מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הלכות ריצ"ג

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' דצמבר 12, 2017 1:50 pm

כתב ריצ"ג בהל' מגילה:
א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, וטעמיה דרבן שמעון בן גמליאל דכת' יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם יפיפיתו של יפת תהא באהלי שם כלומר מבחר כתבו ולשונו של יפת ומאי ניהו לשון יוני וכתב יוני [יהו כו]תבין וקורין בהם באהלי שם דאתו משם


לא הצלחתי להבין את פשר שתי המילים האחרונות. אשמח לעזרה.

שבע
הודעות: 1571
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי שבע » ג' דצמבר 12, 2017 1:56 pm

ישראל היוצאים מזרע שם.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' דצמבר 12, 2017 3:44 pm

ודאי אתה צודק. משום מה היה לי ברור שהוא מדבר עדיין על יפת או על כתבו ולשונו.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' דצמבר 12, 2017 3:59 pm

עוד בהל' מגילה, ריצ"ג כותב פעמיים שההפטרה של פרשת החודש היא בצורות הבית:
ומפטירין ואתה בין אדם בצורת הבית... מוציאין ג' ספרים... ובג' החדש הזה ומפטירין בצורת הבית


ככל הנראה הכוונה להפטרה של פרשת תצוה (שנקראת סמוך לתקופה זו), יחזקאל מג, י (ואם כך, צ"ל: אתה בן אדם. לא "ואתה").
כנראה בכל עותקי התלמוד שלפנינו (מגילה ל, א) נכתב שמפטירים (יחזקאל מה) "בראשון באחד לחדש" (קולומביה 295-294, גטינגן 3, הספרייה הבריטית 400, מינכן 95, וטיקן 134, ודפוס שונצינו והבאים בעקבותיו [עדיין לא בדקתי את אוקספורד 366 וקטע בודפשט]). כך גם בסידור רס"ג (עמ' שעג) ובסדר רע"ג (סדר פורים, עמ' קו. בכת"י ז': "כל עם הארץ", כמה פסוקים לפני "בראשון").
למרות זאת, מנהגים שונים של הפטרת פרשת החודש (כמעט כולם ביחזקאל פרק מה) נרשמו ברשימת ההפטרות שבאנציקלופדיה תלמודית, כרך י, נספח עמ' תשכא. אך לא מצאתי מקור נוסף שנוקט כמו ריצ"ג (עד שהמהדיר הקודם סבור שיש כאן ט"ס, אבל זה לא מסתבר, שהרי הדברים חוזרים פעמיים, וגם כיצד תיווצר טעות שכזו). ואשמח אם מישהו מכיר מקור נוסף כמו ריצ"ג.

אם נחפש הקשר בהפטרה זו להפטרת החודש, מסתבר שהקשר הוא מצד זבח הפסח שמתואר בפרשת החודש ו"חקות המזבח ביום העשותו" שביחזקאל (ואולי במיוחד פסוק כז, שחותם את העניין ביחזקאל: והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצִאתי אתכם נאם ה' אלקים).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' דצמבר 18, 2017 12:52 pm

עוד בהל' מגילה. מיד אחרי המובאה שבראש האשכול כותב ריצ"ג:
ובגמרא דבני מערבא איתמר טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל את שמע דלית כמתניתין דאבל קורין אותה ללעוזות בלעז ואף לא כמתניתין דתניא קראה גפטית לגפטים עלמית לעלמים עברית לעברים יצא דמאי אית לך למימ' בשכתובה גפטית וקא קרי לה גפטית הא פסיקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאף בספרים לא התיר שיכתבו אלא יונית אלא מה בשכתוב' יונית או אשורית וקא קרי לה גפטית לגפטים על פה הוא.
הילכ' מתניתין ומתניתי' אליבא דתנא דספרים נכתבים בכל לשון נינהו ולית הילכתא כוותהון. הוה לך מסקנא דמגלה אין נכתבת ואין נקראת אלא אש[ור]ית ויונית בלבד. לא
שנא ללעוזות ולא שנא לכולי עלמ'. אבל בשאר לשונות וכתבים לא ובודאי דמצוה מן המובחר שתהא


1. הירושלמי אינו לפנינו.
2. נראה שהמובאה מהירושלמי מסתיימת במילים "על פה הוא" (עשיתי מעבר שורה) ומשם ואילך דיון.
3. חיפושים בהל' ריצ"ג שלפנינו העלו שזהו המקום היחיד בחיבור שלפנינו שריצ"ג מציין בו לירושלמי בלשון זו, ואילו בשאר המקומות הוא מציין "ירושלמי" (בשלושה מקומות בהל' לולב הוא מציין "תלמוד ארץ ישראל", אבל יתכן שכולם לקוחים מרב האיי גאון [עוד לא עיינתי בהם כדבעי]: הוצ' חת"ס עמ' קלג, קמג, קנב). יתכן אפוא שדברי הירושלמי הובאו לכאן מכלי שני. הלשון "גמרא דבני מערבא", רגילה אצל רב נסים גאון (ש' אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 212 ואילך), אבל אברמסון טוען כנגד אפשטיין שהוא לא ראה אפילו פעם אחת שריצ"ג משתמש בחיבורי רב נסים (שם עמ' 240 הע' 1). ובכן, האם לפנינו הפעם הראשונה?

ספרא
הודעות: 343
הצטרף: א' יולי 22, 2012 12:57 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי ספרא » ד' דצמבר 20, 2017 11:34 am

עדיאל ברויאר כתב:עוד בהל' מגילה. מיד אחרי המובאה שבראש האשכול כותב ריצ"ג:
ובגמרא דבני מערבא איתמר טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל את שמע דלית כמתניתין דאבל קורין אותה ללעוזות בלעז ואף לא כמתניתין דתניא קראה גפטית לגפטים עלמית לעלמים עברית לעברים יצא דמאי אית לך למימ' בשכתובה גפטית וקא קרי לה גפטית הא פסיקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאף בספרים לא התיר שיכתבו אלא יונית אלא מה בשכתוב' יונית או אשורית וקא קרי לה גפטית לגפטים על פה הוא.



בנוסח שבמהדורת ח"ס משמע שבירושלמי נותן טעם לדברי רשב"ג. וזה לא נמצא בקטע המועתק מהירושלמי.
אך אף בנוסח שאתה מצטט, לכאורה צ"ל מטעמיה.

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' דצמבר 20, 2017 12:50 pm

לכאורה ריצ"ג מתכוון לירושלמי מגילה פ"ב ה"א, אע"פ שאינו מביאו כלשונו. אולי הוא מתכוון לפרש את דברי הירושלמי, וצריך לעיין היטב.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' דצמבר 20, 2017 2:35 pm

ספרא כתב:
עדיאל ברויאר כתב:עוד בהל' מגילה. מיד אחרי המובאה שבראש האשכול כותב ריצ"ג:
ובגמרא דבני מערבא איתמר טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל את שמע דלית כמתניתין דאבל קורין אותה ללעוזות בלעז ואף לא כמתניתין דתניא קראה גפטית לגפטים עלמית לעלמים עברית לעברים יצא דמאי אית לך למימ' בשכתובה גפטית וקא קרי לה גפטית הא פסיקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאף בספרים לא התיר שיכתבו אלא יונית אלא מה בשכתוב' יונית או אשורית וקא קרי לה גפטית לגפטים על פה הוא.



בנוסח שבמהדורת ח"ס משמע שבירושלמי נותן טעם לדברי רשב"ג. וזה לא נמצא בקטע המועתק מהירושלמי.
אך אף בנוסח שאתה מצטט, לכאורה צ"ל מטעמיה.


הנוסח שהבאתי הוא עפ"י כה"י היחיד שממנו נדפס החיבור - פריס 310. המהדיר (שהדפיס "אמרי טעמא טעמיה דרשב"ג") הכפיל את המילה פעמיים בגלל שומר הדף (ובמקור נכתב בשומר: טעמ', ואילו בתחילת העמוד השני "טעמיה") וגם טעה בקריאת המילה אמרי.
איני בקיא בלשונות, אבל נדמה לי שהגהתך מיותרת, שכן המשמעות כאן היא 'שיטתו' (דהיינו "שיטתו של רשב"ג, אתה שומע שאינה כמתניתין..."), על שימוש ב"טעמא" בירושלמי במובן של "לשיטתו" דברי ר"ש ליברמן ירושלמי כפשוטו עמ' 454, וגם ירושלמי נזיקין עמ' 113 שורות 10-9. הגעתי למקורות אלו עפ"י ל' מוסקוביץ, הטרמינולוגיה של הירושלמי, עמ' 236 הע' 12, ושם ציין גם לספרו באנגלית ששם ביאר את פשר השימוש במילה טעמא הן להסברים והן להיסקים.

אבל יש בעיה אחרת בציטוט מהירושלמי שלא ציינתי קודם, והיא הלשון "הא פסיקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל", מטרת הדברים להסביר שרשב"ג לא מסתדר עם הברייתא, אז איך שייכת כאן לשון שנפסקה הלכה כרשב"ג.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' דצמבר 20, 2017 2:58 pm

ההוא גברא כתב:לכאורה ריצ"ג מתכוון לירושלמי מגילה פ"ב ה"א, אע"פ שאינו מביאו כלשונו. אולי הוא מתכוון לפרש את דברי הירושלמי, וצריך לעיין היטב.


איני מוצא קשר בין המובאה הזאת ובין הירושלמי שם (למעט העיסוק באותה סוגיה שממילא גורם לכך שהנושאים קרובים).
מה עוד שיש כאן לשונות של ירושלמי (כגון "את שמע") ומוזר הדבר שהוא ינסח מחדש בצורה כל כך קיצונית ויחד עם זאת ישתמש בסגנון הירושלמי.

אמנם יש לציין שריצ"ג לא מקפיד על ציטוט מדויק, וכגון המובאה השנייה של הירושלמי שנמצאת בהל' מגילה לריצ"ג:
ב{י}רושלמ' אין מפסיקין בין פרה להחדש וסימנהו ככוסות, בין הכוסות האלה אם רצה לשתות שותה, בין ג' לרבי[עי] לא ישתה

ולפנינו בירושלמי (מגילה פ"ג ה"ה):
רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש אמר רבי לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה.

(גם אם השמיט את שם הדובר במימרא השנייה בגלל שזה אותו דובר במימרא הראשונה, בכל זאת יש כאן התערבות)

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' דצמבר 20, 2017 3:24 pm

בציטוט מהזיכרון זה קורה בשפע, שמכניסים ביטויים וסגנונות שנמצאים בספר המקור במקום אחר. מסוג "וילך אלקנה אחרי אשתו". (לא התכוונתי למקרה הספציפי הזה שכבר דנו בו).
בעניותי חשבתי שהירושלמי שם קשה ואולי משובש ואפשר שהריצ"ג הוציא ממנו רק את הנוגע להלכה. מה דרכו במקומות אחרים כשמביא ירושלמי קשה?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' דצמבר 20, 2017 3:30 pm

מסופקני אם היה מצטט במקרה שכזה מהזכרון.
לפי שעה איני יודע מה דרכו בירושלמי קשה. אבל גם אין התאמה בין מה שהוא כביכול הוציא מהירושלמי למה שיש בירושלמי כך שגם טענה זו לא נראית נכונה.

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' דצמבר 20, 2017 3:53 pm

כמו שכתבתי, בעניותי איני יודע איך פירש גיגנטון ואיני יכול לדעת מה מסקנת הירושלמי שם לשיטתו. אני יכול רק להוציא הלכות מתוך הקושיות.
אין צורך לומר שכתב מהזכרון דוקא, אלא שהוא מוסר את מה שהסיק מירושלמי קשה בלשון אחרת ולשונו מושפעת מסגנונו של הירושלמי.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' דצמבר 20, 2017 5:10 pm

לגבי גינגטון הפרשנים מסבירים שהיינו לשון יוון.
ש' נאה, 'על כתב התורה בדברי חז"ל (ב): תעתיקים וקוצים', לשוננו, א/ב‎ (אדר תש"ע), עמ' 101-100 מציע הסבר אחר, לא התיישבתי לעיין בו.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' דצמבר 21, 2017 7:51 pm

עוד בהל' מגילה:
וצריך לקרות בני המן ועשרת בנשימה אחת, להודיע דכולהו בהדי הדדי איזדקיפו ובהדי הדדי נפק נשמתיהו


עפ"י מגילה טז ע"ב. אלא ששם איזדקיפו הוא הטעם לו"ו דויזתא ארוכה, ורק נפק נשמתיהו הוא בשביל נשימה אחת.
אבל ריצ"ג הוא לא היחיד שכותב כדבר הזה:

ספר העיטור עשרת הדיברות - הלכות מגילה דף קיב טור ד. הנוסח כאן לפי כת"י וטיקן 143 (המשובח. בדפוס חסר משפט שלם מחמת הדומות אזדקיפו-אזדקיפו): https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.143/0713
ואמ' ר' אבא דמן עכו. עשרת בני המן צריך לממרינהו בנשימה אחת מאי טעמא כולהו בחדא זקיפא אזדקיפו. ואמ' ר' יונא ו' דויזת' צריך לאמתחינה בזקיפה דכולהו בחד זקיפ' אזדקיפו. ירושלמי צריך לאמרן בנפיח' אחת ועשרת בני המן עמהם.

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יב
וצריך הקורא לקרות עשרת בני המן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לכל העם שכולם נתלו ונהרגו כאחד

מנהג מרשלייאה פורים עמוד 155
...לקרות את כולם בנשימה אחת ולא יפסיק בם דאמ' ר' חייא עשרת בני המן צריך לממרינהו בנשימה אחת. מאי טעמ' כולהו כחדא מחתא מחתינהו וכהדדי נפיק נשמתיהו.


כנוסח שבגמרא לפנינו נמצא גם בדפו"ר (ונציה ושונצינו), וכן בכה"י: קולומביה, אוקספורד 23 (עפ"י המאגר ע"ש ליברמן), מינכן 95 (122א), גוטינגן 3, לונדון הספה"ב הארלי 5508, קטע גניזה סנקט פטרבורג (הספרייה הלאומית הרוסית, אוסף אנטונין 247). בכת"י וטיקן 134 (174ב) נשמטה כל הפיסקה הזאת מנוסח הפנים והושלמה בגיליון (174ב-175א. ספק גדול אם הסופר הוא המשלים), הנוסח שבגיליון אף הוא כלפנינו. (מקטע קמברידג' T-S AS 78.262 קשה להסיק מסקנה ברורה, כיוון שיש חוסר ומידת השלמתו אינה מובהקת).
אבל בכת"י מינכן 140 (133א): מאי טעמא כולהו (בחדא זקיפא אזדקפו) בהדדי[!] הדדי נפקי נשמתיהו. המילים הממוסגרות מסומנות למחיקה באמצעות קו דיו, ולא ברור לי אם הסופר הוא זה שסימן או שמגיה מאוחר. אם הסופר הוא המוחק, אפשר להציע שהסופר דילג בטעות מכולהו הזה לכולהו שאחרי ו"ו דויזתא, ובסוף המילה אזדקפו גילה את טעותו ומחק. אבל אם אין זו מחיקה של הסופר, הרי לפנינו כמו הראשונים הנ"ל. עיון בצילום הצבעוני והאיכותי שבאתר של מינכן לא סייע בידי להכריע: http://daten.digitale-sammlungen.de/bsb ... /image_311

אמנם ברש"י-רי"ף היה אפשר לטעון שגורס כריצ"ג (או יותר כמו העיטור), שהוא מפרש על המימרא של עשרת: כולהו בני המן – עשרת בניו נתלו כאחד. אולם בכה"י של החיבור (פריס 311, ירושלים, פפד"מ) כתוב: כלומר עשרתן נפלו כאחד. נוסח דומה נמצא גם במקצת עדי הנוסח של פירוש רש"י עצמו (יעוי' במהד' ארנד עמ' 191 שו' 13). וכנראה שמישהו שינה מסברה את "נפלו" ל"נתלו" (או טעות גרפית, ואין נפק"מ).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' ינואר 26, 2018 1:34 am

תופעה טכנית מעניינת שבמקרה שמתי לב אליה - ריצ"ג פותח את רוב החטיבות שבספרו עם הפתיחה "תנו רבנן", וזה גם במקרים שהוא מצטט ספרי וכדומה. הנה פירוט:
פתיחה 'ת"ר' נמצאת בראש החטיבות - אבל, קידוש, הבדלה, פסחים, סוכה, לולב, חול המועד, מגילה (חסר לפנינו, אבל מעיד על כך ליברמן בתוספתא כפשוטה עמ' 1145, מתוך כ"י אדלר האבוד). מסתבר שכך צריך להגיה בתחילת הל' חדש וספה"ע ("תנן התם" - משנה בערלה). הל' ראש השנה חסרות בתחילתן, והלכות תשובה הן חלק מהל' ראש השנה (בסופן: סליקו הל' ר''ה), ולכן אין ללמוד מהן לנידון. אבל לא בהל' תשעה באב "משנכנס אב" ולא בהל' צומא רבה "יום הכפורים אסור באכילה", ולא בהל' הלל "אמ' ר' יוחנן", ואף לא בתחילת הל' ברכות ששרדו בקטע גניזה (מנצ'סטר, אוסף גסטר, 1770.18=ספר הזכרון לדוד קויפמן עמ' 240).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ש' יוני 30, 2018 10:54 pm

ר' משה אבן עזרא היה תלמידו של ריצ"ג.
בספרו, העיונים והדיונים, שנכתב בערבית-יהודית, הוא כותב דברים על רבו.
במהדורת הלקין תרגם, בין השאר:
כתב טיוטות של חבורים רבים בהלכה ובלשון ולא נח עד שליבנן, פרט לחלק קטן מהן

רוח דומה, יחסית, מופיעה גם בתרגום של הלפר (אצלו נקרא הספר "שירת ישראל"):
יש לו הרבה חבורים בהלכה ובלשון, ולא שקט עד שברר ולבן כמעט כל דבר

אולם, זכור לי שראיתי באיזה מקום מישהו שתרגם הפוך. דהיינו, שריצ"ג כתב טיוטות של חבורים רבים בהלכה ובלשון, אבל לא הספיק לגמור את חיבוריו למעט חלק קטן מהם. לצערי איני מצליח למצוא את מי שתרגם כך. האם יש מישהו שיכול להשיב לי את אבדתי?

הוגה ומעיין
הודעות: 1832
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' יולי 01, 2018 2:51 am

במקור "ולם ... אלא אלקליל", ושימוש זה משמעו: "ולא ... כי אם המעט", ואפשר לו להתפרש כפי שתרגם הלקין, שהמעט הוא היוצא מהכלל, ואפשר גם לתרגם קרוב למקור, "אלא המעט", והכוונה שהמעט הוא שבתוך הכלל. השווה איגרת תימן "ולא יצפו אלא אלקליל", שתרגם אבן חסדאי: "ולא יזך אלא המעט מהם", וכלשון אחרון - שרק הפרט הוא שבכלל.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' יולי 01, 2018 4:31 pm

מצאתי אבדתי. במבוא ("הקדמת המפרש") למהדורה הראשונה של הל' ריצ"ג עמ' ו: "הרבה ספרים בתורתנו הקדושה ובעניני הלשון התחיל לחבר, אך! המות עלה בחלונותיו, ורק מעט מהם כלה". הלשון "המות עלה בחלונותיו" הוא תוספת הסבר של המתרגם כאן. במקור, רמב"ע לא מבאר מדוע לא היתה לריצ"ג שהות להשלים את חיבוריו.
(לא חשבתי לחפש שם במבוא, כי לא חשבתי שהוא החזיק את הספר וגם ידע ערבית. אבל בעמ' ה' הע' ה' מבאר המהדיר כיצד התגלגלו לידיו הדברים ותרגומם).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' יולי 18, 2021 1:38 am

בהל' תשעה באב כותב ריצ"ג:
כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכפורים. אין בין ט' באב ליום הכפורים אלא שזה ספקו אסור וזה ספקו מותר, איתוקמ' בקיבעא דירחא - היכא דמספק לן גבי יום הכפורים קבעא דירחא - אסור ועבדינ' תרי יומי לחומרא, וגבי ט' באב מותר ובחד יומא סגי. הא לכל דבריהם זה וזה שוין, מסייע ליה לר' אלעזר דאמ': אסור לאדם להושיט אצבעו במים בט' באב, כדרך שאסור ביום הכפורים. ואמר מר רב עמרם: דכן הלכה וכך אנו עושין, ודוקא שלא היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה ובלא יוצא מבית הכסא, דלא עדיף מיום הכפורים. ובאידך פרקין איתמ': כך היה מנהגו של ר' יהושע ב"ל - ערב ט' באב מביאין לו מטפחת ושורה במים ומניחה תחת מראשותיו, למחר מעבירה על גבי עיניו. והתם (תענית יג,ב): אמ' רב חסדא: כל שהוא משום אבל, [כגון] ט' באב ואבל, אסור בין בחמין בין בצונן. כל שהוא משום תענוג, כגון תענית צבור, בחמין אסור בצונן מותר. וסליקא הלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן, ופניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר, ולסוך אפי' כל שהוא אסור ואם להעביר את הזוהמא מותר. ואמ' מר רב האיי: לא אמירא הלכתא בהדיא בט' באב, ובדין הוא דהויא מילתיא כמילתא דאבל, דלא חזינא דאית בניהון הפרש והכי נהיגא מילתא, אלא היכא דאצטריך טבילה לטהרה וסמכי רבנן על ההיא דתניא: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכפורים. וסיוע על דבריו מדתניא בהדיא: כל המצוות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב ואסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה וכו'. הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כר' יהושע ב"ל נוהג


דומני שריצ"ג מקל כאן קולא משמעותית מאוד בדיני רחיצה בט' באב. מהסוגיות שריצ"ג הביא עולות שתי גישות סותרות – ר' אלעזר וריב"ל השוו את דיני רחיצה של ט' באב ליום הכיפורים, ואילו מסקנת הסוגיה בתענית יג, ב (להבנת ריצ"ג) שבתשעה באב מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן. נראה שריצ"ג פוסק מן הדין כסוגיה בתענית, ולשיטתו מנהגו של ריב"ל (ושיטתו של ר' אלעזר) הוא בגדר חומרא. זאת בניגוד לרב עמרם שפסק כשיטה המחמירה. נראה שריצ"ג הבין שאף רב האיי נוטה לקולא, אך דבריו סתומים (ומתשובה אחרת נראה שרב האיי מחמיר).
חכם נוסף בספרד הקל בדיני רחיצה בט' באב, הוא בעל האיסור והיתר בערבית ששמו לא ידוע והוא כתב את חיבורו לאחר פטירת ר"י מיגאש וכנראה לפני שמשנה תורה נפוץ בספרד. בישורון כרך לו עמ' לב נדפס מתוך חיבורו (בתרגומו של פרופ' צבי לנגרמן): "ואמרו 'וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר'. ואומרם 'אסור לאדם שיושיט אצבעו במים' הוא בזמן שאינו מתרחץ אלא למען המרגוע. ודין הקר והחם בקשר לאיסור שוה". נמצא לפי דבריו שמותר בט' באב לרחוץ פניו ידיו ורגליו (בצונן?) אם הוא מתרחץ.

שו"ר שכדעת ריצ"ג נקט ר' יצחק ממולינש/ממוליש (הו"ד בספר המאורות ובפירוש תלמיד הרמב"ן על תענית יג, א). וכן נראה מהמרדכי (הל' תשעה באב רמז תרלט) בשם הר"ש משאנץ:
ופ"ק דתעניות מסיק הלכה דבט"ב אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן ופניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר והתם מדמה אבל לט"ב דהתם אמרו כל שהוא משום אבל כגון ט' באב אסור בין בחמין בין בצונן ופריך עלה מדר"י בר' חנינא שמתו בניו ורחץ בצונן בתוך ז' אלמא דשרי באבל וה"נ בט' באב וסוגיא בפרק בתרא דיומא ופרק מקום שנהגו משמע דאין הלכה כמותו אלא כמו שפוסק תלמודא ספ"ק דתענית וכן השיב רבינו שמשון משאנ"ץ

אך אפשר שהר"ש משאנץ השיב כך רק בנוגע למנהגו של ר"י בר' חנינא.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 5:06 pm

מצורפות שתי חטיבות שההדרתי מחדש. בתחילת הל' מגילה נמצא מבוא ראשוני על החיבור. בתחילת הל' חדש וספה"ע יש קצת השלמות למבוא.

אשמח לקבל הערות מכל סוג - תיקונים, הערות תוכן, הערות על נוחות השימוש במהדורה או כל דבר העולה על דעתכם
קבצים מצורפים
הלכות מגילה לר' יצחק אבן גיאת - ע' ברויאר, ישורון לט, אלול תשע''ח.pdf
(130.41 KiB) הורד 10 פעמים
הלכות ריצ''ג הל' חדש וספירת העומר - ירחון האוצר נב אייר תשפא.pdf
(396.27 KiB) הורד 11 פעמים

סליחות
הודעות: 1890
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 19, 2021 5:54 pm

נפלא נפלא נפלא (בפרט לאור העדכונים מכל דף גניזה בנושא שהובא לידיעתך וכן ההשוואות למובאות בשמו). מי יתן והמתחיל במצווה יגמור בה. אני אוהב את סגנון העבודה.
לגבי השם אולי 'הלכות הרי"צ גיאת' בפשטות? (כמו הלכות הרי"ף).
האם כבר התחלת לעסוק בהל' ת"ב?

כמו כן קשה להאמין שכת"י אדלר נעלם לעולם, סביר להניח שהוא נמצא מונח היכן שהוא, כי בתקופה שנמכר כבר היה ידוע ערכו.

האם לדעתך כדאי לפרסם את הטיוטה הראשונית לפני ההדפסה, כמו שנהג ר' עזרא שבט בהלכות הרי"ף ופרסם את הטיוטה ב"על התורה", ולדעתי קיבל אלפי הערות מהלומדים שליטשו את הדברים (וזה חידוש גדול בדרך של ההדרת ספרים)?
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ב' יולי 19, 2021 6:30 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סליחות
הודעות: 1890
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 19, 2021 5:56 pm

עדיאל ברויאר כתב:עוד בהל' מגילה. מיד אחרי המובאה שבראש האשכול כותב ריצ"ג:
ובגמרא דבני מערבא איתמר טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל את שמע דלית כמתניתין דאבל קורין אותה ללעוזות בלעז ואף לא כמתניתין דתניא קראה גפטית לגפטים עלמית לעלמים עברית לעברים יצא דמאי אית לך למימ' בשכתובה גפטית וקא קרי לה גפטית הא פסיקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאף בספרים לא התיר שיכתבו אלא יונית אלא מה בשכתוב' יונית או אשורית וקא קרי לה גפטית לגפטים על פה הוא.
הילכ' מתניתין ומתניתי' אליבא דתנא דספרים נכתבים בכל לשון נינהו ולית הילכתא כוותהון. הוה לך מסקנא דמגלה אין נכתבת ואין נקראת אלא אש[ור]ית ויונית בלבד. לא
שנא ללעוזות ולא שנא לכולי עלמ'. אבל בשאר לשונות וכתבים לא ובודאי דמצוה מן המובחר שתהא


1. הירושלמי אינו לפנינו.
2. נראה שהמובאה מהירושלמי מסתיימת במילים "על פה הוא" (עשיתי מעבר שורה) ומשם ואילך דיון.
3. חיפושים בהל' ריצ"ג שלפנינו העלו שזהו המקום היחיד בחיבור שלפנינו שריצ"ג מציין בו לירושלמי בלשון זו, ואילו בשאר המקומות הוא מציין "ירושלמי" (בשלושה מקומות בהל' לולב הוא מציין "תלמוד ארץ ישראל", אבל יתכן שכולם לקוחים מרב האיי גאון [עוד לא עיינתי בהם כדבעי]: הוצ' חת"ס עמ' קלג, קמג, קנב). יתכן אפוא שדברי הירושלמי הובאו לכאן מכלי שני. הלשון "גמרא דבני מערבא", רגילה אצל רב נסים גאון (ש' אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 212 ואילך), אבל אברמסון טוען כנגד אפשטיין שהוא לא ראה אפילו פעם אחת שריצ"ג משתמש בחיבורי רב נסים (שם עמ' 240 הע' 1). ובכן, האם לפנינו הפעם הראשונה?


גנזי הירושלמי יצא לאור לאחרונה, וציפיתי למצוא בו נוסחאות רבים שהובאו בראשונים, עד עתה לא מצאתי בו אפילו פעם אחת מהנוסחאות שציפיתי למצוא בו. האם קטע זה המובא ברי"צ גיאת נמצא בגנזי הירושלמי? (לדעתי זה שווה ציון מאחר שזה יחסוך זמן לרבים שירצו לבדוק).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 6:00 pm

סליחות כתב:האם כבר התחלת לעסוק בהל' ת"ב?


כן. מה דרוש לך?

סליחות
הודעות: 1890
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 19, 2021 6:09 pm

בעמ' כט (או ח"ב עמ' כב) "ואמר מר רב האיי נעילת הסנדל כל היום אסור. ומנהג בבבל שאין נועלין סנדל כל היום וכשבאין למנחה בבית הכנסת מביאין סנדליהן בידיהן וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין אף אתם עשו כן".
קטע זה מובא במקבילות רבות (ר' אוצה"ג, שיבלי הלקט, המנהיג וכמדומני גם האשכול), וכבר דברו בזה מסברא דמיירי בתפלת ערבית בזמנה.
אך ר' גם נוסח תשובה זו בארוכה לכאו' בגנזי ירושלים א' עמ' סז שמביא שם בהדיא "שבתענית ציבור אין נועלין סנדל עד שחשיכה".

האם בכת"י של הל' הרי"צ גיאת הנוסח מדויק כלפנינו? לענ"ד כל שינוי של מילה עשוי לתרום להבנה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 6:39 pm

סליחות כתב:בעמ' כט (או ח"ב עמ' כב) "ואמר מר רב האיי נעילת הסנדל כל היום אסור. ומנהג בבבל שאין נועלין סנדל כל היום וכשבאין למנחה בבית הכנסת מביאין סנדליהן בידיהן וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין אף אתם עשו כן".
קטע זה מובא במקבילות רבות (ר' אוצה"ג, שיבלי הלקט, המנהיג וכמדומני גם האשכול), וכבר דברו בזה מסברא דמיירי בתפלת ערבית בזמנה.
אך ר' גם נוסח תשובה זו בארוכה לכאו' בגנזי ירושלים א' עמ' סז שמביא שם בהדיא "שבתענית ציבור אין נועלין סנדל עד שחשיכה".

האם בכת"י של הל' הרי"צ גיאת הנוסח מדויק כלפנינו? לענ"ד כל שינוי של אות עשוי לתרום להבנה.


אין כמעט הבדל. זה הנוסח בכתב היד:
ואמר מר רב האיי: נעילת הסנדל כל היום אסור, ומנהג דבבל שאין נועלין סנדל כל היום וכשבאין למנחה בבית הכנסת מביאין סנדליהם בידיהם וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין, אף אתם עשו כן


למה שנחשוב שמותר לנעול סנדל בערבית שקודם זמנה?
המקבילה היחידה שידועה לי היא רק בשבלי הלקט. התשובה בגנזי ירושלים (וקודם לכן בקהלת שלמה) היא לא אותה תשובה. במנהיג לא מצאתי מקבילה לתשובה זו (שמא כוונתך לתשובה אחרת שנמצאת בעמ' רפז) וגם לא בספר האשכול.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 7:11 pm

סליחות כתב:כמו כן קשה להאמין שכת"י אדלר נעלם לעולם, סביר להניח שהוא נמצא מונח היכן שהוא, כי בתקופה שנמכר כבר היה ידוע ערכו.


אכן מתסכל מאוד שכתב יד חשוב שכזה נעלם. אני כלל לא בטוח שהוא עדיין קיים, אבל לא התייאשתי. יש שתי אפשרויות לגלגוליו של כתב היד:
1. כתב היד נשאר אצל לוין ומשם התלגלגל למקומות לא ידועים ואולי אבד בדרך. למשל, ארכיונו של לוין שהיה בהיכל שלמה נחשב אבוד.
2. לוין החזיר את כתב היד לאדלר ומשם הוא התגלגל הלאה. לאן? או לידיים פרטיות או לבית המדרש לרבנים בניו יורק. לפחות חלק מכתבי היד שאדלר רכש לאחר המכירה של האוסף שלו לניו יורק הועברו גם הם לניו יורק לאחר פטירתו. אלא שאוסף אדלר השני ניזוק בשריפה גדולה בשנת 1966 וכנראה בכלל זה לא רק ספרי דפוס (כמו שנכתב בכמה מקומות) אלא גם כתבי יד. אך טרם הצלחתי לברר אם השתמרה רשימה של כתבי היד שהיו באוסף אדלר השני.

סליחות כתב:האם לדעתך כדאי לפרסם את הטיוטה הראשונית לפני ההדפסה, כמו שנהג ר' עזרא שבט בהלכות הרי"ף ופרסם את הטיוטה ב"על התורה", ולדעתי קיבל אלפי הערות מהלומדים שליטשו את הדברים (וזה חידוש גדול בדרך של ההדרת ספרים)?


רעיון מעניין, אשקול אותו.

סליחות
הודעות: 1890
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 19, 2021 7:15 pm

עדיאל ברויאר כתב:
סליחות כתב:בעמ' כט (או ח"ב עמ' כב) "ואמר מר רב האיי נעילת הסנדל כל היום אסור. ומנהג בבבל שאין נועלין סנדל כל היום וכשבאין למנחה בבית הכנסת מביאין סנדליהן בידיהן וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין אף אתם עשו כן".
קטע זה מובא במקבילות רבות (ר' אוצה"ג, שיבלי הלקט, המנהיג וכמדומני גם האשכול), וכבר דברו בזה מסברא דמיירי בתפלת ערבית בזמנה.
אך ר' גם נוסח תשובה זו בארוכה לכאו' בגנזי ירושלים א' עמ' סז שמביא שם בהדיא "שבתענית ציבור אין נועלין סנדל עד שחשיכה".

האם בכת"י של הל' הרי"צ גיאת הנוסח מדויק כלפנינו? לענ"ד כל שינוי של אות עשוי לתרום להבנה.


אין כמעט הבדל. זה הנוסח בכתב היד:
ואמר מר רב האיי: נעילת הסנדל כל היום אסור, ומנהג דבבל שאין נועלין סנדל כל היום וכשבאין למנחה בבית הכנסת מביאין סנדליהם בידיהם וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין, אף אתם עשו כן


למה שנחשוב שמותר לנעול סנדל בערבית שקודם זמנה?
המקבילה היחידה שידועה לי היא רק בשבלי הלקט. התשובה בגנזי ירושלים (וקודם לכן בקהלת שלמה) היא לא אותה תשובה. במנהיג לא מצאתי מקבילה לתשובה זו (שמא כוונתך לתשובה אחרת שנמצאת בעמ' רפז) וגם לא בספר האשכול.


1. ייש"כ.

2. מה דפשיטא ליה למר, כתבו המפרשים בשו"ע או"ח סי' תקנ"ד כגון במשנה ברורה ובכה"ח (ס"ק ה) בשם האליה רבה אות ב. ואמנם מביא בשם המחזיק ברכה אות ב' "מה שהאריך לפקפק בדברי האליה רבה הנז', וכתב דאינו אלא משום תקנה ואם היה מנהגם כך בכל השנה להתפלל ערבית מבעוד יום אפשר דשרי..." עיי"ש עוד. ואכמ"ל.

3. נכון, לא דייקתי. הנוסח כלשונו לא מוזכר שם, וטעיתי בזה; אבל העניין שצריך לשמור את האיסורים (כולל נעילת הסנדל) עד סוף היום, מובא בכל המקורות הנ"ל. לא ברור אם זה עיבוד של התשובה המקורית או התשובה המקורית בעצמה, והמקבילות (אם אפשר לקרות להן כך) -בעצם תשובות נוספות.

סליחות
הודעות: 1890
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 19, 2021 7:22 pm

עדיאל ברויאר כתב:
סליחות כתב:כמו כן קשה להאמין שכת"י אדלר נעלם לעולם, סביר להניח שהוא נמצא מונח היכן שהוא, כי בתקופה שנמכר כבר היה ידוע ערכו.


אכן מתסכל מאוד שכתב יד חשוב שכזה נעלם. אני כלל לא בטוח שהוא עדיין קיים, אבל לא התייאשתי. יש שתי אפשרויות לגלגוליו של כתב היד:
1. כתב היד נשאר אצל לוין ומשם התלגלגל למקומות לא ידועים ואולי אבד בדרך. למשל, ארכיונו של לוין שהיה בהיכל שלמה נחשב אבוד.
2. לוין החזיר את כתב היד לאדלר ומשם הוא התגלגל הלאה. לאן? או לידיים פרטיות או לבית המדרש לרבנים בניו יורק. לפחות חלק מכתבי היד שאדלר רכש לאחר המכירה של האוסף שלו לניו יורק הועברו גם הם לניו יורק לאחר פטירתו. אלא שאוסף אדלר השני ניזוק בשריפה גדולה בשנת 1966 וכנראה בכלל זה לא רק ספרי דפוס (כמו שנכתב בכמה מקומות) אלא גם כתבי יד. אך טרם הצלחתי לברר אם השתמרה רשימה של כתבי היד שהיו באוסף אדלר השני.


לא הייתי ער לשריפה שפקדה את ספרייתו.
אולי אכן המפתח נמצא בבירור אם השתמרה רשימה של כת"י מאוסף אדלר השני. ייתכן שהוא שוכב שם ומזוהה כחיבור של מחבר אחר, והיה מזוהה ככזה לנ"ל בלבד. די בכך שדף אחד בלבד -שבו מזוהה החיבור- יילקח ממנו כדי לגרום למצב כזה. כולנו תפילה שיימצא במהרה.

יבנה
הודעות: 2580
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 19, 2021 8:43 pm

סליחות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
סליחות כתב:כמו כן קשה להאמין שכת"י אדלר נעלם לעולם, סביר להניח שהוא נמצא מונח היכן שהוא, כי בתקופה שנמכר כבר היה ידוע ערכו.


אכן מתסכל מאוד שכתב יד חשוב שכזה נעלם. אני כלל לא בטוח שהוא עדיין קיים, אבל לא התייאשתי. יש שתי אפשרויות לגלגוליו של כתב היד:
1. כתב היד נשאר אצל לוין ומשם התלגלגל למקומות לא ידועים ואולי אבד בדרך. למשל, ארכיונו של לוין שהיה בהיכל שלמה נחשב אבוד.
2. לוין החזיר את כתב היד לאדלר ומשם הוא התגלגל הלאה. לאן? או לידיים פרטיות או לבית המדרש לרבנים בניו יורק. לפחות חלק מכתבי היד שאדלר רכש לאחר המכירה של האוסף שלו לניו יורק הועברו גם הם לניו יורק לאחר פטירתו. אלא שאוסף אדלר השני ניזוק בשריפה גדולה בשנת 1966 וכנראה בכלל זה לא רק ספרי דפוס (כמו שנכתב בכמה מקומות) אלא גם כתבי יד. אך טרם הצלחתי לברר אם השתמרה רשימה של כתבי היד שהיו באוסף אדלר השני.


לא הייתי ער לשריפה שפקדה את ספרייתו.
אולי אכן המפתח נמצא בבירור אם השתמרה רשימה של כת"י מאוסף אדלר השני. ייתכן שהוא שוכב שם ומזוהה כחיבור של מחבר אחר, והיה מזוהה ככזה לנ"ל בלבד. די בכך שדף אחד בלבד -שבו מזוהה החיבור- יילקח ממנו כדי לגרום למצב כזה. כולנו תפילה שיימצא במהרה.

מכאן https://www.jtsa.edu/about-the-library
The Library suffered a disastrous fire on April 18, 1966. The fire occurred on the upper floors of the Library tower, where most of the books were housed. Seventy thousand volumes were destroyed, and every other book in the tower was damaged by fire, smoke, or water. Fortunately, rare books and manuscripts were kept in another area and were spared the damage.

https://en.wikipedia.org/wiki/Jewish_Th ... brary_fire

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 11:31 pm

סליחות כתב:3. נכון, לא דייקתי. הנוסח כלשונו לא מוזכר שם, וטעיתי בזה; אבל העניין שצריך לשמור את האיסורים (כולל נעילת הסנדל) עד סוף היום, מובא בכל המקורות הנ"ל. לא ברור אם זה עיבוד של התשובה המקורית או התשובה המקורית בעצמה, והמקבילות (אם אפשר לקרות להן כך) -בעצם תשובות נוספות.


הלשון אינה זהה וגם התוכן לא זהה ממש. אני לא רואה סיבה לנסות לאחד את שלושת המקורות הללו ולהחשיבם כמקור אחד. על כל פנים, הנקודה החשובה היא שרב האיי הוא המשיב ובהחלט מי שמסתפק בדבר יכול ללמוד מהי דעתו משתי התשובות האחרות.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3341
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכות ריצ"ג

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יולי 19, 2021 11:38 pm

יבנה כתב:
סליחות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
סליחות כתב:כמו כן קשה להאמין שכת"י אדלר נעלם לעולם, סביר להניח שהוא נמצא מונח היכן שהוא, כי בתקופה שנמכר כבר היה ידוע ערכו.


אכן מתסכל מאוד שכתב יד חשוב שכזה נעלם. אני כלל לא בטוח שהוא עדיין קיים, אבל לא התייאשתי. יש שתי אפשרויות לגלגוליו של כתב היד:
1. כתב היד נשאר אצל לוין ומשם התלגלגל למקומות לא ידועים ואולי אבד בדרך. למשל, ארכיונו של לוין שהיה בהיכל שלמה נחשב אבוד.
2. לוין החזיר את כתב היד לאדלר ומשם הוא התגלגל הלאה. לאן? או לידיים פרטיות או לבית המדרש לרבנים בניו יורק. לפחות חלק מכתבי היד שאדלר רכש לאחר המכירה של האוסף שלו לניו יורק הועברו גם הם לניו יורק לאחר פטירתו. אלא שאוסף אדלר השני ניזוק בשריפה גדולה בשנת 1966 וכנראה בכלל זה לא רק ספרי דפוס (כמו שנכתב בכמה מקומות) אלא גם כתבי יד. אך טרם הצלחתי לברר אם השתמרה רשימה של כתבי היד שהיו באוסף אדלר השני.


לא הייתי ער לשריפה שפקדה את ספרייתו.
אולי אכן המפתח נמצא בבירור אם השתמרה רשימה של כת"י מאוסף אדלר השני. ייתכן שהוא שוכב שם ומזוהה כחיבור של מחבר אחר, והיה מזוהה ככזה לנ"ל בלבד. די בכך שדף אחד בלבד -שבו מזוהה החיבור- יילקח ממנו כדי לגרום למצב כזה. כולנו תפילה שיימצא במהרה.

מכאן https://www.jtsa.edu/about-the-library
The Library suffered a disastrous fire on April 18, 1966. The fire occurred on the upper floors of the Library tower, where most of the books were housed. Seventy thousand volumes were destroyed, and every other book in the tower was damaged by fire, smoke, or water. Fortunately, rare books and manuscripts were kept in another area and were spared the damage.

https://en.wikipedia.org/wiki/Jewish_Th ... brary_fire


אכן, לזה התכוונתי כשציינתי שיש מקומות שכתוב בהם שכתבי היד לא ניזוקו. לעומת זאת, ריצ'לר בספרו על אוספי כתבי יד עבריים מציין שהאוסף השני של אדלר נפגע בשריפה והוא לא מוציא מהכלל את כתבי היד, ומכך שספרו עוסק בכתבי יד נראה שידוע לו שהם ניזוקו. פניתי לפרופ' מנחם שמלצר, מי שהיה הספרן באותה העת. בתחילה הוא השיב שלפי הזכור אוסף אדלר השני לא ניזוק בשריפה, אך לאחר קצת זמן הוא תיקן את עצמו וכתב שאכן חלק מהאוסף ניזוק.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 327 אורחים