הודעהעל ידי מעיין » ב' דצמבר 20, 2010 6:22 am
אף שנכון דבריך שהיא חיוב לזכור תמיד וכדברי החיד"א,, אבל התורה כתבה זאת כצורת הישיבה בארץ ישראל, שלא יבעטו מרוב טובה, ויחשבו שבחרבם ירשו ארץ וזרועם הושיעם למו, וישראל עושה חיל, רק הכל בעזרתו שמו יתברך,
ועיין המשך הפסוקים- כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר: ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת: ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך: השמר לך פן תשכח את ד' אלקיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום: פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת: ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה: ורם לבבך ושכחת את ד' אלקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש: המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך:ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה: וזכרת את ד' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה: