איש_ספר כתב:לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב. גליון י"ג.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
יגל כתב:מתי ילמדו שם לכתוב בעברית תקנית? "מכתבים להמערכת"?
איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.
ר' גרונם יקום פורקן כתב:איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.
אני מקווה שאין דבריך התחנפות גרידא. תחילתו של הקובץ אכן היתה סוגה בשושנים, הדהימו רבים מאיתנו ביכולתם לגייס מאמרים חשובים ומעניינים, אבל בשני הקבצים האחרונים אני מתקשה לראות את גודל היקר ותפארת הפאר. רוב המאמרים בהם שגרתיים על סף המשעממים, בסגנון 'אליבא דהלכתא. אינני מתכוון ח"ו לעלוב בקובץ זה, אבל יש להישמר מסופרלטיבים ריקים מתוכן.
ואגב, מעניין שגם הם נתקפו בסינדרום ההפלאה (בשנה האחרונה: ירושתנו, ישורון, פנים יפות מהדורת גרוס ומהדורת פורגס)...
נוטר הכרמים כתב:ר' גרונם יקום פורקן כתב:איש_ספר כתב:הופיע עתה קובץ יד.
מלמד שלא שינו, ברוכים הם וברוך טעמם.
אני מקווה שאין דבריך התחנפות גרידא. תחילתו של הקובץ אכן היתה סוגה בשושנים, הדהימו רבים מאיתנו ביכולתם לגייס מאמרים חשובים ומעניינים, אבל בשני הקבצים האחרונים אני מתקשה לראות את גודל היקר ותפארת הפאר. רוב המאמרים בהם שגרתיים על סף המשעממים, בסגנון 'אליבא דהלכתא. אינני מתכוון ח"ו לעלוב בקובץ זה, אבל יש להישמר מסופרלטיבים ריקים מתוכן.
ואגב, מעניין שגם הם נתקפו בסינדרום ההפלאה (בשנה האחרונה: ירושתנו, ישורון, פנים יפות מהדורת גרוס ומהדורת פורגס)...
הנה כי כן, על טעם וריח אין להתווכח, מה גם שדומה כי הכלל 'אומן שונא בני אומנותו' כשר וישר כאן.
כקורא ותיק וקבוע של הקובץ הנ"ל, לא אוכל למצוא חילוק מהותי בין הקבצים ה'מדהימים' לאחרונים.
בור הגולה כתב:יגל כתב:מתי ילמדו שם לכתוב בעברית תקנית? "מכתבים להמערכת"?
למה שיכתבו בעברית תקנית?
אולי כוונתך ללה"ק תקני?
ר' גרונם יקום פורקן כתב:הססתי אם להגיב לדברי ההבל של המהביל הקבוע המטיח את הבלו הנודף וטוחב את אפו המבוהל לכל מקום, אבל כדי שלא יאמרו מדשתקתי ש"מ ניחא לי, אחדד את דבריי. בניגוד לקבצים הראשונים, לא ניתן למצוא בקבצים האחרונים מאמרים מיוחדים מעוררי התפעלות, כאלה הראויים לציון באופן מיוחד ומדוברים בפי הבריות.
מכר אני ומודע לעורך 'עץ חיים' באופן אישי, ואף סייעתי בידו לא פעם בגיוס מאמרים (לרבות קובץ זה). וכדי להאשים אותי בשנאה צריך להיות אדם שכל שיחו ורבעו מתלכדים סביב שנאה, נטירה, נקמה, אויבות, מחלוקת, ושאר מידות מגונות שמגונים בבני אדם מתפארים בהן.
אורי אגסי כתב:ר' גרונם,
אנו זוכרים את ההערותיך המאד לא מחמיאות גם כלפי "ישורון", כך שזה נראה שאתה "יותר מדי ביקורתי" או "לא מפרגן", זה הכל.
איש_ספר כתב:רצ"ב תוכן הענינים לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
ברכת הקוראים נתונה לעושים במלאכה, אשר ידם הברוכה עשתה כל אלה.
איש_ספר כתב:איש_ספר כתב:רצ"ב תוכן הענינים לקובץ היקר 'עץ חיים' – באבוב.
כמסורת הקבצים הקודמים, גם קובץ זה בלול בכל חכמה ופנים הרבה לו.
גנוזות, הלכה, מנהג, חסידות, דברי עולם, ועוד נושאים מגוונים ועשירים.
באופן שהכל מוצאים בו טעמם.
ברכת הקוראים נתונה לעושים במלאכה, אשר ידם הברוכה עשתה כל אלה.
כל מילה נכונה!
מי שהוא ראה כאן 'חד בדרא' ? מי שהוא קורא כאן 'לא בא כבושם הזה'? מי שהוא הבין כאן שהוא יחיד במינו?
ר' גרונם יקום פורקן כתב:אני מצאתי מקום לחלוק על ההשוואה לקצבים הקודמים. זה הכל. המבינים יבינו והמרעישים ירעישו.
לדוגמא בעלמא אזכיר את "סדר פסח לתלמיד הריצב"א" ואת המאמר הזכור לטוב על נוסח התפילה של הבעש"ט בקובץ ג', את דרשות ר' משה די לאון והנוב"י ואת אגרותיו של רבי שמואל אבוהב בקובץ ד', את הקונטרס 'שמועות טובות' לחיד"א ואת הדרשה מהגאון רעק"א לימי השובבי"ם ואת המאמר על על החכם צבי בקובץ ה', את הפלפול של השג"א ואת שלושת ההספדים החדשים על בעל דברי חיים בקובץ ו', וכיו"ב מאמרים חשובים רבים.
רוני כתב:הייתי שמח לקרוא את 2 המאמרים הראשונים אודות אותו האיש,
מעניין אם נזכר גם הירושלמי דבן פנדירא ועוד.
פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.
חכם באשי כתב:מקום דברי ראב"ן הירחי הוא בפירושו למסכת כלה, שהדפיס הרב טולידנו (טבריא)
איש_ספר כתב:חנבין, המקורות המשייכים את אותו האיש לזמנו של ר"ע כבר נאספו אצל המבורגר במשיחי השקר, מהדורה שניה עמ' 657.
ולשאלתך היכן ראה הפלא יועץ שהמעשה דמסכת כלה נסוב על יש"ו, כנראה שכך היה מפורש בתולדות יש"ו שנפוץ בכל פזורות ישראל. כך לדוגמא תמצא בספר מעשה צדיקים של ר"א כלפון בעל לקט הקציר וידידו של הרחיד"א (נדפס לאחרונה מכת"י ומצוי באוצרינו) שמעתיק שם תולדות יש"ו ובכללם ענין זה דר"ע.
איש_ספר כתב:בור. מעניין שיש לפני ספר שיחתן של עבדי אבות מר' אלחנן הלפרין וגם שם יש ערך על ר' מרדכי דוד! ואין לומר שנקרא גם דוד, שהרי היה לו בן ברוך דוד (אאל"ט).
בור הגולה כתב:איש_ספר כתב:בור. מעניין שיש לפני ספר שיחתן של עבדי אבות מר' אלחנן הלפרין וגם שם יש ערך על ר' מרדכי דוד! ואין לומר שנקרא גם דוד, שהרי היה לו בן ברוך דוד (אאל"ט).
זכור לי על בן ר' ברוך, שממנו יש קונטרס בסו"ס תורי זהב, אתה בטוח שנקרא גם דוד? אני מתעצל לבדוק בקונטרס הנ"ל.
נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?
תולדות כתב:נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?
דווקא המאמר על ר' ליבא, כבר פורסם בכמה מקומות, לפני שהגיע אל עץ החיים.
בור הגולה כתב:אגב, להרב מצאנז היה חתן אחר בשם ר' מרדכי דוד אונגר, שאדמו"רם דהיום הוא מצאצאיו (ומן הסתם נקרא על שמו).
נוטר הכרמים כתב:תולדות כתב:נוטר הכרמים כתב:
לרגע הצצתי בקובץ הקודם, האם מאמרו של הרב גולדהבר על מיתתו ותלייתו של אותו האיש יש"ו (עמ' יז) אינו חשוב דיו בעיניך? אולי אינו מגיע בערכו למאמר על ר' ליבא מלובלין בקובץ ט, אך אטו משום כך הוא בכלל 'שגרתי עד משעמם'?
דווקא המאמר על ר' ליבא, כבר פורסם בכמה מקומות, לפני שהגיע אל עץ החיים.
נכון, כמדומה שפרסומו הראשון והעיקרי היה בהמעין. אלא שבקובץ באבוב, הרחיבו בדברים מהמאמר המקורי שנכתב ע"י ר' מ"ד צ'צ'יק.
חנבין כתב:מצאתי לאחרונה משהו בענין זה, מעניין אם מביאים אותו הדנים בעניין, וכן בכתבה הנ"ל:
כידוע תוס' (שנשמטו) במס' שבת פ' הבונה כתבו שבן פנדירא איננו אותו האיש, כי הוא היה בזמן פפוס בן יהודה שהיה תלמיד ר"ע, בעוד אותו האיש היה בזמן ר"י בן פרחיה שקדום מאד.
מאידך, לתוס' בחגיגה זה כן אותו אדם.
במסכת כלה פ" הט"ז מובא כדלהלן:פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.
מיהו תינוק זה שגילה ראשו לא מפורש לפנינו לא שם, ולא בכלה רבתי פ"ב ה"ב שם הובאה הברייתא מתוך ברייתא דכלה.
אולם בפלא יועץ (סוף ערך בזיון) מובא מעשה זה (מצוין שם לאדר"נ הכונה כנראה לכלה שנדפס עמו), ובדפוס ראשון בלבד! מובא שאותו תינוק היה אותו האיש, גם הדפוסים החדשים שהגיהו לפי ד"ר לא תיקנו כאן כגירסה המקורית.
מחיפוש באוצה"ח הבנתי שיש גירסה כזו באחד הראשונים הוא הראב"ן הירחי (מחבר המנהיג).
גירסה זו, קובעת את זמנו של אותו האיש לזמן רבי עקיבא ולא לזמן ר"י ב"פ, ולפיה א"ש לומר שהיה בזמן פפוס בן יהודה והוא בן פנדירא.
מעניין מאד כיצד הגיע הפלא יועץ לגירסת הראב"ן.
לבי במערב כתב:רע"ק חי מאה ועשרים שנה (ספרי עה"פ ברכה לד, ז).
התארוך המקובל מציב את לידתו בשנת ג'תש"ס, אך הוצעו כבר כמה תארוכים חליפיים אפשריים.
ארבעים שנה היה רועה ארבעים שנה למד תורה ופרנס את ישראל ארבעים שנה'
אישצפת כתב:לבי במערב כתב:רע"ק חי מאה ועשרים שנה (ספרי עה"פ ברכה לד, ז).
התארוך המקובל מציב את לידתו בשנת ג'תש"ס, אך הוצעו כבר כמה תארוכים חליפיים אפשריים.
יישר כח על ציון דברי הספרי.
כעת אני מבין יותר את לשון החכמים בהספד לדוגמא 'תשעים שנה של תורה' בעוד הנפטר היה בן תשעים וכי מהעריסה היה לומד?. כעת אני רואה בלשון הספרי שם שכך השתמשו חז"ל 'ארבעים שנה היה רועה ארבעים שנה למד תורה ופרנס את ישראל ארבעים שנה'
וגם כאן ודאי שלא מלידתו היה רועה אלא כך הוא לשון חז"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 308 אורחים