בכתב יד אחד: "והיות שהכל מאתו ית', לכך מלת חָיִ"ל נקוד בקמץ, פתח וחירק, עולה כ"ו כמספר שם בן ד', והוא ע"ד שכתוב בזוהר "דוד מלך ישראל חי וקים, תרין ניצוצין וחד חוטרין כו'".
לכאורה מביא ראיה מהזוהר שהמילה חי"ל מנוקדת עם נקודות בעלות שתי נקודות וקו אחד (כלומר, קמץ וחירק), אולם לא מצאתי לשון זה ולא לשון דומה לזה בכל הזוהר, האם לאי מי יש בדל כיוון?