פורום אוצר החכמה

מפרשי המחזור וכן רש"י בש"ס ובנ"ך מציינים ששמו אף ברי, אולם בתענית כ"ה: וכן פירש"י שם ג"כ ששמו רידיא - עי' מהר"ץ חיות במס' נידה שציין לשם [על יישוב קושית התוספות שם ט"ז: שהרי מפתח של גשמים לא נמסר לאף אחד].
מישהו יכול לציין ליישובים\מקורות\הערות וכדומה?
יישר כח למפרע
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ברש"י על איוב רק כתוב שאף ברי ממונה על העננים ולא על המטר. וע' בספר מלאכי עליון להגרר"מ (אות רצ"ג) שכתב שמלאך הממונה על הגשם ברי שמו או רידיא שמו.

בכלל צריך ביאור, הלא שמות המלאכים עלו מבבל, ואיך נזכר באיוב שם המלאך?

א גאליציאנער כתב:מפרשי המחזור וכן רש"י בש"ס ובנ"ך מציינים ששמו אף ברי, אולם בתענית כ"ה: וכן פירש"י שם ג"כ ששמו רידיא - עי' מהר"ץ חיות במס' נידה שציין לשם [על יישוב קושית התוספות שם ט"ז: שהרי מפתח של גשמים לא נמסר לאף אחד].
מישהו יכול לציין ליישובים\מקורות\הערות וכדומה?
יישר כח למפרע
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

תמיד פירשתי לעצמי (ואולי ראיתי כן באיזה מקום) ששני מלאכים יש כאן, אחד ממונה על הורדת הגשמים ואחד על קבלתם, וזהו רידיא מלשון חרישה. ודו"ק.

בפרקי היכלות מופיע ששמו מטריא"ל

ובתיקוני הזוהר תיקון נז ד"ה אשכחנא נקרא שמו מיטטו"ר או מימטו"ר והוא הוא המלאך ששמו כשם רבו מטטרו"ן אלא שמשתנה שמו לפי שליחותו

האותיות המשותפות לכל השמות הנ"ל -- "רי".

ראה פי' אבן עזרא על איוב (שם), שמביא הפירוש ד"בי"ת" מן "ברי" הוא מאותיות השימוש (וי"א כי הבי"ת שבמלת ברי משרת), ושוללו (וזה רחוק).

וראה ספר הבחור מאמר הרביעי, עיקר העשירי: "כמו מן שורש רוה נאמר רי, אף ברי".

הרוקח על התורה (דברים כח, יב) מפרש ש'ברי' בא"ת ב"ש הוא 'גשם'.

שייף נפיק כתב:בכלל צריך ביאור, הלא שמות המלאכים עלו מבבל, ואיך נזכר באיוב שם המלאך?

ראיה שהיה מעולי גולה