קו ירוק כתב:מתברר בפורום שאף אחד לא יודע מה קורה שם באמת, יש הכלאות רק לא ידוע עד כמה.
אא"כ אינני יודע לקרא.
וכו"ע מודו שעדיף זן מקורי, אם יש.
ספרים וועלט כתב:מאיפה יודע הרב פאלצשעק ש"אין מערבין שום דבר" והוא אף אמר כן "בפה מלא"?
בעל אחריות כתב:חזון-איש'ניק כתב:ברבר כתב:העובדות שאין עליהם ויכוח, בלי מסקנות
א. עושים הכלאות.
ב. לפי עדויות שהנני מכיר, לא מרשים לאיש מהחוץ לדעת מה מכליאים במה.
ג. הם קונים שורשרות שהם עצמם אינם יודעים מה הוכלא בהם. ואיך יכולים הרבנים לדעת מה שמכוני הטיפוח מעידים שהם עצמם אינם יכולים לדעת. [שהרי רוח הקודש אינה מספקת מכיון שתורה לא בשמים היא].
ד. לא ראיתי מי שמעיד ומוכיח במסמכים שיש לו גישה לידע האמיתי הקיים בתוך המפעלים, רק שמועות בלתי מבוססות שכאשר בדקתי אותם קצת ביסודיות ראיתי שאינם מבוססות כלל, ומקסימום הם מבוססים על שאלה ותשובה שהם קיבלו מאחד העןבדים כאשר לפני כן ואח"כ בעלי התשובה הזאת אמרו דברים שונים לגמרי, כך שברור שא"א לסמוך עליהם.
ה. כן ראיתי הרבה מסמכים מתעדים תערובות מעופות ספק כשרים בלי מסורה. כן ראיתי מסמכים רשמיים המעידים על הכוונה להמשיך ולערב זנים חדשים [כמובן ללא פיקוח שהם כשרים ושהם במסורה].
ו. מלאי, נבדק רק שיש לו זפק, ולא ראיתי להעיד אם זפק שלו משונה.
בענין האסיל, לא מצאתי לע"ע מי שבדקו.
ז. הנצי"ב מתיר רק בלי ראיה לאיסור, וכאן יש כמה וכמה ריעותות הן מצד טבעם כעופות קרב, והן מצד מבנה גופם המשונה מאד מאד מתרנגולי הבית, והן מצד שעיקר מזונם מהחי.
ח. הערוגות הבושם אינו שייך לכאן שלא מצינו מי שמעיד על המלאי והאסיל והשאר מהמזרח הרחוק שאינם דורסים.
מי הוא ראש המערכת שמעיד שיודע מהנעשה בחוות הפיטום, ויש לו גישה חופשית לפיקוח, ויכול לבדוק בכל עת, את כל הנעשה, כמדומני שהוא בגדר צדיק נסתר גם מעצמו, אמנם אם נמצא באמת איש כשר שמעיד כן בבירור ובפירוט, ומגבה זאת בהוכחות שהדברים נכונים, ווודאי שנאמין לו כדבריך, אבל לא כשאומר בעירפול שבדק והכל בסדר. ואנו יודעים בבירור שא"א ליישב דבריו עם המציאות, שהרי אנו יודעים שמפעלי הטיפוח קונים שורשרות מוכנות בלי שהקונים עצמם [חוץ מבעלי רוח הקודש, אבל תורה לא בשמים הוא] יהא להם אפשרות לדעת מה הוכלא בהם.
יש עליהם ויכוח, ויש.
א. עושים הכלאות, אבל רק עם מינים טהורים,
ב. לרבנים חשובים בעלי מכשירים שהמשחטה שלהם הוא מהלקוחות הטובות של החברה, להם הם כן מודיעים, אמנם לא בבירור, אבל נותנים רשימה ארוכה מסוגי עופות שיתכן שמהם הם מכליאים, ובדר"כ הם משתמשים רק במקצתם, ובכל הרשימה לא נמצא מין עוף שיש עליה פקפוק כ"ש. (עדרכו של קוקה קולה ועוד חברות שהמתכונת שלהם הוא סוד מסחרי, ולהרבנים הם נותנים רשימה ארוכה כנ"ל), ולרבנים אלו הם אפילו מרשים ליכנס למפעל.
ג. מהיכי תיתי?
ד. כאמור הרבנים בדקו ולא מצאו חשש, ומהיכי תיתי לחוש כשאין ריעותא?
ה. אז תעלה לכאן את המסמכים שראית.
ו-ח אין בכלל ראי' שהקורני"ש הוא צאצא של המלאי, בלבד מה שנמצא בספריהם על עוף הקורני"ש שיתכן שלפני כמאתיים שנה זה יצא ממלאי וכו', שכבר הוחזק אצלינו ככשר, ושכן ונדמה במראהו מאה אחוז כתרנגול כשר, עד שגדולי הרבנים לפני כששים שקטנם עבה ממתנינו לא עלה על דעתם שעוף זו הוא משונה, ואיך יעלה על הדעת לפקפק ממה שנמצא בספריהם או באתריהם?
א. אין עושין שום הכלאות בשום עופות טהורים מלבד הראק והקארניש שיש עליהם מסורה ברורה. ואם יש לך "מקור ברור" נא להביאם לנו.
ב. נא לפרש "מקור ברור" לדבריך שהם נות רשימה ארוכה מסוגי עופות שיתכן וכו'. דברים אלו מוזרים מאוד מאוד, ואם כנים הם נא להביא מקור על זה. אין מערבין בהפטם רק הראק והקארניש בלבד שיש עליהם מסורה ברורה.
ספרים וועלט כתב:מאיפה יודע הרב פאלצשעק ש"אין מערבין שום דבר" והוא אף אמר כן "בפה מלא"?
ברזלים כתב:מי שחיפש מסמך שמרכיבים עוד מינים הנה עדותו של הרב בוקוולד:
תקופה ג -בסביבות שנת תשנ"ה עד תש"ס החלה תחרות גדולה בין החברות הגדולות
בעולם, שיצרו פטימים ומטילי ביצי מהירי גידול. חברות טיפוח עופות בארץ ובכל העולם
נסגרו. הפטימים החדשים, שחלק ממרכיביהם נשמרים בסוד, נמצאים בתהליך התפתחות
כל הזמן מחמת התחרות האדירה בין החברות. בעופות אלו קיימות כמה שינויים
מקודמיהם: גידול מהיר יותר, החזה גדול ב 17% , והביצים (להדגרה) גדולות בהרבה
מגודלם הקודם. קיימת שכיחות כד מכאן וכד מכאן (דבר שמפריע למדגרות). אי אפשר
לדעת מה הוכלא כבר בעופות אלו, וכמובן לא ניתן לדעת מה יוכלא בהם אפילו בעתיד
הקרוב.
מקור – שיחה אישית עם האחראי על יבוא ופיתוח הפטימים הגדול בארץ, ד"ר יואב איתן
מקבוצת יבנה
נ.ב מי שרוצה לברר אצלו מוזמן לנסות. 08-8548478
ברזלים כתב:גם אלו שטוענים שהקורנש הפלימות רוק ועוד מוצאו מהמלאי. בויקיפדיה (שהוא מקור לא רע) מובא שהעופות הללו פותחו (כנראה גם מהמלאי) בערך בשנת 1840, הקורניש בשנת 1820. וזה כבר כמעט 180 שנה, ולכא' הוא זמן כ"כ מרובה שעבר שלא צריך למיחש?
עתה ראיתי שגם הרב בוקוולד מביא שםיתוח הקורניש וכו' נעשו לפני 100-200 שנה.
אלא אם נאמר שעיקר החשש על עופות שעדיין מערבבים כל הזמן.
ברמן כתב:קראקובער כתב:ברמן כתב:האם אפשר לקיים שילוח הקן, בעופות מסוג בראקל???
לא אמרה תורה שלח לתקלה..
תשובה נחמדה, אבל לא קיבלתי תשובה רצינית.
הרי כל דין הרמ"א שנהגו לאכול עוף רק במסורת הוא דין לאסור את אכילתו. אבל לגבי שילוח הקן, פשוט לכולי עלמא שאפשר לקיים מצוות שילוח הקן בכל עוף שיש בו סימני טהרה.
וזו היתה שאלתי, האם הרבנים אוסרי הבראקל אסרוהו מדין הרמ"א, או מדין שראוהו כדורס.
אני לא רוצה תשובות מאנציקלופדיות/ויקיפדיות/חכמים שלא שימשו כ"צ/או סתם הולכי רכיל.
- אני פשוט מחכה לשמוע ידיעות מוסמכות בשם רבנים מוסמכים: האם לדעתם יש לו דין עוף טמא? או שבאמת הוא עוף טהור, אלא שעפ"י מנהג הרמ"א נוהגין שלא לאכלו כיון שאין לו מסורת.
בעל אחריות כתב:ברבר כתב:יהושעבנמי כתב:וגם מה שייך לבדוק בסימנים של העופות האסיל והמלאי הרי כתב הפרמג שאין אנחנו בקיאים בסימנים
יצאו שמועות שאין לו זפק ובדקו ומצאו זפק
אמנם נכון שבזפק משונה אינו ברור מה נקרא משונה שלא יחשב לזפק.
ובאופן כלל אמת שאין אנו בקיאין בסימנים אבל מסתבר שאם אין בו בסימניו שום שינוי הרי זה נחשב שיש בו סימנים אלא שאין בו מסורה.
ידעתי בבירור שיש להם כל סימיני טהרה.
וכן שמעתי שבחו"ל בדקו הגה"צ אבד"ק קאשוי שליט"א בערך בשנת תשס"ו המאלעי והאסיל ומצא שיש להם כל הסימני טהרה, זפק, וקורקבנו נקלף, ואצבע יתירה.
ישראל אליהו כתב:הרב מאזוז טוען כאן, שבחו"ל, כל הספרדים אכלו תרנגולים כאלו.
http://www.ykr.org.il/modules/Videos/page/5314
קאצק כתב:ישראל אליהו כתב:הרב מאזוז טוען כאן, שבחו"ל, כל הספרדים אכלו תרנגולים כאלו.
http://www.ykr.org.il/modules/Videos/page/5314
אין בעיה, בהכשר שהוא נותן על עופות ובשר יכולים לשחוט גם את העוף, הנחשב אצל גדולי הרבנים לטמא.
[/quote]שמואל בן שחר כתב:ברמן כתב:האם אפשר לקיים שילוח הקן, בעופות מסוג בראקל???
הרי כל דין הרמ"א שנהגו לאכול עוף רק במסורת הוא דין לאסור את אכילתו. אבל לגבי שילוח הקן, פשוט לכולי עלמא שאפשר לקיים מצוות שילוח הקן בכל עוף שיש בו סימני טהרה.
וזו שאלתי, האם הרבנים אוסרי הבראקל אסרוהו מדין הרמ"א, או מדין שראוהו כדורס.
לא הבנתי, יש איסור לעשות שילוח הקן בעוף דורס? (אולי משום צעב"ח שלא במקום מצוה. האם זה נוגע בספק מצוה?).
ברמן כתב:שמואל בן שחר כתב:ברמן כתב:האם אפשר לקיים שילוח הקן, בעופות מסוג בראקל???
הרי כל דין הרמ"א שנהגו לאכול עוף רק במסורת הוא דין לאסור את אכילתו. אבל לגבי שילוח הקן, פשוט לכולי עלמא שאפשר לקיים מצוות שילוח הקן בכל עוף שיש בו סימני טהרה.
וזו שאלתי, האם הרבנים אוסרי הבראקל אסרוהו מדין הרמ"א, או מדין שראוהו כדורס.
לא הבנתי, יש איסור לעשות שילוח הקן בעוף דורס? (אולי משום צעב"ח שלא במקום מצוה. האם זה נוגע בספק מצוה?).
סעדיה כתב:שמואל בן שחר כתב:ברמן כתב:האם אפשר לקיים שילוח הקן, בעופות מסוג בראקל???
הרי כל דין הרמ"א שנהגו לאכול עוף רק במסורת הוא דין לאסור את אכילתו. אבל לגבי שילוח הקן, פשוט לכולי עלמא שאפשר לקיים מצוות שילוח הקן בכל עוף שיש בו סימני טהרה.
וזו שאלתי, האם הרבנים אוסרי הבראקל אסרוהו מדין הרמ"א, או מדין שראוהו כדורס.
לא הבנתי, יש איסור לעשות שילוח הקן בעוף דורס? (אולי משום צעב"ח שלא במקום מצוה. האם זה נוגע בספק מצוה?).ברמן כתב:במחכ"ת אישתמטיתיה גמרא ערוכה בחולין דף קל"ט עמוד ב': "צפור - טהורה ולא טמאה". ונפסק בשלחן ערוך סימן רצ"ב סעיף א' "שילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף טהור".
איפה אתה רואה איסור?
ברמן כתב:לדבריך! האם יש איסור שילוח הקן בבהמה, חיה ודגים??? ומה הדין בקן של עכברים???
סעדיה כתב:עוף שיש לו סימני טהרה אלא שאין לו מסורת, מדינא דגמ' מותר לאוכלו, אלא שאנו מחמירין ע"פ הראשונים לא לאוכלו.
לגבי שילוח הקן שמצוה דאורייתא לקיימו, ואילו אין איסור אפי' על הצד שהוא עוף דורס, למה לא לקיימו בבראקל, אא"כ יש חשש שמא יבא לאוכלו.
ברמן כתב:סעדיה כתב:עוף שיש לו סימני טהרה אלא שאין לו מסורת, מדינא דגמ' מותר לאוכלו, אלא שאנו מחמירין ע"פ הראשונים לא לאוכלו.
לגבי שילוח הקן שמצוה דאורייתא לקיימו, ואילו אין איסור אפי' על הצד שהוא עוף דורס, למה לא לקיימו בבראקל, אא"כ יש חשש שמא יבא לאוכלו.
כל הכבוד! ענית תשובה דיפלומטית.
הרי אם הוא דורס הרי הוא עוף טמא ואין בו כל מצות שילוח הקן. אני רק רציתי לחדד את השאלה האקטואלית, האם הרבנים שאסרוהו אסרוהו מדין הרמ"א שנוהגין לסמוך רק על מסורת אפילו כשיש עליו סימני עוף טהור שאינו דורס, או כמו שאמר מי שאמר שהוא עוף טמא ועוף דורס...
וכת"ר בדבריו בא לטשטש את השאלה ולהעמיד את הבראקל כמקרה של עוף שהוא ספק טהור ספק דורס, שמותר לקיים בו מספיקא שילוח הקן.
אבל אני לא יודע אם ספק זה יתיר ביטול תורה כדי לקיים מצוה זו...
הצבי כתב:סעדיה כתב:האם אפשר לקיים שילוח הקן, בעופות מסוג בראקל???
למי שנוהג כדעת רוב פוה"ד שלא לאכול בראקל אין לו לקיים שילוח הקן בבראקל.
וזה ע"פ דברי החת"ס בשו"ת (או"ח ח"א ס"ק) וז"ל:
ועיין רמב"ן בנימוקי חומש שלו [דברים כ"ב - ו'] כתב עפ"י רמב"ם במורה נבוכים וכ"כ בס' החנוך להרא"ה [מצוה תקמ"ה] בטעם המצוה ההיא שלא נתאכזר לעקור אם על בנים, דאע"ג דאסור לומר על קן ציפור יגיעו רחמיך והטעם שלא הגיעו רחמיו על בעלי חיים כל שהוא לצורך אדם דא"כ היה אסור לשחוט בע"ח, אך גזירות הן עלינו שלא נלמוד להתאכזר ונתקן מדותינו ע"ש. והנה לפי טעם זה מבואר דאם אינו צריך לבנים, לא מיבעיא דאינו מחוייב לשלח האם אלא אכזריות נמי עביד, ובמקום שנלמוד שלא נתאכזר אדרבא נרגיל עצמנו באכזריות ולצער בעלי חיים על מגן לגרש האם מעל בניה וצער בע"ח דאורייתא, אלא שכתב רמב"ן שלא הגיעו רחמיו על ב"ח אם הוא לצורך האדם, אבל אם איננו לצורך אדם שאינו צריך לבנים אכזריות היא זו לגרש האם מעל בנים:
ואף על גב שכתבתי לעיל דלר' יהודה דשלח מעיקרא משמע מצוה לשלח בכנ"ל, י"ל ר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ולטעמי' אזיל, אבל לדינא נראה כנ"ל:
ברזלים כתב:לפי ריבוי החששות שהוא מעלה, לכא' היו צריכים חכמינו בכל הדורות לקבוע שצריכים לעשות לולים מיוחדים סגורים לעופות כשרים ולפקח עליהם.
ברבר כתב:ברזלים כתב:לפי ריבוי החששות שהוא מעלה, לכא' היו צריכים חכמינו בכל הדורות לקבוע שצריכים לעשות לולים מיוחדים סגורים לעופות כשרים ולפקח עליהם.
הרי הוא כותב בתחילת דבריו שבעבר לא היה מצוי הכלאות, ולא היה סיבה לחשוש לזה.
מחולת המחנים כתב:ברבר כתב:ברזלים כתב:לפי ריבוי החששות שהוא מעלה, לכא' היו צריכים חכמינו בכל הדורות לקבוע שצריכים לעשות לולים מיוחדים סגורים לעופות כשרים ולפקח עליהם.
הרי הוא כותב בתחילת דבריו שבעבר לא היה מצוי הכלאות, ולא היה סיבה לחשוש לזה.
הרי הקורניש הוכלא כבר לפני מאתיים שנה, ולכל הדעות לפני שבעים-שמונים שנה.
יהושעבנמי כתב:ההכלאות של הקורניש זה דבר ברור או השערה,איך אפשר לדעת ברור מה היה לפני יותר ממאה שנה? והאם ההכלאה היה במכוון או לא.
מחולת המחנים כתב:מאמר של השוחט שלמה ציפער, בו הוא מביא את החששות לדעתו על עופות הפטם שלנו וכן על המטילות ביצים, ובסופו של המאמר הוא כותב כי גם על תרנגול ההודו יש חששות שהוכלא.
היוצא מדבריו שהרוצה לחשוש צריך לחשוש הן על עופות הפטם שלנו, הן על מטילות הביצים והן על תרנגול הודו.
אגב, חלק מהטענות שלו להוכיח שהעופות שלנו מורכבים מעופות טמאים, משום שמתנהגים באלימות וחולקים את רגליהם, הוכח שדברים אלו קיימים גם בדיוק בעוף הבראקל, וא"כ מה הועילו חכמים אלו בתקנתם?
ברזלים כתב:אי אפשר לסמוך על כך הלכתית, אך אולי זה מרגיע מעט החששות.
הרב בוקוולד מביא שע"פ דגימת ד.נ.א של הפטם מצאו שמוכלא רק עם תרנגולים. ולא עם מינים אחרים.
ידידיה כתב:מחולת המחנים כתב:מאמר של השוחט שלמה ציפער, בו הוא מביא את החששות לדעתו על עופות הפטם שלנו וכן על המטילות ביצים, ובסופו של המאמר הוא כותב כי גם על תרנגול ההודו יש חששות שהוכלא.
היוצא מדבריו שהרוצה לחשוש צריך לחשוש הן על עופות הפטם שלנו, הן על מטילות הביצים והן על תרנגול הודו.
אגב, חלק מהטענות שלו להוכיח שהעופות שלנו מורכבים מעופות טמאים, משום שמתנהגים באלימות וחולקים את רגליהם, הוכח שדברים אלו קיימים גם בדיוק בעוף הבראקל, וא"כ מה הועילו חכמים אלו בתקנתם?
לפי ויקיפידיה כל דבריו לגבי הביצים לא רלוונטים כבר.
בעבר, הגזע הנפוץ בישראל של עופות הטלה היה תרנגול לגהורן (Leghorn chicken), התרנגול שמוצאו מהעיר האיטלקית ליבורנו, שהיה הגזע הנפוץ ביותר בעולם המערבי, בשל רמת ההטלה הגבוהה שלו - 300 ביצים לשנה. כיום רוב התרנגולות המטילות בישראל הן מהגזעים הייליין (גזע אמריקני) ולומן (גזע גרמני). בשנים האחרונות נכנסו שני גזעים נוספים: איזה-בראון (המטילות ביצים חומות) ושייבר.
בישראל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלגהורן נחשב לגזע התרנגולת הנפוץ והפופולרי בקרב משקי לולי המטילות בישראל. בשיאה התרנגולת מגיעה להטלה של 95 אחוזים. משמע, 19 ביציים בכל 20 ימים.
מחולת המחנים כתב:ידידיה כתב:מחולת המחנים כתב:מאמר של השוחט שלמה ציפער, בו הוא מביא את החששות לדעתו על עופות הפטם שלנו וכן על המטילות ביצים, ובסופו של המאמר הוא כותב כי גם על תרנגול ההודו יש חששות שהוכלא.
היוצא מדבריו שהרוצה לחשוש צריך לחשוש הן על עופות הפטם שלנו, הן על מטילות הביצים והן על תרנגול הודו.
אגב, חלק מהטענות שלו להוכיח שהעופות שלנו מורכבים מעופות טמאים, משום שמתנהגים באלימות וחולקים את רגליהם, הוכח שדברים אלו קיימים גם בדיוק בעוף הבראקל, וא"כ מה הועילו חכמים אלו בתקנתם?
לפי ויקיפידיה כל דבריו לגבי הביצים לא רלוונטים כבר.
בעבר, הגזע הנפוץ בישראל של עופות הטלה היה תרנגול לגהורן (Leghorn chicken), התרנגול שמוצאו מהעיר האיטלקית ליבורנו, שהיה הגזע הנפוץ ביותר בעולם המערבי, בשל רמת ההטלה הגבוהה שלו - 300 ביצים לשנה. כיום רוב התרנגולות המטילות בישראל הן מהגזעים הייליין (גזע אמריקני) ולומן (גזע גרמני). בשנים האחרונות נכנסו שני גזעים נוספים: איזה-בראון (המטילות ביצים חומות) ושייבר.
לא שויקיפדיה היא מקור להסתמך עליו (עיין ערך הבראקל שיוצר ונערך על ידי חברת משווקי הבראקל), אבל בכל אופן אולי תוכל לציין קישור לדבריך.
אני מצאתי בויקיפדיה בערך תרנגול לגהורן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7 ... 7%95%D7%9C)בישראל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלגהורן נחשב לגזע התרנגולת הנפוץ והפופולרי בקרב משקי לולי המטילות בישראל. בשיאה התרנגולת מגיעה להטלה של 95 אחוזים. משמע, 19 ביציים בכל 20 ימים.
ברבר כתב:יהושעבנמי כתב:ההכלאות של הקורניש זה דבר ברור או השערה,איך אפשר לדעת ברור מה היה לפני יותר ממאה שנה? והאם ההכלאה היה במכוון או לא.
בפשטות דבר המופיע בספרי התקנים הרשמיים ובספרי הלימוד, ובמאמרים הרישמיים של האונברסיטאות, וזה לא מופיע כתאוריה אלא כדבר עובדתי לא כהשערה, דבר כזה הגדרתו המוסכמת על כל מי שאינו דמגוג כדבר וודאי ולא ספק, לא מדובר בכתבת אינטרנט, או ערך בויקיפדיה.
יהושעבנמי כתב:ברבר כתב:יהושעבנמי כתב:ההכלאות של הקורניש זה דבר ברור או השערה,איך אפשר לדעת ברור מה היה לפני יותר ממאה שנה? והאם ההכלאה היה במכוון או לא.
בפשטות דבר המופיע בספרי התקנים הרשמיים ובספרי הלימוד, ובמאמרים הרישמיים של האונברסיטאות, וזה לא מופיע כתאוריה אלא כדבר עובדתי לא כהשערה, דבר כזה הגדרתו המוסכמת על כל מי שאינו דמגוג כדבר וודאי ולא ספק, לא מדובר בכתבת אינטרנט, או ערך בויקיפדיה.
איך אפשר לדעת את זה כעובדה אם זה משהוא שקרה לפני מאה וחמישים שנה?
ברבר כתב:לדאבונינו גם התר שתיית החלב שלנו נסמך על סברת הרוב, בדוחק, שהרי אחוז מאד גבוה של בהמות אינם כשרות, מחמת סירכות, והחלב שלהם אסור מן התורה, והחלב של הרבה בהמות מתערב, וברור שאין שישים כשרות נגד אחוז הטריפה, רק סומכין על כל דפריש מרובא פריש. אף שאינו דומה למצב שהיה לפני שנים רבות שהיו שותים מכל בהמה את החלב שלה בלי תערובות עם בהמות אחרות.
ברזלים כתב:אם מישהו לוקח חלב מבהמה שיש לו בחצר, ואחר מותה נמצאה טריפה, האם צריך לעשות תשובה על כך שעבר על אכילת טריפה בשוגג?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 262 אורחים
