מה ההבדל בין זוהר פירוש הסולם לבין פירוש מתוק בדבש ?

[סגי נהור]

ר' יודל רוזנברג לא המציא את מושג הגולם מפראג שהיה מוכר גם לפניו, אם כי המציא חלק מהסיפורים עליו.

[דודי צח]

מול כל הביקורת דלעיל על רוזנברג, ראוי אפוא להדגיש, כי התרגום שלו מאוד מקצועי ומדויק. מבחינת תרגום.

[עתניאל בן קנז]

מול כל הביקורת דלעיל על רוזנברג, ראוי אפוא להדגיש, כי התרגום שלו מאוד מקצועי ומדויק. מבחינת תרגום.

אכן.
ואגב, זהו אחד הסיבות שהתנגדו לפירושו.

מסופר שהוא בא לבקש הסכמות. וכאשר הגיע אל האדמו"ר מראדזי'ן. הוא כתב לו הסכמה בשפה הפולנית (או אולי באידיש) מלא תוארים נשגבים, כ'עמוד הימיני', 'פטיש החזק', 'פרי עץ חיים' וכיוצ"ב. שכמובן כאשר זה נכתב בשפה אחרת, זה נשמע נלעג לחלוטין.
כאשר הוא תמה על כך.
הוא נענה, שבדיוק כך נראה פירוש המדיוק למקור - שעוסק בזוהר הקדוש.

[דמשק]

מסופר שהוא בא לבקש הסכמות. וכאשר הגיע אל האדמו"ר מראדזי'ן. הוא כתב לו הסכמה בשפה הפולנית (או אולי באידיש) מלא תוארים נשגבים, כ'עמוד הימיני', 'פטיש החזק', 'פרי עץ חיים' וכיוצ"ב. שכמובן כאשר זה נכתב בשפה אחרת, זה נשמע נלעג לחלוטין.
כאשר הוא תמה על כך.
הוא נענה, שבדיוק כך נראה פירוש המדיוק למקור - שעוסק בזוהר הקדוש.

viewtopic.php?p=400158#p400158

[ביליצר]

יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.

לא יודע אידיש אבל הנה קטע מתוך 'אידישע וולט' שכנראה עוסק בנושא.

אין ניי ערשינענעם קובץ "אור ישראל תשרי תשס"ט ווייזט אויף א שרייבער הרב יעקב חיים סופר פון ירושלים, אז א הסכמה פון "שדי חמד" געדרוקט אין ראזענבערג'ס ספר "זהר תורה" הגם ס'איז גאר גוט נאכגעמאכט מיטן סגנון און לשון, איז עס אינגאנצן מזויף מתוכו, א שטארקע ראי' ברענגט ער פון דעם וואס ער באטיטעלט דארט דעם חיד"א " האזולאי", וואס מ'טרעפט נישט און ערגעץ אז דער שדי חמד זאל אים אזוי אנרופן, דאס איז נאר א טיטל וואס מ'טרעפט צווישן אשכנזים.

מה שכתב הכותב קובץ אור ישראל תשרי תשס"ט, הוא טעות וצריך לומר קובץ עץ חיים דבובוב, תשרי תשס"ט גליון ז ושם עמ' רסז נדפס מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בעניני מרן החיד"א ז"ל והנני להביא דבריו השייכים לכאן:

בשנת תרס"ו הוציא לאור רב"י ר"ב [ר"ל רבי יהודה רוזנברג] ספר בשם "שערי זהר תורה", ואחר כך הדפיס מהדורה שניה בשם "זהר תורה", ושם בראש הספר נדפסה הסכמה מאת רבינו הגאון רבי חיים חזקיה מדיני ז"ל בעל שדי חמד.

וברור אצלי כביעתא בכותחא מכמה טעמים דהסכמה זאת לא יצאה מתחת ידי רבינו השדי חמד ז"ל, ואזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו, והמעיין היטב בלשון ההסכמה יראה ויתבונן שעם שהמוציא לאור ניסה להשוות להסכמה זו צביון כתיבת חכמי הספרדים בכלל, וכתיבת הרב שדי חמד ז"ל בפרט, מכל מקום לא עלתה בידו.

והראיה הגדולה מכל הראיות אצלי היא ששם (ד"ה ומה) כשמביא דברי החיד"א כותב "דברי האזולאי", והוא דבר הנמנע ואי אפשר בשום פנים שרבינו השדי חמד ז"ל יקרא לחיד"א ז"ל בשם "האזולאי", ובכל ספריו שמזכיר לחיד"א למאות ולאלפים, תמיד מכנה אותו "מרן החיד"א", ולא ימצא בשום מקום ואפילו מקום אחד שקורא לו בשם "האזולאי", צא ובדוק, ובאמת לא רק הרב שדי חמד ז"ל נהג כן אלא כל רבנן בני ספרד מעולם אינם מכנים לחיד"א בשם "האזולאי", ורק רבנן בני אשכנז הם נוהגים לקרוא ולכנות את החיד"א בשם "האזולאי" כמפורסם.

ואל יהיו דברי אלה לפלא בעיניך, כי כבר החוזק זה רב"י ר"ב יותר מתלת פעמים שעושה כדברים הללו, וככל נפלאותיו על מהר"ל מפראג, וההגדה של פסח של מהר"ל מפראג שהוציא לאור, שכבר זיופה נתברר בתכלית הבירור, ככתוב בקובץ התורני "מוריה" (גליון קנ"ט דף ק"ב ואילך), ועוד ועוד ממעלליו של הנ"ל כמפורסם אצל היודעים.

ולפייס דעת הקורא אביא לך ראיה נצחת, הנה בספר הנ"ל "זהר תורה" חלק ויקרא (בראש הספר) מצטט כביכול דברי הגאון יעב"ץ ז"ל שמנמק ומסביר מדוע בספרו ספר המטפחת כתב מה שכתב על ספר הזהר הקדוש, וזו לשון הרב"י ר"ב הנ"ל: "הן ראיתי כי טוב להזכיר כאן מה שמובא בספר "צור דבש" אשר ראיתיו בעיר לאדז פולין בבית המדרש של בית הכנסת הגדול, והוא ספר ישן בלוי מעט מזוקן, וגם השער איננו בשלימות וחסר שם בעל המחבר, אבל ניכר שבעל מחברו היה תלמיד הגאון יעב"ץ, כי נמצא שם איזה שו"ת קצרות מאת הגאון יעב"ץ ומסגנון הלשון נראה ברור שכתבם לתלמידו, וגם איזה כתבים מהגאון יעב"ץ נמצא שם, ובמכתב שבסוף הספר הנ"ל נמצא כתוב באמצע המכתב בזה הלשון: וכו כו', והעתיק לשונו ע"ש, וכל בר בי רב דחד יומא מרגיש בעליל שאין זה סגנון ולשון הרב יעב"ץ ז"ל והוא מזוייף מתוכו, ובפרט שספר זה "צור דבש" לא היה ולא נברא ולהד"ם, ולכן מאן דעביד הא עביד הא וז"ב.

ואחר למעלה משלושים שנה יצא השנה תשנ"ט הקובץ התורני "אור ישראל", וראיתי שם (גליון ט"ו דרי"ב ע"א בהערה) הרגישו בזה וכתבו: "כבר ידוע ומפורסם שספר זה "צור דבש" לא היה מעולם, וזה אחד מהספרים שנולדו אצל רב"י ר"ב שהיה מפורסם כבעל דמיון, וכדוגמת הגדת מהר"ל שהדפיס, וכל סיפור כתב היד להד"ם, וראה בזה ב"אור ישראל" (גליון ג' הערה ו')" עכ"ל.

ומינה נמי למכתבו של הרב שדי חמד שכותבו האמיתי הוא הנ"ל, וכתבתי זאת להודיע ולפרסם האמת ושאין לסמוך עליו לדינא שכאילו כתבו רבינו הגדול הגאון חח"ם בעל שדי חמד וד"ב.

ע"כ.

האזולאי הכונה לספר קבלה "חסד לאברהם" שכתב סבו של החיד"א ונמצא פירכא מופרכת !

[מה שנכון נכון]

האזולאי הכונה לספר קבלה "חסד לאברהם" שכתב סבו של החיד"א ונמצא פירכא מופרכת !

א. גם לו הספרדים לא קוראים 'האזולאי'.
ב. 'האזולאי' שבד"ה וע"ד אשר יחשוש ובד"ה ומה שהביא כ"ת, הוא 'האזולאי בעל עבודת הקדש' הנז' בהקדמה, היינו החיד"א.
ג. למכיר את סגנון הספרדים בכלל והשד"ח בפרט הזיוף בולט מכל קטע ב'הסכמה'.

[אבני גזית]

ואוסיף עוד שבשורות הללו מצוטט האזולאי שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול לנשמה. הם דבריו של החיד"א עצמו במורה באצבע אות מד.

[מה שנכון נכון]

ב. 'האזולאי' שבד"ה וע"ד אשר יחשוש ובד"ה ומה שהביא כ"ת, הוא 'האזולאי בעל עבודת הקדש' הנז' בהקדמה, היינו החיד"א.

ואוסיף עוד שבשורות הללו מצוטט האזולאי שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול לנשמה. הם דבריו של החיד"א עצמו במורה באצבע אות מד.

זה מה שכתבתי.

[ביליצר]

האזולאי הכונה לספר קבלה "חסד לאברהם" שכתב סבו של החיד"א ונמצא פירכא מופרכת !

א. גם לו הספרדים לא קוראים 'האזולאי'.
ב. 'האזולאי' שבד"ה וע"ד אשר יחשוש ובד"ה ומה שהביא כ"ת, הוא 'האזולאי בעל עבודת הקדש' הנז' בהקדמה, היינו החיד"א.
ג. למכיר את סגנון הספרדים בכלל והשד"ח בפרט הזיוף בולט מכל קטע ב'הסכמה'.

יתר מכן הרי המתרגם בסוף הקדמתו כותב דראה בספרו של הר' אברהם אזולאי בעל החסד לאברהם ,
אך מ"מ האם מופקע מלומר שבהסכמתו לא ראה צורך לסתור ולתקנו "מורינו החיד"א" אלא פשוט השיבו כלשונו וכלשון שימוש האשכנזים האזולאי ? הזאת פירכא?
אולי חזי לאצטרופי.

מה אומר ,חבל, זה יכל להיות כלכלי למהדירו מחדש ויותר מכך נגיש ונח לקהל .
לא בטוח שמוגזם לומר שמדובר בעבודה גאונית .

[סופר-סתם]

מול כל הביקורת דלעיל על רוזנברג, ראוי אפוא להדגיש, כי התרגום שלו מאוד מקצועי ומדויק. מבחינת תרגום.

בעבר נתקלתי בשני קטעים שאמנם התרגום היה מצוין, אבל המקור מובא בשינויים קלים.

[וונדרבר]

מה שכתב הכותב קובץ אור ישראל תשרי תשס"ט, הוא טעות וצריך לומר קובץ עץ חיים דבובוב, תשרי תשס"ט גליון ז ושם עמ' רסז נדפס מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בעניני מרן החיד"א ז"ל והנני להביא דבריו השייכים לכאן:

בשנת תרס"ו הוציא לאור רב"י ר"ב [ר"ל רבי יהודה רוזנברג] ספר בשם "שערי זהר תורה", ואחר כך הדפיס מהדורה שניה בשם "זהר תורה", ושם בראש הספר נדפסה הסכמה מאת רבינו הגאון רבי חיים חזקיה מדיני ז"ל בעל שדי חמד.
וברור אצלי כביעתא בכותחא מכמה טעמים דהסכמה זאת לא יצאה מתחת ידי רבינו השדי חמד ז"ל, ואזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו, והמעיין היטב בלשון ההסכמה יראה ויתבונן שעם שהמוציא לאור ניסה להשוות להסכמה זו צביון כתיבת חכמי הספרדים בכלל, וכתיבת הרב שדי חמד ז"ל בפרט, מכל מקום לא עלתה בידו.
והראיה הגדולה מכל הראיות אצלי היא ששם (ד"ה ומה) כשמביא דברי החיד"א כותב "דברי האזולאי", והוא דבר הנמנע ואי אפשר בשום פנים שרבינו השדי חמד ז"ל יקרא לחיד"א ז"ל בשם "האזולאי", ובכל ספריו שמזכיר לחיד"א למאות ולאלפים, תמיד מכנה אותו "מרן החיד"א", ולא ימצא בשום מקום ואפילו מקום אחד שקורא לו בשם "האזולאי", צא ובדוק, ובאמת לא רק הרב שדי חמד ז"ל נהג כן אלא כל רבנן בני ספרד מעולם אינם מכנים לחיד"א בשם "האזולאי", ורק רבנן בני אשכנז הם נוהגים לקרוא ולכנות את החיד"א בשם "האזולאי" כמפורסם.
ואל יהיו דברי אלה לפלא בעיניך, כי כבר החוזק זה רב"י ר"ב יותר מתלת פעמים שעושה כדברים הללו, וככל נפלאותיו על מהר"ל מפראג, וההגדה של פסח של מהר"ל מפראג שהוציא לאור, שכבר זיופה נתברר בתכלית הבירור, ככתוב בקובץ התורני "מוריה" (גליון קנ"ט דף ק"ב ואילך), ועוד ועוד ממעלליו של הנ"ל כמפורסם אצל היודעים.

ולפייס דעת הקורא אביא לך ראיה נצחת, הנה בספר הנ"ל "זהר תורה" חלק ויקרא (בראש הספר) מצטט כביכול דברי הגאון יעב"ץ ז"ל שמנמק ומסביר מדוע בספרו ספר המטפחת כתב מה שכתב על ספר הזהר הקדוש, וזו לשון הרב"י ר"ב הנ"ל: "הן ראיתי כי טוב להזכיר כאן מה שמובא בספר "צור דבש" אשר ראיתיו בעיר לאדז פולין בבית המדרש של בית הכנסת הגדול, והוא ספר ישן בלוי מעט מזוקן, וגם השער איננו בשלימות וחסר שם בעל המחבר, אבל ניכר שבעל מחברו היה תלמיד הגאון יעב"ץ, כי נמצא שם איזה שו"ת קצרות מאת הגאון יעב"ץ ומסגנון הלשון נראה ברור שכתבם לתלמידו, וגם איזה כתבים מהגאון יעב"ץ נמצא שם, ובמכתב שבסוף הספר הנ"ל נמצא כתוב באמצע המכתב בזה הלשון: וכו כו', והעתיק לשונו ע"ש, וכל בר בי רב דחד יומא מרגיש בעליל שאין זה סגנון ולשון הרב יעב"ץ ז"ל והוא מזוייף מתוכו, ובפרט שספר זה "צור דבש" לא היה ולא נברא ולהד"ם, ולכן מאן דעביד הא עביד הא וז"ב.

ואחר למעלה משלושים שנה יצא השנה תשנ"ט הקובץ התורני "אור ישראל", וראיתי שם (גליון ט"ו דרי"ב ע"א בהערה) הרגישו בזה וכתבו: "כבר ידוע ומפורסם שספר זה "צור דבש" לא היה מעולם, וזה אחד מהספרים שנולדו אצל רב"י ר"ב שהיה מפורסם כבעל דמיון, וכדוגמת הגדת מהר"ל שהדפיס, וכל סיפור כתב היד להד"ם, וראה בזה ב"אור ישראל" (גליון ג' הערה ו')" עכ"ל.
ומינה נמי למכתבו של הרב שדי חמד שכותבו האמיתי הוא הנ"ל, וכתבתי זאת להודיע ולפרסם האמת ושאין לסמוך עליו לדינא שכאילו כתבו רבינו הגדול הגאון חח"ם בעל שדי חמד וד"ב.
ע"כ.

יש להוסיף שבהסכמת השדי חמד שנדפסה (בשנת תרס"ו) בס' "שערי זהר תורה" כתוב ששם הספר הוא "שערי זהר תורה", ואח"כ כשר"י רוזנברג שינה את שם הספר והדפיס אותו (בשנת תרפ"ד) בשם "זהר תורה" הוא עשה שינויים בתוך הסכמת השדי חמד וכתוב ששם הספר הוא "זהר תורה", [וכל זאת אחרי שהשדי חמד נפטר לפני תרס"ו].
[וכן הוא גם בהסכמות האחרות ששינה וכתב את השם החדש בתוך ההסכמות].

בשתי המהדורות, מתחת לכותרת הראשית "הסכמות וכו'" כתוב: "תשובת .. בעל המחבר ס' שדי חמד וכו'", וכתוב בפנים שהשד"ח אינו רוצה לתת הסכמה. [אולי הטעם שהמו"ל החליט להציג את זה בתור "תשובה" הוא כדי שלא יראה משונה שהשד"ח מאריך כ"כ שלא כדרכו. ואולי מפני שהיה ידוע שהפסיק באותו זמן לתת הסכמות].
דרך אגב, יש להעיר עוד, שבסוף הסכמת השד"ח על "שערי זהר תורה", הוסיף המו"ל הערה שבו הוא כותב שאע"פ שהשד"ח לא הרשה להדפיס את ההסכמה, בכ"ז הרהיב עוז בנפשו להדפיסה מפני שהשד"ח כבר נפטר, וע"כ לא יגרום לו בטול תורה, עיי"ש. אך במהדורת "זהר תורה" השמיט הערה זו.
וכן יש להעיר שבמהדורת "זהר תורה" עשה עוד שינויים בתוך הסכמת השדי חמד, שבמהדורת "שערי זהר תורה" כתוב: "אשר ברצון כ"ת להוציא לאור פירוש על התורה מלוקט מן הזהר בשם ספר שערי זהר תורה ...", ובמהדורת "זהר תורה" כתוב: "אשר ברצון כ"ת להוציא לאור פירוש הזהר הקדוש על התורה מלוקט ומסודר על כל פסוק ופסוק כמו שעשה בעל ילקוט השמעוני מן המדרשים ויקרא שמו "זהר תורה" ...".
ואפשר לראות שינויים דומים גם בהסכמות הג"ר משה נחום ירושלימסקי, והג"ר שלום מרדכי הכהן מברעזען, והג"ר יצחק פייגענבוים, עיי"ש.