פטירת אברהם אבינו בטבת

[בור הגולה]

מובא במדרש שאברהם אביו נפטר בחודש טבת, ורמוז בפסוק "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה", ר"ת טבת.

אבל בגמ' ר"ה י"א. מבואר שנפטר או בתשרי או בניסן.

וכתב בס' למכסה עתיק להגרח"ק, שהמדרשים פליגי.

[חנבין]

לא מדרש, אלא ספר קבלה קדום ששמו "קרניים", מר' אהרן מקארדינא. עליו כתב ר' שמשון מאוסטרופולי את פירושו "דן ידין".

[איש_ספר]

היעב"ץ בסידורו כתב על מסורה זו: שיבוש מבודה ודברי הבאי. וחילה דידיה שהרי ביום שמתו נולדו, ונולדו בניסן או בתשרי. [בור. ל"מ בלמכסה עתיק].
בספר זכות ישראל לר"י ברגר נדפסה הסכמה ארוכה מרבינו האדר"ת ובשוליה מספר ר"י ברגר על מו"מ שהיה לו עם האדר"ת בענין זה
(וממנה אתה למד על מזגו הטוב של האדר"ת וד"ל):

האדר''ת.jpg (134.19 KiB) נצפה 8142 פעמים

[בור הגולה]

לא מדרש, אלא ספר קבלה קדום ששמו "קרניים", מר' אהרן מקארדינא. עליו כתב ר' שמשון מאוסטרופולי את פירושו "דן ידין".

אכן היה זכור לי שאינו מדרש ממש, רק כתבתי מזכרון, ולא דקתי. אם זכרוני החלש אינו מטעני, בלמכסה עתיק מביא כן מס' פענח רזא.
רבינו אי"ס, תעיין בס' הנ"ל בפ' חיי שרה בפטירת אברהם, אמור להיות שם. (אין לפני כרגע לבדוק).

[חכם באשי]

עיינתי בפענח רזא, בסו"פ חיי שרה (http://62.128.54.227/wotzar/Book.aspx?1 ... 7%A8%D7%96),
ולא מצאתי מאומה מהעניין.

נכון שספר פע"ר קדום לבעל ספר קרניים, אך בתוך פע"ר נכנסו הוספות שונות מאוחרות (בסוגריים), מידי המוציא לאור הראשון, ויש שלא חילקו בין גוף הספר להוספות, וייחסו את דברי ההוספות לבעל הספר.

[איש_ספר]

ידידי בור הגולה כתב מזכרונו הטוב. ואלו דברי הגרח"ק לא פחות ולא יותר:

למכסה.jpg (40.34 KiB) נצפה 8079 פעמים

אכן באמת פלא שעושה מזה מחלוקת.

[חכם באשי]

כך דרכו של הגרח"ק בקונטרס זה, כמבואר למעיין בכולו.
אלא שתמוה מדוע לא הוסיף תיבה קטנה "וצ"ע", כדרכו בכל מקום שראה המחבר שאין הדברים עולים בקנה אחד עם מדרשי חז"ל.

[כותב]

איש ספר כתב:

בספר זכות ישראל לר"י ברגר נדפסה הסכמה ארוכה מרבינו האדר"ת ובשוליה מספר ר"י ברגר על מו"מ שהיה לו עם האדר"ת בענין זה

כן תירץ גם הגה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא בהקדמתו לחלק א' על המועדים, ראה בקובץ המצורף, שורה ג', ושמעתי מאאמו"ר וכו'

[נוטר הכרמים]

דבר בעתו.

[הא לחמא עניא]

מובא במדרש שאברהם אביו נפטר בחודש טבת, ורמוז בפסוק "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה", ר"ת טבת.

שמעתי רמז נוסף לזה:
תקבר בשיבה טובה - ס"ת הוא רה"ה, שהוא ר"ת ראש החודש הסתלק. ומינה ידעינן שהסתלק בא' טבת, כי בר"ת של תקבר בשיבה טובה מרומז על החודש עצמו ולא על יום החודש. ודו"ק.

[לבי במערב]

לא מדרש, אלא ספר קבלה קדום ששמו "קרניים", מר' אהרן מקארדינא. עליו כתב ר' שמשון מאוסטרופולי את פירושו "דן ידין".

אכן היה זכור לי שאינו מדרש ממש, רק כתבתי מזכרון, ולא דקתי.

ידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, עמ"ש בלקו"א פ"א (ה, ב) "ולכן ארז"ל במדרש צדיקים יצ"ט שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי" כו'. ולכאו', הא אינו במדרש [כ"א בגמ' ספ"ט דברכות, וכמ"ש בעה"ת בעמ' שלפנ"ז! (ה, א)].
וביאר, דתיבת "במדרש" יכולה להתפרש גם על מדרש פסוקים שבגמרא [ועי' לקו"ת ויקרא ד"ה ולא תשבית (ג, סע"ד)].
וא"כ, צדקו דבריך (עכ"פ - במובן מסוים).
א פריילעכען זאת חנוכה!

[ההוא גברא]

"הבלא מפיק הבלא", על כן אני מצרף לכאן הבל אחר:
בשלשלת הקבלה כתוב (ירושלים תשכב עמוד ריז) "מתושלח אומרים שמת בשנת המבול וי"א שמת י"ד שנים אחר המבול ועמד בג"ע עם אביו בימי המבול ואח"כ חזר בעולם".
וכבר תמה עליו סדר הדורות היאך מכחיש מקראות מפורשים שמתושלח מת בשנה שבא המבול.
והתירוץ הוא שבנוסח המקרא היווני שאצל הנוצרים המיוחס לשבעים זקנים מישהו הוסיף כמה מאות שנים לעולם מאיזה טעם שעלה בדעתו השוטה, (אולי רצה לתאם את לידתו של אותו האיש למספר עגול), דהיינו שכתב אדם חי ר"ל שנים והוליד את שת ועוד חי אדם ת"ש שנה, שלא האריך את סך כל ימי חייו אבל האריך את שנות העולם, וכן בדורות הבאים הוסיף מאות שנים לעולם. וכשהגיע לסוף ראה שנוספו לו יותר מדי שנים והתחיל להוריד שנים, וכתב שמתושלח חי 167 שנה (במקום 187) והוליד את למך, ולמך חי 188 שנה (במקום 182) והוליד את נח. אבל שכח שלשטותו צריך לתאם את שנות המבול עם חיי מתושלח, וכך יצא שמתושלח חי 14 שנה אחר המבול . ולכן הוצרכו הנוצרים להמציא שמתושלח היה במבול בגן עדן.
[בעל שלשלת הקבלה עצמו הביא את הדברים בדיבור המתחיל "האומות אומרים", ולכן לא הזכיר על כל דבר שגם הוא מדברי האומות]

[אוצר בלום]

מובא במדרש שאברהם אביו נפטר בחודש טבת, ורמוז בפסוק "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה", ר"ת טבת.

שמעתי רמז נוסף לזה:
תקבר בשיבה טובה - ס"ת הוא רה"ה, שהוא ר"ת ראש החודש הסתלק. ומינה ידעינן שהסתלק בא' טבת, כי בר"ת של תקבר בשיבה טובה מרומז על החודש עצמו ולא על יום החודש. ודו"ק.

ומהרב צבי חשין שליט"א שמעתי רמז נוסף בזה, שתיבת 'שיבה' עולה בגימטריא כמניין 'אברהם אבינו'.