פורום אוצר החכמה

ידועים דברי הרמב"ם שכ' בהל' יו"ט - "כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה",

אמנם כבר העיר הפמ"ג בסי' רמב - "הנה חלקהו חציו, יראה לאו דווקא בצמצום, רק מקצת לה' ומקצת לכם, ומצות עשה לאכול, ורשות בידו רובו לה' או רובו לכם או חצי ממש", ועי' בירחון האוצר האחרון עמוד נז,

ומצאתי שכבר בסידור רס"ג מופיע כמנהג הרמב"ם - "ובערך חצי היום אנחנו עומדים בבית הכנסת בתפלה וקריאת התורה וביאור מה ששייך לאותו היום, ובנשאר אנו אוכלים ושותים ועם זה איננו פוסקים מלהזכיר את אדוננו ותורתו",

עכ"פ, רצוני לידע האם יש שנוהגים כך בזמנינו, יחידים או קהילות.

יוזמת שששבת של הרב אליעזר מלמד

איך מקיימים את החצייה כדתה של תורה, הלכה למעשה?

הנה כתב הר''מ (פ''ו מהל' שביתת יו''ט הל' י''ט): 'אע"פ שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה. לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו. אלא כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצות היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה'.

א] האם צריך להיות דווקא כסדר הזה שתיאר הר''מ, או כל א' יעשה הישר בעיניו, ובלבד שיהיו שוה בשוה?

ב] כשמדברים בדברי תורה ויראה זמירות וסיפורי צדיקים וכו' על השולחן, במה נחשב הוא?

אשמח לשמוע דעתכם הרמה!

האמרי חיים מויזניץ זיע"א פעם אחרי התפלה אמר עד עכשיו קיימנו חציו לכם עכשיו אנו נוטלים ידים לסעודה לקיים חציו לה'...

בערוך לנר (או"ח תקכ"ט, ב בשם מג"א בשם יש"ש) שהחזנים המאריכים בתפילה אין זה לא חציו לה' ולא חציו לכם

שפת אמת על ביצה דף טו ע"ב
בגמ' ר"א אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה כו' פשט הסוגיא נראה לפע"ד דר"א ס"ל דמקיים היו"ט במה שלומד דהוי לה' ובמה שאוכל ושותה דהוי לכם ובכל אחד מהנך יוצא ואה"נ דמודה דחצי' לה' וחצי' לכם נמי מהני כיון דמתקיים היו"ט בב' הדברים רק ר"י ס"ל דע"כ צריך לקיים גם לכם. ולכן לר"י שמחת יו"ט מצוה כיון דבלומד כל היום חסר לו הלכם ולכך צריך להפסיק מן הלימוד אבל לר"א א"צ להפסיק כיון דבלימוד גרידא נמי מקיים היו"ט. ולהכי א"ש הא דאמר להם ר"א אכלו משמנים דבודאי מודה דבחצי' לה' וחצי' לכם נמי מקיים המצוה. ואפשר שכן הי' גם דעת התוס'. אבל בספרי האחרונים משמע דלר"א צריך דוקא או כולו לה' או כולו לכם ולענ"ד נראה כמ"ש. גם מה דמשמע בקצת אחרונים דלר"י חצי' ממש קאמר ודאי לא נהירא.

אור עולם כתב:בערוך לנר (או"ח תקכ"ט, ב בשם מג"א בשם יש"ש) שהחזנים המאריכים בתפילה אין זה לא חציו לה' ולא חציו לכם

טעות, ערוך השולחן

השל"ה לומד על עצרת "דבעינן נמי לכם", דמקשה שם בגמ' מהו לשון "הכל מודים" הרי רק ר"א מודה לר"י שסבר כך מעיקרא? ומתרץ שבעצרת גם ר"י מודה שבעינן רובו לה', ורק "נמי" לכם.

בית צדיקים כתב:

פולסברג כתב:איך מקיימים את החצייה כדתה של תורה, הלכה למעשה?

הנה כתב הר''מ (פ''ו מהל' שביתת יו''ט הל' י''ט): 'אע"פ שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה. לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו. אלא כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצות היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה'.

א] האם צריך להיות דווקא כסדר הזה שתיאר הר''מ, או כל א' יעשה הישר בעיניו, ובלבד שיהיו שוה בשוה?

ב] כשמדברים בדברי תורה ויראה זמירות וסיפורי צדיקים וכו' על השולחן, במה נחשב הוא?

אשמח לשמוע דעתכם הרמה!

האמרי חיים מויזניץ זיע"א פעם אחרי התפלה אמר עד עכשיו קיימנו חציו לכם עכשיו אנו נוטלים ידים לסעודה לקיים חציו לה'...

האימרה נחמד ומפורסם עד מאוד, אבל גם התנאים והאמוראים לכאורה אהבו מצות, ועכ''ז...

בנוגע להשאלה הא', אאל''ט ראיתי בא' מהספרים על הגרש''א שדן בזה עם הגריש''א והניח בצ''ע [אפשר מרשימות ר' מרדכי גרוס? מי יעלה לנו]

בית צדיקים כתב:האמרי חיים מויזניץ זיע"א פעם אחרי התפלה אמר עד עכשיו קיימנו חציו לכם עכשיו אנו נוטלים ידים לסעודה לקיים חציו לה'...

דיון וביאור הלכתי בסיפור זה, ובכללות הענין ד"חציו לשם וחציו לכם" - viewtopic.php?p=548877#p548877

תודה על הערה אך לא הבנתי מה שכתבת שם האם תוכל לומר במה השו"ע הרב מדבר שם?

שו''מ שכבר נגע בזה רבינו עו''ח
viewtopic.php?f=7&t=34403

בית צדיקים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

בית צדיקים כתב:האמרי חיים מויזניץ זיע"א פעם אחרי התפלה אמר עד עכשיו קיימנו חציו לכם עכשיו אנו נוטלים ידים לסעודה לקיים חציו לה'...

דיון וביאור הלכתי בסיפור זה, ובכללות הענין ד"חציו לשם וחציו לכם" - viewtopic.php?p=548877#p548877

תודה על הערה אך לא הבנתי מה שכתבת שם האם תוכל לומר במה השו"ע הרב מדבר שם?

בקצרה:
הניגונים שבתפילה - הם בכלל חציו לכם.
והסעודה - יש מקום להחשיב אותה בכלל חציו לה'.
באריכות - אפשר להגיב באשכול שם.

בית צדיקים כתב:האמרי חיים מויזניץ זיע"א פעם אחרי התפלה אמר עד עכשיו קיימנו חציו לכם עכשיו אנו נוטלים ידים לסעודה לקיים חציו לה'...

חזק מאוד כדרכו,באופן רעיוני כבר קדמו השאגת אריה באמרו דמקיימים מצות ושמחת בחגיך בלימוד התורה
דפקודי ה"י משמחי לב ,

אין קשר לשאגת אריה למ"ש