מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ג' מרץ 17, 2020 8:30 am

תם מה הוא אומר כתב:
בשם מרן הגרש"א זצוק"ל הובא כי יש בידו מסורת מהח"ח בענין זה, תורף הדברים שאכן היה צריך למסו"נ ולצאת למלחמה, ושזה טעות שלא עשו כן. [אבל נא לא לסמוך ע"ז. אינני יודע מהימנות מקור השמועה].


ראה אוסף גליונות פרשת תצוה עמוד 101, שכן מספר הגאון ר' יואל קלופט זצ"ל ששמע מהח"ח.
מצו"ב
אוסף תצוה תשפ עמוד 101 א.PNG
אוסף תצוה תשפ עמוד 101 א.PNG (134.15 KiB) נצפה 4420 פעמים
אוסף תצוה תשפ עמוד 101 ב.PNG
אוסף תצוה תשפ עמוד 101 ב.PNG (129.43 KiB) נצפה 4420 פעמים

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי יתר10 » ג' מרץ 17, 2020 11:43 am

נתחלף לך בין קנטוניסטים לקומוניסטים

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי תוכן » ג' מרץ 17, 2020 12:29 pm

הסיפור של הקנטוניסטים הוא אחד הסיפורים העצובים ביותר בתולדות העם היהודי. וכל שממעטים לדבר עליו עדיף. אומרים בשם הח"ח שיהודי רוסיה סבלו בגלל ההתנהגות של הקהילה היהודית בעת הגזירה ההיא.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' דצמבר 03, 2021 7:22 am

בהערות לשו"ת צ"צ מובא שסימן צ בחיו"ד ע"ד יהרג ואל יעבור נכתב (ברמיזה) בקשר לגזירת הקנטוניסטים.

אמנם יש להעיר שהקורא בדברי הימים ההם רואה שהורי הילדים החטופים אכן השליכו חייהם מנגד כדי לנסות להציל את ילדיהם מן הגורל האכזר, ומאידך למעשה רבים מאוד מהקנטוניסטים לא המירו דתם בפועל.

כאשר מזכירים את סיפור הקנטוניסטים, אין להתעלם מן האמת הכואבת, שהסיפור הזה מחריד ומזעזע את הלב במידה ידועה יותר מכל סבלות הגלות, מצד "וירעו אותנו המצרים" ע"פ הפירוש הידוע שעשו אותנו רעים. יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מתאר כיצד פרנסי הקהילה שמו עינם על ילד בן שמונה, בן לאשה אלמנה. תפסוהו בכוח ואסרו אותו בקיטון קטן סמוך לבית המדרש. שם ישב לבדו שבועיים ימים עד מועד השילוח, וקול בכיו המר נשמע היטב בחוץ. זעקותיה של האלמנה הרעידו את העיירה עד שמתה משברון לב.
והקורא שואל: מה חשבו היהודים שבאו להתפלל וללמוד בבית המדרש? הערבו להם תפילתם ולימודם?
אמנם אל תדין כו' עד שתגיע למקומו ותלי"ת שלא נתנסינו בנסיונות כאלה. ואעפ"כ הלב ממאן להבין איך אירע לנו כדבר הזה.

גיזונטע קאפ
הודעות: 923
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ש' דצמבר 04, 2021 11:29 pm

תוכן כתב:הסיפור של הקנטוניסטים הוא אחד הסיפורים העצובים ביותר בתולדות העם היהודי. וכל שממעטים לדבר עליו עדיף. אומרים בשם הח"ח שיהודי רוסיה סבלו בגלל ההתנהגות של הקהילה היהודית בעת הגזירה ההיא.

ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי תוכן » א' דצמבר 05, 2021 12:26 am

גיזונטע קאפ כתב:ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל


מתקשה מאד מאד להאמין לדברים האלו. הילדים הטהורים והמתוקים האלו שנחטפו על ידי חאפערס ונמסרו לצבא, מתו בהמוניהם עוד לפני שהגיעו לצבא. אלו שנשארו, רבים מהם מסרו נפשם לשמור יהדותם. העגמת נפש והצער האין סופי שגזירה מרושעת זו גרמה, מספיקה למחוק מהלב כל רבב של צער על מה שקרה למשפחת רומנוב ביולי 1918.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' דצמבר 05, 2021 9:54 am

תוכן כתב:
גיזונטע קאפ כתב:ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל
מתקשה מאד מאד להאמין לדברים האלו. הילדים הטהורים והמתוקים האלו וכו'

לא ראיתי את דברי הח"ח בפנים, אבל בהנחה שכך אמר - לא יודע מה נרעשת. הכוונה שהם אכן היטיבו מעשיהם ותיקנו הפעם את מה שחטאו אז.
ועיקר בא לומר למה נגזר עליהם [ודוקא עליהם] כזאת, ולידע [לזה וכיו"ב] שאין זו "התעללות" מהקב"ה אלא תיקון, להיטיבם באחריתם ממה שהם כבר חייבים.

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי לבנון » א' דצמבר 05, 2021 5:44 pm

תוכן כתב:
גיזונטע קאפ כתב:ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל


מתקשה מאד מאד להאמין לדברים האלו. הילדים הטהורים והמתוקים האלו שנחטפו על ידי חאפערס ונמסרו לצבא, מתו בהמוניהם עוד לפני שהגיעו לצבא. אלו שנשארו, רבים מהם מסרו נפשם לשמור יהדותם. העגמת נפש והצער האין סופי שגזירה מרושעת זו גרמה, מספיקה למחוק מהלב כל רבב של צער על מה שקרה למשפחת רומנוב ביולי 1918.

קובץ מאמרים ואגרות (מכון אור אלחנן תשס"א) עמ' מא:
ושמעתי מהקדוש בעל החפץ חיים זצ"ל כי הילדים הקנטניסטן שהיו בימי הצאר ניקליי הראשון היו נפשותיהן של עובדי הבעל בימי בית ראשון

חבל שהח"ח לא התייעץ איתך לפני שהוא אמר את הדברים האלו....

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי תוכן » א' דצמבר 05, 2021 11:54 pm

צופה_ומביט כתב:
תוכן כתב:
גיזונטע קאפ כתב:ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל
מתקשה מאד מאד להאמין לדברים האלו. הילדים הטהורים והמתוקים האלו וכו'

לא ראיתי את דברי הח"ח בפנים, אבל בהנחה שכך אמר - לא יודע מה נרעשת. הכוונה שהם אכן היטיבו מעשיהם ותיקנו הפעם את מה שחטאו אז.
ועיקר בא לומר למה נגזר עליהם [ודוקא עליהם] כזאת, ולידע [לזה וכיו"ב] שאין זו "התעללות" מהקב"ה אלא תיקון, להיטיבם באחריתם ממה שהם כבר חייבים.


חשבתי שהכוונה בעובדי בעל, שהם כמו הערב רב של עם ישראל, ועל זה עניתי מה שעניתי. אבל דבריך הם הרבה יותר סבירים.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' דצמבר 06, 2021 2:35 pm

סגי נהור כתב:בהערות לשו"ת צ"צ מובא שסימן צ בחיו"ד ע"ד יהרג ואל יעבור נכתב (ברמיזה) בקשר לגזירת הקנטוניסטים.

אמנם יש להעיר שהקורא בדברי הימים ההם רואה שהורי הילדים החטופים אכן השליכו חייהם מנגד כדי לנסות להציל את ילדיהם מן הגורל האכזר, ומאידך למעשה רבים מאוד מהקנטוניסטים לא המירו דתם בפועל.

כאשר מזכירים את סיפור הקנטוניסטים, אין להתעלם מן האמת הכואבת, שהסיפור הזה מחריד ומזעזע את הלב במידה ידועה יותר מכל סבלות הגלות, מצד "וירעו אותנו המצרים" ע"פ הפירוש הידוע שעשו אותנו רעים. יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מתאר כיצד פרנסי הקהילה שמו עינם על ילד בן שמונה, בן לאשה אלמנה. תפסוהו בכוח ואסרו אותו בקיטון קטן סמוך לבית המדרש. שם ישב לבדו שבועיים ימים עד מועד השילוח, וקול בכיו המר נשמע היטב בחוץ. זעקותיה של האלמנה הרעידו את העיירה עד שמתה משברון לב.
והקורא שואל: מה חשבו היהודים שבאו להתפלל וללמוד בבית המדרש? הערבו להם תפילתם ולימודם?
אמנם אל תדין כו' עד שתגיע למקומו ותלי"ת שלא נתנסינו בנסיונות כאלה. ואעפ"כ הלב ממאן להבין איך אירע לנו כדבר הזה.

"פרנסי הקהילה", מיהם? שומרי תורה ומצוות? ומה הגדרת תפקידם במילים פשוטות?
האם היו ממונים מטעם המלכות, או מינויים של הקהל?
לפני שמדברים על היהודים הפשוטים, האם היה בקהילה רב? ומה הוא עשה, ישב בדד וידום כי נטל עליו?
באופן אישי ובלי חקירה ודרישה, התיאורים הללו מדיפים בעיני חוסר אמינות. הם נראים לי כחלק מגל של ספרות סוציאליסטית, שרווחה באותה ארץ ובאותו דור, כשבראשו כמובן - יהודים...

אני כן יכול להבין מצב של "חוטפים" מושחתים, מעין קאפו, שתפקידו לספק את המכסה. ובדרך הטבע כל אחד מנסה לחלץ רק את בנו שלו, ומי שנופל בין הכסאות הוא בנה של האלמנה.
תיאור עצוב, אכזרי, וכל כך... אנושי (לצערינו), שאין לו דבר עם התיאור הקודם.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' דצמבר 06, 2021 3:01 pm

מקדש מלך כתב:לפני שמדברים על היהודים הפשוטים, האם היה בקהילה רב? ומה הוא עשה, ישב בדד וידום כי נטל עליו?

העלמת העין של הרבנים נרמזת בדברי החת"ס שצוטטו לעיל.
יש הרבה עדויות ומקורות היסטוריים לגזירה זו שאירעה לא כ"כ מזמן. גם ללא מחקר מעמיק כמדומה ברור ומוסכם שהחטפנים הופעלו ע"י ראשי הקהל ולא ע"י השלטונות (וזה ההבדל המהותי בינם לבין הקאפו), ומדובר בקהילות אדוקות בסגנון הישן.
דומני, ואולי אני טועה, שי"ק בעל הזכרונות הנ"ל נחשב מקור אותנטי ואמין למדי.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' דצמבר 06, 2021 3:21 pm

סגי נהור כתב:
מקדש מלך כתב:לפני שמדברים על היהודים הפשוטים, האם היה בקהילה רב? ומה הוא עשה, ישב בדד וידום כי נטל עליו?

העלמת העין של הרבנים נרמזת בדברי החת"ס שצוטטו לעיל.
יש הרבה עדויות ומקורות היסטוריים לגזירה זו שאירעה לא כ"כ מזמן. גם ללא מחקר מעמיק כמדומה ברור ומוסכם שהחטפנים הופעלו ע"י ראשי הקהל ולא ע"י השלטונות (וזה ההבדל המהותי בינם לבין הקאפו), ומדובר בקהילות אדוקות בסגנון הישן.
דומני, ואולי אני טועה, שי"ק בעל הזכרונות הנ"ל נחשב מקור אותנטי ואמין למדי.

התחלתי לחפש איפה צוטט חתם סופר, ובדרך הילוכי ראיתי למעלה מאמר זה https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=695
התיאור שהוא מספק די דומה לתיאור שלי. אמת שנראה שהחאפערס פעלו במידה מסוימת באישור ראשי הקהילה, אבל הם עשו זאת מחוסר אונים וחוסר ברירה, ולא התערבו ב"שיקולים" של החוטפים. גם החתם סופר, כפי המצוטט שם, טען שהשתיקה יפה בזה מן הדיבור. כנראה חשבו שלעולם לא תימצא דרך אמיתית לעשות דבר נוראי כל כך באופן הוגן (אף אחד לא יאמין לגורלות, ולא ימסור את בנו מרצון כי כך עלה בגורל של ר' פלוני...), ולכן השאירו את העניין לחוטפים האכזריים, שעשו את שעשו (מן הסתם נטלו שוחד ממי שהסכים, או מי שהיה לו אבא בעל תושיה, ידע להבריח ולהחביא את בנו, ונשאר להם רק את הטרף הקל).
ומה יכלו היהודים האומללים לעשות? להוציא את הילד מכלאו זוהי מרידה במלכות וסכנת נפשות ודאית. להציע את הבן שלך או של השכן במקומו? זה היה הפתרון היחיד האפשרי.
יתכן שקוטיק הנ"ל משמש כמקור אמין. אבל ילד יכול לתאר מראות. הוא אינו יודע ואינו יכול לתאר את יחסי הכוחות והשיקולים שברקע.
וכאמור, גם תיאור זה הינו אנושי, עם כל הנוראיות שבו.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' דצמבר 06, 2021 5:59 pm

מונח בזכרוני סיפור שבאו שני כאפערס לדין תורה אצל הצ"צ, הם דנו על הכסף שקבלו לחטוף ילדים לצבא, ואמרו שאינם רוצים פשרה כ"א דין תורה כהלכה.
אמר להם הצ"צ, "דין תורה אתם רוצים? הא לכם - וגונב איש ומכרו מות יומת!" ושניהם לא הוציאו שנתם.

פרופ' פישל שניאורסון יש לו תיעוד על הקנטוניסטן בשנים מספריו. בספרו המפורסם 'חיים גראוויצער' בחלק האחרון מביא את אשר קרה בישיבה מתנגדית, שהמצוין של הישיבה היתום נחטף לצבא. ויש לו עוד ספר באידיש בשם 'קאראהאד' המתעדת את חייהם של קנטוניסטים אחרי שחרורם.
נערך לאחרונה על ידי ליטוואק פון בודאפעסט ב ב' דצמבר 06, 2021 6:42 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אבנר
הודעות: 18
הצטרף: ה' מרץ 02, 2017 1:10 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי אבנר » ב' דצמבר 06, 2021 6:21 pm

בספר זכרון יעקב מאריך בזה עד מאד, אני כן נתרשמתי מטענותיו שקראתים זה כמה שנים.

הגזירה הי' על הקהלה (לספק מכסה לשנה) ופשוט לא הי' באפשרי שום אופן אלטרנטיבי (לבד מה שכן נעשה, ה"חוטפים"). אם הקהלה ל"ה מספקת, אנשי הצבא היו חוטפים יותר וכל הקהלה היתה "מורדת". מספר שם על רב א' שרצה לעשות סדר בנדבו את בנו עצמו, ואז אמר לו בנו, שאין הוא מחויב לילך על העקידה בשביל סדר שרוצה אביו... אזי מה ששרד הוא מצב שכולם ברחו ועשו כל טצדקי בעולם בימי החטיפה (שהי' זמנו קבוע אחת לשלש שנים) להעלם והחוטפים עמלו קשות עד שמטבע הדברים חטפו את השלימזלים.

יצויין ג"כ שבאלפי שנות גלותינו הי' זה מצב "נורמלי" שהמלכות שמה את הקהלות כאחראים לביצוע גזירותיהם. למשל גביית המכס ע"י ראשי הקהלות וכו' שהי' בזה כל מיני מחלוקות והאשמות של גזילת הדל ועוד, אבל זה הי' הפעם היחידי שהקהלות היו אחראים על דיני נפשות ג"כ! בקיצור ממש לא פשוט.

מספר שם על אין ספור טובות שעשו ראשי הקהלה (העלימם את הילודים, כך שהיו אלפים ורבבות שלא הופיעו בכלל ברשומות, מיד כשהי' באפשרי להציל ע"י קניית כסף הוציאו לאלפים ועוד ועוד) ומספר על כמה כמה נסיונות לשנות את המצב ללא הועיל. הלא דבר הוא שלא נותר לפליטה אף אגרת או תשובה מפוסק (לא משנה מאיזה חדר) הלוחם בעד אלטרנטיב אחר. כל הבכיי' הי' על גזירה קשה ורעה של המלכות, והטענות על רה"ק הם בוודאי פרי מלחמתם המוצלחת של המשכילים נגד כל הקדוש לנו שכשלון זה היווה בעדם ארץ פורי' של השמצות על גדולי ישראל.

באופן כללי הטענה הוא שאנו בוכים על המצב שנשים רחמניות בשלו ילדיהם, ואין אנו מוקיעים את הנשים לגנאי! זה הי' מצב מאד אכזרי שהממשל שמה את הקהלות כאחראים לביצוע פסה"ד, ואם בשעת השואה "קל" יותר יחסית להוקיע את אנשי היודנראט מפני שאנו יודעים את סוף המעשה שכולם מתו ממילא, הדבר קשה מאד כשהבחירה הוא בין 3 נפשות לאלף לגזירת אבדון ממש על כל הקהלה.

חובה לקרא.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' דצמבר 06, 2021 6:34 pm

ייש"כ. מצו"ב (התחלתי לקרוא והשתוממתי. כמעט ההעתק מההודעה שלי לעיל...)
קבצים מצורפים
זכרון יעקב קנטוניסטים ב.PDF
(777.71 KiB) הורד 101 פעמים
זכרון יעקב קנטוניסטים א.PDF
(2.9 MiB) הורד 78 פעמים
נערך לאחרונה על ידי מקדש מלך ב ב' דצמבר 06, 2021 6:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 06, 2021 6:42 pm

דומה שאומרים בשם החפץ חיים שגזירות הקומוניסטים על יהדות רוסיא, זה בגלל שלא מסרו נפשם על גזירת הקנטוניסטים.

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ב' דצמבר 06, 2021 8:13 pm

האם ידוע אודות תגובה/ות מרבנים מחוץ לרוסיה אודות התנהגות הקהילות, אודות המצב של היהודים הסובלים מגזירה נוראה זו וכו'?

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' דצמבר 06, 2021 10:39 pm

אם במחקר עסקינן, איפוא אפשר למצוא הטענות שעליהם הגיב ר' יעקב ליפשיץ? איזה עיתון, חוברת או ספר כתבו המשכילים להתקיף את הקהלות על הענין?

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' דצמבר 07, 2021 3:05 am

אפשר לשמוע כאן מדברי חתנו של הרב שניאור קוטלר בנידון
נערך לאחרונה על ידי ליטוואק פון בודאפעסט ב ג' דצמבר 07, 2021 3:09 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' דצמבר 07, 2021 3:06 am

לפלא שחסידי חב"ד בפורום טרם ציינו לזה מאת האדמו"ר האמצעי מחב"ד בענין

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 02, 2022 12:16 am

צופה_ומביט כתב:
תוכן כתב:
גיזונטע קאפ כתב:ר' אלחנן כותב באיזה מקום, אולי בשם הח"ח, שהקנטוניסטים הם נשמות של עובדי הבעל
מתקשה מאד מאד להאמין לדברים האלו. הילדים הטהורים והמתוקים האלו וכו'

לא ראיתי את דברי הח"ח בפנים, אבל בהנחה שכך אמר - לא יודע מה נרעשת. הכוונה שהם אכן היטיבו מעשיהם ותיקנו הפעם את מה שחטאו אז.
ועיקר בא לומר למה נגזר עליהם [ודוקא עליהם] כזאת, ולידע [לזה וכיו"ב] שאין זו "התעללות" מהקב"ה אלא תיקון, להיטיבם באחריתם ממה שהם כבר חייבים.

בקונטרס מקור ישראל, מאוצרו של... ר' ישראל הלוי זילברשלג ז"ל, ב"ב תשס"ח עמ' קסה, בשם ר' אברהם משה באב"ד רב ואב"ד החסידים בגורא האמארא בשם הדברי חיים מצאנז, שהם נשמות אותם שהיו משתמטים במלחמה כשהיה הכהן משיח מי האיש שבנה בית וכו', והם השתמטו אע"פ שלא היה להם סיבה רק משום שחשבו שאין צורך בהם וכו' ולכן נגזר עליהם לחזור וכו'. ע"כ.

וצ"ע שאם נשמטו הרי שהיו רכי לבב, וגם אלו חוזרין, ואולי היו פציפיסטי"ן?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' מרץ 02, 2022 12:52 am

אולי הכוונה היא על אלו שנשמטו מפני שהיו מן הירא ורך הלב, והטענה עליהם שהיה להם לחזק את לבם ולאמצו באמונה ובטחון בהשי"ת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' דצמבר 24, 2022 7:32 pm

בפלס שנה ב, כותב רב אחד תגובה למאמר שהטיח ברבנים על חלקם בפרשת הקנטוניסטים. (אם הבנתי נכון)
הכותב משיב באריכות ותוך כדי מצדד סיפור שהיה במינסק שהתאספו ראשי הקהל לדון איך לקדם פני הרעה, ויעמוד הגביר פלוני והרפה ידי הנאספים באמרו כי בלא"ה המקולקלים הם ההולכים, ובמותו נקמו בו הקהל כמתואר.

החטופים הלא היו ילדים ומה עומד מאחורי הטיעון הזה? ואולי מדבר בגזירה אחרת?
ללא שם.png
ללא שם.png (344.97 KiB) נצפה 1272 פעמים

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ש' דצמבר 24, 2022 7:57 pm

ראה זכרון יעקב א' עמ' 111 שמזכיר במפורש את מסירת פושעים וכדו' ע"ח המכסה, וגם מזכיר את האגדה הידועה בלא שם העיר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' דצמבר 24, 2022 8:06 pm

יש"כ. שם אכן מפורט יותר ומובן יותר. תודה רבה!

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי באמונתו » ש' דצמבר 24, 2022 9:22 pm

ספרים וועלט כתב:האם ידוע אודות תגובה/ות מרבנים מחוץ לרוסיה אודות התנהגות הקהילות, אודות המצב של היהודים הסובלים מגזירה נוראה זו וכו'?

בכתבי ר"נ מברסלב ותלמידו ר"נ, נמצאו דברים רבים, מעניין הגזירה ההיא. לדוגמא;
בחיי מוהר"ן א:
הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת [סִימָן ה] אָמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה פּה בְּרֶסְלַב שְׁנַת תקס"ג. וְראשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. וְהוּא הָיָה ראשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִישִׁיבָתוֹ פּה וּלְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו. וְאָז נִשְׁמַע בָּעוֹלָם הַגְּזֵרוֹת שֶׁרָצוּ לִגְזר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַיְנוּ לִקַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה כִּי אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הִתְחִילוּ לִצְמחַ בִּימֵי מַלְכוּת פּוֹלִין קדֶם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה [הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ] מֵרוּסְיָא אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְאַחַר כָּךְ בִּתְחִלַּת כְּבִישָׁתוֹ אֶת מְדִינָתֵנוּ נִשְׁקַט הַדָּבָר קְצָת, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְנִתְעוֹרֵר שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִין לִגְזר כַּמָּה גְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין. וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְהִיא מַתְחֶלֶת כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי וְכוּ' וּלְמַלּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' הַיְנוּ קדֶם גְּזַר דִּין וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַגְּזֵרוֹת הַנַּ"ל. וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לְחָכְמָה כָּתַב שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁרָמַז אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עָסַק אָז רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הַרְבֵּה בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק הַדִּין עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה פָּעַל בִּתְפִילָּתוֹ שֶׁנִּתְעַכֵּב הַדָּבָר וְלא יָצְאָה הַגְּזֵרָה אֶל הַפּעַל עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וִיבאַר בְּמָקוֹם אַחֵר עַיֵּן שָׁם. וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים סִפְּרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ אָז מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: [אֲנִי דָחִיתִי זאת לְעֶשְׂרִים וְכַמָּה שָׁנִים] וְכֵן הָיָה מְכֻוָּן מַמָּשׁ כִּי מִשְּׁנַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַד שְׁנַת יְצִיאַת הַגְּזֵרָה לַפּעַל בִּשְׁנַת תקפ"ז בְּסוֹפָהּ יֵשׁ עֵרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנִים
שם ו:
סִימָן ט"ז רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי. זאת הַתּוֹרָה אָמַר בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ תקס"ג. וְאָז נִתְקַבְּצוּ אֵלָיו פִּתְאם עַל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת, כִּי לא הָיָה אָז זְמַן קִבּוּץ כְּלָל [כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעִקַּר זְמַן הַקְּהִלָּה וְהַקִּבּוּץ בִּקְבִיעוּת עַל פִּי דַּעְתּוֹ הָיָה שֵׁשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה] וּבִתְחִלָּה הִקְפִּיד קְצָת וְאָמַר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּתִים. הַיְנוּ כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה וְקָבַע לָנוּ שַׁבָּתִים לָבוֹא אָז אֶצְלוֹ וְעַכְשָׁיו עָשִׂינוּ לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּת עַל קִבּוּץ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עִנְיָן אוֹדוֹת הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם. אַךְ כְּשֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מָה אָנִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי אִישׁ פָּשׁוּט עַל כֵּן נִתְקַבְּצוּ הָעוֹלָם פִּתְאוֹם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסִימָן קס"ו שֶׁאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב פַּעַם אַחַת אֱלִישָׁע סְתָם, וּפַעַם אַחַת אִישׁ אֱלהִים. וְאִיתָא שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא אֱלִישָׁע סְתָם, וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶצְלוֹ נִקְרָא אִישׁ אֱלהִים. וְאָמַר אָז תּוֹרָה שְׁתֵּי פְּעָמִים. בְּלֵיל שַׁבָּת אָמַר הַתּוֹרָה אֶמְצָעוּתָא דְעָלְמָא הֵיכָא, שֶׁמְּדַבֶּרֶת שָׁם מִתִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָא אִתְדַּבְּקִין וְלָא אִתְיַדְּעִין וְלֵית מָאן דְּקַיְמָא בְּהוּ וְכוּ', וּבַבּקֶר בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי וְכוּ'. וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סַהֲרָא וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. שֶׁזֶּה כָּלוּל מִשְּׁל שִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת, וְזֶה כָּלוּל מִשְּׁל שִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת. וְלֶעָתִיד יִכְבְּשׁוּ אוֹתָן שְׁנֵי מְשִׁיחִין מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְיֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא כָּלוּל מִתְּרֵין מְשִׁיחִין יַחְדָּיו. עוֹד אָמַר אָז כַּמָּה דְּבָרִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּדְפְּסוּ וְאָז נִשְׁבַּר הַשֻּׁלְחָן מֵרב הָעוֹלָם שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן עָלָיו. וְהִקְפִּיד וְאָמַר וְכִי גּוֹיִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי עַל הַשֻּׁלְחָן וְכִי עַכְשָׁו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְקָרְבוּ גּוֹיִים לַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם". וְזֶה הַפָּסוּק שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם כִּי כָּךְ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הָיָה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהּ אָז כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה עָסַק הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיַן הַפּוּנְקְטִין וְהִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה מְאד וְאָמַר כִּי לא דָּבָר רֵק הוּא וְהִקְפִּיד מְאד עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבְּוַדַּאי לא יִתְקַיְּמוּ הַפּוּנְקְטִין כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם זאת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא שְׁטוּת כִּי הֲלא מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּחֵד מְאד מֵאֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָעִים חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלּא לְהַחֲזִיק אוֹתָם לְדָבָר קַל רַק צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יֵעָתֵר ה' שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטְּלָם כִּי בְּוַדַּאי תְּפִילָּה וּצְעָקָה מוֹעִיל תָּמִיד. וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחָה הַשַּׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם שָׁם מְבאָר עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה הָיָה מִתְיַגֵּעַ אָז בָּעִתִּים הַלָּלוּ עַל אוֹדוֹת הַפּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמְעוּ אָז וְהֵן הֵן הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּבִזְכוּת תְּפִילָּתוֹ נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה. וְהַלְוַאי הָיוּ מְצַיְּתִים אוֹתוֹ לְהַרְעִישׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ מִקּדֶם לַעֲסֹק הַרְבֵּה בִּתְפִילּוֹת וּצְעָקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ בְּוַדַּאי הָיוּ מִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי
שם קטז:
בִּשְׁנַת תקס"ג עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעדְוֶועדִוְוקֶע עִם חֲתָנוֹ הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ יִצְחָק אַייזִיק בֶּן הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ רַבִּי לֵיבּ דָּאבְּרָאוְונֶיר כִּי לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ שְׁנֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאָז הָיָה כְּבָר בִּבְּרֶסְלַב וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְהַחֻפָּה הָיְתָה בָּעֶרֶב אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ. אַחַר הַחֻפָּה דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ וְכוּ' [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל וְגִלָּה בְּרֶמֶז שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְכוּ'] אַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ אָמַר עַל סְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית תּוֹרָה גְּבוֹהָה מְאד הַמַּתְחֶלֶת לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ט וְשָׁם מְרֻמָּז נִיסָן וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְכַלָּה וַחֲתֻנָּה וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁזּאת הַתּוֹרָה לא אָמַר בִּשְׁבִילֵנוּ רַק בִּשְׁבִיל הַגְּזֵרָה שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין הַנִּשְׁמָע אָז שֶׁרוֹצִין לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ. כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַכְנָעַת הָעַכּוּ"ם כִּי אֶעֱשֶׂה כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּלָּה דְּאָכְלֵי כּלָּא וְשָׁצֵי כּלָּא וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ' וְהָבֵן שָׁם מְאד כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאד. וְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאד עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה וְכוּ'. וּמִי שֶׁלּא רָאָה רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִינוּ לִרְאוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, אֲבָל רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לא נִרְאָה כָּזאת. וְכָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי עַל כָּל פְּשָׁעָיו. וְגדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם בִּשְׁעַת רִקּוּדִין אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר זאת בִּכְתָב בְּשׁוּם אפֶן. וּכְבָר גִּלָּה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מְאד עַל עִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף. וְגַם בְּהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ הַנַּ"ל מְבאָר מֵעִנְיַן רִקּוּדִין אֲבָל לא הָיָה שָׁכִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה רִקּוּדִין כִּי אִם בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד אַךְ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיָה מְרַקֵּד כַּמָּה פְּעָמִים. הַיְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח, וְאַחַר כָּךְ בְּפוּרִים בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְאַחַר כָּךְ עַל הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל. וְאָמַר בְּעַצְמוֹ בְּזאת הַשָּׁנָה רָקַדְתִּי הַרְבֵּה וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִשְׁמְעוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין שֶׁהָיוּ רוֹצִים אָז לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה רָקַד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי עַל יְדֵי רִקּוּדִין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' בְּלִקּוּטֵי א' הַמַּתְחֶלֶת עַל יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים. וְגַם זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בְּטֶירָאוִיצֶע

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי באמונתו » ש' דצמבר 24, 2022 10:03 pm

שיח שרפי קודש:
קבצים מצורפים
174252_61.png
174252_61.png (95.69 KiB) נצפה 1225 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 13, 2023 9:46 am

בפרשת השבוע שמות, "ויואל משה לשבת את האיש", ובמכילתא ריש יתרו שנשבע לו שהבן הראשון יהיה לעבודה זרה. וכתב על זה הזית רענן [בעל המגן אברהם] על הילקוט שמעוני [שהביא את המכילתא], שיתרו הכריח את משה באונס שרצה להרגו [כמובא בילקוט שם לעיל מינה רמז קסח], ובכה"ג שאין התביעה עליו שיעבוד ע"ז בעצמו אלא על בנו, אין דין יהרג ואל יעבור, כי זהו רק גרם, שגורם לאחרים לעבוד ע"ז, ויש בזה רק לפני עיוור לא תתן מכשול, כמש"כ הרמ"א ביו"ד קנו בשם הר"ן. אמנם אם הוא בפרהסיא בפני עשרה מישראל, ואפילו אינם שם אלא יודעים מהדבר - צריך למסור הנפש אפילו על מצוה קלה, ולזה כתבה שם המכילתא לפני כן שאמר משה "הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה אני אעבוד לפני מי שאמר והיה העולם", פירוש אעפ"י שירצה יתרו להרגני אהרג ולא אעבור, אבל ליתן בני לע"ז אקבל עלי כיון דליכא ישראלים כאן.

עכ"ד, ונוגע לעניין שאלת האשכול. [ובכלל זה שהיתה כאן דרישה על מישהו מסוים. אמנם לפני לידתו, אבל הוגדר בפירוש שיהיה הבן הראשון. וכשנולד הבן עדיין היה יתרו חי ועמד בתביעתו כלפי הבן המסוים הזה שכבר בא לעולם, ואכן משה לא מל את הבן הזה משום התנאי וכו'].

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנטוניסטים - מדוע לא היה בזה דין ייהרג ואל יעבור?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' פברואר 12, 2023 11:35 am

בספר שירים ישן באידיש (נמצא ברשת) יש כו"כ שירים מימי גזירה מחרידה זו, מהם שאולי היו משוררים הקנטוניסטים עצמם בעת שירותם כדרך החיילים.
השורות הבאות שייכות אל הנדון לעיל (בחיפוש מצאתי כמה אזכורים לשיר זה, וכנראה היה נפוץ למדי):

קליינע עופעלעך רייסט מען פון חדר,
מען טוט זיי אָן יוונישע קליידער.
אונדזערע פּרנסים, אונדזערע רבנים
העלפן נאָך אָפּצוגעבן זיי פאַר יוונים.

ביי זושע ראַקאָווער זיינען דאָ זיבן בנים,
איז פון זיי ניט איינער אין יוונים.
נאָר לאה די אלמנה'ס איינציקע קינד
איז אַ כפּרה פאַר קהל'שע זינד.

עוד משם [כמה פרטים לא הבנתי]:

אָי, אב הרחמים, שוכן במרומים,
דו ביסט אַ פאָטער איבער אַלע יתומים!
בעסער צו לערנען חומש מיט רשי,
איידער צו עסן די סאָלדאַטסקע קאַשע.
בעסער צו ליגן אויף הוילע ברעטער,
איידער צו רופן דעם יוון „פעטער“.
בעסער צו טראָגן טלית און קיטל,
איידער צו טראָגן די סאָלדאַטסקע היטל.
בעסער צו עסן הרעצענע האַלקעס,
איידער צו ליידן אַמאָל פּאַלקעס.
בעסער לערנען צוואַנציק יאָר גמרא,
איידער צו האָבן אויף זיך די צרה.
בעסער צו לערנען צוואַנציק יאָר תוספות און מהרש״א,
איידער צו שטיין נאַ טשאַסאַך אַ האַלב שעה.
בעסער צו זאָגן „המאיר לארץ“,
איידער צו עסן חזיר ווי אַ פּריץ.
בעסער צו לערנען אַ ביסעלע משניות,
איידער צו עסן דעם סאָלדאַטסקן כזית.
בעסער גאָט׳ס תורה צו וויסן,
איידער מיטן ביקס צו שיסן.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 242 אורחים