האם יכול להיות שכת"י תימני התגלגל לגרמניה?

[א' זעירא]

בכת"י אשכנזי מצאתי קטע זה:

אשכנז.PNG (28.84 KiB) נצפה 4074 פעמים

ומפליא שמקורו לכאורה בספר התימני "הפולמוס על שיטת הפרשנות האליגוריסטית" שפרסם הר"י קאפח בכתביו ח"ג, עמ' 1203-1259:

קאפח 1.PNG (31.86 KiB) נצפה 4074 פעמים

קאפח 2.PNG (51.37 KiB) נצפה 4074 פעמים

האם יתכן שאכן האשכנזי ליקט מהספר התימני? או שיתכן ששניהם שאבו ממקור משותף. ואם כן מהו?
האם מצינו מקורות נוספים על נדודי ספרים על ציר תימן-אשכנז?

[אוצר החכמה]

לא הצלחתי להבין מה לא ברור בדברי הכתב יד האשכנזי שצריך לגייס את הספר התימני להסבירו?

[בתוך הגולה]

יש את ספר הרמזים לרבנו יואל שהוא שילוב של חיבור קדום אשכנזי עם תוספות של המעתיק התימני
(כך זכור לי ועוד זכור לי שהחכם המכונה כאן חכם באשי האריך בזה באיזהו מקומן)

[גביר]

אם מדרש הגדול הגיע לאיטליה, למה שלא יגיעו עוד כתבי יד תימניים לאירופה?

[א' זעירא]

על רמזי ר' יואל האריך הרב קלוגמן במבואו. היכן האריך בו החכם באשי המנוח?
היכן מצאנו את המדרש הגדול באיטליה?

[עדיאל ברויאר]

אם מדרש הגדול הגיע לאיטליה, למה שלא יגיעו עוד כתבי יד תימניים לאירופה?

איטליה שאני. בתקופה המדוברת צריך להסתכל על הארצות שסביב הים התיכון בצורה שונה מהיום, שאנחנו חושבים לפי היבשה. התפיסה צריכה להיות לפי הים, ובמובנים הללו, איטליה היא ציר קשר מרכזי עם ארצות המזרח וצפון אפריקה.
מכל מקום, מעט מאוד ספרות מזרחית ואפריקאית חדרה לאירופה בכלל, ולאשכנז בפרט. אבל זה תלוי על איזו תקופה מדובר. בתחום פרשנות התלמוד וההלכה, בתקופה שלאחר ר' חננאל ורב נסים מקירואן, כמדומני שאין לנו עדויות על ספרים שהצליחו "לחדור" לאשכנז, למעט פירוש ר' יהודה אלמדארי שמוזכר בסה"כ פעמיים בהגהות מרדכי וגם נערך לפירושו עיבוד מסוים באשכנז. לכן, הסיכוי קלוש, אבל אפשרי. יותר מסתבר שיקרה תהליך הפוך, שהמקור האשכנזי יגיע לתימן, אבל אני לא יודע אם זה אפשרי במקרה הזה. אם לא, צריך גם לשים לב לשאלה כיצד המקור האשכנזי היה מסוגל לקרוא את המקור הערבי.

[א' זעירא]

העירני חכם אחד מחכמי הזמן (הטוען שההקבלה בין שני הספרים מקרית, ואין שום קשר ביניהם) שר"י קאפח מסתפק בקביעת שנת חיבור ספר הפולמוס. בפרסומו הראשון כתב לאור הערת ד"ר בנט שהספר נכתב לאחר שנת רנ"ג, אולם בכתבים חזר בו מקביעתו ולא סיפק זמן משוער לכתיבת הספר.
הספר האשכנזי נכתב בודאות בשלהי המאה השניה לאלף השישי.
אם אכן נקבל את איחורו של חיבור הספר התימני נצטרך לקבוע בודאות כי האשכנזי לא העתיק מהתימני ולהסס שיתכן ששניהם שאבו ממקור משותף. ואם בכל זאת נרצה לשער שהאשכנזי העתיק מהתימני נצטרך להקדים את זמן כתיבת ספר 'הפולמוס' עד סמוך למועד כתיבת "כתאב אלחקאיק" במאה הראשונה לאלף השישי (ולפי זה נכתב ספר הפולמוס באותה תקופה שבה ארע הפולמוס נגד הפילוסופיה בספרד!!).

[הוגה ומעיין]

כפי שכתבו כך נראה - שני המקורות תלויים בפיוט הקדמון (ליתר דיוק - הברכה המפויטת) "אשר בגלל אבות בנים גדל", הקדומה מאוד - אולי עוד מימי התלמוד בא"י, כדברי גולדשמידט, ונאמרה הן במזרח והן במערב. כך שאין המקורות המשניים תלויים זה בזה.

[גביר]

אם מדרש הגדול הגיע לאיטליה, למה שלא יגיעו עוד כתבי יד תימניים לאירופה?

איטליה שאני. בתקופה המדוברת צריך להסתכל על הארצות שסביב הים התיכון בצורה שונה מהיום, שאנחנו חושבים לפי היבשה. התפיסה צריכה להיות לפי הים, ובמובנים הללו, איטליה היא ציר קשר מרכזי עם ארצות המזרח וצפון אפריקה.
מכל מקום, מעט מאוד ספרות מזרחית ואפריקאית חדרה לאירופה בכלל, ולאשכנז בפרט. אבל זה תלוי על איזו תקופה מדובר. בתחום פרשנות התלמוד וההלכה, בתקופה שלאחר ר' חננאל ורב נסים מקירואן, כמדומני שאין לנו עדויות על ספרים שהצליחו "לחדור" לאשכנז, למעט פירוש ר' יהודה אלמדארי שמוזכר בסה"כ פעמיים בהגהות מרדכי וגם נערך לפירושו עיבוד מסוים באשכנז. לכן, הסיכוי קלוש, אבל אפשרי. יותר מסתבר שיקרה תהליך הפוך, שהמקור האשכנזי יגיע לתימן, אבל אני לא יודע אם זה אפשרי במקרה הזה. אם לא, צריך גם לשים לב לשאלה כיצד המקור האשכנזי היה מסוגל לקרוא את המקור הערבי.

א.הגעתו של מדרש הגדול לאיטליה נזכרת בהקדמה לאחת המהדורות של מדרש הגדול [איני זוכר כרגע איזו, הדבר ניתן לבדיקה] והיה ידוע שם כ'מדרש הבא מעדני'. לענ"ד עקבות מדרש הגדול ניכרות גם בפירושי הספורנו, והדבר דורש דיון בפני עצמו ואכמ"ל.
ב. איטליה הייתה ועודנה ציר קשר מרכזי בין ארצות המזרח לצפון אפריקה לבין ארצות אשכנז, בתקופת הראשונים הייתה קשורה לאשכנז בטבורה [וכבר האריכו בזה בונפיל, תא שמע וכו'], קשר זה נמשך, במידה זו או אחרת, עד הדורות האחרונים לקיומה של יהדות ממשית באיטליה [בשו"ת רעק"א עוד ישנה תשובה לוונציה] כך שאפשרות של מעבר כתבי יד מהתם להתם אינה מופרכת.

[בתוך הגולה]

יש את ספר הרמזים לרבנו יואל שהוא שילוב של חיבור קדום אשכנזי עם תוספות של המעתיק התימני
(כך זכור לי ועוד זכור לי שהחכם המכונה כאן חכם באשי האריך בזה באיזהו מקומן)

על רמזי ר' יואל האריך הרב קלוגמן במבואו. היכן האריך בו החכם באשי המנוח?
היכן מצאנו את המדרש הגדול באיטליה?

אין לפני את ספר הרמזים אבל לא זכור לי אריכות במבוא שם ודאי לא מהרב קלוגמן אם כבר מהרב קורח וגם זה בקוצר רב.

עכ"פ חיפשתי בגנזי וזו מה שמצאתי מתוך מאמרו של ד"ר שמחה עמנואל 'מנהגי אבלות בספירת העומר' נטועים כ הערה 51

ScreenHunter_121 Jul. 20 08.58.jpg (44.49 KiB) נצפה 3896 פעמים

משום מה דוקה גליון דאצ'ה זה חסר אצלי וחעל"ד

[פלגינן]

דאצ'ה 92.pdf

(1.16 MiB) הורד 568 פעמים

[עדיאל ברויאר]

ב. איטליה הייתה ועודנה ציר קשר מרכזי בין ארצות המזרח לצפון אפריקה לבין ארצות אשכנז, בתקופת הראשונים הייתה קשורה לאשכנז בטבורה [וכבר האריכו בזה בונפיל, תא שמע וכו'], קשר זה נמשך, במידה זו או אחרת, עד הדורות האחרונים לקיומה של יהדות ממשית באיטליה [בשו"ת רעק"א עוד ישנה תשובה לוונציה] כך שאפשרות של מעבר כתבי יד מהתם להתם אינה מופרכת.

הקשר העמוק בין המרכזים הוא בהשפעה הראשונית עוד בזמן הגאונים ומעט לתוך ראשית תקופת הראשונים. לאחר מכן הקשר נמוך בהרבה. רשב"ט היגר לאשכנז מאיטליה והביא עמו ספרים חשובים. מלבד זה, כמדומני שהקשר האחרון המתועד בתקופת הראשונים הוא שאלות אשכנזיות שנשלחו לרי"ד. הרי"ד הוא גם הראשון האיטלקי האחרון שספריו הגיעו לאשכנז. (בכיוון ההפוך יש את ר"מ ריקנאטי שיש לו ספרייה נרחבת שכוללת גם חיבורים אשכנזיים).
כך שקשה לומר שיש קשר חי וחזק במשך כל תקופת הראשונים. יחד עם זאת, ברור שאתה צודק שזה יתכן. אבל כאמור, אם מדרש הגדול מגיע לאיטליה (ועוד חיבורים מזרחיים) זה רחוק מללמד על מעבר חיבורים ליהודי אירופה בכלל. למרות שזה היה אפשרי, בפועל זה כמעט לא קרה.

[ההוא גברא]

בעל שבלי הלקט שאל כמה שאלות את מהר"ם "מרוטנבורגו". במאה השנים הבאות, אחרי תלמידי מהר"ם, לא ידועים לי ספרים לא מאיטליה ולא מאשכנז, ואחרי גירוש צרפת השני התמלאה איטליה בחכמים צרפתים וגם אשכנזים והיו נוסעים בכל יום מכאן לשם. המצב הזה נמשך עד דורו של הרמ"א לפחות. לפי מה החלטת שהיה ניתוק בין איטליה לאשכנז?
ספרי איטליה לא הגיעו לאשכנז עצמה בתקופת הראשונים, אבל בעל אור זרוע שהיה בבוהמיה ולא באשכנז הכיר המוני ספרים מאיטליה ויון והמזרח.

[עדיאל ברויאר]

אכן, נשכח ממני מהר"ם, ותודה שהזכרת. אז הקשר המתועד נמשך עד 1260 לכל המאוחר. ומה אח"כ?
אינני טוען שהיה ניתוק. אבל אני רוצה לומר שאמנם יש קשרים, אבל אנחנו בפירוש רואים שהספרים שהגיעו לאיטליה, עפ"י רוב לא המשיכו הלאה, ובפרט לא בדורות המדוברים כאן.
איזה המוני ספרים מאיטליה, יוון והמזרח מזכיר האו"ז? זכור לי כרגע רק ר' ברוך מארץ יוון (שאיננו מיוון. כמדומני שהוא רק למד בה). דווקא יש כמה ספרים שהגיעו לאשכנז עצמה בתקופת הראשונים. הזכרתי את הרי"ד, אפשר גם להזכיר את שכל טוב, וכמובן הערוך ותשובות משפחתו, וכן את כתבי ר' שבתי דונולו (ואולי אולי גם הוורסייה המכונה "ספר ירושלמי"). אבל שוב, שים לב שבאשכול הזה מדובר, כנראה, על חיבורים שנמצאים בדיוק ב"חור" שבין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.