פורום אוצר החכמה

לרב שמואל קרויזר שמורה זכות ראשונים, בההדרת כתבי הראשונים, בתרגומם ובהפצתם.
ואולם נוכחתי, שהוא פשוט לא היה דייקן בהעתקותיו מכתבי-יד. לא בדקתי בכל ספריו אלא רק בשניים.
את 'פירוש התפילות והברכות' לר' יהודה בר יקר הוא ההדיר על פי שלושת כתבי היד (בתחילה ע"פ שני כתה"י, ואח"כ הוסיף ע"פ כתה"י השלישי), אך מבדיקה מול כתבי היד, הוא פשוט העתיק באופן מרושל ביותר.
כיוצא בכך בסידור ר' שלמה בר' נתן (https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?12990), אותו הוא גם תרגם מן הערבית, אך מצאתי שגם שם העתקתו לקויה ביותר עד שפעמים דילג שורות שלימות, ולא זו בלבד אלא שאף תרגומו לעברית הוא לא מן המדוייקים, כך לדברי אחד היודעים.

אני כותב את הדברים אחר הרבה מחשבה. איני רוצה להליז אחר תלמיד חכם בישראל, אלא רק לעורר את ציבור תלמידי החכמים שלא יסתמכו על מהדורותיו אלא יעיינו בכתבי היד עצמם, שזכינו ובשנים האחרונות חלקם הגדול זמין בקצות האצבעות.

ר' יצחק סץ א"ל מכבר שר"ש קרויזר היה עילוי אבל לא דייקן.

דוגמא קטנה בנוגע ל'פירוש התפילות והברכות' הנזכר.
מזה שבועיים אני 'שובר את הראש' להבין את דבריו שם, עמ' קכד:

ולכך אנו עושים בשׂמים במוצאי שבת, ואנו אומרים 'פטום הקטרת' כל ימי השבוע, דאמר'ינן בתנחומא: מה כלה זו, כשמלאו ימי חופתה חוזרת למלאכתה, אף כנסת ישראל חוזרת לשעבודה, תלמוד לומר: 'ופדויי יי ישובון, ובאו ציון ברנה'.

כי זה סותר את כל הידוע על מנהג אמירת פטו"ה בפרובאנס, שם אמרו פטום הקטורת במוצאי שבת בלבד!
אבל בכת"י מונטיפיורי הנוסח כך:

ולכך אנו עושין בשמים למוצאי שבת, ואנו אומרים 'פיטום הקטרת', לבשׂם שבת כלה אחר חופתה. ואף י"א 'פטום הקטרת' כל ימי השבוע, כדאיתא בתנחומא: מה כלה זו, כשמלאו ימי חופתה חוזרת למלאכתה, אף כנסת ישראל חוזרת לשעבודה, תלמוד לומר: ופדויי יי ישובון

ופשוט שיש כאן דילוג הדומות, ו"אנו אומרים" מתייחס למנהג פרובאנס, ש'עושין בשמים' ואומרים פטו"ה במוצ"ש בלבד, ואח"כ מתייחס המחבר למנהג אחר (אחד ממנהגי צרפת או למנהג ספרד), לפיו אמרו פטו"ה כל ימי השבוע.

כך בדיוק כותבים ביקורת. זה בצורה מכובדת וחלילה לא פוגעת, ועצם העניין ברור מאוד.

הביקורת נכונה (וגם אני ראיתי אותה). ואם יש חכם דובר ערבית אשמח להעביר לו סריקה של כת"י הטוב יותר של סידור רשב"ן, ואשמח באם יוכל לעשות תרגום טוב.

הלוואי שחפץ ה' יצלח בידך.
סריקת סידור רשב"ן מצויה ברשת.

חד ברנש כתב:הלוואי שחפץ ה' יצלח בידך.
סריקות סידור רשב"ן מצויות ברשת.

ובכמה נוסחים.

הוגה ומעיין כתב:

חד ברנש כתב:הלוואי שחפץ ה' יצלח בידך.
סריקות סידור רשב"ן מצויות ברשת.

ובכמה נוסחים.

ויש גם קטעי גניזה שלא נעשה בהם שימוש.

עדיאל ברויאר כתב:

הוגה ומעיין כתב:

חד ברנש כתב:הלוואי שחפץ ה' יצלח בידך.
סריקות סידור רשב"ן מצויות ברשת.

ובכמה נוסחים.

ויש גם קטעי גניזה שלא נעשה בהם שימוש.

למעלה משלוש מאות קטעי גניזה, מלמעלה ממאה טפסים (מפי העוסק במלאכה).

תודה על המידע,
ואם מותר לשאול, היכן עוסק המהדיר החדש? באיזה שלב? הוא עבר כמחצית מהספר או שהוא ממש בהתחלה.
אינני שואל מתוך סקרנות גרידא, אלא שברצוני לברר בנוגע למשהו המצוי (בערך) באמצעו של הספר.

הבנתי ממנו שבשלב הנוכחי הוא לא עומד לפרסם את טקסט החיבור, והתיזה שלו היא על החיבור. אחרי שהיא תאושר, הוא יעבוד על פרסום הטקסט.
אך סביר שתוכל - כרבים מידידינו - להיעזר בו לבירור נוסח באופן נקודתי.

חבל.
תודה לך.

הערות על תרגומו למעם לועז בראשית (ח"ב) ראה בעלי ספר יז עמ' 139-141.

בסידור רבי שלמה בן נתן הנדפס, עמ' ר"י: וסימן לדבר הזיו לך. ויש אומרים הזיו לכו. וזה פירושם: הה"א האזינו, והז' זכר. והי' [ירכיבהו, והוי"ו] וירא, והל' לו חכמו. והכ' כי אשא אל שמים, והוי"ו "ויבא" עד שיושלמו שבעה. (ויש אומרים הזי"ו לכו, והוי"ו "ויבא" עד שיושלמו שבעה).
והנה הסימן הזה חידוש, שלא מצאנו בשום מקום אחר, וגם מנוגד הוא אל עיקר משמעותו המכוונת אל שירת האזינו דווקא, ע"ד הבית יוסף אורח חיים סימן תכ"ח אות ה': ומ"ש רבינו ובבה"כ קורא הז' עד סוף הסדר. כלומר שבמקדש לא היו קורין אלא השירה לבד, והיו מחלקין אותה לו' חלקים כנגד ימי השבוע ובבית הכנסת שאנו צריכין לקרות ז' הששה קורין השירה על פי אותם החלקים, והז' קורא מסוף השירה עד סוף הסדר: וכן נתבאר בגמרא.
בכן נבדקו המקורות מהם נדפס ספר זה, האחד כ"י אוקספורד 262 , והשני כ"י הוטיקן 497 . המסתבר שאכן לא היו הדברים מעולם , והוא רחום יכפר עוון.

חד ברנש כתב:הלוואי שחפץ ה' יצלח בידך.
סריקת סידור רשב"ן מצויה ברשת.

היכן אפשר למצוא סריקה זו?
[ב'כתיב' לא עלה בידי למצוא]

יש כמה סריקות מקוונות. חפש בכתיב או במרחב סידור שלמה בן נתן.

ייש"כ.
ישנם קישורים ישירים בפורום כאן באשכול מיועד עבור סידור זה.
viewtopic.php?t=26833