כתבי ר' דוד אופנהיים זצ"ל
פורסם: ו' מרץ 31, 2017 12:45 am
רוב תורתו של הגאון הנודע ר' דוד אופנהיים זצ"ל, טרם נדפסה. כרכים רבים הותיר אחריו, רובם התגלגלו לספריה הבודליאנית, אך לא רק, ומהם מצויים בספריות שונות בעולם ואף בידים פרטיות. חיפוש בקטלוג מתכ"י יורה כן בנקל.
לא בדקתי עתה מה החומר שנכתב על ר' דוד אופנהיים זצ"ל, ואם מישהו כתב תולדותיו בצורה מסודרת ומעמיקה.
איך שיהיה מעולם לא נכתב מאמר מקיף אשר יסדר את כל כתבי היד הרבים שלו, תכנם, מבנם, מה טיוטה ומה סופי, מה בכתיבת ידו ומה בכתיבת ידי סופריו, ובכלל, את תוכן החיבורים ומטרתם. אין לשכוח ש"חוסר הענין" בחידושיו נובע גם מהזנחת שיטת הפלפול הקדמונית, אשר רבו של רד"א הלא הוא הרב נחלת בנימן, היה חדשן נשגב בשיטה זו, ושיטה זו כיום כמעט אבד זכרה.
שוה לחקור בצורה מעמיקה עד כמה הוא עשה שימוש בכתבי היד שהיו בספרייתו, הוי אומר עד כמה הוא מצטט בחיבוריו מאוסף הספרים העצום אשר היה בספריתו. עד כמה שאני מצוי בתורתו, ועברתי על רוב כתבי היד שלו לצורך מלאכתי, איני זוכר עתה שעשה שימוש רב בכתבי יד בכלל, ובפרט לא בכתבי יד מהאוסף שלו. והדבר עוד צריך בדיקה שיטתית ומעמיקה. ושמא אני טועה.
לפני שנים אחדות נדפס כרך מספרו "יד דוד" על ידי בית אהרן וישראל, כבר בעמ' הראשון בספר, בטור הימני, יש שיבוש חמור מאד, שהלומד הנבון ברגע כמימריה יבין מהו.
גם בניו יורק הדפיסו חסידי באבוב ספר אחד על התורה, ולצערי הם לא כתבו על פי איזה כ"י הם הדפיסו. אך חושבני שהצלחתי לגלות את כתב היד, ואם אני צודק, לכאורה הם עשו בספר ככל העולה על רוחם, ותיקנו ציטוטיו לפי פרוייקט השו"ת, וסירסו בלי גבול. ושמא היה להם כזה כ"י? אין לדעת. הם כאמור לא כתבו מהו כתב היד שעל פיו פעלו.
נדפס ממנו גם כרך חידושים על אחת ממסכתות הש"ס בסדר נזיקין (איני זוכר עתה המסכת ולא בדקתי). וכמובן תשובותיו נשאל דוד בכמה כרכים גדולים ועוד כרך קטן. ושמא ספרים נוספים, צריך לבדוק ולהשלים.
הלוואי יבוא מישהו ויעשה סדר באישיות מופלאה זו, שבלעדיו מן הסתם חיבורים רבים היו הולכים לאיבוד בתהום הנשיה, ורק בגלל אהבתו לספרים והשקעתו וטרחתו העצומה, ספרים אלו נשתמרו, ולבסוף נתגלגלו לבודליאנה.
אפילו בשמות ספריו יש תוהו ובוהו גדול, לא ברור מהו "יד דוד", ומה הוא כולל, וכמה חלקים היו לו, וכו' וכו'. מן הסתם יש גם חיבורים שלו שהלכו לאיבוד. אבל בטח זה ממש מעט ביחס לאלו שנשתמרו.
***
יש מרד"א חיבור גדול בעניני אדם הראשון, "עיר דוד" חלק בית אב, דומני אלף סימנים, כרך עצום בגודלו בכתיבה זעירה קטנה ויפה ויחסית ברורה, אשר מצוי בלפחות שלשה העתקים בכתיבת ידי סופרים!!!!! אותו חיבור כ"י ענקי בשלש העתקות.
חיבור זה מעולם לא נדפס, ואולי שנים או שלשה סימנים ממנו נדפסו לפני כעשור באיזו חוברת נחמדה.
סימן אחד פרסמתי כאן לפני תקופה.
בספרו הנ"ל חדר קסט כתוב כך (חידוש על אדר"נ פ"א): "באותה שעה וכו', אמר לה אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני נוגע בו ואיני מת, אף את אם תגעי בו אי אתה מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וכו'. ושוב אמר לה אם לאכילה את אומר צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני[1] אוכל ממנו ואיני מת, ואף (אם תאכלו אי אתה) [את תאכלי ואי את] מתה. מה אמרה חוה בדעתה, אמרה חוה בדעתה כל הדברים שהפקדני רבי מתחלה שקר הם, לפי שאין חוה קורא לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה.
והטעם שקראו רבי, כיון שלמד עמה מה שצוה לו הקדוש ברוך הוא [בראשית ב טז-יז] מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, אם כן למד עמה שני דברים, משום הכי קראו רבי. וכהאי גוונא מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבי אלופי ומיודעי, כדאיתא במסכת אבות פרק ששה [משנה ג], עיין שם. ולפי זה חוה שאמרה בדעתה כל שהפקדני רבי מתחלה שקר הם ונטלה ואכלה, הורה הלכה בפני רבה, וקיימא לן כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, זה לשונם: אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, עד כאן לשונם. משום הכי חוה ראשונה חזרה לעפרה [זוהר פרשת שלח דף קסד ע"א].
ובזה נמלטנו מה שלכאורה יש לתמוה למה חוה מתה מיום שאכלה [?????????], ואדם הראשון חי אלף שנים, אף שאיסורו היה חמור שנצטוה מפי הקדוש ברוך הוא שלא יאכל. ולפי מה שכתבתי יתכן דהאמת הוא כדאיתא במדרש רבה [ב"ר פרשה ח פיסקא ב] שיומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, משום הכי חי אדם הראשון אלף שנים, וחוה מתה משום שהורה הלכה בפני רבה. ואפשר מטעם זה הגיעה לה התקלה על ידי נחש, דכל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, וז"ל: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. וגם מזה הגיעה לה הטעות שאכלה, דכל המורה הלכה בפני רבו לא מסתייע ליה מלתא וטועה בדין, כדאיתא במסכת כתובות דף ס' ע"ב, עיין שם".
אם מישהו יודע להשלים מה המקור החסר - שכרו כפול מן השמים. לכאורה הקדמה זו היא נגד מקראות מפורשים.
לא בדקתי עתה מה החומר שנכתב על ר' דוד אופנהיים זצ"ל, ואם מישהו כתב תולדותיו בצורה מסודרת ומעמיקה.
איך שיהיה מעולם לא נכתב מאמר מקיף אשר יסדר את כל כתבי היד הרבים שלו, תכנם, מבנם, מה טיוטה ומה סופי, מה בכתיבת ידו ומה בכתיבת ידי סופריו, ובכלל, את תוכן החיבורים ומטרתם. אין לשכוח ש"חוסר הענין" בחידושיו נובע גם מהזנחת שיטת הפלפול הקדמונית, אשר רבו של רד"א הלא הוא הרב נחלת בנימן, היה חדשן נשגב בשיטה זו, ושיטה זו כיום כמעט אבד זכרה.
שוה לחקור בצורה מעמיקה עד כמה הוא עשה שימוש בכתבי היד שהיו בספרייתו, הוי אומר עד כמה הוא מצטט בחיבוריו מאוסף הספרים העצום אשר היה בספריתו. עד כמה שאני מצוי בתורתו, ועברתי על רוב כתבי היד שלו לצורך מלאכתי, איני זוכר עתה שעשה שימוש רב בכתבי יד בכלל, ובפרט לא בכתבי יד מהאוסף שלו. והדבר עוד צריך בדיקה שיטתית ומעמיקה. ושמא אני טועה.
לפני שנים אחדות נדפס כרך מספרו "יד דוד" על ידי בית אהרן וישראל, כבר בעמ' הראשון בספר, בטור הימני, יש שיבוש חמור מאד, שהלומד הנבון ברגע כמימריה יבין מהו.
גם בניו יורק הדפיסו חסידי באבוב ספר אחד על התורה, ולצערי הם לא כתבו על פי איזה כ"י הם הדפיסו. אך חושבני שהצלחתי לגלות את כתב היד, ואם אני צודק, לכאורה הם עשו בספר ככל העולה על רוחם, ותיקנו ציטוטיו לפי פרוייקט השו"ת, וסירסו בלי גבול. ושמא היה להם כזה כ"י? אין לדעת. הם כאמור לא כתבו מהו כתב היד שעל פיו פעלו.
נדפס ממנו גם כרך חידושים על אחת ממסכתות הש"ס בסדר נזיקין (איני זוכר עתה המסכת ולא בדקתי). וכמובן תשובותיו נשאל דוד בכמה כרכים גדולים ועוד כרך קטן. ושמא ספרים נוספים, צריך לבדוק ולהשלים.
הלוואי יבוא מישהו ויעשה סדר באישיות מופלאה זו, שבלעדיו מן הסתם חיבורים רבים היו הולכים לאיבוד בתהום הנשיה, ורק בגלל אהבתו לספרים והשקעתו וטרחתו העצומה, ספרים אלו נשתמרו, ולבסוף נתגלגלו לבודליאנה.
אפילו בשמות ספריו יש תוהו ובוהו גדול, לא ברור מהו "יד דוד", ומה הוא כולל, וכמה חלקים היו לו, וכו' וכו'. מן הסתם יש גם חיבורים שלו שהלכו לאיבוד. אבל בטח זה ממש מעט ביחס לאלו שנשתמרו.
***
יש מרד"א חיבור גדול בעניני אדם הראשון, "עיר דוד" חלק בית אב, דומני אלף סימנים, כרך עצום בגודלו בכתיבה זעירה קטנה ויפה ויחסית ברורה, אשר מצוי בלפחות שלשה העתקים בכתיבת ידי סופרים!!!!! אותו חיבור כ"י ענקי בשלש העתקות.
חיבור זה מעולם לא נדפס, ואולי שנים או שלשה סימנים ממנו נדפסו לפני כעשור באיזו חוברת נחמדה.
סימן אחד פרסמתי כאן לפני תקופה.
בספרו הנ"ל חדר קסט כתוב כך (חידוש על אדר"נ פ"א): "באותה שעה וכו', אמר לה אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני נוגע בו ואיני מת, אף את אם תגעי בו אי אתה מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וכו'. ושוב אמר לה אם לאכילה את אומר צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני[1] אוכל ממנו ואיני מת, ואף (אם תאכלו אי אתה) [את תאכלי ואי את] מתה. מה אמרה חוה בדעתה, אמרה חוה בדעתה כל הדברים שהפקדני רבי מתחלה שקר הם, לפי שאין חוה קורא לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה.
והטעם שקראו רבי, כיון שלמד עמה מה שצוה לו הקדוש ברוך הוא [בראשית ב טז-יז] מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, אם כן למד עמה שני דברים, משום הכי קראו רבי. וכהאי גוונא מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבי אלופי ומיודעי, כדאיתא במסכת אבות פרק ששה [משנה ג], עיין שם. ולפי זה חוה שאמרה בדעתה כל שהפקדני רבי מתחלה שקר הם ונטלה ואכלה, הורה הלכה בפני רבה, וקיימא לן כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, זה לשונם: אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, עד כאן לשונם. משום הכי חוה ראשונה חזרה לעפרה [זוהר פרשת שלח דף קסד ע"א].
ובזה נמלטנו מה שלכאורה יש לתמוה למה חוה מתה מיום שאכלה [?????????], ואדם הראשון חי אלף שנים, אף שאיסורו היה חמור שנצטוה מפי הקדוש ברוך הוא שלא יאכל. ולפי מה שכתבתי יתכן דהאמת הוא כדאיתא במדרש רבה [ב"ר פרשה ח פיסקא ב] שיומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, משום הכי חי אדם הראשון אלף שנים, וחוה מתה משום שהורה הלכה בפני רבה. ואפשר מטעם זה הגיעה לה התקלה על ידי נחש, דכל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, וז"ל: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. וגם מזה הגיעה לה הטעות שאכלה, דכל המורה הלכה בפני רבו לא מסתייע ליה מלתא וטועה בדין, כדאיתא במסכת כתובות דף ס' ע"ב, עיין שם".
אם מישהו יודע להשלים מה המקור החסר - שכרו כפול מן השמים. לכאורה הקדמה זו היא נגד מקראות מפורשים.