת "רצוצים", וכפי שהוא בויק"ר. ואולי ענלאו לא דייק בהעתקה, ואין כתב היד מצוי אצלי עתה).
וראו זה פלא במנורת המאור לר"י אבוהב סימן נא מביא המאמר הנ"ל מערכין, ואחריו מביא ויק"ר הנ"ל (שכאמור ר"י אלנקאוה לא ציין מקורו, והוא נראה כביכול כהמשך למאמר שהעתיק מערכין) בשם "מדרש השכם"! ומשם התגלגל למדרש השכם של גרינהוט.
לע"ד במקום לדחוק ולומר שבאמת מאמר ויק"ר זה מופיע גם במדרש השכם (כאן מצאה החקירה מקום לנוח אם מדרש השכם אסף מאמרים סתם מספרות חז"ל, או שתמיד שינה בהם. ומשני קטעים בו שהעמקתי מוכח שלא העתיק סתם אלא הוסיף ושינה. וזה יוסף אומץ שאין זה מאמר מקורי במדרש השכם), עדיף לומר שר"י אבוהב ראה הכל בספר מנורת המאור לר"י אלנקאוה. ואת מאמר מדרש השכם האמיתי שהביא ר"י אלנקאוה לא העתיק ר"י אבוהב, אך כן העתיק את המאמר שבערכין, וכיון שידע שהמאמר הבא אחר כך בספרו של ר"י אבוהב אינו בערכין, ייחסו אדלעיל למדרש השכם הנזכר לעיל בספרו של ר"י אלנקאוה. אך באמת כאמור אין מקורו מדרש השכם אלא ויק"ר. כמובן אפשר לדחוק ולומר שגם מאמר הויק"ר מובא בהשכם, ואז נצטרך לדחוק ולומר שר"י אלנקואה חצץ מאמרי השכם במאמר מן הבבלי, וכפי שהבין ר"י אבוהב. לענ"ד זה דוחק, והרבה יותר מתקבל על הדעת כי ר"י אבוהב כנ"ל העתיק מר"י אלנקאוה.
אם איני טועה, כל מאמרי השכם בספרו של ר"י אבוהב, מובאים גם בספרו של ר"י אלנקאוה (צריך כמובן לבדוק זאת), כך שמוזר יהיה לומר שדוקא כאן אין חפיפה, בפרט שהמאמר מופיע בויק"ר. ואפילו אם נקבל שבאמת המאמר מופיע גם במדרש השכם, צריך יהיה טעם גדול מדוע חצץ ר"י אלנקאוה מאמרי השכם במאמר מערכין בכזו צורה. ועדיף היה לו להעתיק אחרי המאמר ממדרש השכם (שכנראה הוא באמת השכם) את המאמר הנוסף ממדרש השכם (בהנחה שזה באמת מדרש השכם) שכאמור נמצא גם בויק"ר, ואחריו להביא המאמר מערכין.
הרבה יותר מתקבל על הדעת שר"י אלנקאוה העתיק מאמר מדרש השכם האמיתי, ואחריו מערכין מאמר ר"י בשם ר"י בן זימרא, ואחריו אגב והביא מאמר ר"י בשם ר"י בן זימרא (בעניני לשון הרע) הביא מאמרו של ר"א בשם רבי יוסי בן זימרא (גם הוא בעניני לשון הרע) מויק"ר.
מעיקרא צריך לבדוק אם כל מאמרי מדרש השכם שבמנורת המאור לר"י אלנקאוה, אינם נמצאים במדרשים שבידינו, ולכן הביאם דוקא ממדרש זה. ואם אכן כך הדבר, זו ראיה נצחת שלכאורה אין מאמר זה מאמר מדרש השכם אלא ויק"ר, ור"י אבוהב נמשך אחר ר"י אלנקאוה. ואת הקושיות של תא שמע - צריך לברר.
נטיית לבי יותר לסמוך על ענלאו שעסק רבות במנורת המאור, מאשר על תא שמע שעם שהעמיק כפי כוחו ולא "הרגיש" ו"חש" הספר כמו ענלאו.
אגב אעיר כידוע כי מאמרים רבים מספרו של אלנקאוה הועתקו בספר ראשית חכמה (מהם מאמרי אדר"נ נוסחא ב', וזה נעלם משכטר באדר"נ שלו על אף שהכיר את כ"י של ר"י אלנקאוה. ולו היה מוצא מובאות אלו בר"ח לפחות היה יודע לחפשן אצל אלנקאוה. והיה עוזר לו במקומות שנתקשה בטקסט של נו"ב. שכטר במבואו רשם את מאירת עינים לר"ע מן האדומים כמי שהכיר אדר"נ, ומה הרבותא בזה? ר"ע מן האדומים השתמש בדפוס, ובדפוסים השתמשו עוד רבים ואפילו יותר מוקדמים וסמוכים לשנת ש"י בה נדפס אדר"נ לראשונה. מצאתי כבר ציון לאדר"נ הנדפס דומני בשנת שי"ב או שי"ג, וכן בשנת שי"ז, והרבה קודם שנדפס ספרו של ר"ע מן האדומים).
למנורת המאור לר"י אלנקאוה שרד רק כ"י אחד, ושרדו כמה פרקים בכתבי יד אחרים, ודומני כי לא נוצלו והושוו עד היום. וחבל. לשמחתי לבקשתי קטעים אלו קוטלגו היום יותר בהרחבה בקטלוג הספריה הלאומית.
דרך לימודי מצאתי שגיאות העתקה לא מעטות במהדורתו של ענלאו, וצריך בה זהירות, ותמיד עדיף לבדוק בכ"י היחידי השלם (אוקספורד).
כמו כן יש מאמרים רבים שענלאו לא מצא מקורם, והיום עם המחשבים אפשר בקלות רבה לאתרם, כמו המאמר בנ"ד שהוא לענ"ד ויקרא רבה, ור"י אבוהב ייחסו למדרש השכם.
בשנת תרפ"ז ענלאו הדפיס "מדרש השכם", מן הסתם יש שם את כל המאמרים שנדפסו אצל גרינהוט ממנורת המאור אבוהב (וממקורות אחרים שכבר אסף בובר), רק שהוא בטח הביאם ממקורם ממנורת המאור לר"י אלנקאוה, לשיטתו שהוא הקדמון, וגם אם לא בטח מצא שם מאמרים נוספים שאינם אצל אבוהב. לצערי מדרש השכם זה אינו נמצא במאגרים, אם יש למישהו קובץ PDF או הספר עצמו, אהיה לו אסיר תודה. וכמובן זה המקום לבקש מאוצר החכמה שיצרפו הספר למאגרם המשובח.
יש עבודות ומחקרים עדכניים על מדרש השכם וטיבו? מקורותיו? מבנהו? מעבר למה שיש אצל גרינהוט (ובטח אצל ענלאוו בספרו הנדפס בתרפ"ז, אלא שכאמור אינו תחת ידי. ואני מקוה שמבואותיו באו בלשון קדשנו ולא באנגלית כהערותיו למנורת המאור אשר אין לי ספק שיש לומדים שמתקשים בזה ומאבדים ידיעות הרגשות והערות בגלל מגבלת השפה)
לסיום: על מעלותיו וחשיבותו של ספרו של ר"י אלנקאוה אין להאריך, וידוע הדבר אצל היודעים והלומדים כמה חשוב הוא, וכמה נוסחאות משובחות נשתמרו בו של מאמרים רבים מאד, ומהם מדרש השכם הנדון כאן שאבד מאתנו. מהדורתו של ענלאו היא יחסית טובה מאד, ורק כבר רמזתי שיש בו קצת שיבושי העתקה ומקורות שלא ידע מהם. חוסר נוחות נוסף הוא פיצולו של הספר לכמה וכמה כרכים, דבר שהוא מאוד לא נוח שכל פעם צריך לרוץ מכרך לכרך. ובפרט במהדורה הראשונה שהם כרכים עבים ביותר לעובי הנייר.
יש מקום כיום למהדורה חדשה של מנורת המאור לר"י אלנקאוה, על בסיס עבודתו של ענלאו, כמובן כשכ"י אוקספורד יהווה בסיס, ועליו ירשמו השינויים משרידי כתבי היד החשובים ששרדו, עם חשיפת המקורות כראוי, והשוואה למובאות בספר ראשית חכמה (יש לבדוק את מידת שימושו בספר וכמה שינה לשונות וכו') ואולי אצל חכמים נוספים (במידה ויש), וכמובן עם ספרו של ר"י אבוהב, וכך לדעתי ללא ספק תפתר תעלומת מי העתיק ממי...
יבואו החכמים פה ויאירו העינים