פורום אוצר החכמה

שלום וברכה. בעברי על תוס' ברכות כחלק מעריכת ספר, נצטברו אצלי כמה קושיות על הגירסא. אשמח לראות אם במקומות האלו תעזרו לי למצוא גירסאות מתאימות.

דף לט: ד"ה מניח - "ולפירוש ר"ת לא מצינו לפרש הכי" - אולי "לא מצינן"?
דף מו: ד"ה אין מכבדין - "אבל אם כל אחד ילך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם דרך למקום אחד אין מכבדים": - אולי "הלך לדרכו"?
דף מח: ד"ה מתחיל בנחמה - "דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע" - אולי 'לא בפתיחה ולא בחתימה'?
דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?

אודה לעוזר וזכות הרבים ייתלה בו.

'לא מצינו לפרש', הוא לשון רגיל בפי רבותינו, כפי שאפשר להווכח בחיפוש בבר אילן, ואין צורך לתקן.

חגי פאהן כתב:דף מח: ד"ה מתחיל בנחמה - "דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע" - אולי 'לא בפתיחה ולא בחתימה'?

כהגהתך כ"ה בתוספות רבינו פרץ.

חגי פאהן כתב:דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?

בדפוסים הראשונים (שונצינו; ויניציאה) נדפס כהוגן: "שיחייבנו".

תוכן כתב:'לא מצינו לפרש', הוא לשון רגיל בפי רבותינו, כפי שאפשר להווכח בחיפוש בבר אילן, ואין צורך לתקן.

'לא מצינו לפרש' – שיבוש מובהק הוא, ואין נכון לומר ש'הוא לשון רגיל בפי רבותינו', אלא שיבוש המעתיקים הוא שהכה שרשים כלבנון.

ביקורת תהיה כתב:

תוכן כתב:'לא מצינו לפרש', הוא לשון רגיל בפי רבותינו, כפי שאפשר להווכח בחיפוש בבר אילן, ואין צורך לתקן.

'לא מצינו לפרש' – שיבוש מובהק הוא, ואין נכון לומר ש'הוא לשון רגיל בפי רבותינו', אלא שיבוש המעתיקים הוא שהכה שרשים כלבנון.

על סמך מה אתה אומר זאת? ובאמת לא הבנתי מה ההפרש בין מצינו לבין מצינן. ומה הכוונה שיבוש מובהק?

'מָצִינוּ' – מלה עברית היא, שמשמעה 'מצאנו', כמו שאתה אומר 'מה מצינו'.
'מָצֵינַן' – מלה ארמית היא, שמשמעה 'יכולים אנו'.
והמבקש לומר 'אין אנו יכולים לומר כן', ואומר 'לא מצינו לפרש הכי' – 'מצינן' ב'מצינו' נתחלף לו, ושיבוש הוא.

ביקורת תהיה כתב:'מָצִינוּ' – מלה עברית היא, שמשמעה 'מצאנו', כמו שאתה אומר 'מה מצינו'.
'מָצֵינַן' – מלה ארמית היא, שמשמעה 'יכולים אנו'.
והמבקש לומר 'אין אנו יכולים לומר כן', ואומר 'לא מצינו לפרש הכי' – 'מצינן' ב'מצינו' נתחלף לו, ושיבוש הוא.

קשה מאד לומר שהוא שיבוש מובהק. הנה עשיתי חיפוש באוצר החכמה "+מצינו-לפרש" - התקבלו 3530 תוצאות. ואילו על "+מצינן-לפרש", נמצאו רק 2776 תוצאות.
ולא מסתבר שכולם נשתבשו.
לכן נראה לעניות דעתי שהמילה אכן היא בארמית, דהיינו מצי = יכול. אך ההטייה היא בעברית, ולכן שפיר "מצינן" למימר "מצינו לפרש".
(ואל תתמה על החפץ, כי יש הרבה מילים בארמית שמצינו להם הטייה בעברית. כמו למשל חיבבנו. חבטנו. נמתי (או נומיתי)=אמרתי.

ביקורת תהיה כתב:'מָצִינוּ' – מלה עברית היא, שמשמעה 'מצאנו', כמו שאתה אומר 'מה מצינו'.
'מָצֵינַן' – מלה ארמית היא, שמשמעה 'יכולים אנו'.
והמבקש לומר 'אין אנו יכולים לומר כן', ואומר 'לא מצינו לפרש הכי' – 'מצינן' ב'מצינו' נתחלף לו, ושיבוש הוא.

כך אכן חשבתי. מ"מ על זה לא הערתי (לא יודע עד כמה המו"ל זורם עם דברים כאלה) ועל השאר כן. אמרו לי שגם בעוז והדר הגי' 'שיחייבנו'. יישר כח למסייעים.

קאצ'קלה כתב:

חגי פאהן כתב:דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?

בדפוסים הראשונים (שונצינו; ויניציאה) נדפס כהוגן: "שיחייבנו".

כבדפוסים ראשונים נדפס גם בדפוס לובלין הגדול ובדפוס אמשטרדם הקטן ובדפוס אמשטרדם תע"ד ובדפוס סלאוויטא השני. ולא בדקתי בכל הדפוסים שלפניהם ושאחריהם ושביניהם (כמה עשרות דפוסים נכבדים), אך נראה כי זו שגיאה שצצה בדפוס מאוחר יחסית.


(חידה: נראה אם יש פה איזה חכם ונבון, שיקשה על פרט קטן בהודעתי זו הרגשה מתבקשת. אולי ראוי לצרף לאשכול "חידה נאה". ובחידה זו נכללים הכל למעט החכם הדובר עמיתי בתורה רב חביב'א החכם קאצקל'ה נר"ו, יען הוא בנקל יפתור לה. רמז לפתרון: אות אחת בלבד).

חגי פאהן כתב:שלום וברכה. בעברי על תוס' ברכות כחלק מעריכת ספר, נצטברו אצלי כמה קושיות על הגירסא. אשמח לראות אם במקומות האלו תעזרו לי למצוא גירסאות מתאימות.

דף לט: ד"ה מניח - "ולפירוש ר"ת לא מצינו לפרש הכי" - אולי "לא מצינן"?
דף מו: ד"ה אין מכבדין - "אבל אם כל אחד ילך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם דרך למקום אחד אין מכבדים": - אולי "הלך לדרכו"?
דף מח: ד"ה מתחיל בנחמה - "דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע" - אולי 'לא בפתיחה ולא בחתימה'?
דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?

אודה לעוזר וזכות הרבים ייתלה בו.

בדקתי כעת בדפוס מיץ תק"ל, וגם שם בדף לט ע"ב "ולא מצינו". ומן הסתם כך בדפוס שונצינו ושני דפוסי פיזארו וארבעת הויניציאות וכו' (איני יודע מה ביתר דפוסי הרי"ש הנדירים אשר נדפסו בהם תוספות). דפוס מיץ הוא דפוס שיחסית טיפלו בו וכדלהלן, והוא מהדפוסים הבודדים של התלמוד שנדפס בהם לוח תיקון (לפחות במסכת אחת ושמא ביותר), ויש בו גם גליונות שנעלמו בדפוסים הבאים (סיבת הדבר פשוטה לחלוטין למתבונן). למיטב ידיעתי מסכת ברכות מדפוס זה אינה במאגרים.

באגב ראיתי שם שם בדפוס מיץ בתוספות אחר סמוך ברכות לרא'ש דף לט ע"ב בד"ה ומר סבר, שתמורת לשון התוספות "הא איכא דחטי'" הוגה שם "הא (איכא) [אימא] דחטי'", ושמא תמצא בזה תועלת.

דומני כי יש איזה כ"י של תוספות לברכות (מחכם מובהק שמעתי כי לחינם כינוהו על שם תלמידי רבינו פרץ, ואיני מונח בדברים) וכמובן תוספות ר' יהודה שירליאון, ושמא אפשר להבנות ולהסתייע בהם.

(מידי דברי על דפוס מיץ של התלמוד, אעיר כי יש שרשמו [וינוגרד, ואולי אחרים. רבינוביץ?] שקיים מדפוס זה מסכת שבת, ואיני יודע היכן היא מצויה, ולא ראיתיה מעולם, ולדעתי הדלה זה שיבוש ודמיון).

ייש"כ על מלאכתך מלאכת הקדש בבירור וזיקוק ככל האפשר!! ירבו כמותך.

החשיבות בבירורים אלו עצומה, הן להבנה של הלומדים העתידיים בחן ובנועם, וביותר בהבנת דברי האחרונים היטב היטב, על פי הדפוסים שהיו לפניהם, ועוד מעלות יקרות. רק לאחרונה העליתי פה אשכול על שינוי אות אחת ברש"י בברכות שיש בו תולדות ודיונים אצל הפוסקים נ"ע.

ושא_נס כתב:כבדפוסים ראשונים נדפס גם בדפוס לובלין הגדול ובדפוס אמשטרדם הקטן ובדפוס אמשטרדם תע"ד ובדפוס סלאוויטא השני. ולא בדקתי בכל הדפוסים שלפניהם ושאחריהם ושביניהם (כמה עשרות דפוסים נכבדים), אך נראה כי זו שגיאה שצצה בדפוס מאוחר יחסית.

(חידה: נראה אם יש פה איזה חכם ונבון, שיקשה על פרט קטן בהודעתי זו הרגשה מתבקשת. אולי ראוי לצרף לאשכול "חידה נאה". ובחידה זו נכללים הכל למעט החכם הדובר עמיתי בתורה רב חביב'א החכם קאצקל'ה נר"ו, יען הוא בנקל יפתור לה. רמז לפתרון: אות אחת בלבד).

אל נא תשים קני בין כוכבים... בכל זאת נראה לי שהתכוונת להגיה "ובדפוסי אמשטרדם תע"ד".

יפה מאד.
אני כונתי פשוט לראות אם היה מי ששואל לאיזה דפוס של מסכת ברכות שנדפס באמשטרדם תע"ד נתכונתי, יען כי מסכת ברכות נדפסה באמשטרדם תע"ד פעמים.
ואכן "בדפוסי" כולל שתי ההדפסות, אך בדקתי רק ההדפסה הנפוצה יותר שהיא חלק מסט של תלמוד.

בריש תפלת השחר (דף כו ע"ב) נזכר בתוספות (סד"ה טעה) 'הרב רבי משה מאלאוור'. מה ידוע על החכם הזה ועל המקום 'אלאוור'?

ביקורת תהיה כתב:בריש תפלת השחר (דף כו ע"ב) נזכר בתוספות (סד"ה טעה) 'הרב רבי משה מאלאוור'. מה ידוע על החכם הזה ועל המקום 'אלאוור'?

כנראה צ"ל ה"ר משה מאיוורא, וכן העתיק המרדכי שם (סי' פח).
אגב באופן כללי את תוס' ברכות שעל הדף אפשר להגיה ולתקן על פי ארבעה מקורות, 1 תוספות רבינו יהודה שירלאון שכידוע הוא היסוד לתוספות שלנו בברכות, שמקצרו ומוסיף עליו. 2, כנזכר לעיל תוספות ברכות כת"י אוקספורד שנדפס בטעות כתוספות רבינו פרץ, ובאמת איננו לרבינו פרץ אלא העתקה נוספת של אותו קובץ תוס' שעל הדף (אך הוא לא נלקח מהדפוס אלא מכת"י אחר), בדר"כ שלנו יותר צח אך לפעמים הכת"י שלם או מתוקן יותר. 3, כנזכר כאן המרדכי ברכות העתיק הרבה מן תוספות שהיה לפניו שהוא אותו קובץ שנדפס על הדף (ואך מעט העתיק גם מן תוס' רבינו יהודה), ובדר"כ אפשר לראות כאשר שומר על הנוסח שעמד לפניו, ונוסחאותיו מכריעות בדעת התוספות כי הוא בסמיכות זמן ומקום אל חיבור התוס'. (תוס' ברכות נתחבר כנראה בראשית האלף, והמרדכי נתחבר בסביבות שנת נ', והתוס' כפי שהוא על הדף הופיע רק בשנת רמ"ד בשונצינו, ולמרדכי ידועים כת"י טובים ונאמנים). 4, הרבה דיבורים הועתקו בגליונות כת"י אשכנזיים של הרי"ף ונקרא תוספות אלפס, שגם הוא ככה"נ נוצר בסביבות שנת ק - קל. ויש עוד מקורות. הלוואי מישהו ייכנס ברצינות לההדיר התוס' כהוגן וזכות הרבים תהיה תלויה בו.

יישר! וקרוב לזה בדפוס וינציה: רבי משה מאלוור"א. כלומר, יש להחליף אות אחת בלבד - למד ביוד.

הוגה כתב:

ביקורת תהיה כתב:בריש תפלת השחר (דף כו ע"ב) נזכר בתוספות (סד"ה טעה) 'הרב רבי משה מאלאוור'. מה ידוע על החכם הזה ועל המקום 'אלאוור'?

כנראה צ"ל ה"ר משה מאיוורא, וכן העתיק המרדכי שם (סי' פח).
אגב באופן כללי את תוס' ברכות שעל הדף אפשר להגיה ולתקן על פי ארבעה מקורות, 1 תוספות רבינו יהודה שירלאון שכידוע הוא היסוד לתוספות שלנו בברכות, שמקצרו ומוסיף עליו. 2, כנזכר לעיל תוספות ברכות כת"י אוקספורד שנדפס בטעות כתוספות רבינו פרץ, ובאמת איננו לרבינו פרץ אלא העתקה נוספת של אותו קובץ תוס' שעל הדף (אך הוא לא נלקח מהדפוס אלא מכת"י אחר), בדר"כ שלנו יותר צח אך לפעמים הכת"י שלם או מתוקן יותר. 3, כנזכר כאן המרדכי ברכות העתיק הרבה מן תוספות שהיה לפניו שהוא אותו קובץ שנדפס על הדף (ואך מעט העתיק גם מן תוס' רבינו יהודה), ובדר"כ אפשר לראות כאשר שומר על הנוסח שעמד לפניו, ונוסחאותיו מכריעות בדעת התוספות כי הוא בסמיכות זמן ומקום אל חיבור התוס'. (תוס' ברכות נתחבר כנראה בראשית האלף, והמרדכי נתחבר בסביבות שנת נ', והתוס' כפי שהוא על הדף הופיע רק בשנת רמ"ד בשונצינו, ולמרדכי ידועים כת"י טובים ונאמנים). 4, הרבה דיבורים הועתקו בגליונות כת"י אשכנזיים של הרי"ף ונקרא תוספות אלפס, שגם הוא ככה"נ נוצר בסביבות שנת ק - קל. ויש עוד מקורות. הלוואי מישהו ייכנס ברצינות לההדיר התוס' כהוגן וזכות הרבים תהיה תלויה בו.

אפשר לציין גם את תוס' הרא"ש לברכות, שאף הוא מבוסס על תוספות רי"ש.

ביקורת תהיה כתב:יישר! וקרוב לזה בדפוס וינציה: רבי משה מאלוור"א. כלומר, יש להחליף אות אחת בלבד - למד ביוד.

וכן בדפוס ראשון, ואולי השיבוש התחיל בדפוס הזה בגלל שומר השורה בסוף,


כאן יש סריקה יפה של דפו"ר מסכת ברכות שונצינו מספריית וטיקן (מצאתי באשכול אחר)
https://digi.vatlib.it/view/Inc.II.772

עדיאל ברויאר כתב:אפשר לציין גם את תוס' הרא"ש לברכות, שאף הוא מבוסס על תוספות רי"ש.

מעניין לראות מקומות בתוס' רא"ש שמשנה תיבה אחת או שתים מלשון תוס' רבינו יהודה, ואח"כ מתברר שהשינוי בכוונת מכוון ובהתאם לדבריו בפסקים, וכידוע ואצ"ל רוב התועלת המתחדשת תמיד בזכות תוס' הרא"ש. (וכמראה מקום בעלמא, עי' תוס' ותוס' ר' יהודה ג ע"ב ד"ה אין אומרים לפני המת ופסקי הרא"ש שם, וב"י יו"ד סי' שדמ ואחרונים התחבטו בזה בדעת הרא"ש והטור, וע"פ תוס' רא"ש הכל צח וברור. מזל שהיום זכינו לו וחבל שלא היה ביד האחרונים).

ייש"כ החכם הוגה נר"ו על דבריך הערבים והמחכימים. ש"י מד"ן.

ואני אבוא אחריך ומלאתי דבריך:

במסכת ברכות דפוס פיזארו רס"ט לערך, בדיוק הדף הנצרך קרוע, והקרע שחסר הוא סיום דברי התוספות הנצרכים (סיום הדברים ששרד שם: "שכתב אהא דקאמר שמבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה". וההמשך עד סוף הדיבור חסר. ומעיקרא בטופס שבידי (יחיד בעולם?) יש שם בלבול בכריכה ובסדר הדפים. כמובן הדפוס הנ"ל נדפס לפי שונצינו, אך מעניין היה לראות כיצד בו.

דוגמת זה ממש יש גם בשני דפים ששרדו ממסכת ברכות דפוס איטלקי שנת ר"ע לערך, והתוספות הראשון שיש שם בדפים אלו הוא בדף כו ע"ב ד"ה קשיא, והוא דיבור אחד ממש אחר סמוך סוף ד"ה טעה הנצרך לנדון דידן.

ובמסכת ברכות דפוס פיזארו רע"ז (באחד הטפסים שבידי ממוספר דף לה ע"א בכ"י): "כך היה נראה להרב רבי משה מאלו"ו"רא מתוך לשון האלפסי". ודוגמת זה ממש בדפוס ויניציאה ר"ף (בדפוס זה דף כז ע"ב, וכנודע). וכן בדפוס ויניציאה רפ"ט דף כו ע"ב. וכן בדפוס ויניציאה ש"ו (יושטיניאן) דף כו ע"ב. וכן בדפוס ויניציאה ש"ח. ויותר מזה לא בדקתי, ואם כך הוא גם בדפוסים המצויים סביר להניח שכן הוא ביתר עשרות הדפוסים שבינתיים.

באשכול הסריקות של דפוסי שונצינו/פיזרו רשומים שלושה עותקים שנסרקו לאינטרנט ממסכת ברכות (לא בדקתי האם בהכי גרסינן יש סריקה מאחד מהם או מעותק רביעי). האם בדקת שכולם הם משונצינו ואף אחד מהם לא מפיזרו?

באשכול הנ"ל יש שני לינקים פעילים והם אכן שונצינו. השלישי מפארמה אינו פעיל ולא יכולתי לבודקו.
לדעתי דפוס שונצינו הרבה יותר מצוי מדפוסי פיזארו, למרות שהוא אינקונבול משנת גמר"א.

גם מסכת ברכות הסרוקה באתר של פארמה היא דפוס שונצינו שנת גמר"א, ודומני נדפסה על קלף. וכבר ראיתי עותק כזה באחת הספריות במדינת הים.