הסיפור מהחזון איש הוא חשוב מאד לשני טעמים. א. כי כפי שכתוב החזו"א הכריע שכל שניכר לעין כד חד כלשהו, נחשב כד חד, ולא צריך למיחש כלל. ב. ששאלה זו כבר עלתה לפני יותר מששים שנה. הכלאת עופות בצורה כלכלית החלה רק לפני לערך מאה שנה, כך שיש לדון אם ביצה זו הגיעה מעוף מוכלא או עוף עם מסורה. ומכל מקום, כבר מצאנו שאלה כיוצא בזה בשו"ת הלכות קטנות ח"א סימן ל"ד, ושם מסתבר ביותר שלא מדובר בתרנגול מוכלא, אלא עיקר הקושיא היתה אם יש לחוש לעוף טמא שהטיל ביצים בלול זה, ועל זה באה התשובה, שכל עוד שיש שינוי קצת, לא צריך למיחש, וכמו שכתב החזו"א.
אלא אעיקרא דדינא פירכא, בין מצד הסברא ובין מצד המציאות. מצד הסברא, שמה שהשוה בהלכות קטנות דין זה לדין של כל מידות חכמים כך הוא, אינו דומה כלל. דהתם אמרינן שמ' סאה כשר למקוה ומ' סאה חסר קורטוב אינו כשר, שכך הם מידות חכמים, וכן כל כיוצא בזה. אבל הכא, כשאמרו חכמים שביצה טהורה היא כד חד, אין כאן שיעור, אלא סימן, ומנא לן, שסימן זה הוא באופן כזה שאפילו משהו נחשב כד חד, אולי סימן זה הוי דוקא כשיש שנוי מובהק בין שני הצדדים. ואי משום סברא זו גרידא, היה אפשר לסמוך בשופי על האחרונים שהתירו באופן שיש שנוי כל שהוא. אבל מצד המציאות נראה שאין מקום לשיטה זו כלל. דהכי אמרינן בחולין ס"ד א':
אלו הן סימני ביצים, כל שכודרת ועגולגולת, ראשה אחר כד וראשה אחד חד, טהורה, ב' ראשיה כדין, או ב' ראשיה חדין, טמאין כו'. אמר ר' זירא, סימנין לאו דאורייתא, דאי לא תימא הכי, הא דאמר רב אסי שמנה ספיקות הן (פירוש, דאיכא ח' עופות שמסופקים אנו אם טהורים הם אם לאו) ליבדוק בביצים דידהו. אלא ש"מ, סימנין לאו דאורייתא. אלא למאי הלכתא קתני לה. הכי קאמר, ב' ראשיה כדין, או ב' ראשיה חדין כו' ודאי טמאה, רישיה חד - חד, רישיה חד - כד כו' ואמר לך של עוף פלוני, וטהור הוא, סמוך עליהם, בסתמא, לא תסמוך עליהם, דאיכא דעורבא דדמי לדיונה.
ומבואר מסוגיא זו, דסימן מובהק לביצה טהורה הוא כד חד, אלא כיון שיש מין אחד שגם מטיל כד חד, על כן כל מקום שלא נדע מוצא ביצה זו, יש לחשוש שמא ביצה טמאה היא. והנה לאחרונה התפרסם במחקר מקיף על צורת הביצים, ומסתבר שאין שום עוף בעולם שהביצים שלו כד כד או חד חד, אלא כל העופות כולם ללא יוצא מן הכלל ביצים שלהם הם כד חד במידה זו או אחרת. ובשלמא אי אמרינן שסימן טהרה של כד חד מדובר בשינוי מובהק בין שני הצדדים, אם כן יש ליישב דברי חז"ל בנקל, שצורה זו, נמצאת דוקא בעופות טהורים. אבל אם נאמר ששינוי כל שהוא משוי ליה כד חד, אם כן איזה סימן יש כאן, ומה אמרה הגמרא שיש לחוש לביצת עורב בדוקא, הרי יש לחוש לכל עוף טמא שהוא.
ולכאורה לפי זה מוכח, שכל עוד שאין שינוי מובהק בין שני הצדדים לא נחשב כד חד, ובשלמא אם ידעינן שתרנגול כשר הטיל ביצה זו, הרי אין מקום לחשוש, דקיי"ל שכל היוצא מן הטהור טהור. אבל לפי שאנו מסופקים באיכות התרנגולים האלו, אם יש עליהם מסורה אם לאו, א"כ צורת הביצים מורה לענ"ד שהרבה יש לדון אם תרנגולים אלו כשרים הם אם לאו, וא"כ גם התרנגול וגם הביצה אסורים הם.
- Egg Shape.jpg (92.78 KiB) נצפה 12552 פעמים
בצורה זו, הביצים שבצד שמאל למטה הם כד כד ואלו שמצד שמאל למעלה הם חד חד. וכמו שאפשר לראות, אין אף ביצה שנמצאת בצד שמאל הקיצוני לא למטה ולא למעלה, אלא כולם כד חד אם מעט ואם הרבה.
