מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ג' מאי 25, 2010 8:09 pm

מידי התחילי ללמוד את הקדמת הרמח"ל למסילת ישרים אשר לו, אני מוצא את עצמי זע באי נוחות. מדבריו בהקדמה, עולה התמונה כאילו לימוד התורה אינו במעלה הגבוהה ביותר. ואציג זאת:
"ותראה אם תתבונן ברוב העולם כי רוב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רוב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועומק העיונים וכו' כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה, אחרים למלאכות ואחרים יכנסו יות"ר אל הקודש [הגע עצמך זה הנקרא יותר? וכי עד עתה היה זה קדוש במשהו?] דהיינו לימוד התוה"ק, מהם בפלפולים הלכות וכו'" - אין הוא מעיר כהוא זה על ההבדל של שמים וארץ שבין הראשונים לאחרונים. וכ"כ למה?
עוד מדבריו שם, "היתכן שייגע ויעמול שכלנו בחקירות אשר לא נתחייבנו בם, בפלפולים אשר לא יצא לנו שום פרי מהם ודינים אשר אינם שייכים לנו". וכי חקירות ופלפולים אינם תורה? וכי מלימוד ופלפול לא יוצא פרי, והקרן קיימת לעוה"ב? וכי לימוד דינים שאינם נוהגים אין בו מצוה, ומה על קדשים שהלומד בהם כהקריב חטאת? ואמנם כלפי 'חקירות' כבר נגע בזה הגר"י סרנא בעיונים שכוונתו לאמונת הבריאה ולא ללימוד, ובפשטותי"ל דכוונתו לחקירות טבע ול"ד אמונה, אך כלפי דינים ופלפולים אין ברורה כוונתו. ולכאו' הי' לו לומר שעם היותם דברים נעלים וחשובים יש חשוב מהם.
ועוד שם, "אינו אומר אז תבין פילוסופי', אז תבין תכונה,אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אז תבין יראת ה'".
ושוב, וכי יעלה על הדעת שיכתוב ל' של אז תבין תכונה? וכי זה דומה לאז תבין הלכות. מה הדמיון כלל, אמאי קרבם אחד אל אחד?
וחלילה וחס, אין מטרתי אלא כעבד לפני רבו, שהרי חזקו עלי דברי הגר"א זיע"א שבדק ועד פי"א אין מילה מיותרת במס"י . ונאמנו עלי דברי גדולי וצדיקי ישראל בכלהדורות. אך תורה היא וללמוד אני צריך. מה פשר הלשון הזו והגישה הזו?
ההשערה שעולה במוחי היא שאולי בדורו, בו העלה על הכתב את ספרו, פשתה המספחת עד כדי כך שידע שחייב הוא לפתוח דבריו בגישה חביבה לאותם לומדי מדעים דאל"ה לא יהינו לקרוא בספר זה ולפיכך בפתיחתו נשא ונתן בגישה זו והשווה מעלת הלומד תכונה למעלת הלומד תורה. ואולי גם על כך יעירוני כי להבל נדמה. אך לכל הפחות יבארו כוונתם וירווח לי.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ג' מאי 25, 2010 9:17 pm

בחובות הלבבות עיינת? ומה כל כך חדש לך שהיו מגדולי ישראל שהתנגדו לפלפול וכדומה ואחזו שהרבה יותר חשוב ללמוד ולהעמיק בדינים והלכות למעשה?

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' מאי 25, 2010 9:22 pm

תוך כדי דיבור כתב:בחובות הלבבות עיינת? ומה כל כך חדש לך שהיו מגדולי ישראל שהתנגדו לפלפול וכדומה ואחזו שהרבה יותר חשוב ללמוד ולהעמיק בדינים והלכות למעשה?


השאלה לא היתה בכלל על הנושא של פלפול מול לימוד ההלכות, אלא על הערך של לימוד תורה בכלל, שלא הודגש שעם כל חשיבותו- יש דברים נעלים ממנו, אלא נכתב שאיך נעסוק בכלל בדברים שלא נתחייבנו לעומת ירא"ש.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' מאי 25, 2010 9:29 pm

באמת לא יתכן שלימוד התורה היה בערך אחר אצל בעל המסילת ישרים שהספיק כ"כ הרבה בחייו הקצרים, וברור שעמל בכל כוחו בתורה בהתמדה בלתי פוסקת, וכמו שידוע מספרי התקנות של בית מדרשו וחבורתו שתיקנו לימוד של 24 שעות מסביב לשעון.
אבל זה ודאי שמצינו התיחסות אחרת לערכם של לימודים בחלקים מסוימים של התורה לעומת אחרים ואולי זה מה שהודגש בדבריו, כי הנה ידוע מה שסבר הרמח"ל שעיקר חובת לימוד האדם צריכה להיות בעניני הנסתר וש"התיר" למי שהוא עילוי גדול ללמוד שעתיים ביום בנגלה, ושכתב על הלימוד בנגלה את דברי הזוהר שמה שעבדו עמ"י במצרים עבודת פרך בחומר ובלבנים הוא בק"ו ומידות שהתורה נדרשת בהם- וכתב שזה כפשוטו, שהנסתר לעומת הנגלה הוא באמת עבודת פרך, ויתכן שע"כ כל סדר לימודו היה שונה, אבל ח"ו שעצם העסק בתורה הוא לא החשוב ביותר אלא סדרי העדיפויות בתוך תכני הלימוד. אולי.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי המעיין » ג' מאי 25, 2010 9:45 pm

צריך לקרא את הדברים בהקשר שלהם ואז אין קושיה
בעניין הראשון
הנושא שהוא מדבר עליו הוא החכמה והשקעת העיון בדבר והטעות של האנשים שלא צריך העניין עיון
וע"ז אומר יש אנשים שחושבים שמי ששכלו חריף הוא ממוחה במדעים (אלו בעיניהם נושאים קשים שצריכים ראש חזק)
ויש כאלה שמצרפים לעניין השכל גם קדושה וחשבים שהראש החזק נמצא דווקא אצל הלומדים ומי ששכלו חריף צריך לפלפל
אבל לא מבינים שהנושאים האלה של יראה ואהבה צריכים עיון ושכל חריף..

ובעניין השני
אם הייתם רואים מישהו שכותב איך יתכן שאדם ישקיע כל זמנו בפלפולים בהלכות שאין נוגעות למעשה ואילו בדינים הנוגעים למעשה הוא ע"ה גמור
לא היה זה פלא ומצאנו הרבה הכותבים כן וכעין זה כתב בעניינו

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ג' מאי 25, 2010 10:07 pm

ראשית תודה על התשובות בכלל. ועל הסברתך, הר כסף, בפרט. ולגופם של דברים, כמובן שאין כוונתי לענין הפלפול בדוקא, שהרי רבים רבים כבר כתבו נגד הפלפול כשלעצמו, לפני הרמח"לח ואחריו, אלא לעצם ההרגש העולה מדברי הרמח"ל שנתן מעלה יתירה לדברים שמבחינת כל אחד כהיום אינם כלל ביחס ישיר עם תורה. כפילוסופיא תכונה רפואה ועוד. שגם אם יש בהם לקיום העולם, ולקיום האדם ופרנסתו הם ארעי גמור!‏ לכך כונתי ואף אם יקראו‏ הדברים למעיין לפי הקשרם לא ישתנה ביאורם..

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' מאי 25, 2010 10:09 pm

מבי מדרשא כתב:ראשית תודה על התשובות בכלל. ועל הסברתך, הר כסף, בפרט. ולגופם של דברים, כמובן שאין כוונתי לענין הפלפול בדוקא, שהרי רבים רבים כבר כתבו נגד הפלפול כשלעצמו, לפני הרמח"לח ואחריו, אלא לעצם ההרגש העולה מדברי הרמח"ל שנתן מעלה יתירה לדברים שמבחינת כל אחד כהיום אינם כלל ביחס ישיר עם תורה. כפילוסופיא תכונה רפואה ועוד. שגם אם יש בהם לקיום העולם, ולקיום האדם ופרנסתו הם ארעי גמור!‏ לכך כונתי ואף אם יקראו‏ הדברים למעיין לפי הקשרם לא ישתנה ביאורם..



עיי' בנושא של שבעים לשונות בבעלי באריה ולויתן שהצגתי שם את השאלה, ובטח יתפתח שם דיון פורה, הציבור מוזמן!

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15516
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 26, 2010 1:09 am

שאלה נכבדה שאל מבי מדרשא והיא מנסרת מכבר בחלל בית המדרש, ויש לצרף לה כמובן את התמיהה הידועה מפני מה פתח רמח"ל את ספרו במידת הזהירות ולא בתורה, אחר שספרו מיוסד ברייתא דרבי פנחס בן יאיר, הפותחת בתורה שהיא המביאה לידי זהירות. וכמה קולמסין נשתברו סביב פליאה זו הלא הם בספרתם.

לגבי חובת הלבבות, ידוע מה שכתב בהקדמת ספרו:

כאשר ידבנו לבו לאיש מאנשי זמננו לעסוק בתורה יטה אל מה שלא יקנהו מעלה יתירה ולא ינקהו ממכשול נפשו, ושאם לא ידעו, לא היה נענש עליו וכו', ונשאל אחד מן החכמים על שאלה נכרית מענין דין הגרושין, והשיב: אתה השואל על מה שלא יזיקנו, אם לא ידענו, הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מהמצוות, שאינך רשאי להתעלם מהם עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות, שלא תקנה בהם מעלה יתירה בתורתך ואמונתך, זה לי ל"ה שנה שאני עוסק במה שצריך לי ממצוות התורה, ולא פניתי לבי למה שפנית לבך לשאול וכו'. עכ"ל.

ורבינו החת"ס, עם שהיה אדוק מאד בתורת החסיד בעל חובת הלבבות לא נשא לו פנים בזה. וזל"ק:

(חת"ס עה"ת פרשת בחוקתי ד"ה או יאמר על דרך המוסר): לאפוקי ממ"ש חובת הלבבות ז"ל והזהיר מהיות כל עסקנו בידיעת הדינים הנכרים ושאלות הזרות כגון דיני גיטין וכדומה אלא יהיה עסקו בעיוניות וכו,' והנה במחילת כבוד החסיד ההוא, לא זה הדרך סלולה אשר חפץ ד', ואשר כבשוהו רז"ל, וקבעו בש"ס איבעיא להו רגלו א' בתוך נ' אמה ורגלו א' חוץ לנ' אמה מהו (ב"ב כג ב), וגופו תיש ופניו אדם מהו (נדה כג ב), וכה"ג רוב שקלא וטריא שבש"ס, כי ידעו חז"ל שידיעת דברים אלו זהו האושר האמיתי וזה הוא המביא לאדם להבת לבו ביראת ד' כל היום ודביקות בשמו הגדול ובתנאי שיהיה תחילת כונתו לשם ד' ותו לא מידי, כי אם יעסוק בתורה בענינים כאלו וממילא ידובק בהי"ת כי הדבק בתורתו דבק בו ית' וכו'.

אכן שאלה גדולה שאל אחד המיוחד שבגדולי הדורות, ע"ד חובת הלבבות, ואם הוא ידוע ליודעים, הרי שדבריו אלו מכוסים ונסתרים (מן הטעם שיתבאר בהמשך) וז"ל אחר שהאריך להרחיק דברי חובת הלבבות:

'...סוף דבר העסק בכל מה שיהיה מן התורה נוהג או ההפך גדול יתר מאד הוא ולא דבר רק הוא, והאומר להפך, דבר רק הוא. הן אמת שבשאי אפשר כגון שאין לאדם פנאי לעסוק בכל המשפטים נוהגין ובלתי נוהגין ויש לו פנאי לעסוק במקצתם, ראוי שיבחר לו לעסוק בנוהגין, כאמרם תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ויניח הבלתי נוהגין כיון שאי אפשר. אבל אין בזה התנצלות על החכם בעל דיננו, באמור שזאת היתה כונתו, לפי שהוא אמר של"ה שנה נתעסק בטורח גדול במה שצריך לו וכו' ולא פנה לבו וכו', ואין במצות התורה הנוהגות תדיר דבר שלא יספיק לו ל"ה שנה. אבל יספיק לחכם שנה א' ללמוד הל' ק"ש ותפלה ושבת ויו"ט וזולתם...'.

מכח תמיהה זו, הפליג המשיג לייחס כוונות זרות ורחוקות לחובת הלבבות. ועוד חזון למועד.

נהנה מהאוצר
הודעות: 216
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי נהנה מהאוצר » ד' מאי 26, 2010 1:18 am

אולי אפשר להעלות לכאן את עמוד 86 בספר התהילים עם פירוש עץ הדעת טוב ושפת אמת, שנוכל להחכים בתשובה לכך

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ד' מאי 26, 2010 3:57 am

אם נשתברו קולמוסין אנא יביאם אלינו או לפחות יפנה הפניה מדויקת יותר..

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' מאי 26, 2010 8:33 am

האמנם "אחד המיוחד מגדולי הדורות", עד כדי כך?...

ואגב, בדברי מרן החת"ס קשה לכאורה, במה שהביא כדוגמא הך דרגלו א' בתוך נ' אמה ורגלו א' חוץ לנ' אמה מהו - הרי בענייננו זו ראיה לסתור, כמבואר לכל המעיין שם בגמרא (וע"ע ברש"י ד"ה ועל דא אפקוהו), וצ"ע.

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי תולדות אדם » ד' מאי 26, 2010 8:40 am

הערך של עמל ויגיעת התורה היה דבר פשוט לכולם ולא היה הצורך להאריך בה. מה שבא הרמח"ל להוסיף ולהדגיש שהתכלית הוא "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו". ולגבי חובת האדם בעולמו אין עדיפות בלימוד התורה לשם חכמה ופלפול על שאר החכמות (כפי שכתב הב"ח בהלכות ברכות התורה, ולמעשה ביסוד זה היה הויכוח בין החסידים למתנגדים).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15516
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 26, 2010 9:31 am

לאור תגובת תוך כדי דיבור חוששני שדברי למעלה לא הובנו נכון.

הבאתי השגת החת"ס ע"ד חובת הלבבות, ושוב הבאתי השגת 'אחד המיוחד בגאוני הדורות' שתמה על הסיפור של חובת הלבבות, איזה הלכות מעשיות לוקח ללמוד ל"ה שנה. השגה זו אינה מן החת"ס אלא מרבינו מנחם די לונזאנו בספרו דרך חיים קושטא של"ג. (אף שכמובן גם על החת"ס תואר זה הולם, ועתה אני מכה על חטא שהשתמשתי בציונים שכאלה...)

דבריו אלו כלולים בתוך כמה עמודים חריפים מאד (ובינהם דברים קשים על כמה מן הראשונים שלדעתו נטו קו בגלל עיסוקם בפילסופיה) שנשמטו (על ידו?) במהדורה השניה של הספר שהופיעה בתוך שתי ידות וונציה שע"ח.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ד' מאי 26, 2010 9:51 am

תולדות, מה השייכות לחסידים ומתנגדים?‏ וכי יש מישהו שחולק על ‏"ותלמוד תורה כנגד כולם"? על "תבלין כנגדו"? על "איסתכל באורייתא וברא עלמא"?
אין כוונתי בשאלתי על הרמח"ל לשאול למה לא האריך על חשיבות היגיעה בתורה. וביותר שהרי הזכיר ענין זה אחר כך בהביאו ענין 'תבלין כנגדו', אלא לומר שמבין השיטין ניכרת הערכה יתירה לשאר דברים שאינם תורה. וגם אדם הלמד תורה לשם חכמה ופלפול אף אם תאמר שגרוע הוא, עדיין שייך אצלו 'לעולם ילמד אדם שלא לשמה שמתוך וכו'', יותר מאדם שלומד תכונה או רפואה, מה שייך להשוות ביניהם. גם ביחס לחובתו בעולמו, לא ראי זה כראי זה!

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי חיים » ד' מאי 26, 2010 10:15 am

להלן העתק מדברי האדמו"ר מנובומינסק במאמרו הידוע על ספר "הגאון" http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=851

כן מעולם תמהתי על מה ששתקו בעולמה של תורה והעלימו עין מדברי בעל מסלת ישרים בהקדמתו על החקירה בפלפולי הלכות ופסקי דינים, והדברים מתמיהים ביותר מכל מה שנמצא באיזה מקום מספרי החסידים, והמסילת ישרים הרי תופס מקום בראש בספרי המוסר והיראה ובין כל חובשי בית המדרש. אלא שהנח להם לישראל שיודעים לשקול בפלס, מה לרחק ומה לקרב, בלי צעקה ובלי פרץ, והשגחת הקב״ה על עמו ועל תורתו מיישרת המסלה, וכל הדרכים שנתקבלו אצל רבבות אלפי ישראל המקרבים את היהודי אל בוראו, כולם ממקור קדוש, ואל מקום קדוש יהלכון, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ד' מאי 26, 2010 10:49 am

במילים אחרות, זו בעיה שהתעלמו ממנה על אף קיומה..

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי חיים » ד' מאי 26, 2010 12:02 pm

מבי מדרשא כתב:במילים אחרות, זו בעיה שהתעלמו ממנה על אף קיומה..

יותר מדויק לומר שזו דעה המהווה בעיה לאלה הסבורים אחרת.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: למי נכתב המסילת ישרים?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ד' מאי 26, 2010 1:49 pm

שוב אשאל. מה שייך לסבור אחרת? אני לא מדבר על דרך בעבודת ה', כי גם אם תחפוץ להמציא איזה דרך שתרצה, אי אפשר להתעלם מכל מאמרי חז"ל במשנה, גמ', מדרשים וזוהר על היות לימוד התורה נעלה מעל לימוד כל חכמה. וממילא, נעלה מעל תכונה רפואה ופילוסופי'? לא דיברתי על מוסר, תפילה וחסידות שבהם אדם יכול לבחור דרך כלשהי, אלא על השוואת הדברים הנזכרים, קרי לימודים של חולין, תכונה שזה פחות או יותר אלגברה וגיאומטריה קרי מתמטיקה, או חשבון לילדי החיידר שבינינו. פילוסופי' ורפואה ועוד שלעולם לא יעמדו בקשר ישיר עם תורה. וכי לאיזה מישהו שיסד דרך בעבודת ה' לאורך הדורות יש צד שפרופסור לפיסיקה או כימיה נעלה במדרגתו כתלמיד חכם? מה כוונתך חיים?

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ה' מאי 27, 2010 10:01 am

הנושא הוא לא מעלתה של תורה, או מעלתו של תלמיד חכם. גם ברור שלימוד תורה זה מצווה, ואין חולק בדבר.
הנידון הוא מקום לימוד התורה בקשר למטרת האדם בעולמו. האם האדם נשלח לעולם ללמוד תורה, והתורה היא כל המטרה ואין בלעדיה דבר. או שמא גם התורה משמשת כאמצעי למטרה אחרת, קיום המצוות, הגעה לדביקות והשגה בגדלות הבורא, ועוד. היו גם שסברו שע"י המאור שבתורה אפשר להגיע לכל דבר, ואין צריך לשום אמצעי נוסף, והיו שחלקו בדבר, כפי שידוע מהמחלוקת על תנועת המוסר.
אין פלא, איפוא, שהיו גדולי ישראל שסברו שפלפולים לא מעשיים, למרות שמקיימים בהם מצוות לימוד תורה, אין בהם להביא למטרה הנכספת של סולמו של רבי פינחס בין יאיר.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ה' מאי 27, 2010 10:49 am

במחילה, כנראה כבודו לא קרא את כל האמור אלא הסתפק ברפרוף, או שלוקה הוא בהבנת הנקרא, במחילה.
אף אחד לא דן על כך, שאלתי היתה בנוגע להשואה שבין תכונה ופילוסופי' לתורה, כאילו באלה יש איזשהי מעלה. וגם מה שכתב, אינו נכון כלל ועיקר, דעל 'והגית', על 'ושננתם' ועל 'כל חפציך לא ישוו בה' ו'יקרה היא מפנינים' ושאר המקומות בחז"ל ובסה"ק אין חולק שהתורה היא הדבר הגדול ביותר, וכל השינויים נבעו מהדורות שנתמעטו בלימוד התורה לשמה כדבעי, וא"כ היה מן היושר, לכאורה, לומר זאת בהקדמה, דתורה היא הכל!!!! אך מחמת ירידת הדורות בעינן להכנות ולעבודת ה' בבחינות אחרות, ואת כל זה הרמח"ל לא כתב. וזה משיב אותי למסקנתי הראשונה, דהמס"י נכתב עבור דור שלא עסק בתורה כדבעי וידע הרמח"ל שאם לא ינקוט כך לא יקראו ספרו (ואפשר שלזה רמז האדמו"ר מנובומינסק שליט"א, דידעו מה לקרב ומה לרחק, ולא להבהל מדבריו אלו בהקדמה)

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ה' מאי 27, 2010 7:50 pm

דעתו של הרמח"ל בנוגע ללימוד תורה וחכמות אחרות, מבוארת היטב בספר דרך חכמה.
כאשר מתבוננים בנושא אליו חותר המסילת ישרים בהקדמתו, מבינים שמבחינת המטרה הסופית אין הבדל גדול בין עיסוק בתכונה לעיסוק בפלפולי סרק.
זה שיש הבדל מבחינת קיום מצווה מן התורה, אינו נוגע לעצם העניין.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ה' מאי 27, 2010 8:17 pm

זו בדיוק הצרה! שבאיזה כיוון שלא תסתכל על הזה, צריך להיות הבדל ברור בין לימוד של דינים שלא שייכים אלינו, כהל' קרבנות וכיו"ב,או פלפול תורני מעמיק, מאשר פתירת תרגיל קשה במתמטיקה. ואת ההבדל הזה הרמח"ל לא מדגיש. וזו היתה שאלתי הראשונה. להגיד שמבחינת התוצאה אין הבדל זה שטות והבל, שהרי בבוא אותו אדם שעסק בקדשים אפילו חצי שעה אל מול אדם שמאודו לא שנה, על פי אמונת ישראל, שגם אתה אינך חולק עליה, ההבדל יהיה עצום ורב.
עם כל זאת הויכוח סטה ממסלולו העניני. אםיש מישהו שיוכל לענות או להביא בכלובים, תשובה לשאלתי, או אולי מישהו שכתב על הנושא. אולי משהו היסטורי בענין מטרת הרמח"ל בכתיבת סיפרו ומצב אנשי קהילתו ישפוך אור על הענין. בכל אופן אני מקוה שעכשיו השאלה ברורה יותר.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ה' מאי 27, 2010 8:22 pm

מבי מדרשא כתב:להגיד שמבחינת התוצאה אין הבדל זה שטות והבל

מבחינת תכלית האדם בעולמו - אין הבדל גדול. המשפט הזה מובן?

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ה' מאי 27, 2010 10:35 pm

מבי מדרשא כתב:זו בדיוק הצרה! שבאיזה כיוון שלא תסתכל על הזה, צריך להיות הבדל ברור בין לימוד של דינים שלא שייכים אלינו, כהל' קרבנות וכיו"ב,או פלפול תורני מעמיק, מאשר פתירת תרגיל קשה במתמטיקה. ואת ההבדל הזה הרמח"ל לא מדגיש. וזו היתה שאלתי הראשונה. להגיד שמבחינת התוצאה אין הבדל זה שטות והבל, שהרי בבוא אותו אדם שעסק בקדשים אפילו חצי שעה אל מול אדם שמאודו לא שנה, על פי אמונת ישראל, שגם אתה אינך חולק עליה, ההבדל יהיה עצום ורב.

אולי!!! אני מדגיש -אולי!!! כוונת הרמח"ל היא כן מבחינת התוצאה, ולפי מה שכתב לשיטתו דבר חריף, שמי שעוסק בתורה בלי אהבת ה' ויראתו "הנה תורתו נמאסת ומתועבת"!!!

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי אליהוא » ו' מאי 28, 2010 2:02 am

כנראה ש'חיים' כן חולק על אמונת ישראל ר"ל.
לענין דברי החובת הלבבות ראה גם בספר הנפלא 'הגדול ממינסק' מש"כ בזה.
ולענין המסילת ישרים ראה גם כאן
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ו' מאי 28, 2010 2:16 am

לגבי 'נמאסת ומתועבת' ראה בעיונים לגר"י סרנא זצ"ל משכב"ז.
ואליהוא, יש רבים וטובים שלא יכולים להיכנס לפורום זה, ראה מה שכתב עליו 'מור' באחד האשכולות.

נהנה מהאוצר
הודעות: 216
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי נהנה מהאוצר » ו' מאי 28, 2010 2:18 am

חיים כתב:
מבי מדרשא כתב:להגיד שמבחינת התוצאה אין הבדל זה שטות והבל

מבחינת תכלית האדם בעולמו - אין הבדל גדול. המשפט הזה מובן?

באמת עדיף שהמשפט הזה לא יובן, כי אם הוא מובן זה גובל בבעיה רצינית באמונת ישראל, וכי אדם שלמד תורה וקיים מצוה שעליה נאמר שהיא כנגד כולם, אף אם עסק בפלפול צדדי הלא כוונתו לברר את דברי התורה המסורים לנו על ידי משה רבינו עליו השלום בתורה שבכתב ושבע"פ, והיא היא מצות לימוד התורה. וכי שווה הוא לפותר בעיה באלגברה?
תכלית האדם להתקרב אל ה' ולהדבק בדרכיו ולקיים מצוותיו וכו', ואף אם ר"ל תחליט למחוק את המילה 'עסק התורה' מתכלית האדם בעולמו, עדיין מצוה החביבה יש כאן, ואילו באלגברה יש כאן חידוד שכלי ותו לא מידי

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ו' מאי 28, 2010 2:29 am

נהנתי מהאוצר.. כבר חשבתי שאולי אני הבעיה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15516
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 28, 2010 2:40 am

מצטרף לדברי נהנה אם כי הייתי מתנסח בחריפות יתר.

ומה דעתכם על פליאת מהר"ם לונזאנו בדברי חובת הלבבות.

איזה חלק מעשי בתורה (הלכות הנוהגות בזה"ז) לוקח ללמוד ל"ה שנה???

לגבי דברי חובת הלבבות יש דברים מופלאים באמת ואמונה, מיוחסים לרבי מקוצק.

הלבבות.jpg
הלבבות.jpg (52.32 KiB) נצפה 14786 פעמים

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי המעיין » ו' מאי 28, 2010 8:31 am

אמנם כבר כתבתי את זה למעלה

זה פשוט לא מובן מה אתם רוצים מהמס"י

מי שקורא את הקטע מתחילתו רואה שהנושא שלו הוא האם הנושא של העבודה צריך כשרון
אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים כלשונו
וע"ז כתב שיש אנשים שמוציאים כשרונותיהם לזה, ויש לזה, אבל מעטים ישקיעו בעניין של עבודת ה'(והדקדוק של יותר אל הקודש, נו..)

ובעניין פלפולים אשר לא נתחייבנו בם ברור שכוונתו לנהעמיד עניין מול עניין כי בערך העניין החשוב הזה שנוגע לכל אחד למעשה עיסוק בפלפול כל עוד שלא עסקו בזה נקרא לא נתחייבנו

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15516
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 28, 2010 8:49 am

המעיין. הסנגוריא שלך ע"ד רבינו הרמח"ל ממקום קדוש תהלך, אבל אנא בטובך אל תתמה על מי שמבין דברי הרמח"ל ככתבם. ואני מתייחס בעיקר להסבר שלך על הקטע השני של הפחתת ערך העיסוק ב'דינים אשר אינם שייכם לנו'. (האם אינך חושב שדבריו נכתבו בהשפעת דברי חובה"ל?)

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ו' מאי 28, 2010 9:43 am

נהנה מהאוצר כתב:
חיים כתב:
מבי מדרשא כתב:להגיד שמבחינת התוצאה אין הבדל זה שטות והבל

מבחינת תכלית האדם בעולמו - אין הבדל גדול. המשפט הזה מובן?

באמת עדיף שהמשפט הזה לא יובן, כי אם הוא מובן זה גובל בבעיה רצינית באמונת ישראל, וכי אדם שלמד תורה וקיים מצוה שעליה נאמר שהיא כנגד כולם, אף אם עסק בפלפול צדדי הלא כוונתו לברר את דברי התורה המסורים לנו על ידי משה רבינו עליו השלום בתורה שבכתב ושבע"פ, והיא היא מצות לימוד התורה. וכי שווה הוא לפותר בעיה באלגברה?
תכלית האדם להתקרב אל ה' ולהדבק בדרכיו ולקיים מצוותיו וכו', ואף אם ר"ל תחליט למחוק את המילה 'עסק התורה' מתכלית האדם בעולמו, עדיין מצוה החביבה יש כאן, ואילו באלגברה יש כאן חידוד שכלי ותו לא מידי

אני רוצה להזכיר: לא אני כתבתי את הקדמת המסילת ישרים... אז אנא אל באפכם!
מבי מדרשא מתפלא: "וכי אין הבדל בין תורה לפילוסופיה?" ועל כך התשובה: ההבדל הוא שמיים וארץ. אלא מאי? בייחס לתחנה הסופית - השליבה האחרונה בסולמו של רבי פינחס בן יאיר - אין הבדל גדול.
לשם המחשה: אם אני רוצה להגיע מצפת לחיפה, ובמקום לנסוע באוטובוס אני לומד דף גמרא, התוצאה תהיה זהה ללימוד אסטרונומיה, למרות שאין שום השוואה ביניהם.
המשל אינו דומה לנמשל, אבל זהו הרעיון.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ו' מאי 28, 2010 10:13 am

הייתי עונה יותר בחריפות, ואולי איש ספר יעשה זאת במקומי, אבל אני מבין שהבעיה היא לא בהשקפה אלא בהבנה. חיים ידידי הצשל לא מתחיל להידמות לנמשל, גם סולמו של רפב"י מכוון למטרה אחת שהיא עשיית רצונו ית', קרי עבודת ה', ואין הוא חפץ ואף אינו יכול לסתור את מצוות תלמוד תורה על כל הכתובים התומכים ומגדירים אותה, ולפיכך דומה הדבר לחפץ ליסוע לצפת ועלה על אוטובוס שמקרבו כמה תחנות!! מתי תבין? האם אצטרך להיות כר' פרידא? אהיה אך תקוה שלא יחסמו את האשכול.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ו' מאי 28, 2010 10:34 am

מבי מדרשא כתב:ולפיכך דומה הדבר לחפץ ליסוע לצפת ועלה על אוטובוס שמקרבו כמה תחנות!!

אבל לצפת הוא לא הגיע, נכון!
אז אתה דוקא כן מסכים...
הדגשתי שהמשל לא דומה לנמשל, ומה לך כי תלין?

אתה כותב: "גם סולמו של רפב"י מכוון למטרה אחת שהיא עשיית רצונו ית', קרי עבודת ה' ".
ההגדרה אינה מדויקת.
ספר מסילת ישרים אינו ספר חיזוק והתעוררות, אלא שיטה מובנית צעד אחר צעד להגעה למדרגות הגבוהות ביותר.
לכן, לא כל דבר שהוא נחשב לעבודת ה', קשור בהכרח לספר מסילת ישרים.

אזכיר שוב. דעתו של הרמח"ל בכל הנוגע ללימוד תורה וחכמות אחרות מבוארת היטב בחיבור מיוחד הנקרא "דרך חכמה".
אחרי שידועה לנו דעתו, אין לנו אלא לפרש דבריו ברוח שבו הבהרתי את הדברים. אני לא היחיד שמפרש כך, כבר הקדימני 'תולדות אדם' בהודעתו.
מדובר בוויכוח ישן נושן, בין חסידים למתנגדים, בין תנועת המוסר למתנגדיה. התכחשות לעובדה זו, או ניסוח שאלה בסגנון "מה שייך לחלוק על זה", אינה מוסיפה דבר לדיון הענייני.
ותו לא מידי.
נערך לאחרונה על ידי חיים ב ו' מאי 28, 2010 1:04 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי המעיין » ו' מאי 28, 2010 11:27 am

מעיין. הסנגוריא שלך ע"ד רבינו הרמח"ל ממקום קדוש תהלך, אבל אנא בטובך אל תתמה על מי שמבין דברי הרמח"ל ככתבם. ואני מתייחס בעיקר להסבר שלך על הקטע השני של הפחתת ערך העיסוק ב'דינים אשר אינם שייכם לנו'. (האם אינך חושב שדבריו נכתבו בהשפעת דברי חובה"ל?)


עדיין אני חושב שהקורא את כל הקטע מתחילתו מה נענה ביום תוכחה אם התרשלנו וכו' שרואה שעיקר העניין לעורר על היחס בין הדברים
לא יראה הבדל גדול בין דבריו ובין מה שכתב למשל החיי"א בהקדמתו בשם הדרישה שיש ללמוד דינים הנוגעים עיי"ש בחיי"א שהאריך

וד"מ אם היינו רואים מישהו שכל היום דן באיסור הבמות ובפרטיו (שזה דבר חשוב) אבל ע"ה גמור בכל איסורי שבת וברכות וכל מצוות הנוהגות יום יום הלא היינו אומרים הייתכן שייגע שכלך בחקירות אלו ובדינים הנוגעים לך תהיה ע"ה גמור

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ו' מאי 28, 2010 2:13 pm

חיים. הדחיפה של חסידים ומתנגדים לא שייכת כלל. ומוכיחה אחת מתלת, או שאינך יודע מה זה חסידות, או שאינך יודע מי הם מתנגדים, או שלא הבנת את הרמח"ל. מי לנו מתנגד יותר גדול מהגאון מוילנא שעם כל התנגדותו על הערכתו לרמח"ל בכלל ולספרו זה בפרט היא מן המפורסמות.‏ הדיון כאן שונה לחלוטין אל יערבב מר את הנושאים.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי יצג » ו' מאי 28, 2010 3:01 pm

נדמה לי שאולי חלק מהכותבים לא קראו את דברי רמח"ל עצמו בספר "מסילת ישרים א, סדר הויכוח", שיצא ע"י מכון אופק, שם מבוארים הדברים בענין זה באר היטב.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי חיים » ו' מאי 28, 2010 3:54 pm

מבי מדרשא כתב:חיים. הדחיפה של חסידים ומתנגדים לא שייכת כלל. ומוכיחה אחת מתלת, או שאינך יודע מה זה חסידות, או שאינך יודע מי הם מתנגדים, או שלא הבנת את הרמח"ל. מי לנו מתנגד יותר גדול מהגאון מוילנא שעם כל התנגדותו על הערכתו לרמח"ל בכלל ולספרו זה בפרט היא מן המפורסמות.‏ הדיון כאן שונה לחלוטין אל יערבב מר את הנושאים.

התכוונתי שהנושא הזה עלה בחלק מוויכוחי חסידים ומתנגדים, נכון שלא זה ההבדל בין חסידים למתנגדים.
אני לא בטוח שאפשר לשלב בין הנפש החיים למסילת ישרים בנושא זה.
יבואו אחרים ויעסקו בזה.

נהנה מהאוצר
הודעות: 216
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי נהנה מהאוצר » ב' מאי 31, 2010 2:20 am

[quote="יצג"]נדמה לי שאולי חלק מהכותבים לא קראו את דברי רמח"ל עצמו בספר "מסילת ישרים א, סדר הויכוח", שיצא ע"י מכון אופק, שם מבוארים הדברים בענין זה באר היטב.[/quote
תודה על ההפניה, ואכן לפי הנוסח שם נראה שאין כלל מקום לקושיא כפי שהובאה כאן, אבל עדיין צ"ע בבאור הנוסח במסילת ישרים 

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: תורה - במשנת המסילת ישרים וחובות הלבבות

הודעהעל ידי מגיב ומניב » א' אוגוסט 08, 2010 11:13 am

אינה ה' לידי דיון חשוב זה, ברצוני רק להעלות כאן מאמרי בענין השאלה על השמטת 'תורה' מסולמו של רפב"י, שזכיתי לאומרו במסיבת ת"ח חשובים, והודו לדברי, ובהם דברים לפי דברי הרמח"ל בסדר ויכוח, ואולי לזה נתכוין החכם יצג הנ"ל..

בשילהי סוטה בסוף המשנה האחרונה מובאת גירסא המעתיקה את לשון הברייתא הנמצאת ג"כ בע"ז כ,ב. ואמנם בלשון אשר לפנינו מושמט תחילת הברייתא: תורה מביאה לידי זהירות, הלא דבר הוא. ויתירה מזו, ידוע לתמוה על סידור הספר הק' מסילת ישרים, אשר הרמח"ל זי"ע השתיתו על ברייתא זו, שאין מפורש שם פרקים בענין התורה, בדרכי קנייתה וביאור המפסידים וכו', והרי יסוד כל המעלות הוא תורה.

וכן מפורש בדברי המסילת ישרים (פרק ה) שהובאו בספר נפש החיים בביאור דברי הגמ' בקידושין ל,ב בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין, דהבורא ית' שברא את היצה"ר באדם הוא שברא התורה תבלין, ופשוט שאם לא ברא למכה זו אלא רפואה זו א"א שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה...כי אין מי שמכיר בחולי היצה"ר ובכוחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, יעו"ש. וא"כ מפני מה הושמט עיקר גדול זה.

והנה בריש המסכתא איתא, למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. ולכאורה יפלא, למה לא נקטו כאן העצה הבדוקה והפשוטה המועילה לכל דבר וענין בעולם שהיא לימוד התורה.

וראה בספר מעלות התורה מרבי אברהם אחי הגר"א, וז"ל: והתורה מביאה אותו לידי מידות טובות, כדאיתא בגמ' (ב"ב נח,ב): בריש כל מרעין אנא דם, בריש כל אסוון אנא חמר, ובאתר דלית חמר תמן סממנין מתבעין. ואמר אחי הגאון ז"ל דהכי פירושו, לפי שהתאוה ראש לכל העבירות והאדם הוא המתאוה והוא הנפש, וזה שאמר בריש כל מרעין אנא דם, שהוא תחילת חולי הנפש, ובריש כל אסוון, ראש לכל הרפואות של הנפש, אנא חמר, הוא התורה שנמשלה ליין, וכמו שכתוב: ושתו ביין מסכתי (משלי ט,ה). ובאתר דלית חמר תמן סממנים מתבעין, פירוש מי שאינו בעל תורה הוא צריך לרפואות המידות, אבל בעל תורה אין צריך לרפואות המדות בעניני סגופים וכדומה, רק לעסוק בתורה וביראת ה' כל היום, הפך בה והפך בה דכולא בה...שאין לך מדה טובה הימנה (אבות ה,כב), פירוש שהיא עולה על כל המדות וכל המדות נכללים בה, ודברי פי חכם חן, שפתותיו יהיו דובבות בקבר, יעו"ש.

והנה הכא קאמר 'כל' הרואה וכו', משמע דאמנם אין יוצא מן הכלל, ואף ת"ח ובעל תורה מוכרח לעצה זו, וצ"ב.

יתירה מזו, הרי איתא בכמה דוכתי (ריש נזיר ונדרים י,ב ועוד) שיטת שמעון הצדיק ור"ש ורבי אלעזר הקפר דנזיר חוטא הוא במה שמצער עצמו מן היין. והכא משמע דכולי עלמא מודו שמי שרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.

ונראה בס"ד בהקדם עצם ביאור ענין תורה מביאה לידי זהירות, ומצינו בזה דבר נפלא בספר הק' מסילת ישרים 'סדר ויכוח' (הוצאת מכון אופק/תשנ"ו עמ' עח-עט), ותו"ד שם, שבכדי להינצל מיצה"ר ולהשיג השלימות אין די לאדם שידע מוסר ותכונת מידות ישרות של חכמי המידות, אלא צריכים לזה תורה אלקית שהיא נתונה מן השמים, כי השלימות הנדרשת היא למעלה משכל אנושי, ולכן להגיע אל השלימות אי אפשר רק ע"י דרכי התורה בלבד.

וזה ביאור דברי רב פפא בע"ז שם: ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה, מכאן אמר רפב"י תורה מביאה לידי זהירות, והיינו כי איסור הרהור מבלי איסור ואזהרת התורה לפי מוסר האנושי לא היה זה נחשב זה לעוון גדול, כי סו"ס אינו דבר ממשיי לא דיבור ולא מעשה, ומהו החטא שמהרהר על אשה, וכן אם יטמא בלילה הלא ישן הוא ובא החלום ברוב ענין. ונמצא שמדבר זה אנו למדים על רוממות התביעה של התורה בענין השלימות, ולכן רק ע"י התורה יכול לבא לידי זהירות כי לא יעלה על לבבו ליזהר בדברים הרבה לולי עסק התורה.

ולפי דבריו נראה לפרש דישנו חילוק גדול בפשט בין ה'מביאה' של תורה שמביאה לידי זהירות לשאר דברים דנקט בהו מביאה.בשאר מילי היינו דזהו סולם המדרגות שממדרגה למדרגה הוא מתקדם ועולה, ושלב אחר שלב עליה גוררת עליה. אבל ה'מביאה' של תורה אינו רק דרך הסולם, אלא שהתורה זה יוצר את הזהירות, שתורה מלמדת מושגים חדשים מאי משמע זהירות, ודוק.

ומעתה מובן היטב הגירסא שלפנינו שהשמיטו את תורה מביאה לידי זהירות מסדר מעלות הסולם, שהרי זה דבר בפנ"ע ובסיס לכל הסולם, ולא רק שלב בדרך למעלה, וכן זהו הטעם שלא נתבאר זה במסילת ישרים, וזה נפלא.

ולפי"ז נבוא לבאר המאמר הנ"ל בריש המסכתא, וזה בהקדם דברי הסה"ק 'פרי הארץ' פר' נשא, כפי שביארן בספר 'מכתב מאליהו' (ראה חלק ד עמ' 11 וחלק ג עמ' 128) בשיעור הבנתי הדלה, ענין חכמתו מרובה ממעשיו הוא שככל שמגדיל את השגת חכמתו בענין מסוים נעשה יותר בעל דרגה בזה, ואז הוא נהיה רגיש לזה, וכל פגם הכי קטן אף בדרך העברת המחשבה בעלמא ע"מ להתרחק מן הדבר גורם לו היזק.

מטעם זה צריך שיתפיס אדם את חכמתו במעשה שלא יכשל בעבור זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וזהו עומק הענין דכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, דהרואה סוטה בקלקולה למד מוסר ונתרומם בהשגת הענין של סוטה בקלקולה, ולכן יזיר עצמו מן היין שנדרש לזה מעשה מרומם יותר.

ונמצא לפי"ז שאדם שהוא מרומם יותר יש לו 'שו"ע אחר', ולכן אף שבשו"ע דאיניש בעלמא נחלקו תנאי אם נזיר נקרא חוטא, הכא כו"ע מודו דרואה סוטה בקלקולה השו"ע שלו מחייב הרחקה יתירה שראוי הוא להזיר עצמו מן היין.

ונראה דזהו באמת עומק ענין תורה תבלין, והן הן הדברים, דתורה, כלומר השגות בחכמה והתעלות ברוממותה ע"י הדביקות בה זה גופא יוצר זהירות אחרת שהיא המחייבת זהירות אחרת וגדרים אחרים של הרחקה וסייגים ממצודת היצר, ועי"ז הוא זוכה להנצל מן היצר הרע, ועי'.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 206 אורחים