על מנהג הדרשות בברית מילה‎

[מכון חכמי ספרד]

אולי יש להקדים: למה רק בברית נשאר המנהג, ואילו בנישואין התבטל (או נדחה לשבת ש"ב) ובבר מצווה אומר שני משפטים ודיו.

מדין עמו אנכי בצרה, אגב צערא דינוקא. מוסיפין צערא דציבור.

[סגי נהור]

אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.

[מכון חכמי ספרד]

אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.

כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.

[משולש]

אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.

כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.

אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.

[בברכה המשולשת]

לענ"ד הטוב ביותר [וכך עשיתי בבריתות של בני שיחיו] לומר דרוש קצר וקליט של כמה דקות ולהקפיד שלא יהיו יותר מארבעה דוברים.

גם אני הקטן דרשתי בבריתות של בני שיחיו, בדרוש, וקצר (וגם לא היה אף דובר אחר)

[א. חיים]

אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.

למוזמנים בעוד יום יומיים מצפה סעודה כיד המלך, כך אני מבין. ולא סתם סעודת מצוה, אלא מהודרת לפי שיעורי חזו"א. העיקר שיהי' במזל טוב ועם הרבה נחת.

[איש_ספר]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

[סגי נהור]

אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.

כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.

אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.

אם לא שמת לב, דיברתי על העינוי של הדובר ולא של השומעים (אלא שעינינו הרואות שלמעשה הדוברים אינם מתענים אלא מתענגים מכל רגע, ועל זה היה הצע"ג).

[משולש]

אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.

למוזמנים בעוד יום יומיים מצפה סעודה כיד המלך, כך אני מבין. ולא סתם סעודת מצוה, אלא מהודרת לפי שיעורי חזו"א. העיקר שיהי' במזל טוב ועם הרבה נחת.

אמן תודה רבה. אתה יכול לבוא כבר עכשיו לטעום קצת...

[משולש]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

חידוש מעניין ולענ"ד חשוב למצוא לו מקור.
תודה
(עכ"פ בוודאי שאם סעודת רשות הופכת מזבחי מתים לשולחנו של מקום ע"י ד"ת, עאכ"ו מה רב ערכה של סעודת מצווה בתוספת ד"ת).

[מכון חכמי ספרד]

אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.

כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.

אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.

א. הרבה מז"ט ושיזכו כל יו"ח להיות עסוקים בתורה תדיר מתוך חדוה וסיפוק [רק עכשיו הבין הרהמ"ח שליט"א שאתם מקיימים בימים הקרובים מצות מילה].
ב. קבלתי פעם ממו"ר הגר"ש וולבה שלדבר בדברי תורה לא צריך הרבה דרמה ומיקרופונים, אלא שיחה בין שני ידידים, מטבעה ומאליה היא גולשת להבנת מקראות, חילוקי דינים, חידודי סברות וכד'.
ג. כיו"ב קבלתי פעם מהגר"מ הלברשטאם טעם למה רבי יהודה היה ראש המדברים בכל מקום (בסיפור עם רשב"י, שבת לג: ובמנחות בסביבות דף ק), לפי שהיה יודע לקצר עשר מכות בשלוש מילים, ואף את מדות המזבח היה אומר בקיצור.
ד. אני מניח שהחבורה של 'פלגינן' היתה מרתקת ומחכימה, כי היא לא היתה לצורך האומר אלא לתועלת השומעים.
ה. אם אתה רוצה להזמין אותי לדבר בברית, תודיע מוקדם.

[משולש]

אם לא שמת לב, דיברתי על העינוי של הדובר ולא של השומעים (אלא שעינינו הרואות שלמעשה הדוברים אינם מתענים אלא מתענגים מכל רגע, ועל זה היה הצע"ג).

יש את הוורט הידוע של (??) שאפילו אם איש אחד מתחזק זה כבר שווה כל הדרשה, ואפילו אם האיש הזה הוא אני בעצמי...

[בברכה המשולשת]

אם לא שמת לב, דיברתי על העינוי של הדובר ולא של השומעים (אלא שעינינו הרואות שלמעשה הדוברים אינם מתענים אלא מתענגים מכל רגע, ועל זה היה הצע"ג).

יש את הוורט הידוע של (??) שאפילו אם איש אחד מתחזק זה כבר שווה כל הדרשה, ואפילו אם האיש הזה הוא אני בעצמי...

מרנא הח"ח, כמדומני.
ומז"ט לכתר"ה
ויהי רצון שיזכה להכניס את בנו לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט, ויזכה לראות ממנו ומכל יו"ח רוב נחת רוח
בברכת כהנים באהבה

[סגי נהור]

בכל אופן שיהיה במז"ט, יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים וירוו ממנו רוב נחת.
ובאתריה דמר בודאי גם השומעים רק משתוקקים להאזין לחדושים ולדרשות, כך שבודאי יהיה גם חלק זה על הצד הטוב ביותר.

[א. חיים]

אמן תודה רבה. אתה יכול לבוא כבר עכשיו לטעום קצת...

תן לנו טעימה מהדרשה דרך הפורום.
אגב: עם כל הכבוד לאשה (ויש לי כבוד). גם הבעל החזיק את הדרשה בבטנו ט' ירחים, כך שכאשר סוף סוף הגיע זמן ישועתו, יש להניח לו למלאות את הזמן הנצרך לו, וכל שכן שלא לזרז אותו בטענות של הבל, שלאחרים נמאס וכו' וכו'.

[משולש]

בברית הקודמת דיברתי עד שאמרו לי להשאיר את ההמשך לברית הבאה,
לא שכחתי להם את זה...

(ה"דרשה" היתה סיכום מתומצת ביותר של הלכות מילה לפי סדר טוש"ע. זה היה מאוד מוצלח ואנשים השתתפו ושאלו שאלות וכו'. הגענו עד בערך אמצע רסג או רסד, לחומרא נתחיל עכשיו מרסג שוב פעם בלי נדר).

[משולש]

ה. אם אתה רוצה להזמין אותי לדבר בברית, תודיע מוקדם.

זה מחר, אתה בא?

[מכון חכמי ספרד]

ה. אם אתה רוצה להזמין אותי לדבר בברית, תודיע מוקדם.

זה מחר, אתה בא?

כשתסיים הלכות מילה, אני אבוא עם האנציקלופדיה של ר' יוסל על פדיון הבן.

[משולש]

אם אתה רוצה לבוא לומר את הפיוט של ברכת המזון "אלקים ציוית"

[מכון חכמי ספרד]

התחלת?
את הפיוט "יהי שלום בחילנו".

[לעומקו של דבר]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

חידוש מעניין ולענ"ד חשוב למצוא לו מקור.
תודה
(עכ"פ בוודאי שאם סעודת רשות הופכת מזבחי מתים לשולחנו של מקום ע"י ד"ת, עאכ"ו מה רב ערכה של סעודת מצווה בתוספת ד"ת).

לכאו' יש להוכיח ממש"כ הפוסקים שבמקום שאין כ"כ מצווה בסעודה, (כגון בחנוכה) אם יאמרו ד"ת ודאי יהיה סעודת מצווה, ולכאו' הרי פשיטא, דאל"ה הוי זבחי מתים. ויל"פ.

[פרי יהושע]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

בירושלים היו אומרים למה חתן דורש, "ענווה" שאומר בכך שהשווער אינו כמשיא בתו לת"ח שהוא עצמו סעודת מצוה ואין צריך דרשה, ולכן מפסיקים אותו בשירה לומר שהוא עצמו ת"ח ואין צריך לסעודת המצווה דרשה.

אולי נעשה אשכול דרשות לברית מילה כל אחד יעלה את הדרשה שדרש, זה יכול להיות מעניין לא?. כאן לפחות לא יפסיקו אותו בשיחה, ולא יראה איך מפהקים לו.

[משולש]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

בירושלים היו אומרים למה חתן דורש, "ענווה" שאומר בכך שהשוער אינו כמשיא בתו לת"ח שהוא עצמו סעודת מצוה ואין צריך דרשה, ולכן מפסיקים אותו בשירה לומר שהוא עצמו ת"ח ואין צריך לסעודת המצווה דרשה.
אולי נעשה אשכול דרשות לברית מילה כל אחד יעלה את הדרשה שדרש, זה יכול להיות מעניין לא?. כאן לפחות לא יפסיקו אותו בשיחה, ולא יראה איך מפהקים לו.

למה מתעכבים רק על דרשות של ברית מילה? יש דרשות גם בשמחות אחרות, חתונה, בר מצווה, שבע ברכות, פדיון הבן, וכו' וכו'...

[פרי יהושע]

רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.

[משולש]

רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.

לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.

[מכון חכמי ספרד]

רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.

לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.

מנהג ישן הוא.
הרבי מקלויזנבורג אמר פעם שמרגילים את החתן בר מצוה, להמשיך ללמוד למרות שמפריעים ומסיטים/מסיתים אותך.

[פרי יהושע]

ומה עם הטעם הפשוט שלא יתבייש ויתבלבל, הרב משולש אינך סוטה זה הנושא, אבל אני שב וחוזר על ההצעה לעלות כאן דרשות אותנטיות מי בעד?.

[בברכה המשולשת]

רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.

לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.

אני הקטן לא הרשיתי שיפסיקו אותי כשהייתי חתן, ולא בבריתו של בניי שיחיו וגם לא הרשיתי שיפסיקו אותם בבר מצוות.

[פרי יהושע]

רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.

לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.

אני הקטן לא הרשיתי שיפסיקו אותי כשהייתי חתן, ולא בבריתו של בניי שיחיו וגם לא הרשיתי שיפסיקו אותם בבר מצוות.

גם אנכי הקטן כך, כחתן בר מצוה דברתי בפני הגדולים ובפרוש לא הייתה דעתם נוחה אם היו מפריעים, לעומת זאת בתנאים שלי הכנתי ולא נתנו לי כלל לדבר, כחתן בחתונה לא דרשתי הלא כנהוג היום לצערנו במחוזתנו יש לשמוע רק את התזמורת הצרחנית וחסרת הטעם, אבל באופרוף ובשבע ברכות כמעט בכל שבע ברכות דיברתי ולא הפסיקו אותי אף פעם, כנ"ל בכל הבריתות ובפדיון הבן, וכן ילדי בבר מצוות וכנ"ל, ואי"ה הלאה.

רק בשמחות.

[לעומקו של דבר]

אני הייתי נוכח בחתן בר מצווה שהמשיך את הדרשה, ופתאום פספס את ההמשך... ונאלץ להפסיק מעצמו. כדאי לחשוב גם על זה.

[פרי יהושע]

בהחלט, אלא אם כן מקריאים בכתב, או שהאבא נעשה הלחשן שאומר בעצם בקול מרוגש להפליא.

[משולש]

טוב:
קודם כל תודה רבה לכל המברכים והמעודדים. אני בטוח שיש לכם גם חלק בזכות שזכיתי לקיים מצוה חשובה זו הבוקר.
דבר שני היה דרשה מעולה ביותר, כמו שתכננתי כאן, בתחילה אגדה קצרה, אח"כ סיכמתי רסד רסה, (הוספתי כל מיני הערות מעניינות ומאתגרות שהשאירו את המאזינים/ות ב"סטאנד ביי"). אח"כ הבטחתי שבברית הבאה בלי נדר נלמד רסו, ואז סיום באגדה מאוד יפה שאין לי עכשיו "מוחין" לכתוב אותה, בהמשך אשתף בלי נדר.
בשמחות אצל כולם מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

[פרי יהושע]

איזה אשכול מבורך, בא וננצל את המומנטום הרב משולש, קודם מה שם הרך הנולד והנימול לשמונה אין לך לחוש למידיכי זה בגדר סמוי מן העין כאן, נברך אותו כולנו כאן שתזכה לגדלו ביושר שהיא מנת חלקך, כניבט מכל בדלי שורשיך.
וכעת נעבור לדרשה, [לפחות החלק של האגדה] כאן:

[פרי יהושע]

אמנם עדין אף אחד לא הצטרף באופן רשמי לרעיון, אבל על דעת עצמי אני מעלה כאן אוסף דרשות לבר מצווה מלפני כמה שנים מימים אלו של ימי הספירה, אולי יהיה בזה תועלת לאי מי והיה זה שכרי [עם מעט שינויים קטנים כמתבקש מהעלמת השם המפורש].

אברהם היקר.docx

(30.98 KiB) הורד 386 פעמים

[מכון חכמי ספרד]

טוב:
קודם כל תודה רבה לכל המברכים והמעודדים. אני בטוח שיש לכם גם חלק בזכות שזכיתי לקיים מצוה חשובה זו הבוקר.
דבר שני היה דרשה מעולה ביותר, כמו שתכננתי כאן, בתחילה אגדה קצרה, אח"כ סיכמתי רסד רסה, (הוספתי כל מיני הערות מעניינות ומאתגרות שהשאירו את המאזינים/ות ב"סטאנד ביי"). אח"כ הבטחתי שבברית הבאה בלי נדר נלמד רסו, ואז סיום באגדה מאוד יפה שאין לי עכשיו "מוחין" לכתוב אותה, בהמשך אשתף בלי נדר.
בשמחות אצל כולם מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

ומי פייט 'יהי שלום בחילנו'?
ומה עם בשמים ונענע, היה בברית?!

[לעומקו של דבר]

לגבי הנשים, זה תלוי הרבה באולם ובאקוסטיקה וגם אם יש הגברה ומה עוצמת הקול שהדרשן מסוגל להפיק מגרונו הניחר, במקרים רבים גם לו היה שקט מוחלט לא היו שומעים אפילו בגברים וכ"ש בנשים.
עם זאת, הייתי מצפה מנשים בוגרות ואחראיות להשתתק לחמש דקות מתוך שעתיים אפילו לא שומעות ולא מבינות כלום, ולו משום כבוד התורה וכבוד הדרשן שמוציא את גרונו לריק ואף אחד לא יכול לשמוע אותו מלבד היושבים לצדו...
.

מעולם לא הייתי בברית שאבי הבן דיבר חמש דקות בלבד. הייתי מצפה מאנשים בוגרים ואחראים שיניחו לנשים (ולאמא שבזכות תשעה ירחי לידה של מעמס ועוד כמה שעות של יסורי לידה הבעל יושב כמלך במזרח) לתת להם לעשות כחפצם וכהבנתם.

על הפסקת הדרשה בחתונה משום התחשבות בכלה, ראה דברי ר"מ קרליץ כאן בהערה
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=26

[עושה חדשות]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

ראה דבר מעניין באמרי שפר פ' חיי שרה, מצו"ב.
(עי' עמוד רכב למטה).

אמרי שפר - סעודת נישואין.PDF

(824.34 KiB) הורד 272 פעמים

וע"ע שו"ת חוות יאיר סי' ע.

ויש עוד מקורות בראש', כגון בפס' רבי אביגדור צרפתי ומושב זקנים בפ' תולדות, ובמגן אבות לתשב"ץ הביא את מנהגו של הראב"ד, ועוד.

[אשרי יושבי ביתך]

בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.

חידוש מעניין ולענ"ד חשוב למצוא לו מקור.
תודה
(עכ"פ בוודאי שאם סעודת רשות הופכת מזבחי מתים לשולחנו של מקום ע"י ד"ת, עאכ"ו מה רב ערכה של סעודת מצווה בתוספת ד"ת).

לכאו' יש להוכיח ממש"כ הפוסקים שבמקום שאין כ"כ מצווה בסעודה, (כגון בחנוכה) אם יאמרו ד"ת ודאי יהיה סעודת מצווה, ולכאו' הרי פשיטא, דאל"ה הוי זבחי מתים. ויל"פ.

כאן למעלה דנו (לפני כמה שנים) בדברי ידידינו הרב איש ספר - דיתכן וכל ענין אמירת ד"ת בסעודה שלא יהיה זבחי מתים, הוא רק בסעודת הרשות, ולא בסעודה שעצמותה - סעודת מצוה, דבזה לא שייך סעודת מצוה.

אך לא הבנתי מה ראיית הרב לעומקו של דבר, כיון שבסי' תרע ס"ב לא כתוב שאם אומרים דברי תורה ה"ז סעודת מצוה, אלא רק 'זמירות ושבחות'.

רק אפשר לומר ראי' כזו: שאם היסוד נכון (שסעודת מצוה אין חשש דזבחי מתים) - א"כ כל סעודה ששרים בה לכבוד ה', הוי סעודת מצוה, וא"צ לחשוש לזבחי מתים.

אבל ראיה לעצם היסוד - שבסעודת מצוה א"צ לחשוש לזבחי מתים - לא ראיתי משם.

[פרנצויז]

בירושלים היו אומרים למה חתן דורש, "ענווה" שאומר בכך שהשווער אינו כמשיא בתו לת"ח שהוא עצמו סעודת מצוה ואין צריך דרשה, ולכן מפסיקים אותו בשירה לומר שהוא עצמו ת"ח ואין צריך לסעודת המצווה דרשה.

הפירש הזה נזכר בתחילת ס' "דברי תורה" להגאון בעל מנחת אלעזר אדמו"ר ממונקאטש, ראה שם מהדורא קמא סי' א'.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=940

[פולסברג]

סליחה על החריגה מדעת רבני האשכול עד כען, רק אומר את תחושתי...

מלפני כמה שבועות נוכחתי בסעודת ברית מילה של חבר. הציבור היה כל כולו בני תורה אמיתיים. האולם היה חם ביותר והשעה מאוחרת, וקם הת''ח אבי הבן ודרש כמעט לשעה. אבל --

נורא ונפלא! איזה דרשה! מערכה שלימה ומתוקה על שליחות בברי''מ [כמה דקות חזר על הרייד הרגיל בפי כל, ואח''כ מר''מ וחידושים מדיליה], ואח''כ על סגולת הברית עם הקב''ה וקרבת אלוקים, דרבים ערבים על שומעיהם.

אציין שהנ''ל אינו נואם מוכשר במיוחד וגם אינו בדחן, אך כולם שמעו את הקולות - קולה של תורה כנתינתה מסיני, ורוו מלוא חפניים נחת. כולם יצאו מהאולם מלאים זיעה ומאוחרים לסדר א', אבל עם ידיעה והשתוקקות לתורת ה', שמחים וטובי לב ווי סדארף צו זיין!

נ''ב - זכורני ב'חבצלת השרון' יש דרשה שדרש כשהכניס את בנו בבריתו של אאע''ה [אולי בסביבות כי תצא]. וכו' וכו' וכו' ואינו גומר...