בין מורה למורא

[גלילי]

בחיפוש באוצר ראיתי כמה ספרים שמביאים "מורה רבך כמורא שמים"
ומה החילוק?

[זקן ששכח]

מורא הוא פחד ואילו מורה כוונתו מרות ואדנות.
ראה: שמואל א פרק א פסוק יא "וּנְתַתִּיו לַי' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ", ביאר תרגום יונתן ומרות אנש לא תהי עלוהי.
הוי אומר, תהא מרות רבך עליך כמוראך משמים.

[גלילי]

זהו חידוש מעניין בפירוש המשנה באבות,
דבפשטות נראה כידוע בפי כל מורא רבך מלשון יראה.

[חכם באשי]

זקן ששכח, הוא מחדש מעולה (בלי שום ציניות)
ראה חידושו על "ישר או פרא".

[גלילי]

זקן ששכח, הוא מחדש מעולה (בלי שום ציניות)
ראה חידושו על "ישר או פרא".

אני חושב שמהפורום הזה לבד יוכל להוציא ספר כדוגמת "לדופקי בתשובה".

[חכם באשי]

נכון. נכון.
רק שלא ישכח להכניס אותו לאוצר, וגם להעניקו שי לכל הכותבים פה.
הרי אנו סייענו לו בדבר זה.

[זקן ששכח]

תודה לכם בעלי עין טובה.
מסכים אני שהוא חידוש, אולם לע"ע לא מצאתי ביאור טוב יותר לסיומת השונה בין ה"א לאל"ף.

[חכם באשי]

על חידוש טוב אין צורך להתנצל.

[יהושע מונדשיין]

אני לא יודע אם ניתן ללמוד כך את הפשט במשנה, אבל בפשט הכתובים זה לא כ"כ פשוט.
שהרי אצל שמשון (שופטים יג, ה. טז, יז) גם התרגום מפרש כפי' הפרשנים שמורה היינו מספרים או תער.
וכך פירשו הפשטנים גם אצל שמואל.
מהתרגום הנ"ל ומתרגומו לתחילת הפסוק נראה שהוא בכלל לא פירש את הכתוב לענין נזירות (אולי בגלל קושיות הרד"ק או בגלל פשטנות קיצונית, שלכאורה אינה מתאימה לתרגום), לפיכך נאלץ להטות גם את ה"מורה" לענין אחר.

[איש_ספר]

במשנה נזיר דף סו, א:

נזיר היה שמואל, כדברי ר' נהוראי, שנא':ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר. א"ר יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם.

וכתב מהרש"א בח"א:

והלא אין מורה אלא של בשר ודם כו'. אין ר"ל מלשון יראה, דלא מצינו לו ה' בסופה אלא בא' בסופה אלא מלשון מרות ושררה כדמתרגם ומרות אינש לא תהא עלוהי ובנוסחת ע"י הוא כן בלשון המשנה ובכל נוסחות גמרות ישנות אינו ומלישנא דקאמר אין מורה אלא של בשר ודם כו' משמע דההוא דכתיב גבי שמשון נמי הכי מפורש והא דכתיב ביה נתינת טעם כי נזיר אלהים יהיה וגו' ה"ק כל זמן שנזיר אלהים יהיה לא יעלה עליו מרות של בשר ודם אבל כשתתבטל נזירותו יעלה עליו מרות בשר ודם כמפורש בקרא אם גלחתי וסר כחי משא"כ בשמואל שלא תלה מרות שלו בנזירות כלל ודו"ק: