פורום אוצר החכמה

חנבין כתב:לפחות חלק מהטענות שטענו נגדו, הנם בעצם על דברים שהעתיק ממחברים מפורסמים מגדולי ישראל, כמו הרא"ם למשל, והוא מה הוא כי תלינו עליו.

דראל כתב:

חנבין כתב:לפחות חלק מהטענות שטענו נגדו, הנם בעצם על דברים שהעתיק ממחברים מפורסמים מגדולי ישראל, כמו הרא"ם למשל, והוא מה הוא כי תלינו עליו.

viewtopic.php?f=7&t=3606

דראל כתב:באשכול הנ"ל תקפו את התו"ת על פירוש שכלל אינו שלו.

חד וחלק כתב:תודה רבה לאוצר החכמה.
ואם כך עדיין שאלתי בפי: האם יש מישהו מוסמך שפקפק על בעל השפי חכמים עצמו?

יאיר כתב:אמור דבר בשם אומרו.. viewtopic.php?f=7&t=3909#p29307

חד וחלק כתב:הבוקר שפך באזני ת"ח זקן מירושלים את מררתו על ספר זה.
הוא הביא כמה דוגמאות, אם מישהו ירצה אפרט.
האם הפקפוקים עליו הם נחלת הכלל?
באשכול אחר ראיתי שהוזכר בעל השפתי חכמים כ"למדן ישר".

הבן הרביעי כתב:

חד וחלק כתב:הבוקר שפך באזני ת"ח זקן מירושלים את מררתו על הטעויות שבספר זה.
הוא הביא כמה דוגמאות, אם מישהו ירצה אפרט.
האם הפקפוקים עליו הם נחלת הכלל?
באשכול אחר ראיתי שהוזכר בעל השפתי חכמים כ"למדן ישר".

ראה גם בפרשת תזריע על הפסוק 'אחד לעולה ואחד לחטאת', שפירש רש"י: 'להקרבה חטאת קודמת לעולה', וכתב השפתי חכמים שם שדין זה הוא דווקא כשהחטאת והעולה שניהם ממין העוף, אך עולת בהמה קודמת לחטאת העוף. וזו כמובן טעות גמורה נגד גמרא מפורשת.

הבן הרביעי כתב:ראה גם בפרשת תזריע על הפסוק 'אחד לעולה ואחד לחטאת', שפירש רש"י: 'להקרבה חטאת קודמת לעולה', וכתב השפתי חכמים שם שדין זה הוא דווקא כשהחטאת והעולה שניהם ממין העוף, אך עולת בהמה קודמת לחטאת העוף. וזו כמובן טעות גמורה נגד גמרא מפורשת.

חנבין כתב:ראו מה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים, דורות אחרונים כותבים: "ועל העמרצות של מחברו", בניגוד לדורות ראשונים, הר"ד פארדו מגדולי וענקי דורו כותב הרבה יותר בדרך ארץ "אישתמיטתיה".
ועל הרבה מחברים ראינו שהקשו שאישתמיטתיה גמרות וכדומה, הוא עוד לא הופך להיות עם-הארץ בשל כך.

ללא שם.JPG

חד וחלק כתב:
אך ראה נא מה שכתב השפתי חכמים על הפסוק לאביו ולאמו לא יטמא...

חנבין כתב:

יאיר כתב:אמור דבר בשם אומרו.. viewtopic.php?f=7&t=3909#p29307

אולי תסביר כונתך, הקישור שלך מוביל לקישור אחר שהוא בתורו מוביל לארבעה קישורים, שמובילים לספרים מעל עמ' 40 שרוב משתמשי הפורום ואני בתוכם לא יכולים לצפות בהם. ובכלל אם אתה שם קישורים כאלו מסובכים, אל תצפה שכל אחד יעקוב אחריהם. ואל תבא בטענות אם נדמה לך שמישהו מצטט ספר שציטטת שלא בשמך.

חנבין כתב:וראה ספר קרבני לחמי להג"ר א. פישר, עמ' קמט-קנ בהערה ארוכה למטה מבן המחבר שליקט כמה "שיבושים" לפי הגדרתו בספר שפתי חכמים שהעיר עליהם אביו, ביניהם הקושיה הנ"ל. מענין מה שהוסיף בנו של המחבר, אחרי ההערה.

ללא שם.JPG

מעיין כתב:בחומש לקט בהיר בהדפסה ראשונה, כ' כמה פעמים בצורה קשה נגד המחבר שפתי חכמים.
ובהוצאה שני' הגיהו הדברים בלשון נוחה יותר ע"פ עצת חכמים וע"פ צוואת המחבר.
ובזכרוני, שראיתי באיזה ספר, שהרבה מן הטענות שהקשו על השפתי חכמים, לא ממנו יצאו אלא מספר 'מנחת יהודה' נדפס לראשונה בלובלין שסט.
בהוצאות המאור שינו את כל הספר שפתי חכמים והוציאו ממנו קטעים והוסיפו.
לציון, שהגאון החת"ס, חוץ מזה שמביאו בכמה מקומות [ואף במקום א' כ' שנעלם ממנו גמ', והוא המצויין לעיל בענין חטאת ועולה, ולך נא ראה לשונו של הרב רבנן הגאון בעל חתם סופר שכ' ג"כ בלשון כבוד], מביא ראי' ממנו מש"כ בהקדמת ספרו שפתי ישנים לרעיון א' שיש ענין בהזכרת שמות צדיקים (חת"ס ה"כ ואתחנן ע' כז).

מעיין כתב:בהוצאות המאור שינו את כל הספר שפתי חכמים והוציאו ממנו קטעים והוסיפו.

חנבין כתב:לש"ח יש שתי מהדורות שונות עם הבדלים רבים ביניהם, הנוסח של הנדפס בחומשים (רב פנינים מקראות גדולות וכו'), והנוסח הנדפס בין ארבעה מפרשי רש"י (רא"ם, גו"א, לבוש, וש"ח),ויש בזה מה שאין בזה, ולהיפך.

הן עתה ראיתי בס' שפתי חכמים בפ' מטות ובס' מנחת יהודה בענין שהקריבו קרבן לה' טבעת עגיל וכומז שכתבו כך וזה לשונם והלא הותרה להם יפת תואר [והיינו כקושיית התוס'] וי"ל דלא הותרה להם אלא לאחר שבעה שנים שכבשו ואחר שבעה שנים שחלקו וכן משמע מהירושלמי בסוף מס' ע"א וכן מצאתי עכ"ל ואני הצעיר חפשתי ולא מצאתי מהיכן נשמע זה מהירושלמי אמנם תרי רבנן תקיפי נינהו דמסהדו כך ואליהם תשמעון אף על גב דמינה קשה להתוס' איך נעלמו הירושלמי שהעידו דכן משמע וכל כי הא דבר זר נחשב לומר דאשתמיטיתייהו להתוס' ואף על גב דלשון משמע אינו כל כך ברור סוף סוף הו"ל לאתויי ולפרש את לשון הירושלמי אם פירשו הפך המשמעות והמעיין יחפש וימצא ויבחר ויקרב.