שמות נשים - שבע

[קאצ'קלה]

בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:

שבע.JPG (152.62 KiB) נצפה 5375 פעמים

זכורני שכבר אז התפרסם באיזה מקום, ואיני זוכר היכן, מכתב מחאה המכחיש את הסיפור.
לאחרונה מצאתי ששם אחותו של מהר"א מבעלזא היה 'שבע'. פשוט שלא היה קורא לאביו זצ"ל 'היגע גראביאנעס'. [דומני שגם שם זוגתו הראשונה של רבי מרדכי מבילגוריי היה 'שבע'.]
שאלותי הן:
א. האם אכן היה שם אחותו 'שבע' ולא 'בת שבע'?
ב. היכן הוכחש הסיפור הנ"ל?
ג. מתי החלו לקרוא לנשים בשם 'שבע', מאחר ובראשונה שימש שם זה לגברים, דוגמת 'שבע בן בכרי'?

[הרע במיעוטו]

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=136

[וונדרבר]

בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:
עלים לתרופה.JPG
זכורני שכבר אז התפרסם באיזה מקום, ואיני זוכר היכן, מכתב מחאה המכחיש את הסיפור.
לאחרונה מצאתי ששם אחותו של מהר"א מבעלזא היה 'שבע'. פשוט שלא היה קורא לאביו זצ"ל 'היגע גראביאנעס'. [דומני שגם שם זוגתו הראשונה של רבי מרדכי מבילגוריי היה 'שבע'.]

אולי יתכן ליישב שמהר"א מבעלזא לא התנגד למי שנקראת משעת לידתה "שבע", וכל טענותיו היו על מי שנקראה בלידתה "בת-שבע" וה"גראביאנעס" מכנים אותה "שבע".

[קאצ'קלה]

אולי יתכן ליישב שמהר"א מבעלזא לא התנגד למי שנקראת משעת לידתה "שבע", וכל טענותיו היו על מי שנקראה בלידתה "בת-שבע" וה"גראביאנעס" מכנים אותה "שבע".

חשבתי על זה. אבל מאנתי בהבדל זה, מכיון שהסגנון הוא חריף מדי למי שמקצר את בת-שבע ל"שבע", לעומת מי שקורא את בתו לכתחילה "שבע" שאינה בעיה בכלל.

[קאצ'קלה]

אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

[קאצ'קלה]

שוב מצאתי מי שכתב כן, אבל לא ידוע לי אם יש לזה מקור קדום:

כתב בית ישראל.JPG (134.71 KiB) נצפה 5307 פעמים

[בברכה המשולשת]

אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

כמדומני שיש הסבר על זה בשער הפסוקים (או בשער הליקוטים) לגבי אלישבע ובת-שבע

[לייטנר]

אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים (אליעזר, אלעזר, עזריהו, עזריאל, יועזר, ואולי עוד), ומובן שהכוונה להזכיר בזה 'כי אל אבי בעזרי'. וכיוצא בזה בשמות אחרים כידוע, שבאים להזכיר גדולת ה'. אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

שבע זה קרוב ל'שפע'. השווה לפסוק: "עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה".

[תוכן]

שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

[תוכן]

שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

על החילוף ו'-ב' ראה גם פאה פ"א מ"ב: 'לפי גודל הענוה', שהכוונה 'לפי גודל הענבה', כמו שמבואר לקמן פ"ד: 'רואין אותה כאילו היא ענוה של שעורים'.

[דרומי]

למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

[תוכן]

למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

חיפוש קצר בבר אילן הניב תוצאה זו:

ספרי זוטא במדבר כ"ח ג': ומה הן מביאים מותר תרומה ועולות כבנות שוע למזבח

[קאצ'קלה]

שבע הוא בעצם שוע, כמו שמצאנו שבתשבע נקראת בתשוע. וכן מצאנו יהושע-יהושבע, אלישוע-אלישבע, אמנם מדובר באנשים שונים, אבל כנראה שזה אותו שם. ושוע, מלשון שוע ונדיב. ואם כן, השם יהושבע למשל, הוא כמו השם יהונדב. (כן פירש לי ר' מנחם טייטלבוים.)

מעניין.
וייש"כ לכל המסייעים.

[דרומי]

ראה מעשרות פ"ב מ"ח ובעוד מקומות רבים בתוספתא ובירושלמי שנזכרים תאנים משובחות בשם "בנות שבע".

[תוכן]

ראה מעשרות פ"ב מ"ח ובעוד מקומות רבים בתוספתא ובירושלמי שנזכרים תאנים משובחות בשם "בנות שבע".

את זה ידעתי (או יותר נכון בר אילן ידע), התכוונתי לחילוף שבע-שוע.

[וונדרבר]

אגב, מעניין לדעת, מפני מה בחרו בשמות שיש בהם את המלה 'שבע'? יש שבע, בת-שבע, אלישבע, יהושבע[ת].
השרש 'עזר', לדוגמא, גם כן נקבע בשמות רבים ... אבל מה עם 'שבע'? האם הוא מלשון שבועה, להזכיר את שבועת ה' לעמו?

כמדומני שיש הסבר על זה בשער הפסוקים (או בשער הליקוטים) לגבי אלישבע ובת-שבע

בשער הפסוקים וארא סי' ו', שמואל ב' סי' י"א, מבואר השיתוף והחילוק בין אלישבע לבת-שבע.

[מנצפך]

בספרי שמות גיטין מובא שהשם 'שבע' לאשה הינו שם נפרד מ'בת שבע'.
בפרשת עקב תשס"ז התפרסם ב'עלים לתרופה' (גליון תקפא) סיפור עם מהר"א מבעלזא זצ"ל:

עלים לתרופה.JPG

אשמח אם אי מי יועיל לתרגם למתקשים את המילים האידישאיות המודגשות.

[קאצ'קלה]

"ואל תקרא לה – כדרך שהמגושמים המקומיים קוראים – 'שבע', אלא תקרא לה 'בת שבע'."
'גראביאנעס' הוא כינוי של בוז לאנשים מאוד מגושמים.
והנה מצאתי מי שתירגם 'גראביאנעס' – "יהודי"...

במשנת רשי.JPG (164.32 KiB) נצפה 5110 פעמים

אני מבין שהמתרגם הלז שינה מפני הכבוד. אבל לא כך מתרגמים!

[לייטנר]

למיטב זכרוני יש במשנה פרי שנקרא 'בנות שבע', ואם כן הרי זה בדוגמת השם 'תמר' ששימש הן לפרי והן לאשה.

אלא שאכלה פגה

[דרומי]

לא הבנתי

[בברכה המשולשת]

[quote
="דרומי"]לא הבנתי[/quote]
ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה
ולפי החילוף בת-שבע = בת-שע מובנת הדרשה