זכות לאי-פרסום של חידושי תורה?

[הרע במיעוטו]

נניח באופן תיאורטי שבגנזיו של מאן דהו טמונים חידושים מאחד האחרונים שלא נדפסו מעולם, האם שמורה לו הרשות להימנע מלהוציאם לאור כדי לשמור על ערכם או כל טובת הנאה חומרית?
והאם יש לו לחוש מקפידתו של המחבר שמקויים בו ההיפך מ'שפתותיו דובבות בקברו'

ופעמים שרוצה אדם לשמור לעוד כמה שנים כדי לפרסם בהזדמנות מיוחדת (נישואי צאצאיו וכו') האם שרי למיעבד הכי? (תיאורטי בלבד)

[ברמן]

נניח באופן תיאורטי שבגנזיו של מאן דהו טמונים חידושים מאחד האחרונים שלא נדפסו מעולם, האם שמורה לו הרשות להימנע מלהוציאם לאור כדי לשמור על ערכם או כל טובת הנאה חומרית?
והאם יש לו לחוש מקפידתו של המחבר שמקויים בו ההיפך מ'שפתותיו דובבות בקברו'

ופעמים שרוצה אדם לשמור לעוד כמה שנים כדי לפרסם בהזדמנות מיוחדת (נישואי צאצאיו וכו') האם שרי למיעבד הכי? (תיאורטי בלבד)

ראה בהקדמת הלבוש לחיבור הגהותיו על הש"ס (ההקדמה נמצאת בכרך מסכת ברכות של הש"ס): "והשבע השביע לבניו ותלמידיו לבל יסתירו בסתר אהלם, כי אם להפיצם על פני תבל, למען זכות את נפש בית ישראל, כאשר כתב בהקדמתו, וז"ל הזהב:
אתם בני דעו כי התורה עניה במקום אחד ועשירה במקום אחר, והלבבות נתמעטו והשכחה מצויה, ופעמים ילמוד אדם כאן ונעלם ממנו הפשט האמיתי אשר התוספות מפרשים זאת הסוגיא במסכת אחרת, ויפרש שלא כהלכה...
ובעבור זה נתעוררתי להועיל לכם לציין על סדר הדפין בש"ס בכל דף בפ"ע מראי מקומות אל אותן המקומות שמצאתי שהובא זאת הענין לראיה או לקושיא וכדומה. ואתם בניי כאשר תשכילו גודל תועלת זה החיבור, אולי תחפצו שיהיה לכם לבדכם ואין לזרים אתכם, כדי להתגאות ולהראות בו חריפות בפני העולם. דעו כי רעתכם רבה, אך תועילו בו לארץ ולדרים. עד כאן דבריו הקדושים המשמחים אלקים ואנשים...

[ארזי הלבנון]

נניח באופן תיאורטי שבגנזיו של מאן דהו טמונים חידושים מאחד האחרונים שלא נדפסו מעולם, האם שמורה לו הרשות להימנע מלהוציאם לאור כדי לשמור על ערכם או כל טובת הנאה חומרית?
והאם יש לו לחוש מקפידתו של המחבר שמקויים בו ההיפך מ'שפתותיו דובבות בקברו'

ופעמים שרוצה אדם לשמור לעוד כמה שנים כדי לפרסם בהזדמנות מיוחדת (נישואי צאצאיו וכו') האם שרי למיעבד הכי? (תיאורטי בלבד)

עצם זה שהמחבר לא פירסם - מצריך את מחזיק החידושים לחשוב האם הרב המחבר לא פירסם זאת בכוונה.

וידועים הפולמוסים במתכונת שכב' הציג בעניין פרסום כתביו של הגראי"ה קוק זצ"ל, ובפרט את ספר 'לנבוכי הדור', ואכמ"ל.

[פלוריש]

ראה תשובת הנצי"ב בשו"ת משיב דבר ח"א סי' כד
ובציץ אליעזר ח"כ סי' נא.

[עושה חדשות]

ראה גם כאן.

[מיכאל1]

מסופר שהסבא מסלובדקה הורה לחתנו הגרי"א שר שיכין מערכה של חידו"ת שיאמר אותה במתיבתא דרקיעא.
ולאחר זמן שאלו הגרנ"צ האם הכין כדבריו? וענה לו הגריא"ש שהכין מערכה כזו, אך לאחר זמן הוא אמר אותה לאחרים כי לא יכול היה לשאת את המחשבה שיש חידוש שהוא יודע והעולם אינו יודע.