פורום אוצר החכמה

אבקש נא מחו"ר הפורום.
האם יש (בספרות הקבלה, הדרוש וכיו"ב -- כמובן במקורות ה"קלאסיים", אשר מפיהם אנו חיים, ולא ממה שחלם מישהו היום..), אופן, שאות " סמ"ך " מתחלף עם אות "תי"ו " (רפוי')?
השאלה היא בקשר לחילופי אתוון וכיו"ב, ואולי (גם) כי מבטאים אותם באופן זהה. ייתכן ועפ"ז יומתק רעיון הנרשם אצלי.

אשמח להפניות ומקורות בכל הפרד"ס (וכנ"ל, ממקורות קדומים לפי"ע),
בתודה רבה מראש. וכמובן במידת הפנאי וכו'

בירושלמי פרק כלל גדול (הובא בתורה שלימה על אתר) יש חידוש גדול, שמביא הפסוק "אלה הדברים" (בתחילת פ' ויקהל) ואומר שהמלה 'אלה' ערכה בגימטריא הוא ל"ט מלאכות. וזאת כיצד? כי מחליפים את האות ה' באות ח', בחילופי אתוון, כי שניהם מאותו מוצא, ואז זה כאילו כתוב 'אלח'.

ודון מינה.

בקהלת רבה ריש פרשה ב'
אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וכו' ורבנן אומרים עוד ינתך יצר רע לפני יצר טוב, והיינו דדריש דדריש ינתך מאנסכה ע"י חילוף סמ"ך לתי"ו כמ"ש כל המפרשים שם

עי' שופטים יב ו, ובמיוחד בפירוש הרד,"ק שם.

דרומי כתב:ודון מינה.

ואוקי באתרא!

ערוך -ערך בתרא-
'יחמוס כגפן בסרו, יתיר היך גופנא בוסריה'
הא קמן, שמשוה 'בתרא' ו'בוסריה'

דרומי כתב:בירושלמי פרק כלל גדול (הובא בתורה שלימה על אתר) יש חידוש גדול, שמביא הפסוק "אלה הדברים" (בתחילת פ' ויקהל) ואומר שהמלה 'אלה' ערכה בגימטריא הוא ל"ט מלאכות. וזאת כיצד? כי מחליפים את האות ה' באות ח', בחילופי אתוון, כי שניהם מאותו מוצא, ואז זה כאילו כתוב 'אלח'.

ודון מינה.

ה וח מאותו מוצא,(ויש עוד עשרות דוגמאות לחלופין ביניהם), משא"כ ס ות.

לענין כתב:ערוך -ערך בתרא-
'יחמוס כגפן בסרו, יתיר היך גופנא בוסריה'
הא קמן, שמשוה 'בתרא' ו'בוסריה'

בערוך השלם הגרסה בותריה.
וכך מסתבר כמובן, כי איזו סיבה יש לו לכתוב זאת בערך עם האות ת.
(ואם לדון מעצם התרגום היא ראיה קלושה).

ורפאל וייס הביא שהעירו שצ"ל בתרגום בוסריה, ושכ"ה במתורגמן לר"א בחור ערך בסר הג', ודלא כגרסה שהיתה לערוך.

בן_אליעזר כתב:אבקש נא מחו"ר הפורום.
האם יש (בספרות הקבלה, הדרוש וכיו"ב -- כמובן במקורות ה"קלאסיים", אשר מפיהם אנו חיים, ולא ממה שחלם מישהו היום..), אופן, שאות " סמ"ך " מתחלף עם אות "תי"ו " (רפוי')?
השאלה היא בקשר לחילופי אתוון וכיו"ב, ואולי (גם) כי מבטאים אותם באופן זהה. ייתכן ועפ"ז יומתק רעיון הנרשם אצלי.
אשמח להפניות ומקורות בכל הפרד"ס (וכנ"ל, ממקורות קדומים לפי"ע),
בתודה רבה מראש. וכמובן במידת הפנאי וכו'

ידוע שחז"ל משתמשים בכמה אלפא ביתות כגון א"ת ב"ש, אח"ס בט"ע, אי"ק בכ"ר, וכו'.
ובס' הפליאה מביא עוד הרבה אלפא ביתות, וביניהם יש אחד שאות ס' מתאים לאות ת', ראה בס' הפליאה, מהדורת פרעמישלא תרמ"ד, דף נ"ב ע"א, האלפא ביתא הרביעי בטור השמאלי, א"ן ב"ם ג"ל ... ס"ת ע"ש ...
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 112&hilite

שיף כתב:

דרומי כתב:ודון מינה.

ואוקי באתרא!

יש לנו אשכול על חילופי אות ה' וח', יבוא המציינים ויציינו

אספקלריא כתב:ידוע שחז"ל משתמשים בכמה אלפא ביתות כגון א"ת ב"ש, אח"ס בט"ע, אי"ק בכ"ר, וכו'.
ובס' הפליאה מביא עוד הרבה אלפא ביתות, וביניהם יש אחד שאות ס' מתאים לאות ת', ראה בס' הפליאה, מהדורת פרעמישלא תרמ"ד, דף נ"ב ע"א, האלפא ביתא הרביעי בטור השמאלי, א"ן ב"ם ג"ל ... ס"ת ע"ש ...
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 112&hilite

הובא גם בס' אור עינים ח"ב דף ב' ע"ב
(טור ימין שורה ד')
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?25527&pageid=P0314R

אספקלריא כתב:

אספקלריא כתב:

הובא גם בס' אור עינים ח"ב דף ב' ע"ב
(טור ימין שורה ד')

הוא העתיק מספר הפליאה- הקנה

ע"ע ישעיה מ' - י"ט ושם מ"ד- י', ורש"י כי תשא ל"ב - ד'

תודה לכל המגיבים ומסייעים (וסליחה על איחור תגובתי זה).

אמנם יש להעיר, שחלק מהדברים נדחקים [-כמו שהעירו הכותבים כאן בחלקם], ועוד אחת שלא מנו: והוא, שבמד"ר מהדו' ארסטקרול לקהלת שם (באנגלית. כמדומני שכולו ממהדו' ווגשל. או שחלק מהדברים, מפרי-עטם של המו"ל?), מהגירסאות שבשוה"ג מובן שבאמת הגיר' שם "ינסך", וא"כ אין מכאן - לפחות - ראי' לדבר החילופי אתוון.

צריך לבדוק בספר דרכי השינויים לרבי שמואל וואלדברג לבוב תר"ל.

רש"י נדה דף נא ע"א:
תיאה היינו סיאה