הליכה ברגליים יחפות בביהכ"נ

[י. רבינוביץ]

בעבר שמעתי כי בביה"כ בדורות עברו (בתקופת הראשונים או הגאונים ולאחור) נהגו ללכת יחפים בביהכ"נ דווקא משום כבוד, כמו שעושים המוסלמים בזמנינו, אני רוצה לאמת את הדבר הזה, האם למישהו ידוע על מקור כתוב לכך?

[אתנחתא]

פשוט. הרבה מאד נכתב על זה. בקצרה בכל ארצות האיסלם נהגו ללכת בלי נעליים בבית מדרש (וצ"ע אם יחף ממש). אם איני טועה יש על כך גם בתורה שלימה בנספח לפר' שמות על של נעליך.

ראה בשרידי סידור מארץ ישראל (נדפס על מרגליות בהלכות א"י מן הגניזה עמ' קלא) וכשאדם מהלך לבית הכסנת ..ברגלו מנעל או סנדל יחלוץ ב]חוץ] ויכנס יחף שכן דרך העברים להלך יחפים לפני אדו... עיי"ש (אולי יש באוצר)

[איש_ספר]

כך נהגו גם במחוזות מסוימים בתימן, ויש שהמשיכו כך גם בארץ.
וע"ע שו"ע סי' צ"א ובנו"כ שם.
וכנראה שיש להסמיך לכאן ענין טהרת הרגלים שהזכיר הרמב"ם ובעיקר בנו ר' אברהם ואכמ"ל.
וראה בערוך השולחן (קנ"א ס"ט): ויש במדינות ישמעאל שהולכים לבית הכנסת בלא מנעל ואינו מנהג יפה ומהישמעאלים למדו כן ויש לבטלו. [ומעניין מנין למד ערוה"ש על מנהג זה בימיו] אבל הרשב"ש נשאל על זה והסיק שאדרבה מפני חרפת הישמעאלים יש להמנע מהכנסת מנעלים (והרי זה כטבילת בע"ק וכידוע):

שו"ת הרשב"ש סימן רפה

שאלת. קהל שרצו להסכים שלא יכנס אדם לבית הכנסת במנעלים מחמת חרפת שמחרפים אותם הישמעאלים, ועוד שבעיר ההיא בעצמה יש בית הכנסת אחר ואין נכנסים בו במנעלים, וקמו קצת יחידים וערערו בדבר ואמרו שהרמב"ם ז"ל הוא מתיר ליכנס לבית הכנסת במנעלים, ורציתם לעמוד על דעתי בזה.

תשובה. דבר ידוע הוא שבית הכנסת ראוי לפארו ולרוממו ולכבדו, ולהרחיק ממנו כל מיני בזיון. אמנם הכבוד הוא כל דבר אשר הוא נחשב אצל בני אדם כבוד, אם בבניינו שצריך להיות גבוה מכל הבתים אם אפשר, וכמו שאמרו בפ"ק דשבת והביאו הריא"ף ז"ל בהלכותיו שם, ויצא לנו זה מפסוק ולרומם את בית אלהינו, אם מצד הדלקת בו נרות כפי המנהג, ועל פי המדרש על כן באורים כבדו י"י ות"י בפנסיא יקרו י"י, ופנסיא הם נרות, ולהרחיק מהם כל מיני בזיון מצד השתמשות בהם מה שהוא דרך בזיון, כמו שאמרו בפרק בני העיר בתי כנסיות אין אוכלים בהם ואין שותין בהם ואין נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפי הגשמים ואין עושין אותם קפנדריא, ועניינים אחרים הרבה שם במשנה ובגמרא ובהלכות הריא"ף ז"ל.

והכבוד והבזיון האמתי הוא כפי מחשבת בני אדם וכפי המקומות, כי הכבוד והבזיון האמתי הוא כבוד הנפש ובזיון הנפש. אבל יש כבוד מדומה ובזיון מדומה, כי אם ילבש אדם בגדים נאים הוא בעיני בני האדם נחשב לכבוד ואם ילבש בגדים מטולאים הוא נחשב בעיניהם לבזיון, אף על פי שבעצם הנפש שהיא צורת האדם אין כבוד בלובשו בגדי רקמות או בוז בלבשו בגדים צואים, אבל הוא כבוד או בוז אצל בני האדם בלבד, ומפני כך היה קורא ר' יוחנן למלבושיו מכבדותיו, ואמרו במאתי שמאי דלאו במאתי תותבי, כלומר בעירי כבודי הוא שמי שלא בעירי כבודי הוא לבושי. ודרשו על לקדוש י"י מכובד זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה כבדהו בכסות נקיה. וצוו לשנות בגדים בשבת, ואמרינן בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו, כאשר האריכו בגמרא בכל זה בפרק כל כתבי ובפרק ואלו קשרים, וחשבו בזיון לתלמיד חכם ללכת בסנדלין שיש בהם טלאי משום שהוא בזיון תורה בעיני ההמון כדאיתא (התם) בפרק כיצד מברכין. וכן תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו כדאיתא בגמרא שבת, אף על פי שאין תוספת בעצם נפש האדם כשילבש בגדים נאים ולא חסרון בלובשו בגדים מטולאים אלא כפי מחשבת האדם. ויש בגדים שאם ילבש אותם אדם במקום אחד הם תפארת ואם ילבשם במקום אחר הם גנאי, והכל כפי המקומות וכפי האדם, והקש על זה.

ולפיכך דברים שאנו חושבים אותם גנאי ובזיון לאדם לא נעשם לפני הקדוש ברוך הוא ולא במקומות המקודשין. ובפרק כיצד צולין אמרו על צליית הפסח שהכתוב מיעט שלא לצלותו בשלהבת בלא גחלת, ושאלו שם שלהבת בלא גחלת היכי דמי דמשכחת לה והשיבו כגון שמשח הכלי בשמן ודלק בו האש, והקשו על זה והלא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, אם כן כל מה שאנו חושבים אותו לבזיון ראוי להתרחק מלעשותו לפני הקדוש ברוך הוא, וכן הדין שלא לעשותו במקומות המכובדים. והטעם בבית הכנסת שכל מה שאנו מדמין שהוא בזיון ראוי לרחקו, וכל מה שהוא כבוד ראוי לעשותו. ובפרק בתרא דברכות שנינו ולא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שברגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מק"ו. ופירשו בגמרא ק"ו ממנעל ומה מנעל שהוא דרך כבוד אסור רקיקה שהיא דרך בזיון לא כ"ש, ר' יוסי בר חנינא אומר אינו צריך הרי הוא אומר כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק מה שאינו מאוס אסור חשבינן ליה בזיון רקיקה שהיא מאוסה לא כל שכן, ועוד קל וחומר לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. אלמא משמע שכל דבר שהוא בזיון לפני בשר ודם חשבינן ליה בזיון לפני הקדוש ברוך הוא ואין ראוי לעשותו.

והנה בארצות הנוצרים שאין אצלם בזיון כשנכנס אדם ואפילו לפני מלכם במנעל, אם נכנס כן בבית הכנסת שבעירם אינו בזיון. ובארצות אלו שהוא בזיון ליכנס לפני גדוליהם וכ"ש לפני מלכם במנעל, אסור ליכנס בעירם לבית הכנסת במנעל משום ק"ו ומה לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ובמה שכבר ביארתי שאין הכבוד והבזיון אלא כפי מחשבת האדם, ומה שרואין אותו כבוד ראוי לכבד בו בית הכנסת ומה שחושבין אותו שהוא בזיון אסור לעשותו, שהרי אסרו להפשיל חבלים בבית הכנסת ואף על פי שהוא חרב כדאיתא בפרק בני העיר והביאו על זה מקרא דוהשמותי את מקדשיכם אף על פי שהן שוממין בקדושתן הן עומדין, אלמא שבית הכנסת אף על פי שאינו מקדש ממש מ"מ קדושה יש בו, ואמרו שם ואהי למקדש מעט אלו בתי כנסיות שבבבל. ובתורת כהנים תניא והשמותי את מקדשיכם לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות. ואף על גב דאמר רבא התם רקיקה בבית הכנסת שריא מ"ט ממנעל מה מנעל מותר אף רקיקה מותרת, דמשמע דמנעל מותר אף על גב דקפנדריא אסור, הא קאמר רבה התם כביתו מה ביתו קפנדריא קפיד איניש רקיקה ומנעל לא קפיד אף בית הכנסת קפנדריא אסורה רקיקה ומנעל שרי. אלמא משמע דבקפידה תליא מלתא וכל שחושבין אותו שהוא בזיון אסור. א"כ בארצות הנוצרים שעולים עד המטה בסנדלים מותר ליכנס בבית הכנסת שבעירם בסנדלים, אבל בארצות אלו שמקפידין ליכנס בביתם בסנדלים אסור ליכנס בבית הכנסת בסנדלים. ואין הדבר תלוי במה שעושה האדם בביתו, אלא במה שמקפידין בני האדם, שאם הוא מזוהם בביתו ונכנס בסנדלין, אין ראוי לזהם בית אלהינו. ועוד לא יהיה אלא בית השותפין, כיון שהאחד מקפיד לא היה האחר נכנס בסנדליו. על כן טוב הדבר אשר רצו לעשות להסיר חרפת האומה אשר חרפונו. והנה הדבר הזה א"א מורינו הרב זלה"ה עמד ותקנו בכאן, ותקנה זו ראויה היא לכל בעל נפש.

ואם הראשונים לא התקינוה אינה טענה וראיה שהדבר מותר, שמקום הניחו לאחרונים להתגדר בו. וכמה דברים היו ראויים לגדור ולא גדרום הראשונים ובאו האחרונים וגדרום, וכל המשנה והתלמוד מלאים מזה, וכ"ש האחרונים אלו, שאם אשר היו לפניהם לא תקנו ולא גדרו דבר ולא אסרוהו ובאו האחרונים שאחריהם ומצאו מקום לגדור ולתקן, אין לומר שכיון שאשר היו לפניהם לא אמרו דבר שראוי לאחרונים לשתוק, וצא ולמד שכמה ראשונים אמרו כמה דברים בפסקי הלכות ובאו האחרונים וסתרו דבריהם, וזה במשנה ובגמרא ובחיבורין מן אז ועד עתה.

[איש_ספר]

עתה מצאתי באוצר החדש בספרו של שפרבר, מנהגי ישראל ח"ג מקורות רבים. (וגם הוא מקשר הענין ביסודו לטהרת הרגלים). והרי עיקר דבריו. (לעיל מזה הביא תשו' הרשב"ש שהעתקתי)

שפרבר א.jpg (144.15 KiB) נצפה 7867 פעמים

שפרבר ב.jpg (184.39 KiB) נצפה 7867 פעמים

[איש_ספר]

ראה בשרידי סידור מארץ ישראל (נדפס על מרגליות בהלכות א"י מן הגניזה עמ' קלא) וכשאדם מהלך לבית הכסנת ..ברגלו מנעל או סנדל יחלוץ ב]חוץ] ויכנס יחף שכן דרך העברים להלך יחפים לפני אדו... עיי"ש (אולי יש באוצר)

הלכות ארץ ישראל מן הגניזה

[אתנחתא]

כתבתי ששם נדפס. יש באוצר?

[איש_ספר]

נתתי לינק לספר שבאוצר.

[אתנחתא]

תודה. לא תפסתי שזה גופא הלינק!

[חכם באשי]

בשונה ממה שמקובל, באיסלם הקדום לא נהגו לחלוץ בכניסה למקום תפילתם, וביהדות כן, והמוסלמים נטלו זאת מהיהודים (תושבי ערב), עי': איגרת, 26, אייר תשסד, עמ' 24.

עוד בענין חליצת הנעלים בכניסה למקום קדוש, עי': מנהגי הקהילות, לר' יחיאל גולדהבר, עמ' ג ואילך (חבל שאינו באוצר!)

ורא"י בראדט, במאמרו בירושתנו (שוב, אינו באוצר!), ב, עמ' קצח-קצט, הוסיף בכך דברים. מצורף צילומו:

ירושתנו1.png (23.94 KiB) נצפה 7818 פעמים

ירושתנו2.png (24 KiB) נצפה 7818 פעמים

[כותב]

אם כבר עוסקים בענין הליכה ברגליים יחפות, אשאל קהל הקוראים שיחיו, האם יש מישהו היודע מקור למה שהביא בספר עדות ביוסף (פ' שמות, אות קמ"ז) את דברי הרמב"ם, דהולך יחף במדבר הוא בכלל מאבד עצמו לדעת, דשכיחא נחשים ועקרבים?

[יאיר]

כנראה שלא ברור מקורו ברמב"ם או שבאמת אינו בנמצא.
http://62.128.54.227/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=103

[י. רבינוביץ]

אני עומד נדהם מול כמות הידע שצברתי כאן מהתגובות. תודה לכולם! לאתנחתא, איש ספר, וחכם באשי.
אגב, היתכן שזה קשור לישיבה על כסאות בבית הכנסת? כי מן הסתם במקום שנכנסו ללא נעליים גם ישבו על מחצלאות ברצפה, אכן?
[ניצוצות לכך בסידור רס"ג בעניין תיאורו על צורת נפילת אפיים (מובא בספר כרע רבץ) שם מוכח שהם ישבו על הרצפה ולא על כסאות].

[רבטוב]

עיין בשו'ע או''ח סימן ש''א שלא לילך בשבת יחף

[זקן ששכח]

אגב גררא.
שמעתי מפי החסיד הישיש (נפטר בגיל 97) ר' אהרן חזן זצ"ל תיאור מעניין אודות ציון המגיד ממזריטש בעיר אניפולי. בין השאר סיפר לי שכשבא לשם בשנת תרצח/ט עדיין היה שם שומר ונתן לו ליכנס אל האהל על אף שלא נתנו אלא ליהודים חשובים, כיון שכבר לא בקרו שם יהודים מזה עידן ועידנים. וציוהו שיחלוץ מנעליו טרם היכנסו אל האהל, שכן נהגו כאן כל השנים.

[חכם באשי]

חליצת נעלים קודם הכניסה לקברי צדיקים, רווחה הרבה במזרח, כמו בעירק, שם חלצו את נעליהם קודם כניסתם לקברי עזרא הסופר, יחזקאל הנביא ודומיהם.

[רבטוב]

אגב גררא.
שמעתי מפי החסיד הישיש (נפטר בגיל 97) ר' אהרן חזן זצ"ל תיאור מעניין אודות ציון המגיד ממזריטש בעיר אניפולי. בין השאר סיפר לי שכשבא לשם בשנת תרצח/ט עדיין היה שם שומר ונתן לו ליכנס אל האהל על אף שלא נתנו אלא ליהודים חשובים, כיון שכבר לא בקרו שם יהודים מזה עידן ועידנים. וציוהו שיחלוץ מנעליו טרם היכנסו אל האהל, שכן נהגו כאן כל השנים.

לא רק בהאניפאלי רק גם בכל אוקריינא וווהאלין

[אתנחתא1]

כולל רוסיא הלבנה - חב"ד

[חכם באשי]

רבטוב ואתנחתא1,
דבריכם הם חידוש עבורי, התוכלו לציין עבורי איזה מקור אחד או שניים?

[רבטוב]

רבטוב ואתנחתא1,
דבריכם הם חידוש עבורי, התוכלו לציין עבורי איזה מקור אחד או שניים?

בסקווירא ובליובאוויטש עד היום המנהג כן .
סיפר לי הרה''צ ר' חי יצחק שליט''א מרחמסטריווקא- ארה''ב שכשחותנו הרה''ק ר' י''י מסקווירא הי' בשנת תשי''ט בארה''ק ורצה ללכת כן
בלי נעליים על הציונים הקדושים . הוא פעל אצלו היות שבארה''ק המנהג לא כן .זה יראה מאדנע ופעל אצלו ללכת עם נעליים .

[זקן ששכח]

סיפר לי הרה''צ ר' חי יצחק שליט''א מרחמסטריווקא- ארה''ב שכשחותנו הרה''ק ר' י''י מסקווירא הי' בשנת תשי''ט בארה''ק ורצה ללכת כןבלי נעליים על הציונים הקדושים . הוא פעל אצלו היות שבארה''ק המנהג לא כן .זה יראה מאדנע ופעל אצלו ללכת עם נעליים .

מאדנע = מוזר!
מעניין לברר ממתי זה כך. הלא בציורי הכותל המערבי מלפני כמאה שנה, האנשים חלוצי נעל המה.

[רבטוב]

סיפר לי הרה''צ ר' חי יצחק שליט''א מרחמסטריווקא- ארה''ב שכשחותנו הרה''ק ר' י''י מסקווירא הי' בשנת תשי''ט בארה''ק ורצה ללכת כןבלי נעליים על הציונים הקדושים . הוא פעל אצלו היות שבארה''ק המנהג לא כן .זה יראה מאדנע ופעל אצלו ללכת עם נעליים .

מאדנע = מוזר!
מעניין לברר ממתי זה כך. הלא בציורי הכותל המערבי מלפני כמאה שנה, האנשים חלוצי נעל המה.

מה אתה מדמה מילתא למילתא ....בפסוק כתוב של נעליך מעל רגליך כי המקום אשת עומד עליו וכו'
בכותל המערבי הטעם מפני קדושת ביהכנ''ס ... אגב עיין בכרכי תחומין מאמרים .אם רחבת הכותל יש לו קדושת ביהכנ''ס.

[זקן ששכח]

רבטוב,
אם לא איכפת לך, התפנה נא לרגע ברב טובך להסביר לי במה שונים זה מזה, כלומר, לדעתך מפני מה חלצו נעלים בציונים הק' ומאיזה טעם בבית הכנסת.
האם שני טעמים לדבר, או שמא תרוייהו משום קדושתם וכבודם?

[שבטיישראל]

הנה מה שמצאתי כעת בסידור האריז"ל שנכתב ע"י בנו של התולדות זיע"א

[חכם באשי]

שבטי,
איזה סידור זה? והיכן בסידור מופיע קטע זה?
תודה רבה.

[שבטיישראל]

המדובר בסידור האריז"ל שנכתב ע"י הרה"ק ר' אברהם שמשון בהרה"ק ר' יעקב יוסף בעל התולדות זיע"א ונשלמה בי"ט בסיון בשנת שכ"ר [שנת הסתלקותו של הבעש"ט הק' זיע"א - בסידור זו הנ"ל כותב שהבעש"ט נסתלק ביום א' דשבועות (ודלא כיש טועים לומר שנסתלק ביום ב' דשבועות)]

הנה הדף המדובר בשלימותו :

[איש_ספר]

viewtopic.php?f=7&t=3905&hilit=%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F

[סליחות]

האם היהודים למדו את זה מהמוסלמים או להפך?
מהתגובות כאן נראה שכולנו מסכימים שהיה נהוג כך בעבר אצל היהודים בארצות האיסלאם.
אבל השאלה שלי היא האם מהמקורות בחז"ל (ירושלמי / בבלי וכו') יש הוכחות שנכנסו לבית הכנסת עם נעליים או שנכנסו לשם יחפים? זה בעיקר מה שחסר באשכול זה לפענ"ד.

קיימות טענות שהיהודים למדו את זה מהמוסלמים ומאידך גיסא קיימות גם כן טענות הפוכות (כמובא באשכול זה).

[עזריאל ברגר]

כמה הערות:
א. מנהגנו (חבד) שנכנסים לאוהלי רבותינו נשיאינו בנעלי בד וכדומה, כמו ביום כיפור.
ב. בחז"ל ברור שמותר להיכנס לבית-כנסת בנעליים, אבל חליצת הנעליים היא דבר מכבד (פרק בתרא דברכות), וע"ד רקיקה (שם).
ג. יש מקומות בארצות האיסלאם (לדוגמא: אוזבקיסטן) שחולצים נעליים גם בכניסה לבית פרטי! ובמקומות האלו לפענ"ד חייבים מדינא לחלוץ נעליים בכניסה לבית הכנסת, ע"פ דברי הגמרא (שם) שבית כנסת הוא "כי(=כמו) ביתו".

[סליחות]

כמה הערות:
א. מנהגנו (חבד) שנכנסים לאוהלי רבותינו נשיאינו בנעלי בד וכדומה, כמו ביום כיפור.
ב. בחז"ל ברור שמותר להיכנס לבית-כנסת בנעליים, אבל חליצת הנעליים היא דבר מכבד (פרק בתרא דברכות), וע"ד רקיקה (שם).
ג. יש מקומות בארצות האיסלאם (לדוגמא: אוזבקיסטן) שחולצים נעליים גם בכניסה לבית פרטי! ובמקומות האלו לפענ"ד חייבים מדינא לחלוץ נעליים בכניסה לבית הכנסת, ע"פ דברי הגמרא (שם) שבית כנסת הוא "כי(=כמו) ביתו".

באוזבקיסטן?
מדוע הרחקת כל כך. כמעט בכל אירופה וכן בארה"ב ואפילו בישראל (אצל משפחתי) נוהג זה קיים בבתים מכובדים שחולצים נעליים בכניסה כדי להימנע מלכלוך. והוא ממש לא מנהג יחידים.

[עזריאל ברגר]

מעולם לא ראיתי זאת בעיני, אלא אחי סיפר לי שראה כך באוזבקיסטן.

[סליחות]

מעולם לא ראיתי זאת בעיני, אלא אחי סיפר לי שראה כך באוזבקיסטן.

לא ראית חליצת נעליים בכניסה לבית? (בדרך כלל נועלים כפכפים מקומיים המוכנים לאורחים ליד הדלת, אבל זה לא הכרחי). בכנות, זו הפעם הראשונה שאני מרגיש קצת מפלנטה אחרת בפורום.

[שייף נפיק]

אגב לידיעה בעלמא שהקראים נוהגים כן עד ימינו בבתי התפילה /תיפלה? שלהם