קובץ עץ חיים <באבוב> - חדש

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 07, 2011 7:38 am

הוקפץ לרגל הופעת קובץ חדש, שפילו לסיפא
******************************************************************
רצ"ב תוכן הענינים לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב. גליון י"ג.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
ברכת הקוראים נתונה לעושים במלאכה, אשר ידם הברוכה עשתה כל אלה.

קובץ עץ חיים - באבוב.pdf: (1.38 MiB) הורד 807 פעמים

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ו' ינואר 07, 2011 8:54 am

איש_ספר כתב:לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב. גליון י"ג.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.

היטיב מרא דאתרא שליט"א להגדיר קובץ זה, שזכה באמת לשם ותהילה. אני מבקש לדון בענין העקרוני:
איך מצליחים באמת ליצור קובץ 'שיתפוס'? עשרות רבות של קבצים מתגלגלים על שולחנות בתי הכנסת, בעובי כזה או אחר, מועטים מהם מצליחים לכבוש וליצור לעצמם הילה ויוקרה. ובכן, מהו המתכון הסודי? אחפור יותר: יש מצב שהקובץ באמת 'לא משהו', רק נוצרה סביבו הילה ואין קורא 'המלך ערום'? (אין כוונתי לקובץ עצ"ח בדוקא)
הפלא היותר גדול בעיני הוא, ששנים מבין הקבצים (עץ חיים, ובית אהרן וישראל) מוצהרים כקבצים מגזריים (עצ"ח - באבוב; ביא"ו - קרלין סטאלין), מה שאומר נתינת במה ומקום מכובד לתורת המגזר, ועם זאת יד הכל ממשמשת בהם, לעומת קבצים שכלפי חוץ לפחות פתוחים לכולם, ודינם לעלעול בין גברא לגברא, כולי האי ואולי.
יחכימוני החכמים מהו סוד ההצלחה, ואיה הדרך ישכון בה אור ההצלחה והפופולאריות.

ומענין לענין: כלום יש מישהו שבכלל מתענין בשטיקלע'ך בהלכה ובלימוד המתפרסמים שם, או שהכל נפנים למדורי המנהג, המחקר וההסטוריה?

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ו' ינואר 07, 2011 9:27 am

מתי ילמדו שם לכתוב בעברית תקנית? "מכתבים להמערכת"?

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ו' ינואר 07, 2011 10:20 am

יגל כתב:מתי ילמדו שם לכתוב בעברית תקנית? "מכתבים להמערכת"?

למה שיכתבו בעברית תקנית?
אולי כוונתך ללה"ק תקני?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' ינואר 07, 2011 10:25 am

למה שלא יעלו לכאן את הקובץ כולו?
זה עולה כסף?

רוני · הודעהעל ידי **רוני** » ו' ינואר 07, 2011 12:21 pm

הייתי שמח לקרוא את 2 המאמרים הראשונים אודות אותו האיש,
מעניין אם נזכר גם הירושלמי דבן פנדירא ועוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 07, 2011 1:13 pm

הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.
רצ"ב תוכן העניניים:

: עץ חיים יד 1.png (11.66 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 2.png (73.12 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 4.png (35.35 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 5.png (39.84 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 6.png (44.04 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 7.png (34.58 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 8.png (40.94 KiB) נצפה 9569 פעמים

: עץ חיים יד 9.png (28.79 KiB) נצפה 9569 פעמים

ר' גרונם יקום פורקן

איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.

אני מקווה שאין דבריך התחנפות גרידא. תחילתו של הקובץ אכן היתה סוגה בשושנים, הדהימו רבים מאיתנו ביכולתם לגייס מאמרים חשובים ומעניינים, אבל בשני הקבצים האחרונים אני מתקשה לראות את גודל היקר ותפארת הפאר. רוב המאמרים בהם שגרתיים על סף המשעממים, בסגנון 'אליבא דהלכתא. אינני מתכוון ח"ו לעלוב בקובץ זה, אבל יש להישמר מסופרלטיבים ריקים מתוכן.
ואגב, מעניין שגם הם נתקפו בסינדרום ההפלאה (בשנה האחרונה: ירושתנו, ישורון, פנים יפות מהדורת גרוס ומהדורת פורגס)...

נוטר הכרמים

ר' גרונם יקום פורקן כתב:
איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.

אני מקווה שאין דבריך התחנפות גרידא. תחילתו של הקובץ אכן היתה סוגה בשושנים, הדהימו רבים מאיתנו ביכולתם לגייס מאמרים חשובים ומעניינים, אבל בשני הקבצים האחרונים אני מתקשה לראות את גודל היקר ותפארת הפאר. רוב המאמרים בהם שגרתיים על סף המשעממים, בסגנון 'אליבא דהלכתא. אינני מתכוון ח"ו לעלוב בקובץ זה, אבל יש להישמר מסופרלטיבים ריקים מתוכן.
ואגב, מעניין שגם הם נתקפו בסינדרום ההפלאה (בשנה האחרונה: ירושתנו, ישורון, פנים יפות מהדורת גרוס ומהדורת פורגס)...

הנה כי כן, על טעם וריח אין להתווכח, מה גם שדומה כי הכלל 'אומן שונא בני אומנותו' כשר וישר כאן.
כקורא ותיק וקבוע של הקובץ הנ"ל, לא אוכל למצוא חילוק מהותי בין הקבצים ה'מדהימים' לאחרונים.

ר' גרונם יקום פורקן

נוטר הכרמים כתב:
ר' גרונם יקום פורקן כתב:
איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.

אני מקווה שאין דבריך התחנפות גרידא. תחילתו של הקובץ אכן היתה סוגה בשושנים, הדהימו רבים מאיתנו ביכולתם לגייס מאמרים חשובים ומעניינים, אבל בשני הקבצים האחרונים אני מתקשה לראות את גודל היקר ותפארת הפאר. רוב המאמרים בהם שגרתיים על סף המשעממים, בסגנון 'אליבא דהלכתא. אינני מתכוון ח"ו לעלוב בקובץ זה, אבל יש להישמר מסופרלטיבים ריקים מתוכן.
ואגב, מעניין שגם הם נתקפו בסינדרום ההפלאה (בשנה האחרונה: ירושתנו, ישורון, פנים יפות מהדורת גרוס ומהדורת פורגס)...

הנה כי כן, על טעם וריח אין להתווכח, מה גם שדומה כי הכלל 'אומן שונא בני אומנותו' כשר וישר כאן.
כקורא ותיק וקבוע של הקובץ הנ"ל, לא אוכל למצוא חילוק מהותי בין הקבצים ה'מדהימים' לאחרונים.

הססתי אם להגיב לדברי ההבל של המהביל הקבוע המטיח את הבלו הנודף וטוחב את אפו המבוהל לכל מקום, אבל כדי שלא יאמרו מדשתקתי ש"מ ניחא לי, אחדד את דבריי. בניגוד לקבצים הראשונים, לא ניתן למצוא בקבצים האחרונים מאמרים מיוחדים מעוררי התפעלות, כאלה הראויים לציון באופן מיוחד ומדוברים בפי הבריות.
מכר אני ומודע לעורך 'עץ חיים' באופן אישי, ואף סייעתי בידו לא פעם בגיוס מאמרים (לרבות קובץ זה). וכדי להאשים אותי בשנאה צריך להיות אדם שכל שיחו ורבעו מתלכדים סביב שנאה, נטירה, נקמה, אויבות, מחלוקת, ושאר מידות מגונות שמגונים בבני אדם מתפארים בהן.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ה' אפריל 07, 2011 2:09 pm

בור הגולה כתב:
יגל כתב:מתי ילמדו שם לכתוב בעברית תקנית? "מכתבים להמערכת"?

למה שיכתבו בעברית תקנית?
אולי כוונתך ללה"ק תקני?

בור
תסביר לי בבקשה את דברי המשנה בידיים פ"ד מ"ה ומובאת גם בגמ' שבת: תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום. ואת דברי המשנה בגיטין גט שכתבו עברית ועידיו יוניים.
ומהי השפה שרש"י מכנה עשרה פעמים בפירושו לתורה ולנ"ך בשם עברית:
ובלשון עברית לשון ענקים הוא (בראשית ו ד)
ועוד יש לו דומה בלשון עברית <ישעיה לג כג> אז חולק עד שלל מרבה (שם מט כז, ישעיה באיזו שפה נכתב?)
ואידך זיל גמור
בקיצור עברית זו לה"ק, יכול הנך להתוכח לגבי עברית מודרנית.

נוטר הכרמים

ר' גרונם יקום פורקן כתב:הססתי אם להגיב לדברי ההבל של המהביל הקבוע המטיח את הבלו הנודף וטוחב את אפו המבוהל לכל מקום, אבל כדי שלא יאמרו מדשתקתי ש"מ ניחא לי, אחדד את דבריי. בניגוד לקבצים הראשונים, לא ניתן למצוא בקבצים האחרונים מאמרים מיוחדים מעוררי התפעלות, כאלה הראויים לציון באופן מיוחד ומדוברים בפי הבריות.
מכר אני ומודע לעורך 'עץ חיים' באופן אישי, ואף סייעתי בידו לא פעם בגיוס מאמרים (לרבות קובץ זה). וכדי להאשים אותי בשנאה צריך להיות אדם שכל שיחו ורבעו מתלכדים סביב שנאה, נטירה, נקמה, אויבות, מחלוקת, ושאר מידות מגונות שמגונים בבני אדם מתפארים בהן.

עם הקוראים והמעיינים משפט הבחירה, מי מבינינו הוא 'קבוע' כאן במאמרים והערות שונות בכל התחומים, ומי הוא בעל הבור להבלו ולחבטו שמגיח כפתן ממאורתו להעלות עשן כל שהוא, [ - ומה לבור שכן תחילת עשייתו לנזק, ונדיר למצוא בדבריו דבר תורה או עשירות הדעת].

ובדבר הקשרים עם העורך, על כגון דא נאמר: עם כאלו ידידים, מי צריך שונאים...[לאו נביא אני ולא בן נביא, ואיש לפי מהללו ומעללו יתכבד].

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ה' אפריל 07, 2011 2:11 pm

ר' גרונם,
אנו זוכרים את ההערותיך המאד לא מחמיאות גם כלפי "ישורון", כך שזה נראה שאתה "יותר מדי ביקורתי" או "לא מפרגן", זה הכל.

ר' גרונם יקום פורקן

אורי אגסי כתב:ר' גרונם,
אנו זוכרים את ההערותיך המאד לא מחמיאות גם כלפי "ישורון", כך שזה נראה שאתה "יותר מדי ביקורתי" או "לא מפרגן", זה הכל.

מקווה אני שאין לי עסק עם חבורה של אטומי מוח וחסרי דעת שאין להם בעולמם אלא שני צבעים בלבד: שחור ולבן. לא זלזלתי בקובץ עץ חיים הערוך בטעם ועומד בשורה אחת עם הקבצים התורניים השונים: מוריה, קובץ בית אהרן וישראל, אור ישראל והיכל הבעש"ט, ואינו נופל מהם. אבל צרמו לי הגזמותיו של אי"ס על ייחודיותו של הקובץ, בשעה שדעתי שאינו עולה על השאר. לא על הקובץ תלונותיי, אלא על ההגזמות. חנויות הספרים בימינו נמשלו לחנותו של בשם: על כל ספר נכתב באותיות קידוש לבנה "לא בא כבושם הזה!" זה חסר וטעם ונעדר תועלת, שהרי ציבור הקוראים אינו מטומטם (אני חוזר ומקווה) ועד מהרה יבחין מה מוגש לו.
בקיצור, להביע דעה כנה אין לה דבר וחצי דבר עם ביקורת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 07, 2011 2:31 pm

איש_ספר כתב:רצ"ב תוכן הענינים לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
ברכת הקוראים נתונה לעושים במלאכה, אשר ידם הברוכה עשתה כל אלה.
קובץ עץ חיים - באבוב.pdf

כל מילה נכונה!
מי שהוא ראה כאן 'חד בדרא' ? מי שהוא קורא כאן 'לא בא כבושם הזה'? מי שהוא הבין כאן שהוא יחיד במינו?

נוטר הכרמים

גרונימא, הכל טוב ויפה, נחמד אף נעים. עניני להפליא.
נתנה הדבורה דבש מנופת צופיה.

מתקשה אני למצוא את ההגזמות של איש-ספר, 'ברוכים הם וברוך טעמם' זה הפרזה?
או שמא על דבריו הראשונים על קובץ י"ג כוונתך, א"כ למה בוששת עד כה?

ר' גרונם יקום פורקן

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:רצ"ב תוכן הענינים לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
ברכת הקוראים נתונה לעושים במלאכה, אשר ידם הברוכה עשתה כל אלה.
קובץ עץ חיים - באבוב.pdf

כל מילה נכונה!
מי שהוא ראה כאן 'חד בדרא' ? מי שהוא קורא כאן 'לא בא כבושם הזה'? מי שהוא הבין כאן שהוא יחיד במינו?

אני מצאתי מקום לחלוק על ההשוואה לקצבים הקודמים. זה הכל. המבינים יבינו והמרעישים ירעישו.
לדוגמא בעלמא אזכיר את "סדר פסח לתלמיד הריצב"א" ואת המאמר הזכור לטוב על נוסח התפילה של הבעש"ט בקובץ ג', את דרשות ר' משה די לאון והנוב"י ואת אגרותיו של רבי שמואל אבוהב בקובץ ד', את הקונטרס 'שמועות טובות' לחיד"א ואת הדרשה מהגאון רעק"א לימי השובבי"ם ואת המאמר על על החכם צבי בקובץ ה', את הפלפול של השג"א ואת שלושת ההספדים החדשים על בעל דברי חיים בקובץ ו', וכיו"ב מאמרים חשובים רבים.

נוטר הכרמים

ר' גרונם יקום פורקן כתב:אני מצאתי מקום לחלוק על ההשוואה לקצבים הקודמים. זה הכל. המבינים יבינו והמרעישים ירעישו.
לדוגמא בעלמא אזכיר את "סדר פסח לתלמיד הריצב"א" ואת המאמר הזכור לטוב על נוסח התפילה של הבעש"ט בקובץ ג', את דרשות ר' משה די לאון והנוב"י ואת אגרותיו של רבי שמואל אבוהב בקובץ ד', את הקונטרס 'שמועות טובות' לחיד"א ואת הדרשה מהגאון רעק"א לימי השובבי"ם ואת המאמר על על החכם צבי בקובץ ה', את הפלפול של השג"א ואת שלושת ההספדים החדשים על בעל דברי חיים בקובץ ו', וכיו"ב מאמרים חשובים רבים.

המבינים לא יבינו כאשר תכתוב על שנאה ועל הגזמות שאינם, והמרעישים ירעישו באם תמשיך בדרכך הנלוזה להרעיל את הבארות.

האם באמת סבור הינך כי אנו אמורים לעמול ולדייק בדבריך הדק היטב, ולהבין מדבריך על אות א' את האות ג'?

לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' אפריל 07, 2011 3:40 pm

קלונימוס הזקן

רוני כתב:הייתי שמח לקרוא את 2 המאמרים הראשונים אודות אותו האיש,
מעניין אם נזכר גם הירושלמי דבן פנדירא ועוד.

גם אני הייתי מאד שמח לקראם, בפרט בחלק הנוגע לשאלה האם היו שני אנשים בשמו של 'אותו האיש',
ר' יוסף זכריה שטרן במאמר תהלוכות האגדות עוסק בכך, ומן הסתם במאמר הנ"ל יש מראי"מ נוספים.

אולי כעת, לאחר שיצא הגליון הבא, יוכל איש ספר להחכימנו ולהעשירנו מ'אוצר'ו הטוב ולהעלותם כאן, אם אין בכך טרחה מיותרת מלפניו.

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ה' אפריל 07, 2011 5:18 pm

מצאתי לאחרונה משהו בענין זה, מעניין אם מביאים אותו הדנים בעניין, וכן בכתבה הנ"ל:
כידוע תוס' (שנשמטו) במס' שבת פ' הבונה כתבו שבן פנדירא איננו אותו האיש, כי הוא היה בזמן פפוס בן יהודה שהיה תלמיד ר"ע, בעוד אותו האיש היה בזמן ר"י בן פרחיה שקדום מאד.
מאידך, לתוס' בחגיגה זה כן אותו אדם.
במסכת כלה פ" הט"ז מובא כדלהלן:

פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.

מיהו תינוק זה שגילה ראשו לא מפורש לפנינו לא שם, ולא בכלה רבתי פ"ב ה"ב שם הובאה הברייתא מתוך ברייתא דכלה.
אולם בפלא יועץ (סוף ערך בזיון) מובא מעשה זה (מצוין שם לאדר"נ הכונה כנראה לכלה שנדפס עמו), ובדפוס ראשון בלבד! מובא שאותו תינוק היה אותו האיש, גם הדפוסים החדשים שהגיהו לפי ד"ר לא תיקנו כאן כגירסה המקורית.
מחיפוש באוצה"ח הבנתי שיש גירסה כזו באחד הראשונים הוא הראב"ן הירחי (מחבר המנהיג).
גירסה זו, קובעת את זמנו של אותו האיש לזמן רבי עקיבא ולא לזמן ר"י ב"פ, ולפיה א"ש לומר שהיה בזמן פפוס בן יהודה והוא בן פנדירא.
מעניין מאד כיצד הגיע הפלא יועץ לגירסת הראב"ן.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' אפריל 07, 2011 5:36 pm

מקום דברי ראב"ן הירחי הוא בפירושו למסכת כלה, שהדפיס הרב טולידנו (טבריא)

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ה' אפריל 07, 2011 9:00 pm

מעשיה לי לר' גרונם, מתוך היצירה הקדומה 'חובות הלבבות':
נאמר על אחד מן החסידים, שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת. אמר להם: כמה לבנים שניה.

חבל ידידי שאתה מציב את עצמך על משבצת המבקר הקבוע. וכי מה אירע בסך הכל? שא"ס קשר כמה כתרים לראש קובץ? אנחנו חיים בדור שכל צרוע הוא 'הרה"ג' וכל ספר הוא יום בשורה לעולם התורה. הסופרלטיבים אותם הזכרת איבדו מזמן את משמעותם.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » א' אפריל 10, 2011 8:56 pm

כשוך המהומה, הנני להביע הנאתי והתפעלותי מהקובץ החדש שהגיעני. ישבתי ועיינתי זמן ממושך בחומר המעניין ומרתק, מלא וגדוש גנוזות חשובים עם הקדמות מעניינים ומלאים תוכן (תיקון זעיר: בעמ' כ' הזכירו את האדמו"ר ר' מרדכי דוד מהורונוסטייפל... במקום ר' מרדכי דוב... כנראה החליפו עם אדמו"רם הרמ"ד שליט"א...). ניכר לכל מעיין רוב היגיעה וההשקעה.
לא באתי לשבח את הקובץ, ולא נצרכא אלא לתמוה על הניקים דלעיל שכתבו שלא כקובצים הראשונים קובצים האחרונים, ואני התרשמתי שאדררבה הרמה (והעובי) רק משתבחת והולכת...

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' אפריל 11, 2011 2:35 pm

חכם באשי כתב:מקום דברי ראב"ן הירחי הוא בפירושו למסכת כלה, שהדפיס הרב טולידנו (טבריא)

אם התכונת סתם כך, לציין היכן נדפס ביאורו של הראב"ן לכלה, בסדר גמור.
אם התכונת ליישב בזה שאלתי כיצד הגיע הפלא יועץ לגירסה זהה לשל הראב"ן, הרי תסכים איתי שהוא לא ראה את מהדורתו של טולידאנו.
מעניין אם היה לו פי' הראב"ן הנ"ל בכת"י.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אפריל 11, 2011 3:17 pm

אכן, התכוונתי רק לציין את מקום דבריו של ראב"ן הירחי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אפריל 11, 2011 3:36 pm

חנבין, המקורות המשייכים את אותו האיש לזמנו של ר"ע כבר נאספו אצל המבורגר במשיחי השקר, מהדורה שניה עמ' 657.
ולשאלתך היכן ראה הפלא יועץ שהמעשה דמסכת כלה נסוב על יש"ו, כנראה שכך היה מפורש בתולדות יש"ו שנפוץ בכל פזורות ישראל. כך לדוגמא תמצא בספר מעשה צדיקים של ר"א כלפון בעל לקט הקציר וידידו של הרחיד"א (נדפס לאחרונה מכת"י ומצוי באוצרינו) שמעתיק שם תולדות יש"ו ובכללם ענין זה דר"ע.
-------------
בור. מעניין שיש לפני ספר שיחתן של עבדי אבות מר' אלחנן הלפרין וגם שם יש ערך על ר' מרדכי דוד! ואין לומר שנקרא גם דוד, שהרי היה לו בן ברוך דוד (אאל"ט).

חנבין · הודעהעל ידי **חנבין** » ב' אפריל 11, 2011 3:50 pm

איש_ספר כתב:חנבין, המקורות המשייכים את אותו האיש לזמנו של ר"ע כבר נאספו אצל המבורגר במשיחי השקר, מהדורה שניה עמ' 657.
ולשאלתך היכן ראה הפלא יועץ שהמעשה דמסכת כלה נסוב על יש"ו, כנראה שכך היה מפורש בתולדות יש"ו שנפוץ בכל פזורות ישראל. כך לדוגמא תמצא בספר מעשה צדיקים של ר"א כלפון בעל לקט הקציר וידידו של הרחיד"א (נדפס לאחרונה מכת"י ומצוי באוצרינו) שמעתיק שם תולדות יש"ו ובכללם ענין זה דר"ע.

הענין הוא שלא רק שמביא שהמעשה היה באותו האיש, אלא שעוד כותב שזה נמצא באדר"נ, ואין לנו אלא לומר שכונתו לכלה המופיעה בדפוסים ובכ"י יחד עם אדר"נ, ואם כן, היתה לו גירסה שכך הופיע בכלה, וכמו שראינו שגורס הראב"ן, ולא מספרי תולדותיו של הנידון.
אמנם בכל זאת נוכל לומר כדבריך, שעיקר המעשה מופיע בכלה (הנדפסת עם אדר"נ), ואת זה שמדובר במי שמדובר ראה באחד מסוגי הספרים הנ"ל.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ב' אפריל 11, 2011 4:02 pm

איש_ספר כתב:בור. מעניין שיש לפני ספר שיחתן של עבדי אבות מר' אלחנן הלפרין וגם שם יש ערך על ר' מרדכי דוד! ואין לומר שנקרא גם דוד, שהרי היה לו בן ברוך דוד (אאל"ט).

זכור לי על בן ר' ברוך, שממנו יש קונטרס בסו"ס תורי זהב, אתה בטוח שנקרא גם דוד? אני מתעצל לבדוק בקונטרס הנ"ל.

אגב, להרב מצאנז היה חתן אחר בשם ר' מרדכי דוד אונגר, שאדמו"רם דהיום הוא מצאצאיו (ומן הסתם נקרא על שמו).

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ב' אפריל 11, 2011 4:20 pm

בור הגולה כתב:
איש_ספר כתב:בור. מעניין שיש לפני ספר שיחתן של עבדי אבות מר' אלחנן הלפרין וגם שם יש ערך על ר' מרדכי דוד! ואין לומר שנקרא גם דוד, שהרי היה לו בן ברוך דוד (אאל"ט).

זכור לי על בן ר' ברוך, שממנו יש קונטרס בסו"ס תורי זהב, אתה בטוח שנקרא גם דוד? אני מתעצל לבדוק בקונטרס הנ"ל.

עתה בדקתי, ואכן הצדק אתך.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ב' אפריל 11, 2011 4:56 pm

נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?

דווקא המאמר על ר' ליבא, כבר פורסם בכמה מקומות, לפני שהגיע אל עץ החיים.

נוטר הכרמים

תולדות כתב:
נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?

דווקא המאמר על ר' ליבא, כבר פורסם בכמה מקומות, לפני שהגיע אל עץ החיים.

נכון, כמדומה שפרסומו הראשון והעיקרי היה בהמעין. אלא שבקובץ באבוב, הרחיבו בדברים מהמאמר המקורי שנכתב ע"י ר' מ"ד צ'צ'יק.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ב' אפריל 11, 2011 5:54 pm

בור הגולה כתב:אגב, להרב מצאנז היה חתן אחר בשם ר' מרדכי דוד אונגר, שאדמו"רם דהיום הוא מצאצאיו (ומן הסתם נקרא על שמו).

תיקון: לא חתן הד"ח, אלא חתן חתנו ר' משה אונגר.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ו' אפריל 15, 2011 6:55 pm

נוטר הכרמים כתב:
תולדות כתב:
נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?

דווקא המאמר על ר' ליבא, כבר פורסם בכמה מקומות, לפני שהגיע אל עץ החיים.

נכון, כמדומה שפרסומו הראשון והעיקרי היה בהמעין. אלא שבקובץ באבוב, הרחיבו בדברים מהמאמר המקורי שנכתב ע"י ר' מ"ד צ'צ'יק.

פורסם [משום מה] גם בגליון אליבא דהלכתא של הרב יעקב הלל.

יוסף חיים אוהב ציון

חנבין כתב:מצאתי לאחרונה משהו בענין זה, מעניין אם מביאים אותו הדנים בעניין, וכן בכתבה הנ"ל:
כידוע תוס' (שנשמטו) במס' שבת פ' הבונה כתבו שבן פנדירא איננו אותו האיש, כי הוא היה בזמן פפוס בן יהודה שהיה תלמיד ר"ע, בעוד אותו האיש היה בזמן ר"י בן פרחיה שקדום מאד.
מאידך, לתוס' בחגיגה זה כן אותו אדם.
במסכת כלה פ" הט"ז מובא כדלהלן:
פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.

מיהו תינוק זה שגילה ראשו לא מפורש לפנינו לא שם, ולא בכלה רבתי פ"ב ה"ב שם הובאה הברייתא מתוך ברייתא דכלה.
אולם בפלא יועץ (סוף ערך בזיון) מובא מעשה זה (מצוין שם לאדר"נ הכונה כנראה לכלה שנדפס עמו), ובדפוס ראשון בלבד! מובא שאותו תינוק היה אותו האיש, גם הדפוסים החדשים שהגיהו לפי ד"ר לא תיקנו כאן כגירסה המקורית.
מחיפוש באוצה"ח הבנתי שיש גירסה כזו באחד הראשונים הוא הראב"ן הירחי (מחבר המנהיג).
גירסה זו, קובעת את זמנו של אותו האיש לזמן רבי עקיבא ולא לזמן ר"י ב"פ, ולפיה א"ש לומר שהיה בזמן פפוס בן יהודה והוא בן פנדירא.
מעניין מאד כיצד הגיע הפלא יועץ לגירסת הראב"ן.

שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן מח
במס' כלה רבתי פירש שני ברייתא פעם אחת היו זקנים יושבים עברו לפניהם שני תינוקות אחד גלה את ראשו ואחד כסה את ראשו זה שגלה את ראשו ר' אליעזר אומר ממזר ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו עקיבא איך מלאך לבך לעבור על דברי רבותיך אמר להם אני אקיימנו הלך אצל אמו של אותו תינוק ומצאה שהיא יושבת ומוכרת קטנית בשוק אמר לה בתי אם תאמר לי דבר זה שאני אומר לך הריני מביאך לחיי העוה"ב א"ל השבע לי הי' ר"ע נשבע בשפתיו ומבטל לו בלבו א"ל בנך זה מה טיבו א"ל כשנכנסתי לחופה נדה הייתי ופירש ממני בעלי ובעלני שושביני ועברתי את זה נמצא אותו תינוק ממזר ובן הנדה, אמרו גדול היה ר"ע שהכחיש את רבותיו באותה שעה אמרו ברוך שגלה סודו לעקיבא בן יוסף. וקבלה בידינו דאותו תינוק הי' האותו איש הידוע שלהם,

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » א' אפריל 25, 2021 7:42 am

לא הספקתי לעיין כהוגן בדברים המובאים למעלה רא'ש. אולם שאלת תם לי. אם חורבן בית המקדש השני היה סביב שנת 70 לספירת הנוצרים שסופרים ללידת אותו האיש נמצא שרבי עקיבא נפטר זקן מופלג. הלא עד גיל 40 לא היה תלמיד חכם ואם אתה מוצא אותו מתדיין עם רבותיו על ילד שהולך בגילוי ראש מסתמא זה היה כמה שנים אחר כך. מאידך אנו מוצאים את רבי עקיבא שהילך על חורבות בית המקדש (וראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים והיה הוא משחק וחבריו בוכים) ולא מצינו שהיה זקן מופלג כל כך.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 25, 2021 9:51 am

רע"ק חי מאה ועשרים שנה (ספרי עה"פ ברכה לד, ז).
התארוך המקובל מציב את לידתו בשנת ג'תש"ס, אך הוצעו כבר כמה תארוכים חליפיים אפשריים.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' אפריל 25, 2021 11:42 am

כדומני, שעל הקטע הנ"ל ממסכת כלה, כתב רש"ל ב'שקיעין' או ב'מדרשי תימן'.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » א' אפריל 25, 2021 11:55 am

לבי במערב כתב:רע"ק חי מאה ועשרים שנה (ספרי עה"פ ברכה לד, ז).
התארוך המקובל מציב את לידתו בשנת ג'תש"ס, אך הוצעו כבר כמה תארוכים חליפיים אפשריים.

יישר כח על ציון דברי הספרי.
כעת אני מבין יותר את לשון החכמים בהספד לדוגמא 'תשעים שנה של תורה' בעוד הנפטר היה בן תשעים וכי מהעריסה היה לומד?. כעת אני רואה בלשון הספרי שם שכך השתמשו חז"ל '

ארבעים שנה היה רועה ארבעים שנה למד תורה ופרנס את ישראל ארבעים שנה'

וגם כאן ודאי שלא מלידתו היה רועה אלא כך הוא לשון חז"ל.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' אפריל 26, 2021 1:43 am

אישצפת כתב:
לבי במערב כתב:רע"ק חי מאה ועשרים שנה (ספרי עה"פ ברכה לד, ז).
התארוך המקובל מציב את לידתו בשנת ג'תש"ס, אך הוצעו כבר כמה תארוכים חליפיים אפשריים.

יישר כח על ציון דברי הספרי.
כעת אני מבין יותר את לשון החכמים בהספד לדוגמא 'תשעים שנה של תורה' בעוד הנפטר היה בן תשעים וכי מהעריסה היה לומד?. כעת אני רואה בלשון הספרי שם שכך השתמשו חז"ל '
ארבעים שנה היה רועה ארבעים שנה למד תורה ופרנס את ישראל ארבעים שנה'

וגם כאן ודאי שלא מלידתו היה רועה אלא כך הוא לשון חז"ל.

וכדברי חז"ל על רבי יוחנן בן זכאי חי מאה ועשרים שנה, ארבעים שנה עסק בפרקמטיא ארבעים שנה למד ארבעים שנה לימד

פורום אוצר החכמה

מי מחובר