פורום אוצר החכמה

רחוק מאוד בעיני שיקרא אדם מישראל שם בנו זמה, שהוא עצת חטאין... אלא זמה גופיה ר"ל עצת חטאים, וכתיב ותוסרנה כל הנשים ולא תעשינה כמזמתיכם, לא יעלה על דעת ישראל לקרוא שמו בשם זה. ובית לוי שקרא בנו זמה, אולי לא ידעו עדיין מה שאמר דדוד המלך ע"ה ברוח הקודש אשר שם שמות בארץ, ולא נזהרו, שהרי קראו בנו קרח והוא שם אלופי אדום ולא נזהרו בו...

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

חלאה ונערה. לא חלאה ונערה הואי, אלא מרים היתה, ולמה נקראת חלאה ונערה? שחלתה וננערה מחלייה והחזירה הקב"ה לנערותה... ובני חלאה צרת וצחר ואתנן, צרת שנעשית צרה לחברותיה, צחר שהיו פניה דומין לצהרים, ואתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו.

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

כלבאשבוע כתב:הגמרא דורשת באין-ספור מקומות שהשמות לא היו שמותיהם האמיתיים אלא כתוב כך רק כדי ללמד.
לדוגמא הגמרא בסוטה בשלהי פרק ראשון.

ארזי הלבנון כתב:

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

כעין זה כתב גם בספר 'בתורתו של ר' גדליה' (נדל, בעריכת ר"י שילת)

ארזי הלבנון כתב:

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

כעין זה כתב גם בספר 'בתורתו של ר' גדליה' (נדל, בעריכת ר"י שילת)

ר_חיים_הקטן כתב:

ארזי הלבנון כתב:

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

כעין זה כתב גם בספר 'בתורתו של ר' גדליה' (נדל, בעריכת ר"י שילת)

אפשר להעלות פה את דבריו?

ארזי הלבנון כתב:

תוכן כתב:בזמן התנ"ך שמות בני אדם לא היו רק שם, אלא ביטאו מושג או רעיון. שמו של בן אדם יכול היה להשתנות במשך ימי חייו, בהתאם לסביבתו אל לחוויות שהוא עבר, וכמו שנעמי בקשה שיקראו לה מרה. השמות שאתה מזכיר, לא ניתנו על ידי הוריהם, אלא השמות מבטאים איזה שהוא מקרה או תנועה או גישה או מסר, שהיו נכוחים לבן אדם עצמו או לסביבתו וכיוצא. ודומה לזה השמות מחלון וכליון.

כעין זה כתב גם בספר 'בתורתו של ר' גדליה' (נדל, בעריכת ר"י שילת)

ר_חיים_הקטן כתב:כעין זה מצאתי היום בספר הכתב והקבלה (בראשית כה:יג).

בשמתם לתולדתם. שמות אנשים משתנים לפעמים מסבות שונות, כגון בנשואין שנושא פחות המעלה את בת חשוב המעלה, משנה שמו לשם המשפחה המכובד ביותר, וכן לפעמים שנוי מקום האדם גורם לו לשנות שמו, שכשקונה או יורש נחלה המפורסמת, יתכבד האדם להקרא ע"ש נחלה הבאה לו, לכן אמר, בשמותם לתולדותם, לומר כל תולדותיהם וזרעם אחריהם לא שנו שמותיהם. כי ישמעאל מצד בן לאברהם, היה מפורסם ונודע בחשיבות מעלתו והיה להם לכבוד ולתפארת, להיות נקרא בשמו לבדו, וכן כשבאו לנחלת חצרות עיירות וכרכים, לא שנו את שמותם כי נהפוך הוא החצרות והטירות נתעלו בחשיבות בהיותם נקראים ע"ש בעליהם ממשפחת אברהם, לכן אמר אח"ז ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם: