ב,א ונפש כי תקריב.
ופירש"י: לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה עני, אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו.
ומקור הדברים במנחות קד,ב: אמר ר"י מה נשתנה מנחה שנאמר בה נפש, אמר הקב"ה מי דרכו להביא מנחה עני, מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני.
והקשה ההפלאה בפנים יפות, הרי עולת העוף פרידה אחת קודם תחילת הציהוב הוא שוה פחות הרבה מעשרון סולת בלול בשמן ולבונה, ולא דמי לקרבן עולה ויורד, התם מקריב ב' פרידות, אחד לחטאת ואחד לעולה, הוא ביוקר ממנחת חוטא שבאה חריבה בלא שמן ולבונה, ולכן התם הוי מנחה בדלי דלות, אבל בנדבה להיפוך הוא. והביאו החת"ס בתורת משה.
והנה באמת איתא בלשון רש"י מנחות שם: מי דרכו להביא מנחה – עני שאין לו בהמות. מדויק בדבריו שלא בא למעט מי שאין לו תורים ובני יונה, אלא מי שאין לו בהמות. והמהרש"א שם העיר דלאו דווקא דה"ה מי שאין לו תורים ובני יונה כמפורש בהדיא בקרא בדלי דלות.
וי"ל לפי המבואר בלשון רש"י בפירושו לחומש כאן, דהאי מימרא דר"י לא קאי על קרבן עולה ויורד אלא על קרבנות נדבה, ובזה עני הוא דווקא מי שאין לו בהמות, ולא מי שאין לו תורים ובני יונה שדמיו פחותים ממנחת נדבה, וכמבואר בדברי ההפלאה הנ"ל, וזה כפתור ופרח.